המדור הסאטירי, “דבר אחר” – פעם ב”דבר” ואחר כך ב”ידיעות אחרונות” – מת, לצערי, בטרם עת ובטרם החליט ארקדי גאידמק לקנותו. הכרתי אישית כמה מכותבי המדור, ונהניתי כל שבוע משנינותם.

אחרי תאונת צאלים ב’ של אהוד ברח כתבו במדור את היצירה המדהימה: “נמנע צאלים ג’. החלה ההרשמה לצאלים ד'”. כמה נכון וכמה מדויק (… גם כעת).

נזכרתי במדור הסאטירי ז”ל, כשהודיעו ברדיו על ירי של שתי “קטיושות” 107 מ”מ לעבר קריית-שמונה. בנוסף, הודיע צבא לבנון, כי חייליו איתרו רקטה מוכנה לשיגור, סמוך לכפר א-טייבה.

יכולתי להגיד, “אמרתי לכם”, אך אני כבר צרוד. גבירותיי ורבותיי, קוראיי וסובליי, נמאס לי להגיד זאת. כבר ארבעים שנה אני מנבא שחורות בתחום אי-ביטחון המדינה, והן מתגשמות, לצערי. באחת הוועידות הבין-לאומיות, אמר חברי מריאן, שאסור לתת לי לחזות …

הנה זה כבר מתחיל, ואת אחריתו מי ישורנו.

הירי בצפון – פחות משנה אחר המלחמה – היה צפוי. יכול להיות, שאין אלו ידי “חזבאללה”, אך מה זה משנה?!

מי שמגלה חולשה בטבע – תוקפים אותו. כך, לצערי, גם ביחסים בין-לאומיים. לאחר הטבח בבית-הספר בבסלאן ניסח זאת ולדימיר פוטין בחדות: “היינו חלשים, ולחלשים מרביצים”. במלים אחרות הביע זאת – מזכיר לנו עמיתי גורי גרוסמן  – פרופ’ ישראל אומן, חתן פרס נובל על פיתוח “תורת המשחקים”. אוסיף, כי זה מתאים מאוד גם לדעות של פרופ’ תומאס שלינג, שותפו של פרופ’ אומן לפרס.

“… מה אומר לנו האיש החכם הזה [פרופ’ אומן]: הוא קרא לנו, ‘קודם כל לטפל בעצמנו … מה שקורה בעזה הוא תוצאה של מדיניות כושלת ותבוסתנית של מדינת ישראל ב-15 השנים האחרונות … זו מדיניות שתביא לסופה של מדינת ישראל. זו לא רק מדיניות. זה הלך מחשבה תבוסתני. צועקים כל היום ‘שלום שלום’ ו’מחוות מחוות’. עושים ויתורים והתנתקויות ומגרשים מתיישבים. כל אלה משיגים בסופו של דבר את המטרה ההפוכה’. לדבריו [של פרופ’ אומן] אין כאן משבר מנהיגות, המשבר הוא של כולנו, אנחנו העם שבחר במנהיגיו!!!“

ואם במנהיגות רופסת עסקינן – את הירי אפשר לפרש כקבלת-פנים לשני “גיבורים”, המסמלים את השפל הנורא (“כשמגיעים לשפל המדרגה”, אמרתי פעם, “מתגלה, שיש עוד גרם מדרגות מטה”) בעוצמתה של מדינת ישראל: אהוד הברחן-השתקן, שר הביטחון החדש, ושימון, הנשיא הנבחר.

כזכור, כשנבחר ג’ון מיג’ור לראש ממשלת בריטניה הכינה לו המחתרת הקתולית IRA “מסיבת קבלת-פנים”: בלב הסיטי של לונדון הציבו האירים משאית, שעליה הותקנו קני מרגמה, שתוזמנו לירות בשעת השבעתו.

לעומת זאת, כשראש הממשלה מדלג בין ניו יורק לוואשינגטון הבירה, כדי למכור בזיל-הזול כל דבר שזז ושאינו זז במדינתנו, על מנת להפוך לאתרוג לקראת חקירתו באזהרה – קשה לייצר הרתעה אמינה למדינה, שהפכה את ההבלגה למדיניותה ואת הכישלון במבצעים צבאיים לאורח חיינו. בעיקר, תתקשה ממשלת ישראל לייצר הרתעה אמינה כשהיא מבליגה זה שנים על פגיעות גסות בריבונותה (אצבע הגליל, שדרות, חטיפת חיילים, מלחמת לבנון 2 וכיו”ב).

ב“חדשות מחלקה ראשונה” נמסר, כי בעקבות הירי, ראש הממשלה “קיבל עדכוני מצב ממערכת הביטחון ומגורמי המודיעין קודם פגישתו עם מזכ”ל האו”ם באן קי-מון [בניו יורק].

“ממשרד הביטחון נמסר, כי שר הביטחון עמיר פרץ ‘מקבל עדכונים על האירוע בצפון, עוקב אחר המצב ומוסר הנחיות בהתאם’. עוד נמסר, כי שר הביטחון שוחח עם הרמטכ”ל רא”ל גבי אשכנזי, ועם ראש הממשלה אולמרט”. כלומר, אפשר להירגע, להוריד את הקסדות, לצאת מהמקלטים, לדלג על פני המיגון שטרם הוכן (עברו רק אחד-עשר חודש מהמלחמה, וגם את רומא לא בנו ביום אחד), ולפשוט את השכפ”צים.

והכי חשוב: “גם שרת החוץ ציפי לבני, השוהה אף היא מחוץ לישראל, קיבלה עדכונים על האירועים בצפון”.