מי צריך זיוף, כשיש המקור?

מי צריך זיוף, כשיש המקור?

חנה אייזנמן
28.03.2007 05:03
מי צריך זיוף, כשיש המקור?


אופיר פינס מצהיר – “אני יכול לנצח את נתניהו”. אילו הצבעתי לכנסת ישראל, ברור שלא הייתי מצביעה לא לזה ולא לזה, אבל, לו נאלצתי לבחור בין השנים, אני יודעת בבטחון – בנתניהו לא הייתי בוחרת!



ב”ה

                                              

על העקביות של פינס אפשר לסמוך. זו עקביות פנאטית בשנאת ישראל, אבל עקביות! לא מצאתי, מעולם, אצל פינס איזו סטיה מדרכו. תמיד אותה שנאה ואותם שקרים.

לעומתו, ביבי, מתנדנד עם כל רוח מצויה, ובוודאי עם רוח שאינה מצויה. בשעתו, כשנבחר ביבי לראשות הממשלה (היידה ביבי, היידה שרה), הוא נבחר למטרה אחת ברורה, לבטל מכל וכל את הסכמי אוסלו לקידום תכנית השלבים הערבית לחיסול ישראל. עם ישראל סירב לשמוע, מה שאני שמעתי היטב – הסכמים בינלאומיים יש לכבד – לזכותו ייאמר, שהוא לא הסתיר את דעתו, רק העם, כאמור, לא רצה לשמוע ודיקלם – הרע במיעוטו.

ביבי יצא לארה”ב והתקבל בעמידה ובתשואות על ידי חברי שני בתי הקונגרס. לא היה שם אחד שהאמין, שביבי לא יהפוך את קערת התבשיל המוקדח של שימון על פיה. ביבי היה צריך, כמובן, להכריז קבל עם ועולם, שהסכמים לאיבוד עצמי לדעת, או לבגידה במולדת, לא יכובדו על ידו. ובכלל, מה הקשר בין בגידה לכבוד? ואת החותמים צריך היה לעצור ולהעמיד לדין.

אבל, ביבי, כותב “מקום תחת השמש”, החל לחזר אחרי האופיר פינס’ים, על ידי קידום “תהליך השלום” שלהם.

אם ביבי ממלא את כל רצונו של פינס, אז למה לנו ביבי? פינס יעשה את זה טוב יותר.

ראינו זאת בגוש-קטיף, ראינו בעמונה, ראינו בחומש. אנו רואים זאת כבר למעלה ממאה שנות שליטת אסכולת פינס על מח העם הזה. במיוחד אנו רואים את החורבן וההרס, מאז האסון הנורא שאירע לשמאל במלחמת ששת הימים.

בינתיים, בעזרת הביבי, הם השיבו את הגלגל אחורנית. בקושי נשאר עוד זכר לאסונם.

טוב, הם לא יודעים מה מחכה להם. את שרון זה כבר תפס….



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר