מכתב לכבוד השופט בדימוס אליהו מצא

מכתב לכבוד השופט בדימוס אליהו מצא

שמחה ניר – עו”ד
שמחה ניר – עו”ד 12.02.2007 17:43
מכתב לכבוד השופט בדימוס אליהו מצא


קצין משטרה – איני מכירו ואף את שמו איני זוכר – אמר כי “צריך להשמיד את השופט צבי הרטל”: מדוע כולכם – כל מערכת המשפט כולה – קפצתם אז על רגליכם האחוריות (גם כן מטאפורה, ברשותך)? מדוע לא אתה ואף לא אחד מחבריך למערכת המשפט יצאתם להגנתו של הקצין ומדוע אף אחד מכם – כולל אתה – לא אמרתם שהוא “דיבר מדם-ליבו”, ש”זה הטפמרמנט שלו”, ושהוא דיבר “רק במטאפורה”?



רשת האתרים של קימקא

משעול גיל -1ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, 12.2.2007

לכבוד

השופט בדימוס אליהו מצא

משה קול 66/8

ירושלים 93715

נכבדי,

כולנו ראינו ושמענו אותך מגן על חברך, מישאל חשין.

על אמירתו כי “בית המשפט העליון הוא בית אבי, הוא ביתי,, ואני גגדע את ידו של מי שירים עליו יד”, וכו’, אתה גוננת באמרך שהוא “דיבר מדם-ליבו”, ש”זה הטפמרמנט שלו”, ושהוא דיבר “רק במטאפורה”.

והרשה נא לי לשאלך, בכל הצניעות והענווה: מדוע, כאשר אחרים אומרים דברים כאלה עליכם, השופטים, אתם לא מגלים סלחנות כזאת?

טול, למשל, מקרה שאירע לפני שנים אחדות: קצין משטרה – איני מכירו, ואף את שמו איני זוכר – אמר כי “צריך להשמיד את השופט צבי הרטל”: מדוע כולכם – כל מערכת המשפט כולה – קפצתם אז על רגליכם האחוריות (גם כן מטאפורה, ברשותך)? מדוע לא אתה ולא אף אחד מחבריך למערכת המשפט לא יצאתם להגנתו של הקצין, ואף אחד מכם – גם לא אתה – לא אמרתם שהוא “דיבר מדם-ליבו”, ש”זה הטפמרמנט שלו”, ושהוא דיבר “רק במטאפורה”?

וכאשר עמדו להעמיד את הקצין לדין משמעתי, מדוע איש מכם לא אמר למתלוננים, אשר “חרדו לחייו” של השופט, את אשר אמר שר המשפטים, הפרופ’ דניאל פרידמן, לכל אלה אשר חששו פן יפנה חשין אל חנות כלי-העבודה הסמוכה, לקנות גרזן אשר יאיים על שלמות ידו: הניחו לו, הוא לא עבר שום עבירה?

ולעניין אחר:

שמענו אותך מתקומם על אמירתו של הפרופ’ פרידמן בדבר הבינוניות של השופטים בביהמ”ש העליון, ואני מזמין אותך להגן על התיזה הנגדית, לפיה אין בבית המשפט העליון שופטים בינוניים.

לשם כך בוא נעשה תרגיל אינטלקטואלי:

דבר ראשון: חפש באינטרנט את המאמר אכן, יש לנו שופטים מצויינים:

https://www.quimka.net/a.php?c=quimka&a=91&rc=quimka.

בהקדמה למאמר, אם תשים לב, אני אומר, ובלי צל-צילו של הומור, כי “אני מסכים שיש לנו שופטים מצויינים, ואם שמחה ניר כבר אומר את זה על מערכת המשפט, סימן שזה נכון“.

דבר שני: בוא נצא מתוך הנחה שלא כל השופטים הם באותה האיכות, ועקרונות ההתפלגות הגאוסיאנית תקפים גם כאן.

דבר שלישי: בוא נצא מתוך הנחה שציון 100 הוא הציון המשוקלל של השופט האידיאלי, ושנקודת-האפס היא לפי “סולם בית המשפט העליון”, ולא סולם השופטים ה”כללי”.

מדוע אני מציין זאת? משום שאחרי משוב השופטים של לשכת עורכי-הדין הובעה התהייה איך זה שנשיא ביהמ”ש העליון הוערך פחות מאשר שופט-התעבורה בזרנוגה גימ”ל.

אבל זו דווקא גדולתו של המשוב, שהוא בוחן כל שופט לפי הסולם הרלוואנטי שלו. הרי שופט התעבורה האידיאלי אינו חייב להתמצא, למשל, בדיני הקניין הרוחני, וממילא אין לבחון אותו לפי הסולם של שופטי ביהמ”ש העליון.

וכעת – בלי לנקוב בשמות, כמובן – דרג את כל שופטי ביהמ”ש העליון בתקופה אליה התייחס הפרופ’ פרידמן (חוץ ממך, כמובן) מהטוב שבהם, לטעמך, עד לפחות-שבאומנין שבהם, לטעמך.

השלב הבא: תן לכל שופט ציון משוקלל משלך.

והשלב המסכם: גלה לנו את הציון שנתת לטוב שבשופטים, לפחות שבהם, את הציון הממוצע, ואת הציון החציוני.

וכעת נרחיב את התרגיל האינטלקטואלי, ונבחן את השופטים לפי פרמטרים שונים (למשל: מזג שיפוטי).

הרחבה נוספת: אותו הדבר לגבי השופטים בערכאות האחרות, ככל שמשגת הכרתך אותם.

והרחבת-ההרחבות: אותו הדבר, עם חזרה אחורנית במכונת-הזמן, ככל שמאפשרים לך זכרונך והכרתך את מערכת המשפט.

אני מבקש להדגיש: כשם שהפרופ’ פרידמן הביע את דעתו הפרטית, אותה הוא העמיד לביקורת הציבור, גם ממך אני מצפה שתביע את דעתך הפרטית,

ואם אינך מוכן לצאת אל הציבור ולומר לו את דעתך הפרטית על איכותם של השופטים, אין לך זכות מוסרית לבקר את מי שכן מביע עמדה כזאת.

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של קימקא

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר