ברית בין הבתרים

ברית בין הבתרים


חנה אייזנמן 11.12.2006 13:33
ברית בין הבתרים


די להסתכל במפת האיזור כדי להבין שהרגשות המדריכים את הדוחקים בישראל, כבר עשרות שנים, ל”שקם” את ה”פליטים”, ולחילופין – להקים “מדינה פלשתינאית” בדוגמית הארץ שברשותנו, הם רוע תמציתי ושנאת ישראל תהומית. בין שאלה לוהטים במהרסינו ובמחריבינו מבית ובין ברודפינו מחוץ, באשר הם.



ברית בין הבתרים

                                                                 

ארץ הביתורים והויתורים                      

 במדינת ישראל, במתחם הקו הירוק, ראה אבא אבן את “גבולות אושוויץ”. זה הקו שנתקדש, זמנית, על ידי השמאל ואליו הוא שואף לחזור בכל מחיר שידרשו הערבים, בתמורה להסכמתם לקבל את ה”שטחים”. לאחר שתושלם עיסקה זו, יתחיל השמאל לחפש את ה”שלום” בגבולות ה”חלוקה” המזערית ביותר.  למרות מיומנותם של הערבים בשימוש בסכין, את הסלאמי הזה הם אינם מצליחים לבתר בלי עזרת השמאל היהודי. והשמאל, המושך תמיד בחוטי הפעלת כל הממשלות, בין “ימין” ובין שמאל, נענה בחפץ לב לסייע ביישום האינטרס המשותף לו ולערבים – ביתור ארץ ישראל וצימוקה למיני-אושוויץ.

                                                  

 

 

“… ‘אתם הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו מארץ ישראל’, ‘אלוהים אדירים’ אמר, ‘אתה חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב’. אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית כאחת. ‘הבלים’ אמר, ‘הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני'” (מיומנו של קולונל מיינרצהאגן)

                                                 
                                              מיפוי בארות הנפט הגדולות


בתחילה היתה זו “בעיית הפליטים”. אך זו התפתחה פלאים ל”זכויות הלגיטימיות של העם הערבי הפלשתינאי”. ואין זה פלא כלל וכלל שהשקר העצום הזה אומץ ללב השמאל היהודי בחום ובהתלהבות. הוא נאחז בשקר הנפשע הזה, כאותו טובע המתאמץ להיצמד לגזיר עץ שנזדמן לו. השקר הזה עבור השמאל הוא שאלת חיים או מוות, בבחינת – להיות או לא להיות. השקר הזה הוא עלה התאנה המכסה על ערוות שנאת ישראל שלו. כששקר ה”שלום” שבק סופית נותר לפליטה רק ה”עם הערבי הפלשתינאי” וה”זכויות הלגיטימיות” שלו ל”שחרור פלסטין”. ה”שחרור” יבטל את תוקף התקווה בת שנות אלפיים ויהווה הוכחה ניצחת, כי נצח ישראל ישקר! הרי זו תכלית השמאל – “עולם ישן עד היסוד נחריבה”.

תמיכת ישראל

מה שצריך היה להדהים, כבר לפני שנים רבות, היא העובדה שישראל התקפלה לנוכח כל שקר שנועד לקדם את תכנית השלבים הערבית, והיא מדלגת בין שני השקרים – ה”פליטים”, מחד, וה”עם הפלשתינאי”, מאידך, כאשר שניהם שקרים מוחלטים.

ומה שנשגב לגמרי משכל אנוש היא העובדה שישראל היא המובילה בעולם בתמיכה ובמתן עידוד לשקרנים ולשקריהם, שמטרתם זהה לגמרי למטרת הנאצים ומשרפותיהם – השמדת היהודים. זו פשוט עובדה, שהרי ה”פליטים” לא ענו מעולם על קריטריון ה”פליט”, עד שתיקן למענם ארגון האומות-המאוחדות-בשנאת-ישראל קריטריון ייחודי להם. כל תינוק של בית רבן יודע שמעולם לא היו “עם פלשתינאי” ולא “מדינה פלשתינאית”. וכל אדם בעל שכל ישר יודע ששום עם ומדינה בעולם לא היו נותנים יד לבדיחה מקאברית כזו על חשבון עצם קיומם. 

 

ה”פליטים”                                    

הסופרת והעתונאית ג’ואן פיטרס, בהתייחסה ל”פליטים” הערבים, סוגרת אותם במרכאות. לאחר מחקר בן שבע שנים היא יודעת שהגדרת הפליטים אינה תופסת לגבי ה”פליטים” הערבים של מלחמת תש”ח. היא גם יודעת, שממש באותם ימים, בהם נוצרו ה”פליטים” הערבים בארץ ישראל, נוצרו פליטים של ממש, יהודים מארצות ערב, שנמלטו בעור שיניהם מן הצוררים הערבים, כובשי הארצות בהן חיו היהודים מאז חורבן הבית ובחלקן אף לפני כן. להבדיל מן ה”פליטים” הערבים, ענו הפליטים היהודים בצורה המושלמת ביותר על הגדרת ה”פליט”.

פליט, על פי ההגדרה המקובלת הוא מי שנעקר מבית ומארץ שהיו בית הקבע שלו במשך דורות. יש לציין שמאה מליוני פליטים כאלה, שנוצרו בשנות מלחמת העולם השניה, שוקמו בארצות מקלטם, למרות הבדלי שפה, תרבות ומנטאליות.

למען ה”פליטים” הערבים בארץ ישראל נוצרה ההגדרה הייחודית האומרת כי כל ערבי שחי בארץ ישראל שנתיים לפני מלחמת תש”ח, הוא פליט. למה? למה לא, כשאפשר להמשיך ולהתעלל ביהודים?

גם פיטרס שאלה – למה? אם ערבים אלה ישבו בארץ ישראל במשך אלפי שנים, או אפילו רק מאות, מדוע עלה הצורך לייחד להם הגדרת “פליט” שונה מהגדרת ה”פליט” המקובלת והסבירה? הפנומן הזה איתגר את סקרנות החוקרת. בבדיקתה את הנושא מצאה, שוותק הרוב הגדול של ה”פליטים” הערבים בארץ, עד מלחמת תש”ח, אינו עולה על שנתיים.

ה”פליטים” האלה, נשארו למעשה במרחב מחייתם, לצד משפחותיהם, מהן נפרדו זה לא כבר, ואף עשו אצלן את חופשות המולדת. הם דברו את שפת המרחב, וחלקו עם דרי האיזור את דתם ותרבותם. שיקומם לא צריך היה להוות שום בעיה, להיפך, מדינות ערב, שזה אך נולדו, שיוועו לידים עובדות, אך הליגה הערבית אסרה על שיקומם, כנאמר עלי ידי  הסוחר הלבנוני עתיר ההון, לקולונל מיינרצהאגן – ‘הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני’

. .

ג’ואן פיטרס נתוודעה לנושא, בעת פעילותה בארגונים לזכויות האדם. היא הבחינה כי “בעיית הפליטים” הערבים, להבדיל מכל שאר הבעיות המטופלות, לעולם אינה יורדת מסדר יומם של ארגוני ה”חסד”,  ועל כן יצאה למזרח התיכון, במטרה  לדווח לקוראי עתונה על ההתעללות ב”פליטים” המסכנים.

ואכן, היא גילתה התעללות, אך לא מצד היהודים, אלא מצד אלה המשתמשים ב”פליטים” הערבים, כדי לרדוף את היהודים.

מה שהיה אמור להימשך ימים מעטים, נמשך על פני שבע שנים של מחקר ממצה. פיטרס בלתה ימים, שבועות, חדשים ושנים בארכיונים בארצות ערב, בישראל, בבריטניה ובארה”ב, והעלתה חומר תיעודי רב, ששימש אותה בכתיבת כתב הסנגוריה על ישראל וכתב אשמה חריף נגד ארה”ב וארצות ערב, על פשען הכפול    פשע נגד אותם ערבים שנדונו להיות הקלף לחיסול ישראל, וכמובן, פשע נגד העם היהודי בשליפת אותו קלף מזויף נגדו. .

עם מי יש לנו עסק                    

 

“הדרך היחידה לפתרון הבעיה היהודית במזרח התיכון היא להוציא את כל היהודים מארץ ישראל ולשלחם למרכז אפריקה, ושם שוב לא יוכלו להטריד איש. אם יסרבו ללכת יש ברירה אחת – להשמידם במקומות מושבותיהם, ועל ידי כך להיפטר מן הצרה היהודית אחת ולתמיד”.

 

לאחר ששיעשע את הנשיא פ.ד. רוזוולט בחדר הילדים בבית הלבן, העיז ה”יהודי שלו” להזכיר את הטבח המתבצע במחנות ההשמדה באירופה. הנשיא האמריקני הגיב ב – “איני רוצה שתסיח עמי על יהודים, לא עכשו ולא בכל עת אחרת, אין שעתי פנויה להאזין לשום קינות יהודיות.” (“בן המאה ה-20”, בן הכט, תרגום ד”ר י. נדבה).

אותו פ.ד. רוזוולט מצא פנאי, במאי 1945 , לבקר אצל מלך סעודיה, אבן סעוד. זאת לאחר שאותו מלך דגול פרסם את ה”תכנית הסעודית”, בעיצומה של השמדת היהודים באירופה, כדלהלן: “הדרך היחידה לפתרון הבעיה היהודית במזרח התיכון היא להוציא את כל היהודים בארץ ישראל ולשלחם למרכז אפריקה, ושם שוב לא יוכלו להטריד איש. אם יסרבו ללכת יש ברירה אחת – להשמידם במקומות מושבותיהם, ועל ידי כך להיפטר מן הצרה היהודית אחת ולתמיד”.

לא היתה אז מדינה ליהודים, לא היתה “בעיית פליטים” ערביים, אך מלוא כל העולם היתה בעייה נוראה ליהודים, וזה הטריד את המלך רב החסד, ועל כן תכניתו הנ”ל. ההיטלר הערבי  (שיורשיו שוב מציעים היום “תכנית סעודית” ל”פתרון”, והפושע המכהן כשר הבטחון בישראל, ממליץ עליה….) גרף מדי יום מאה אלף דולרים, כתמלוגים, תמורת הרשות שנתן לאמריקנים לקדוח ולפתח למענו את בארות הנפט בהן נתברכה ארצו. אך כל זה אינו שווה לו, בראותו את היהודים נושמים וזזים…

(על עוזרי הנאצים, מרוזוולט ועד לכל הגורמים במזרח התיכון…, בפעם אחרת. הבהרה – הנוזל השחור היא הסיבה שבמקום לתקוף את סעודיה, לאחר פיצוץ בנייני התאומים, תקפה ארה”ב כפרים באפגניסטן).

ציר הרשע הערבי יכל היה לפתור את “בעיית הפליטים” שיצר בתוקפנותו, מבלי להתאמץ, אך הם העדיפו את השמדת היהודים.

והם זוכים לתמיכה, לעידוד ולסיוע בכל תחום, תעמולתי ומעשי, על ידי השמאל הישראלי, האו”ם, ארה”ב והאיחוד האירופי. מדובר בפשע, שתקופת הנאציזם “קטנה עליו”. זהו תהליך שטני מתמשך, זה כמה דורות, ולא נראה סופו.

נסיים את הפרק הזה, שהוא בקושי הקדמה, בקטעים מספרה של ג’ואן פיטרס – “מאז ומקדם”:

“הזכרונות על צחצוח החרבות של העולם הערבי נגד עצמאותה של ישראל ב-1948 קהו והועמו…. בשנים האחרונות לא יצא שבוע, כמעט, שבו לא היו מומחים למזרח התיכון, מחלקת המדינה של ארה”ב, משרד החוץ הבריטי, מרכזים אסטרטגיים אזוטריים, סמינריונים אוניברסיטאיים, מפגשים בינלאומיים, בעלי טורים בכל התקשורת, ופרחי כתבים בשטח, שוקדים כולם כאחד על משנתה של בעיית המזרח התיכון, כפי שהיא עכשו, “הזכויות הלגיטמיות של הפלשתינאים”. האפיפיור ונשיאי ארה”ב, קארטר ורייגן, ענו הד, זה אחר זה, בשינויים קלים בלבד, אחר דברו של הארגון-לשחרור-פלשתינה – כלשונו של מנהיג אש”ף, יאסר ערפאת: ” – הסוגיה העיקרית – בסיכסוך הערבי ישראלי היא – המדינה הפלשתינאית –”!


                                            
“… משעברו המנהיגים הערבים מזעקות חמס, שבהן נדרו להשמיד את ישראל לדאגה-שבאהדה ל”זכויות” הפלשתינאים, טישטשה הגישה המתוקנת את ההבנה הכללית לגבי תפקידו של העולם הערבי בסיכסוך. באחרונה נחשב הסיכסוך “הערבי ישראלי” טפל. ‘לב הענין’ האמיתי, הלוא הוא בעיית ה’פלשתינאים’. ‘משעה שיבוא פתרון לצרתם של הפלשתינאים, אפשר יהיה ליישב את המחלוקת הערבית ישראלית’, כך מסיקים ניתוחים של הזמן האחרון. באחרונה הצטרפו לקול הערבי קולות הומאניטריים המתקוממים על ה’עוולות’ שנגרמו לערבים הפלשתינאים, בשעה שהשיגה המדינה היהודית את זכויותיה”.
   

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר