המלצות לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, איך לארח את דורית ביניש

המלצות לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, איך לארח את דורית ביניש

קימקא
שמחה ניר, עו”ד 06.11.2006 17:46
המלצות לחברי ועדת החוקה, חוק ומשפט, איך לארח את דורית ביניש


הרשו נא לי להשיא לכם עצה, מנסיוני הדל, ואני מסתמך, בין השאר, על פגישתה של ועדה זו (בקדנציה הקודמת) עם נציבת תלונות הציבור על שופטים (ביום 28.8.2005), ועם שר המשפטים הקודם, חיים רמון (ביום 14.6.2006).



שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

כפר סבא, אור ליום 7.11.2006

לכבוד

חה”כ מנחם בן ששון

יו”ר ועדת החוקה, חוק ומשפט

ושאר חברי הוועדה

הכנסת

ירושלים

 

נכבדי,

הנדון: פגישתכם עם נשיאת ביהמ”ש העליון, דורית ביניש, הבוקר, 7.11.06

הרשו נא לי להשיא לכם עצה, מנסיוני הדל, ואני מסתמך, בין השאר, על פגישתה של ועדה זו (בקדנציה הקודמת) עם נציבת תלונות הציבור על שופטים (ביום 28.8.2005), ועם שר המשפטים הקודם, חיים רמון (ביום 14.6.2006).

איך מתנהלות ישיבות כאלה?

בא המוזמן עם עוד נציג או עוזר ממשרדו, עם חוברת עבת-כרס (המחולקת לחברי הוועדה ולשאר הנוכחים), ועם מצגת עשירה של שקפי POWERPOINT. המוזמן נותן הרצאת-דברים ארוכה כאורך הגלות, אשר כמעט כולה דברים שהוא כבר אמר בפומבי באלף-ואחד פורומים ואמצעי-תקשורת, כך שלמעשה כמעט ואין שום חדש בדבריו, וחברי הכנסת נאלצים לשמוע דברים שהם כבר שמעו, ושמעו, ושמעו.

ואם ישנו חידוש כלשהו בדברים – הרי זה מה שהאורח רוצה להשמיע, ולא מה שחברי הכנסת רוצים לשמוע.

היטיב להגדיר זאת חה”כ מיקי איתן, בהתריסו בפני השר רמון: אתה הופך את הישיבה הזאת למסיבת-עיתונאים פרטית שלך!

ומה קורה אם כל אחד מחברי הוועדה רוצה לאתגר את האורח בעניין אחד בלבד, תשובתו של האורח לא מספקת אותו, והוא רוצה לשאול את האורח עוד שתיים-שלוש-ארבע שאלות, על מנת “ללחוץ אותו לפינה”?

לפי המתכונת של שתי הישיבות הנ”ל – זה בלתי אפשרי: אחרי שהאורח מסיים את “מסיבת העיתונאים הפרטית” שלו נשאר בקושי זמן למספר ח”כים לשאלה אחת ותשובת האורח לאותה השאלה, ונמצא השואל במצב בו הוא עוזר לנשאל בכך שהוא “מרים לו להנחתה” – והאורח אומר מה שהוא רוצה, ואין כל אפשרות להתווכח אתו.

נחזור, איפוא, אל קרקע המציאות: אם נניח שכל שאלה-ותשובה מצריכות דקה זמן (וזה מאוד בצמצום, כי אנחנו יודעים כיצד כל שאלה הופכת ל”נאום” וכל תשובה הופכת להתחמקות סחור-סחור), וכל אחד מחברי הוועדה זקוק לשאלה אחת ושתי שאלות נוספות, אזי, כדי שכל אחד מחברי הוועדה “יבוא על סיפוקו”, נחוצה שעה, לפחות, על הצד הנמוך, ושעתיים-שלוש על הצד הגבוה – דבר שלא מתקיים, אלא אם כן מחליטים מראש לקיימו (ובמקרים כגון דנן נותנים לאורח רבע או חצי שעה מתוך ישיבה בת שעתיים – והשאר תשובות לשאלותיהם של חברי-הכנסת.

כן, אני יודע שפגישות כאלה מוגדרות כ”פגישות הכרות”, מתוך תקווה שיהיה להן המשך, אבל, כמאמר המשורר, tomorrow never comes (מופיע כ-672,000 פעם ב-GOOGLE).

ומכאן למבחר שאלות שאני מתנדב להעמיד לרשותכם, חברי הכנסת, לפגישה עם השופטת ביניש:

  1. הנשיא הקודם, אהרן ברק, ביקש – וקיבל – חוק המסמיך אותו לקבוע כללי אתיקה לשופטים: האם הוא התקין כללים כאלה, ואם לא – האם את מתכוננת להתקינם, ומתי?

  2. לאור החשיבות שמייחס בית המשפט העליון לניהול פרוטוקולים על ידי גופים אחרים נשאלת השאלה מדוע בית המשפט העליון עצמו אינו מנהל פרוטוקולים של הדיונים? (אם היא תגיד שהחוק לא מחייב זאת – השאלה המתבקשת היא מדוע אתם מחכים לחקיקה בעניין, ואם היא תגיד שכעת מתנהל דיון בבג”ץ בנושא הזה, השאלה המתבקשת היא מה מונע מכם להחליט כי מהיום-והלאה אתם אכן מנהלים פרוטוקולים (ובכך לייתר את הדיון בבג”ץ)?

  3. שופטים רבים – כולל בבית המשפט העליון – אינם מנמקים כראוי את ההחלטות ופסקי הדין שלהם, ובמקרים רבים הם מסתפקים בצמד-המלים “נחה דעתי” במקום הנמקה-של-ממש. מה יש בדעת כב’ הנשיאה לעשות על מנת להדביר את התופעה הזאת? (ואם היא תגיד שהיא לא מוסמכת ולא יכולה להגיד לשופטים מה לעשות ומה לכתוב, מתבקשת השאלה מדוע לא לתת לשופטים כאלה רק תיקים בהם ההנמקה פחות חשובה (כגון בקשות להארכת מועד, לדחיית הדיון וכו’)?

  4. לאור הנפילה הדראסטית באמון הציבור בבתי המשפט בכלל ובבית המשפט העליון בפרט, מה בדעתה של כב’ לעשות על מנת לשקם את האמון הזה? (התשובה הצפוייה, אותה היא כבר נתנה, היא שאין פחיתה באמון הציבור בשופטיו, “ועובדה היא שהציבור ממשיך לפנות אלינו”, אבל זה תשובה לא רצינית, כי לציבור אין מערכת משפט חלופית (במיוחד כשהוא נתבע או נאשם) ואם לציבור היה אמון רב יותר ב”מערכת” – הוא היה פונה במקרים רבים לאין-שיעור).

  5. בפרשת חיים רמון נשמעו לאחרונה עדויות לפיהן הופעלו על המתלוננת לחצים כדי להרחיק את רמון מהליכי בחירת השופטים בכלל, ובחירת נשיא ביהמ”ש העליון בפרט, והשאלה היא מה הקשר בין הלחצים האלה לבין גברתי? (היא יכולה, כמובן, לומר שאין לה שום קשר לכך, גם לא היה ידוע לה שום דבר על כך, ואם היו “בחישות” כאלה – הדבר אינו לרוחה, אבל אם יתברר, מאוחר יותר, כי היא שיקרה בתשובתה זו – יהא זה “מסמר נוסף בארון שלה”).

זה להפעם, ושיהיה לכם בהצלחה.

בברכה,

 

שמחה ניר, עו”ד



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר