סמרטוט אדום – טור שבועי, 2 באוגוסט, 2006

תובנות מלחמה

המלחמה הזו סובבה את הראש לכמה אנשים. קחו למשל את המשורר אילן שיינפלד. תמול שלשום הוא עוד נחשב לאיש שמאל. לא סתם שמאל אלא שמאל רדיקלי. בשעתו הוא נימנה עם תומכיו של מרדכי ואנונו. בקהילה ההומו לסבית, שהממוצע שלה הוא שמאלה מהמרכז, הוא נחשב לאחד הקולות היותר שמאליים. והנה, ראו מה עשתה לו מלחמת לבנון השנייה. הוא גייס למלחמה את שירו של ביאליק “ברכת העם”, השיר שידוע גם כ”תחזקנה”, שיבש ועיוות אותו באמצעות גיור אורתודכסי בנוסח תומכי כהנא ויגאל עמיר ומה שיצא הוא הימנון להשמדה ולמוות.  

·                   האם המלחמה הזו, כפי שאומרים ראשי הצבא הממשלה ושרתיהם בעיתונות, היא “שינוי כללי המשחק”? “צריבה בתודעה” בדבר עוצמתה של ישראל שתרתיע כל מי שיחשוב לפגוע בה? אינני בטוח. כמה עשרות עד מאות לוחמי חיזבאללה מצוידים בתת חימוש עושים חיים קשים לאלפי חיילים ישראלים מצוידים במלה האחרונה של נשק מודרני. הפצצות חיל האוויר בלבנון אינן ביטוי לעוצמה, כי זו חוכמה קטנה מאד להפציץ ולהרוס מדינה שאין לה חיל אוויר ואין לה טילי קרקע אוויר, למעשה נטולת יכולת הגנה.  במקום שיש חיל אוויר וטילי קרקע אוויר הייתה מתקבלת תמונה שונה לחלוטין.

·                   שוב ושוב אנו שומעים בשופרות התעמולה הישראלים את המנטרה “איום קיומי”. סליחה, לבנון או החיזבאללה מאיימים על קיומה של ישראל? הבלים. מי שקיומו נתון בסכנה הם מדינה לבנון ועמה.

·                   המלחמה הזו סובבה את הראש לכמה  אנשים. קחו למשל את המשורר אילן שיינפלד. תמול שלשום הוא עוד נחשב לאיש שמאל. לא סתם שמאל אלא שמאל רדיקלי. בשעתו הוא נימנה עם תומכיו של מרדכי ואנונו. בקהילה ההומו לסבית, שהממוצע שלה הוא שמאלה מהמרכז, הוא נחשב לאחד הקולות היותר שמאליים. והנה, ראו מה עשתה לו מלחמת לבנון השנייה. הוא גייס למלחמה את שירו של ביאליק “ברכת העם”, השיר שידוע גם כ”תחזקנה”, שיבש ועיוות אותו באמצעות  גיור אורתודכסי בנוסח תומכי כהנא ויגאל עמיר ומה שיצא הוא הימנון להשמדה ולמוות.  

הנה שתי שורות מ”השיר”:

“עלו על לבנון וגם על עזה במחרשות ומלח. החריבון עד אין תושב.

הפכו אותן מדבר צחיח. עיים של חרבות. עמק עכור לא מיושב”.

(פורסם במדור “תרבות” של YNET 30.7.2006).

האם חיל האוויר קיבל השראה מהשיר לפני ביצוע טבח הילדים בכפר קאנא, או שמא הטבח שימש כהשראה ליצירת המוות של שיינפלד?

·                   רופא המשפחה שלי אומר כי זאת מלחמת אין ברירה. פשוט הצטברה  כמות  מרשימה של כלי נשק חדשים, ולא הייתה ברירה אלא  לנסות אותם “על באמת”. ואני הוספתי כי המחסנים התמלאו בתחמושת ששוכבת כבר זמן רב כאבן שאין לה הופכין, והגיע הזמן לעשות בה שימוש מלחמתי כדי למלא את המחסנים במלאי חדש.

·                   מלחמת לבנון השנייה היא גם מלחמת ביטול קיצוץ תקציבי הצבא. הדיבורים על קיצוץ משמעותי בתקציב הצבא, כדי לממן פרויקטים חברתיים כפי שהובטחו על ידי אולמרט את פרץ בבחירות האחרונות, הכניסו את ראשי מערכת הביטחון ללחץ לא נורמלי. המלחמה הזו פתרה את הבעיה. לא רק שלא יהיה קיצוץ, תהיה תוספת ביד רחבה.

·                   לקראת הבחירות האחרונות  כללתי, הגם לזמן קצר בלבד, את מרצ כאופציה שמאלית אפשרית. עתה, כשאני שומע את מנהיג מרצ ח”כ יוסי ביילין ממליץ לפתוח במלחמה נגד סוריה, וקורא שמועמדת אחרת מטעם הרשימה תא”ל (מיל.) רחל דולב חתומה על מודעת תמיכה במלחמה, אני שמח שלא התפתיתי.

·                   לפני מספר ימים קיימה תנועת “יש גבול”  במועדון צוותא ערב השקה לספר “כיבוש וסירוב” (הוצאת ספרי נובמבר, עורך ישי מנוחין). ספר חשוב ומומלץ.

אחד מבאי הערב שאל: מה זה השתלבות במרחב? האם פירושו קבלת נורמות הטבח בדארפור  או האידיאולוגיה של החיזבאללה?

תשובתי: בוודאי שלא. איש שמאל חילוני, סוציאליסט, דמוקרט,  לא מפרש השתלבות במרחב כאימוץ אידיאולוגיות לאומניות או דתיות   של תנועות ומשטרים שמבוססים על עריצות והפרת זכויות אדם.

השתלבות במרחב פירושו, למיטב הבנתי, הסרת ההתנשאות, הגזענות והכוחנות כלפיי המרחב הערבי, לימוד שפתו ותרבותו והכרה בכך שאנחנו מיעוט באזור ולא באנו  לשלוט ולהשתלט.

·                   סא”ל צביקה לוי, חבר קיבוץ יפעת, הוא “זקן הלוחמים” שגוייס בצו 8. הוא הגיב על גיוסו במלים “זהו היום המאושר בחיי”. כך דווח בנימה של הערצה בעיתון מעריב (31.7.2006). מי שרואה בהליכה למלחמה את היום המאושר בחייו, דעתו השתבשה עליו וגם דעתם של אלה שמריעים לו.

·                   עמי שרייר הוא אביו של סגן יפתח שרייר שנהרג בקרב בבינת ג’בייל. עוד לא עברו שבעה ימים ממותו, והאב שלח מכתב לראש הממשלה אולמרט  בו כתב “כאב שכול אני רוצה לחזק את ידיך”.  גם זה ביטוי לטרוף מערכות.

·                   “שינינו את פני המזרח התיכון” הצהיר אולמרט בנאום בבית הספר לפיקוד ומטה. חכה, מה בוער לך? המלחמה עוד לא ניגמרה, תוצאותיה לא ידועות, בוודאי לא בטווח הבינוני והארוך, ואתה יוצא כבר בהצהרות רהב.

·                   העיתונאי בן כספית ממעריב התגייס למען המלחמה בהתלהבות של כתב חצר. הוא נידב נאום לראש הממשלה אולמרט שם כתב כי “אני מייצג לא רק שישה מיליון ישראלים אלא גם שישה מיליון יהודים שהושמדו בשואה”. אהה, איזו שואה נחמדה שאפשר לגייס אותה כעזר ליצירת  אסון הומניטרי לקרוב למיליון בני אדם שהפכו פליטים חסרי בית בארצם, חשופים בעיצומו של קיץ לרעב, צמא ומחלות, קורבנות ענישה קולקטיבית של הפצצות ברבריות של ישראל. 

·                   באותו גיליון של מעריב פירסם בן כספית מכתב שטנה גזעני לחברי הכנסת הערביים (באמצעות ח”כ ד”ר אחמד טיבי) והציע להם להגר מכאן. הוא מכנה אותם בוגדים וגייס חמישי. במלים אחרות, מי שמתנגד למלחמה, להרג ולהרס ומציע לדבר במקום לירות, הוא לדידו של כספית בוגד. בצדקנות מעושה כותב כספית לערבים כי בעוד הם פוגעים בילדים בכוונה תחילה, הרי “אנחנו הישראלים” עושים זאת בשגגה, ואפילו מצטערים לאחר מכן. הגיע הזמן לומר לכספית ודומיו, כי ישראל פוגעת בכוונה תחילה בילדים ונשים, הן בלבנון והן בעזה ובשטחי הגדה. הפצצות כמו שמתבצעות בלבנון, נעשות מתוך ידיעה ברורה שילדים ונשים וזקנים יפגעו. אין לכספית שוב יתרון מוסרי על המתפוצצים באוטובוסים.

·                   סולידריות ערבית? שוב ראינו שאין חיה כזו. שהרי אילו החליטו מדינות ערב להתייצב לעזרת העם בלבנון, להפעיל בתיאום אגרוף קמוץ של חילות האוויר שלהן וטילי קרקע אוויר המצויים בהן בשפע, הן יכלו למנוע, או לפחות למזער, את הרס הלבנון בידי ישראל.

·                   ח”כ ד”ר עזמי בשארה עולה ב-10 דרגות על מרבית חברי הכנסת בישראל. הוא איש אשכולות, שעם רבים מדבריו אני מסכים ועל אחרים אני חולק. אסתפק בשתי הערות. לדעתי הוא ממזער את חשיבות הקשר בין חיזבאללה לבין איראן. איש שמאל או ליברל לא יכול להיות שווה נפש למסר האידיאולוגי שהקשר הזה משדר.  שנית, הביקורת הנוקבת שיש לנו על ישראל אינה צריכה לשמש מחסום בפני ביקורת על נסראללה והחיזבאללה. המודיעין של הארגון נכשל בקריאת המפה הישראלית. זחיחותו של נסראללה הייתה ביטוי לקונצפציה שישראל היא מדינת קורי עכביש בהתפוררות שלא תגיב מעבר לבנאלי המוכר מהחטיפה הקודמת.  איזו טעות מוכרת, מתכוננים למה שהיה. אילו שאל כל אחד מאיתנו היינו מזהירים אותו לבל יהמר בהרפתקה, כי ישראל היא מדינה פראית וחזקה צבאית, עם מעט מאד מעצורים מוסריים,  שתפעיל את כל עוצמתה כנגד ארגונו ולבנון, וכי אין ביכולתם לגבור עליה. הולך להיות אסון, היינו אומרים לו. ישראל רק מחכה להזדמנות לסגור חשבון בגין ההשפלה במלחמת לבנון הראשונה, ובנוסף היא גם זרוע אמריקאית במאבק העולמי נגד איראן ושלוחותיה. אין לחיזבאללה סיכוי נגד השילוב הצבאי הזה. שב בשקט, היינו אומרים לו.  ניתוח קר בלי אידיאולוגיות. אבל הוא לא שאל, ואנחנו לא יעצנו.  

·                   ימין ושמאל בישראל הפליגו בחוכמתו של נסראללה. הנה שאלה, שאין לי תשובה עליה: מחד גיסא הוא בנה מערך צבאי של קטיושות, נשק סטטיסטי לא מדוייק, שפגיעתו ונזקו לא מגיעים לקרסולי ההרס והנזק של הפצצות החכמות הישראליות,  כפי שרואות עינינו בשלושת השבועות האחרונים, ומאידך גיסא הפקיר לחלוטין את  ההגנה על שמי לבנון. אם הוא כבר מתנהל כמדינה בתוך מדינה, הכיצד לא בנה מערך של נשק אנטי מטוסי, טילי קרקע אוויר וכיוצא באלה צעצועים,  ביודעו את היתרון הישראלי בחיל אוויר? לא ברור.

·                   אני מבין את המצוקה הפלסטינית שמביאה המונים להפגין בעד נסראללה. זהו ביטוי ליאוש. הפרובוקציה של חיזבאללה בחטיפת שני החיילים,  שסיפקה לישראל את האמתלה למלחמה ואת התמיכה הבינלאומית, גרמה נזק עצום לעניין הפלסטיני. כל המיקוד הבינלאומי מופנה ללבנון, ובחסות המלחמה שם ממשיכה ישראל לבצע פשעים בעזה, שלא זוכים לתשומת לב.  גם הימין הישראלי יוצא נשכר מכל הפרשה. החיזבאללה הוא היום אחד מסוכני הימין הישראלי המוצלחים ביותר.

·                   בכל מסכת הדם הנוראה יש גם אלומת אור בדמות סרבן המלחמה סרן אמיר פסטר. ירבו כמותו.

החבר צ’אבס

נשיא ונצואלה הוגו צ’אבס יצא למסע סביב העולם לגבש חזית אנטי אמריקאית. זהו רעיון שראוי לתמיכה ועידוד, ובתנאי, שהוא בוחר בבני ברית ראויים. להיות אנטי אמריקאי זה בהחלט נתון חשוב, אבל לא יחידי ובלעדי כאשר מדובר בחזית שמאלית נגד ארה”ב.

צ’אבס ביקר באיראן ונשיא איראן מחמוד אחמדינג’אד אמר שהוא חש כי פגש בנפש תאומה. אני מקווה שהאבחנה שגויה.

הנה מספר נתונים שליקטתי מפרסומי מפלגת הפועלים הקומוניסטית האיראנית שפעיליה המרכזיים נמצאים בגלות.

בשנת 2004 נעצרו 7 עובדים בעיר SAQEZ בגין ארגון הפגנה ב-1 במאי. בחודש מאי השנה נעצרו פעילי איגוד מקצועי על אותה עבירה (כך החוק האיראני) בעיר SANANDAJ. לפני מספר שנים ירו כוחות הביטחון על עובדי מכרות נחושת והרגו ארבעה פועלים. MANSOOR OSSANLOU נשיא איגוד עובדי התחבורה הציבורית בטהרן נתון במעצר. בינואר השנה נעצרו 1000 (אלף) נהגי אוטובוסים בטהרן בגלל שפתחו בשביתה.  50 עובדי מפעל המכוניות KHONDN CAR פוטרו בגלל שפתחו בשביתה. משכורות לא משולמות בזמן, מו”מ קולקטיבי עצמאי של ארגוני עובדים אסור, שכר המינימום הוא שליש מקו העוני. אבטלה גואה, שחיתות שלטונית בשפע, ופערי הכנסה גדולים בין עשירים ועניים. הדיקטטורה האיסלאמית אוסרת על פעילות עצמאית של איגודי עובדים. הכל מנותב למועצת העובדים המוסלמית הנשלטת על ידי השלטון וכוהני הדת.

משטר כזה אינו בן ברית לשום דבר מנקודת מבט שמאלית.

גם הארץ נסחף

הידיעה הראשית בהארץ בה הובא נאומו של מ”פ גולני סרן אורי לביא בפני חייליו בטרם כניסה למלחמה בלבנון, הייתה היסחפות של העיתון אחרי הגל הפטריוטי שלא נעדר סממנים לאומניים דתיים.  מדבריו הנמלצים אפשר היה להתרשם כי ישראל ניצבת עתה על המצדה לפני הקרב האחרון בבחינת להיות או לחדול. 

היה זה אך טבעי ולטעמי גם סהרורי, כאשר בעקבות נאומו של המ”פ הופיעו הרבנים בפני החיילים,  חילקו להם ספרי תהילים ו”כרטיסי כיס” של תפילה וקראו פסוקים כמו “אל ירך לבבכם… אנא ה’ הושיעה נא, הצליחה נא, באלוהים נעשה חיל והוא יבוס צרינו”. כך קרה בוודאי גם בצד השני אצל לוחמי החיזבאללה, שבטרם יציאה לקרב קיבלו גם הם את מנת הסם הדתי וסיוע מאלוהים.

גיוס היושב במרומים למען “מות קדושים” כאשר לכל צד  ברור שהאלוהים פועל למענו, אינו המצאה חדשה. כמה מפתיע שבנקודה זו אין הבדל בין ימי הביניים למאה ה-21, בין הצבא הישראלי לחיזבאללה.

ישראל לא נלחמת על “חירותה” בוודאי לא על “קיומה”. מי שקיומו וחירותו נמצאים בסכנה הם מדינת לבנון ועמה שעומדים מול מתקפה ישראלית ברוטלית. ב-1982 כמו ב-2006 ניצבת לבנון מול ישראל שלא שינתה דיסקט ומובלת על ידי אותה קונצפציה כוחנית מיליטריסטית: “אנחנו נעשה סדר חדש בלבנון”.

..

מאמרים: גדעון ספירו

המלצות היום: הבו גודל וכבוד לעיתונאי ישראל