על”ע 4743/02, תלונה מס’ 6 לנציבה הידועה: השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל – התנהגות לא מנומסת, משפילה, מבזה ופוגעת

על כגון דא נאמר: תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו: מגבילים לי את זמן הטיעון במידה בלתי סבירה באופן קיצוני, ואחר-כך מאשימים אותי שלא כיסיתי את הכל!!!

 

שמחה ניר, עו”ד

משעול גיל 1-ג’, כפר סבא 44281

טל’  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

 

 

כפר סבא, 4.7.2006

לכבוד

הגב’ ט’ שטרסברג-כהן

נציבת תלונות הציבור על שופטים

ירושלים

נכבדתי,

הנדון:  על”ע 4743/02 + תיקים מצורפים – תלונה מס’ 6

התנהגות לא-ראוייה של השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל: התנהגות לא מנומסת, משפילה, מבזה ופוגעת

מבוא: על הסיבות לפיצול תלונותי

1.             בטיפולכם בתלונתי נגד מר יהונתן עדיאל (תיקכם 352/06/י’/עליון י-ם) גיליתם רגישות רבה לעניין ה”קנטרנות וטורדנות”, ולעניין ה”סגנון”, עד כדי כך שלא הייתם מוכנים להפריד בין חלקיה השונים של התלונה, ודחיתם אותה בשלמותה, על קרביה ועל כרעיה.

2.             כאשר את מגלה, בשובך מן השוק, תפוח רקוב אחד בסל הקניות, את זורקת רק אותו, ולא את כל תכולת הסל, אבל כאשר מדובר ב”סל” של אחרים – שאני.

3.             לפיכך איני רואה מנוס מלפצל את תלונותי נגד הנילונים דלעיל לתלונות בודדות, אשר כל אחת מהן עומדת-בפני עצמה, כך שאם אחת מהן תיפסל – לא יהיה בכך כדי לחרוץ את גורלן של השאר.

תלונתי לגופה

4.             בסעיף 29 לפסה”ד נאמר, בין השאר (ההדגשה שלי):

“יש לדחות גם את טענת המערער כי בית הדין הארצי הסתמך על הרשעות קודמות שלא הוכחו, ועל עונש מותנה שלא הוכח ולא היה בר הפעלה; המערער לא מפרט באילו הרשעות קודמות ועונש מותנה הוא מדבר, ועל כן לא ניתן לעמוד על טיבה של הטענה”.

5.             אבל, כפי שאני מראה בתצהיר שהוגש לבית המשפט (העתק לא-חתום שלו מצורף, לנוחיות העיון), הוקצה לי, מלכתחילה, זמן של חצי שעה בלבד לטיעוני בדיון אשר חבק ארבעה ערעורים ושלושה ערעורים-שכנגד, אשר התייחסו לשמונה כתבי-קובלנה אשר הכילו עשרה פרטי-אישום (פירוט נוסף לזמן הדרוש אני נותן בתלונה מס’ 2, מהיום).

6.             כפי שאני מראה בתצהיר, הטיעון שלי  הופסק באיבו פעם אחת בטיעון שלי כטוען-ראשון, ופעם שנייה – כמשיב לטענות ב”כ הקובל (כאשר על עמוד פרוטוקול אחד הצטרכתי להשלים את טיעוני הראשון ולהשיב לטענות הקובל).

7.             על כגון דא נאמר: תבן אין ניתן לעבדיך, ולבנים אומרים לנו עשו: מגבילים לי את זמן הטיעון במידה בלתי סבירה באופן קיצוני, ואחר-כך מאשימים אותי שלא כיסיתי את הכל!!!

8.             ואם נשתמש בלשונך את, ראוי לכך אותו ביטוי בו את-עצמך השתמשת במשפט האחרון בסעיף 8 להחלטתך ב-בש”פ 7644/98, חיים אווקי נ’ מדינת ישראל, תק-על 98(4), 774 ,עמ’ 775, ולפחות ב-11 החלטות אחרות, אשר ברובן את כתבת את ההחלטה המשתמשת בביטוי הזה, ורק במיעוטן את היית שותפה פסיבית לביטוי הזה.

9.             אני מבקש להבהיר: בתלונתי זו אני מדבר על הפן הסגנוני בלבד.

10.         אבקש, איפוא, להסיק נגד הנילונים את מלוא המסקנות המתבקשות מחוק הנתל”ש.

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו”ד

מצורף: העתק התצהיר

 

העתק                                                        העתק

תצהיר

 

אנחנו הח”מ, שמחה ניר, עו”ד, לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת, וכי יהיו צפויים לי העונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, מצהיר/ה:

1.                  המסמך הנושא את הכותרת “פרוטוקול” בתיק על”ע 4743/02 ושאר התיקים אשר נדונו יחד איתו (להלן, יחד – “התיק”) אינו משקף את הדיון, כפי שהתרחש.

2.                  עם פתיחת הדיון הודיעה אם בית הדין כי לכל אחד מהצדדים יש חצי שעה לטעון.

3.                  אני ביקשתי לדון קודם בבקשות הטרומיות והאחרות אשר הגשתי לבית המשפט, אולם אם בית הדין הורתה לי לטעון לכל הבקשות יחד עם הטיעון לגופו של עניין, והוסיפה כי בפסק-הדין יתייחס בית המשפט גם לבקשות עצמן.

4.                  בעמ’ 5, הרשום כתחילת דבריו של עו”ד ויצמן – מוטעה:

מהרישום הזה עולה  כאילו הפסקתי את הטיעון כאשר לא היה לי עוד מה להגיד, ועו”ד ויצמן החל לטעון “כבדרך הטבע”, אך לא כך הווה.

בנקודה מה כאילו מסתיימים דברי הופסקתי ע”י אם בית הדין, אשר החלה לשאול את עו”ד וייצמן שאלות באשר להרשעותי הקודמות.

אני אמרתי כי עדיין לא סיימתי את טיעוני, ואני אתייחס גם לעניין הזה.

תשובת אם בית הדין: אחרי כן תוכל לענות לטענותיו של עו”ד ויצמן, וגם להשלים את טענותיך.

הטיעון של עו”ד ויצמן לא היה רציף, כפי שנחזה ברישום, אלא דיאלוג מתמשך בין בית המשפט לבין עו”ד ויצמן.

גם סיום דברי, בעמוד האחרון, לא היה משום שנגמר לי הטיעון, אלא משום שהופסקתי ע”י אם בית הדין, למרות שעמדתי על כך שטרם סיימתי את טענותי.

5.                  אני לא מסוגל לשחזר מהזיכרון את כל אשר טענתי, ואתן כאן מספר דוגמאות, שעליהן אני יכול להעיד פוזיטיבית:

א.      בעמ’ 2, פיסקה שנייה, שורה שנייה: במקום “71” צ”ל “61”;

ב.      שם, שורה שלישית-רביעית: במקום ” חיים משגב מאשים את בית המשפט העליון בקומבינה עם מי לא”, צ”ל “חיים משגב מאשים את בית המשפט העליון בקומבינה פוליטית עם הפרקליטות, המשטרה, השמאל הפוליטי, העיתונות, ועם מי לא”;

ג.       בתחילת הפיסקה השלישית, שם: לא אמרתי “המישורים הבכירים” (אני אפילו לא יודע מה זה);

ד.      בשורה השביעית, שם, שם: לא אמרתי “שורט להם כל הזמן את הצבע”, אלא “שרק שורט להם את הצבע”;

ה.     בשורה השלישית מלמטה, שם:  לא אמרתי “להתמסד” אלא “להתמסר”, וכל האמירה שם רחוקה גם היא מלשקף את מה שאמרתי.

6.                  ואלה רק דוגמאות המשקפות את עילגותו של ה”פרוטוקול” הזה.

 

שמחה ניר, עו”ד

 

אני הח”מ, …………………………………………, עו”ד, מאשר כי היום, 2.2006 . ….., הופיע בפני שמחה ניר, עו”ד, המוכר לי אישית, ולאחר שהזהרתיו כי עליו לומר את האמת, וכי יהיו צפויים לו העונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה כן, אישר את נכונות הצהרתו, וחתם עליה בפני.

………………………………….., עו”ד

מבוא:              הגיע הזמן לטפל בשלושתם יחד – איילה פרוקצ’יה מרים נאור ויהונתן עדיאל

תלונה מס’ 1:    התנהגות לא-ראוייה של השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל: התעלמות מבקשות תלויות-ועומדות ומהחלטת כב’ הנשיא ושופט נוסף;

תלונה מס’ 2:    השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל: הגבלה בלתי סבירה של זמן הטיעון – חצי שעה לערעורים על שמונה תיקים, אשר כללו עשרה פרטי-אישום: שלוש דקות טיעון לכל פרט-אישום;

תלונה מס’ 3:    השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל מנהלים משפט ללא פרוטוקול;

תלונה מס’ 4:    השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל: כתיבת פסק-דין בלי לקרוא את התיק כראוי;

תלונה מס’ 5:    השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל, והתרגיל על שם השופט אפרים דורון;

תלונה מס’ 6:    השופטים איילה פרוקצ’יה, מרים נאור ויהונתן עדיאל: התנהגות לא מנומסת, משפילה, מבזה ופוגעת (אתה נמצא כאן).