ברוך שפטרנו: מישאל חשין, המישנה-למלך העירום (ב):

התנצלות “באוויר” – לאו התנצלות היא!

… התנצלת בפני כל מי שפגעת בו במשך 44 שנותיך כעו“ד וכשופט. התנצלות כזו אינה כנה, אינה אמיתית ואינה רצינית, כל עוד אין היא אישית וממוקדת אל מי שבאמת אתה מצר על כי פגעת בו, ואינה יותר מאשר גימיק זול, אשר אין בה הודאה בכך שפגעת במישהו, אפילו אם לא הוספת את ההסתייגות הנבובה “אם אכן פגעתי“.

שמחה ניר, עו“ד

משעול גיל 1-ג‘, כפר סבא 44281

טל‘  09-7424838, נייד 050-7520000

פקס 09-7424873

www.quimka.net

www.quimka.com

quimka@quimka.com

כפר סבא,  17.2.2006

א   י   ש   י

לכבוד

מר מישאל חשין, שופט בדימוס

בית המשפט העליון

ירושלים

נכבדי,

הנדון: הזמנה להתנצלות

אמש, בטקס הפרידה שלך מבית המשפט העליון, התנצלת בפני כל מי שפגעת בו במשך 44 שנותיך כעו“ד וכשופט.

התנצלות כזו אינה כנה, אינה אמיתית ואינה רצינית, כל עוד אין היא אישית וממוקדת אל מי שבאמת אתה מצר על כי פגעת בו.

התנצלות כזאת אינה יותר מאשר גימיק זול, אשר אין בה הודאה בכך שפגעת במישהו, אפילו אם לא הוספת את ההסתייגות הנבובה “אם אכן פגעתי“.

כתלמידך בפקולטה למשפטים שמעתי מפיך את ההתרסה כלפי שופטי בית המשפט העליון: אל תתעלמו מטענות, אל תצפצפו על בני אדם!

והנה, כאשר נפלתי לידיך, כשופט, אתה עשית לי בדיוק את אותו הדבר: צפצפת עלי – ולא פעם.

וכאשר, במסגרת בקשה שתפסול את עצמך, מהטעם הזה – שהיה רלוואנטי, לדעתי המקצועית, לטענת הפסלות – וייחסתי לך צביעות, כלל לא מצאת לנכון להצטדק: יכולת להגיד ששינית את דעתך, יכולת לומר שלא התעלמת משום טענה שלי, ויכולת להגן על עצמך, ככל מי שמייחסים לו התנהגות לא–ראוייה.

אבל במקום זאת אתה העדפת להתלונן עלי, בידעך כי עסקניה של לשכת עורכי–הדין, כמי שזקוקים לחסדיך ולחסדי “המערכת“, יספקו לך את הסחורה, וחבריך בביהמ“ש העליון יתנו את חותמת ה“נתקבל” על אותה הסחורה.

אם אכן התנצלותך אמיתית היא, אני מצפה להתנצלות המופנית אישית אלי, על האמור לעיל: על אשר צפצפת עלי, ועל אשר התלוננת עלי, במקום להודות בטעויותיך.

בכבוד רב,

שמחה ניר, עו“ד

______________

ברוך שפטרנו: מישאל חשין, המלך העירום (א): הטיפש הולך הבייתה

עוד על המלך העירום:

מישאל חשין: אני לא מכבד גם את המפרסמים בזהותם האמיתית

איפה הבושה: השופט מישאל חשין מתנגד לחייבו בהגשת תצהיר בתביעה אזרחית נגדו

מישאל חשין עושה מהמקפצה

דוד הכהן על פרשת השופטת הילה כהן: חשין וריבלין – הבייתה!

את ההילה איבדתם מזמן, ומה עם חלאות–האדם אשר בקרבכם?

על אתיקה, דמגוגיה וסתימת–פיות

על אמון הציבור במערכת המשפט: סדרת מאמרים

על פרשת השופטת הילה כהן – הבטים כלליים (א): מבוא: על התנהגותו התמוהה של השופט מישאל חשין

“הביקורת ראוי לה שתהיה עניינית ולא אישית. … לגוף הפסק ולא לגוף הפוסק“: האמנם “אלמנטרי“, כבוד הנשיא?!

שבתאי עזריאל לאהרן ברק: הצהרת: “נעשה הכל להגן על השופטים“; שאלתי אליך: ומי יגן על הציבור?

הנמקת–יתר, הנמקת–חסר והנמקת ישרא–בלוף – עו“ד הרהורים על תרבות השפיטה בישראל

אגרות, פסיקת–הוצאות וערבויות – תמריץ וזרז לשחיתות

הידידים של חשין

אבל בהקשר הזה נשאלת השאלה אם הוא לא מכבד גם את זה:

גם למישאל חשין מגיע צדק

וסביר להניח שלא, הוא לא מכבד, כי היושב במרומים, בשערי משפט 1, לעולם לא יודה שהוא זקוק לעשיית–צדק מידיהם של בני–תמותה.

אבל שאלת ה-64,000 דולר היא מה דעתם של חבריו, שוחרי חופש–הביטוי, אהרן (“כאשר אנחנו יושבים לדין, אנחנו גם עומדים לדין“) ברק ואדמונד (“ביקורת על מערכת המשפט בכלל, הינה מעשה לגיטימי אותו יש לקבל באהבה, גם אם הוא כרוך לעתים בשיברון–לב ועוגמת נפש“) לוי: מדוע הם לא מקיאים אותו מקרבם?!