1.        “הארץ” – עיתון לוחם או חולם?

א.      ביום 23/11/07, ראה אור מאמר בעיתון “הארץ”, מאת אהוד אשרי, שכותרתו: “החמ”ל של מוזס”, ובו הכותב הטיח אש וגופרית בעיתון “ידיעות אחרונות” ובעיקר במו”ל נוני מוזס, מאחר והלה זנח את תמיכתו במערכת בתיהמ”ש” וחבר לעיתון “מעריב”, בהתקפה על ביהמ”ש העליון, וכל זאת אך ורק עקב קירבתו של העורך המשפטי של “ידיעות” (השופט לשעבר בועז אוקון) לפרופ’ נילי כהן ולשר המשפטים פרופ’ פרידמן. אליבא אשרי, “במעשה” זה – חותר נוני מוזס נגד המורשת המקצועית של העיתונות החוקרת, ומעמיד את עיתון “ידיעות” לשירותם של בעלי ההון, שרוצים לנהל את עניינם ללא מורא מערכת אכיפת החוק.

ב.      אהוד אשרי – טול כל הקורות המצויות בין עיניך, שכן אתה חוטא לאמת, מסלף דברים ומטעה את ציבור קוראי “הארץ”.

      מי שמוביל קו אידיאולוגי קבוע בעד מערכת בתיהמ”ש – הוא רק עיתון “הארץ”, וזאת למרות טיעונים נגדיים ועובדות מוצקות – המורות כי ביהמ”ש העליון הפך למחוקק-על ולא לפוסק במחלוקות משפטיות בין צדדים.

ג.       עפ”י “הג’רוסלם פוסט”, עורך “הארץ”, דויד לנדאו, אמר (לפני כחודש ימים בועידה במוסקבה) כי “הארץ” לא לחץ במתכוון על מעשי שחיתות של אריאל שרון ואהוד אולמרט, מפני שלדעת “הארץ” המדיניות של אלו מקדמת את השלום!

      זו פוליטיקה במיטבה ולא עיתונות! לא רק שאין לפנינו “עיתונות חוקרת” אלא אין עיתון – אלא שופר של שלטון!

ד.      עפ”י אשרי, המהפך “בידיעות” החל בשנת 2003, כאשר השופטת דורית בייניש פעלה לסכל את מינויה של פרופ’ נילי כהן – לעליון; ומאז “ידיעות” סייע לבועז אוקון להלחם נגד בייניש, שכן אוקון עומד בראש קבוצה – שלדעתה, האקטיביזם המופרז של הפרקליטות, מפריע לנהל את המדינה.

      וכעת לעובדות ולא לבדיות:

      בשנת 2003, השופט דן ארבל שימש כמנהל ביהמ”ש, ואוקון היה שופט בבימ”ש השלום (או רשם במחוזי); ולכן השפעתו בתפקיד שכזה הייתה מינורית לחלוטין – אם בכלל. אוקון נתמנה לתפקיד מנהל בתיהמ”ש בסוף שנת 2004 וזאת עפ”י רצונו של נשיא “העליון” דאז, אהרון ברק!

      אם אוקון היה פועל עפ”י התיזה של אשרי, ברק היה מסלקו מתפקידו – ללא כל היסוס! (והרי הוכח כיום כי אהרון ברק התייצב לצידה של בייניש).

      אשרי – שכח כי העתירות לבג”צ אינן מוגשות ע”י הפרקליטות, אלא שזו רק מתגוננת מפניהן! קרי – היה זה בג”צ שדן בעתירות של אירגוני שמאל קיצוני כנגד תוואי “גדר הבטחון” (אוי ואבוי לכזה בטחון), וקבע כי יש לשנות תוואים שונים.

      בג”צ הוא שדן בעתירה לייבא לארץ ולמכור בשר חזיר – ואישר זאת.

      בג”צ הוא שהכשיר מכירת קרקע של קק”ל – לערבים!

      בג”צ התיר  למרכזי קניות לפתוח עסקים בשבת, בנימוק כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על חברי קיבוץ! (ומדוע קניון שבעת הכוכבים בהרצליה פועל בשבת? הרי הלה שייך לקיבוץ של נימרודי!)

ה.     אשרי – קובע, כי לא נותרו “בידיעות”, לוחמים ותיקים בשחיתות, כמו מוטי גילת! מה הקשר בין תמיכה ברעיונותיו של פרופ’ פרידמן ולחימה בשחיתות? ואימתי בג”צ נלחם באמת נגד השחיתות?

ראו גורלן של העתירות לבג”צ בעניין פרשת האי-היווני שנדחו (ואח”כ השופט בדימוס  מישאל חשין, אמר כי העם רצה בהתנתקות!!)

      ביהמ”ש העליון קיבל את הערעור על הרשעת מנכ”ל טבע דאז – אלי הורוביץ, למרות שיו”ר ההרכב השופט תיאודור אור, היה חייב לפסול עצמו!

      ומה בחצר שלך מר אשרי? “הארץ” מודיע בפומבי וללא בושה, כי לצורך קידום רעיונות אנאפוליס, לא יעשה “צרות” לראש הממשלה! זו ממש “מלחמה” בשחיתות! עוד קרב מפואר שכזה – ואבדנו.

2.        המשטרה לשירות “קדימה”

א. לתלושי המשכורות של השוטרים, בחודש נוב’ ש.ז., צורף “דף זכרון” לזכר פועלו של יצחק רבין, וכך כתוב בו: “ביום… נרצח… יצחק רבין… ע”י יגאל עמיר, סטודנט דתי בעל השקפה קיצונית, שסבר כי “הסכמי אוסלו” הינם סכנה קיומית למדינת ישראל” .

“הלו” – משטרה, אתם משרד יחסי ציבור של ממשלת אולמרט או זרוע לאכיפת החוק?! ממתי מי שמתנגד להסכמי אוסלו, הוא “בעל השקפה קיצונית”? (דהיינו – מי שמסכים לחזרה לגבולות 1948, הוא אדם סביר והגיוני, והאחרים הם קיצוניים).

ובכן – מפכ”ל המשטרה, דע לך כי אני מתנגד להסכמי אוסלו ולכל הויתורים שנעשו אח”כ, ואני משוכנע (ולא רק סבור) כי אלו הרוצים לייסד מדינה ערבית נוספת בין הים לירדן ולחזור לגבולות 1948, הינם הזויים ושונאי העם היהודי; ולכן עליך להעמידני לדין, שכן אליבא דעתך, אני “קיצוני ומסוכן למדינה”!!

ב. ומדוע מצאת לנכון לציין כי יגאל עמיר היה סטודנט דתי?; האם רק “דתיים” מחזיקים בהשקפת עולם “ימנית”? האם לא נתקלת בחובשי כיפה, המחזיקים בדעות “שמאלניות”?; הנה אני – איני חובש כיפה, אך מחזיק בדעות, שטרם מקובלות על כל הציבור הדתי במדינה! (יגיע רגע האמת, שכל אדם החפץ בחיים, יאלץ להסכים עמי, רק השאלה אם אז, לא יהיה מאוחר!)

ג. ואני ממשיך לצטט: “…ונדמה כי (בעקבות הרצח) יסודותיה האיתנים של החברה הדמוקרטית במדינת ישראל נסדקו”. האם לא נתקיימו בחירות לכנסת לאחר הרצח? האם המון זועם שרף מבנה ממשלתי כל שהוא? האם הנוער חדל להתגייס לצבא?; ולכן ע”ס מה נקבע כי יסודות הדמוקרטיה – נסדקו?!

מדוע אדוני המפכ”ל, אתה ממשיך להטיל דופי במחנה “הימין”, למרות שאין לו כל קשר לרצח (ועד היום לא הוקמה ועדת חקירה ממלכתית לבדוק את נסיבות הרצח – ולא בכדי לא קמה!!)

ד. “כאנשי משטרה, תפקידנו לאפשר לציבור האזרחים להביע דעתו בכל דרך ואופן בהתאם לחוק..”!

אכן מילים יפות, אך חסרות בסיס (ולא מעכשיו אלא מזה שנים!!)

מי חסם תנועת אוטובוסים פרטיים בשנת 1993, כאשר תנועת “זו ארצנו” ביקשה להסיע מפגינים לירושלים? – המשטרה!

מי מנע מאוטובוסים פרטיים להסיע אנשים להפגנה בכפר מימון (קיץ 2005)? – המשטרה!

מי הורה לשוטרים להכנס לאוטובוסים הללו, להשבית את המנועים, ולהודיע לנהגיהם כי אסור להם לעזוב את המקום? זה לא אירע בשכם – אלא במרכז הארץ! (פ”ת, צפת ועוד).

מי אסר אנשים והגיש כתבי אישום בקיץ 2005, אך ורק עקב המצאותם בצמתים וחלוקת עלונים כנגד ההתנתקות?! לא שמעתי על מפגין אחד בשמאל, אשר נעצר והועמד לדין, עקב חלוקת עלונים נגד גדר ההפרדה!! כמה מפגינים הועמדו לדין, עקב השתוללות מתמשכת ופגיעה פיזית בגדר הבטחון בכפר בילעיין?

ה. אדוני המפכ”ל, ברצוני לסבור כי תוכן האיגרת הנ”ל נכפה עליך ע”י הדרג הפוליטי; ולו זה היה תלוי בסגל הפיקוד הבכיר במשטרה, כופי האיגרת היו עומדים לדין, בגין שימוש לרעה בזרוע לאכיפת החוק!!

      היה ותוכן האיגרת נעשה אך ורק על דעת סגל הפיקוד הבכיר, אזי אבוי לנו – אזרחי המדינה.