איני נביא ולא אסטרטיגוס

איני נביא ולא אסטרטיגוס


פרופ’ יוסף קלוזנר 25.11.2007 04:41
איני נביא ולא אסטרטיגוס


– מר שוקן, אילו היה לי מליון, הייתי מתערב שהיטלר ינוצח.
– כל כך בטוח אדוני, אמר מר שוקן וחיוך של ביטול על פניו.
וודאי פחד זה, מפני נצחונו הוודאי של היטלר, היה אחד הגורמים שעוררו אותו לעזוב את הארץ ולצאת לאמריקה.



ב”ה

 

ואידך, ומה שלפני, זילו וקראו בספר הנפלא – “אבטוביוגרפיה” של פרופסור קלוזנר. פרופסור קלוזנר היה עילוי וגאון, במלוא מובנן של מלים אלה. הוא היה הסטוריון בעל שם עולמי, דובר וכותב שפות רבות, בתוכן שפות עתיקות כשומרית ואכאדית. ספריו תורגמו לעשרות שפות, בתוכן יפאנית. הוא היה מומחה שאין שני לו בהסטוריה של הבית השני. ספרו “ישו הנוצרי” זכה לתפוצה עולמית, כנ”ל, ההתייחסות. היה מיוזמי הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים. אך לא זכה בה לקתדרת ההסטוריה ואפילו לא ללימודי בית שני. זאת, משום שגילה, ר”ל, נטיה לרוויזיוניזם, לאחר שהתפכח מן ה”ציונות הסוציאליסטית”. וכידוע, השמאל הוא הקובע את הלגיטימיות ואת הפוליטיקלי קורקט.
לאחר שספד לארלוזורוב, שאותו העריך באמת ובתמים, הותקף על ידי פועלים מרמת רחל, באוטובוס לתלפיות, ואשמתו – הוא לא ציין בדברי ההספד, שהרוויזיוניסטים הם שרצחו את ארלוזורוב.
קלואוזנר ידע שזו עלילת דם, והיה מן הפעילים להצלת סטאבסקי מחבל התליה שניסתה מפא”י לכרוך על צווארו. לדבריו, היה “בחברה טובה”; בתוך הפעילים למען סטאבסקי היה גם הרב קוק, זצ”ל. הרב “זכה” בגין כך לפאשקווילים ספוגי נאצות וגידופים. לדעתו של קלאוזנר, ימים נוראים אלה קיצרו את חיי הרב. 


 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר