בשעת נסיעה הזדמנה לי שעת כושר נדירה להאזין לרדיו המקומי… ובמקרה לא דיברו שם על כדורגל…

הודעה חדשותית עצובה-מצחיקה על אודות בחורה צעירה מהקריות אשר זכתה בלוטו בפרס השלישי בסכום של כמעט 80,000 ₪ הציתה את סקרנותי.

איתרתי את פסק הדין ולהלן ניתוח המקרה:

מבחינת דיני החוזים, כדי שהסכם ייחשב לבעל תוקף משפטי עליו לעמוד בשלושה קריטריונים מצטברים: א. פנייה: יש ציפייה כי צד להסכם יגיש הצעה לצד השני.
ב. מסוימות: על ההסכם המוצע להיות פרטני ולכלול תנאים ופרטים ספציפיים.
ג. גמירות דעת: ברור כי הצעת ההסכם צריכה לבוא לידי החלטה ברורה של הצדדים.
גם הסכמים וחוזים אשר חייבים את דרישת הכתב (כמו עסקאות מקרקעין), אך עונים על שלושת דרישות מצטברות אלה – נחשבים לחוזה תקף.

התובעת לא הצליחה להוכיח את טענתה להפרת הבטחת הנישואין כי הבחור הנתבע (אשר נאלץ בסופו של דיון משפטי להחזיר כספים לתובעת), הצליח לשכנע את בית המשפט כי לא הייתה “גמירות דעת” להצעת הנישואין וכן לא הייתה “מסיימות”. לו בני הזוג היו מוציאים למשל הזמנות לחתונתם, או סוגרים עם בעל אולם על מועד לאירוע הנישואין, או פותחים תיק ברבנות – הדבר היה יכול להוכיח הן “גמירות דעת” (אשר באה לידי ביטוי בהתנהגותם), וכן “מסוימות” – הוכחה על פרטים שסוכמו בנוגע לנישואין העתידיים.

בכל אופן, מקריאת פסק הדין אנו למדים כי השופט, ערן נווה, האמין לגרסת התובעת וקיבל את טענותיה לגבי כל יתר הפרטים המרכיבים את תביעתה – מלבד כאמור את טענתה כי מגיעים לה פיצויים בגין הפרת הבטחת נישואין.

מספר מסקנות מתבקשות מאירוע זה:
1. מה שבא בקלות, הולך בקלות וחוזר אך בקושי רב.
2. העבודה היא חיינו, והלוטו – לא בשבילנו.
3. הבטחת נישואין כמו כל חוזה מחייבת “גמירות דעת” ו”מסוימות” על מנת שתחשב לתקפה.
4. במקרה דנן – הזכייה האמיתית היא דווקא אובדן בן הזוג.