במקום הזה התפרסם בשעתו מאמר היוצר זיקה הדוקה מדי בין פסק-דין מסויים המנוגד למגמה האיטית – איטית מדי – של שחיקה בחסינותם של השופטים לבין רצח השופט עדי אזר ז”ל.

במאמר הזה הוצג הקשר בין החסינות שהשופטים נותנים/לוקחים לעצמם לבין אבדנו של אמון הציבור בעשיית-הצדק בבתי המשפט, וכיצד אבדן האמון הזה מביא צעדים של ייאוש למי שכבר אין לו מה להפסיד, וכבר אין לו אלטרנטיבה אחרת?

נתבקשנו יפה – וכשמבקשים אותנו יפה קשה לנו לסרב – להוריד את המאמר מהאתר, וכך עשינו, אבל ברור שבמישור העקרוני הדיון הזה לא תם, וספק אם ייתם בעתיד הנראה לעין.

ההערות שלמטה מכאן הופיעו גם בשולי המאמר שהורד, ואנחנו משאירים אותן, לאור החשיבות הציבורית של הנושא.

הערות האתר של קימקא:

א.            את התרחיש של רצח שופט כתוצאה של אבדן האמון הציבורי במערכת המשפט חזינו כאן, והערכנו כי הדבר יתרחש תוך 5 שנים, אבל הוא התרחש תוך פחות מארבע. איש לא שעה לאזהרה, והיום יותר ויותר שופטים נזקקים לאבטחה אישית.

ב.             ישנם גם דרכים אחרים בהן הייאוש ממערכת המשפט יכול לבוא לידי ביטוי. למשל כאן.

ג.              הצעד הצפוי הבא הוא פעולה המשלבת את שתי האופציות, בעזרת חגורת-נפץ, למשל, והתחזית שלנו היא שזה יקרה תוך חמש שנים, דבר אשר יזרז את קריסתה הסופית של מערכת המשפט, במתכונתה הנוכחית, תוך 10 שנים, לכל היותר. תצחקו תצחקו, אבל אל תבואו בטענות כאשר הדברים יתרחשו, ותזכרו שאמרתי לכם.

שמחה ניר

17.9.2005