עו”ד יניב ואקי, עו”ד נחמה זוסמן, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה: כמה שוחד הם קיבלו כדי להשתיק את שחיתות הסולמית?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/49175
 
שמחה ניר, עו”ד 25.01.2016 22:09
לא הניב שום דבר

לא הניב שום דבר

 

יש משהו מורעל בשחיתות-המיליארדים בהוצל”פ, בשיטת ה”סולמית”, והוא מתקדם יחד עם התלונות נגד המעורבים בה *** כעת אנחנו כבר במחלקת העררים בפרקליטות המדינה *** הכסף המשחית חודר לכל פינה *** כל הארץ רונאל פישר!

שמחה ניר, עו”ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

יש משהו מורעל בשחיתות-המיליארדים בהוצל”פ, בשיטת ה”סולמית”.

משהו מורעל, אשר אף אחד לא מוכן לגעת בו: לא רשויות האכיפה (המשטרה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה), לא נבחרי הציבור (חברי הכנסת, כולל כאלה המתהדרים בתואר “יושב ראש השדולה למאבק בשחיתות הציבורית”), וגם לא התקשורת – קרי: עיתונאים אשר המלחמה בשחיתות היא לחם-חוקם, מקור פרנסתם, ובסיס המוניטין המקצועי שלהם.

גם לא החוקר הפלילי מס’ 1 של משטרת ישראל, ראש אח”מ ניצב מני יצחקי, אשר התייצב בראש מושחתי הסולמית.

גם שופטי ביהמ”ש העליון, יורם דנציגר, ניל הנדל ואורי שהם, הצטרפו לחגיגת-השחיתות הזאת, ובמקום לעשות את מלאכתם כראוי הציעו לי, ברוב חוצפתם, לטוס על חשבוני מארה”ב ארצה, על מנת להתלונן בתחנת המשטרה בזרנוגה גימ”ל, בעניין הציבורי הזה, בו לי אין כל עניין אישי לבד מהאינטרס הציבורי. הם הניחו לפתחי את הכפפה הזאת אני שבתי והשלכתי אותה לרגליהם, ומשלא ענו לי, השבתי להם כגמולם: שקו לי בתחת!

כל מי שהיה מרים את הכפפה שהנחתי לרגליו היה זוכה לתהילת-עולם באפס-מאמץ, משום שאני הכנתי את כל שיעורי-הבית הדרושים – רק שיבואו וילקטו, אבל אף אחד לא קם.

מדוע אף אחד לא קם?

ההסבר הלוגי היחיד שאני רואה לנגד עיני מתיישב עם מה שהמושחת רונאל פישר אמר על עצמו כאשר הוא עדיין היה בעולם העיתונות, ונחשב כתחקירן מוערך מאוד: אני מרוויח יותר כסף ממה שאני לא מפרסם, מאשר ממה שאני מפרסם.

ההסבר הזה מתיישב היטב-היטב עם ההסבר שנתתי בכתבת-התחקיר השנייה בעניין הסולמית (גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!) לכך שיש עשרות, אם לא מאות, אנשים אשר יודעים על קיומה של השחיתות הזאת ואף אחד לא קם להתריע עליה, אף אחד לא סר לתחנת המשטרה הסמוכה כדי להתלונן, אף אחד לא פונה אל פרקליט המדינה או אל היועץ המשפטי לממשלה, בדרישה לחקור את הנושא.

ההסבר שנתתי: אף אחד מהמכירים את השחיתות הזאת לא היה שותק אם לא היו נותנים לו חלק בשלל. כולם שותקים, כולם מתחלקים בשלל.

וזאת, מן הסתם ההגיוני, הסיבה לכך שגם העיתונאים ואנשי הציבור – במיוחד אלה אשר חרטו על דגלם את המלחמה בשחיתות, והם ידועים בציבור כלוחמים בה – כולם שותקים כדג מת.

והמסקנה העגומה: כל הארץ רונאל פישר.

ובחזרה אל אוכפי החוק

בשחיתותם של השופטים יורם דנציגר, ניל הנדל ואורי שהם, וככל שהדבר נוגע לשחיתות הסולמית, טיפלתי בנפרד, וכעת מן הראוי לחזור אל הטיפול המושחת של אוכפי החוק בע”מ בפרשה הזאת.

משדחה ראש אח”ם את תלונתי, וסירב לחקור את הנושא הזה, הגשתי ערר לפרקליטות המדינה על הסירוב הבלתי-מנומק לחקור את הפרשה. הערר הגיע לידיו של עו”ד יניב ואקי, מנהל מחלקת העררים, וממנו הוא הועבר לידיה של עו”ד נחמה זוסמן, סגנית בכירה א’ בפרקליטות המדינה.

הערר הזה לא הצריך בירור עובדתי, כי הוא עסק בשאלות משפטיות בלבד: האם התלונה, על פניה, מגלה עבירה-לכאורה, ועל כן יש לחקור ולראות אם העובדות המפורטות בה נכונות הנה, אם לאו, או שהיא, על פניה, לא מגלה כל עבירה-לכאורה, דהיינו אפילו אם כל העובדות שפירטתי הן נכונות – אין בכך כל עבירה.

הערר הזה, אשר בדיקתו מצריכה, לכל היותר, חצי שעת עבודה של מתמחה מתחיל, רבץ במחלקת העררים שישה חודשים, למרות כל התזכורות, ובסוף קיבלתי את ה”החלטה” הבלתי-מנומקת הזאת:

.עו"ד יניב ואקי, עו"ד נחמה זוסמן, מחלקת עררים בפרקליטות המדינה: כמה שוחד הם קיבלו כדי להשתיק את שחיתות הסולמית?.

מדינת ישראל

משרד המשפטים

פרקליטות המדינה

מחלקת עררים

‏א’/שבט/תשע”ו

‏11/01/2016

מספרנו: 1239/15/14-1

לכבוד

עו”ד שמחה ניר

רח’ משעול גיל 1

כפר סבא

החלטה בערר

לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ”ב – 1982                                                                                                             

הריני להודיעך כי בחנתי את פנייתך ואת החומר הרלוונטי בעניינה, ולא מצאתי לנכון לשנות מההחלטה שלא לפתוח בחקירה.

 

עיון בתלונתך העלה כי אין בה כדי לבסס יסוד לפתיחה בחקירה פלילית. ככל שלדעתך קיימים כשלים בהתנהלות הגורמים אליהם התייחסת בתלונתך ובמכתב הערר, באפשרותך, ככל שתחפוץ בכך, לפנות לרשויות המתאימות בבקשה לקבלת התייחסותם.

 

כאמור, התלונה, וכך גם הערר, אינם מבססים יסוד לפתיחה בחקירה פלילית נגד גורם כלשהו, ולפיכך הערר נדחה.

 

____________________

נחמה זוסמן

סגנית בכירה א’ בפרקליטות המדינה

מחלקת עררים

 

העתק: המטה הארצי, האגף לחקירות ולמודיעין.

ועל כך עניתי להם:

From: שמחה

Sent: Monday, January 18, 2016 9:31 PM

To: שמחה ; Lishkat PraklitMedina ; Ronitsh@justice.gov.il ; Pniyot.Tzibur

Subject: Re: מכתבך מתאריך 30.7.2015 בנושא ערר על החלטת ראש אח’מ שלא לחקור בתלונתי בעניין השחיתות בהוצל’פ

לכבוד

מר יניב ואקי

מנהל מחלקת עררים

פרקליטות המדינה

הגב’ נחמה זוסמן, עו”ד

סגנית בכירה א’ בפרקליטות המדינה

מחלקת עררים

נכבדי,

הנדון: תיקכם 1239/15/14-1, החלטתה של הגב’ זוסמן מיום 11.1.2016

קיבלתי זה עתה את ההחלטה, באיחור של שבוע מאז שהיא ניתנה, ואני המום.

אני שואל את עצמי מה עשיתם במשך שישה חודשים, כאשר ה”מוצר” שלכם הוא החלטה סתמית, ובלתי מנומקת.

אמרתי לכם כי מתמחה מתחיל יכול לעשות את העבודה הזאת בחצי-שעה, “גג” – וטעיתי:  את ה”החלטה” הזאת אפשר להכין בעשר שניות: לקחים החלטה דומה אחרת, עושים לה SAVE AS, משנים את הפרטים המזהים, עושים SAVE  ושולחים למדפסת…

זכותי כאזרח מתלונן לקבל הנמקה מלאה, הנמקה אשר מתייחסת לכל טענותי, הנמקה אשר ממנה עולה כי אתם אכן עברתם על כל החומר, ונתתם את דעתכם על כל הטענות.

אני לא פונה אליכם כאל “ערכאת ערעור” על עצמכם, ואפילו “עיון מחדש” אני לא מבקש, כי אני לא יודע מהם נימוקיכם.

כדי לעזור לכם, אני רק מבקש לחדד את טענת-הגג שלי: נניח שהחקירה אכן מתקיימת, כל טענותי נמצאות נכונות, מוגש כתב-אישום, וכל הנאשמים מודים בכל העובדות, מיד בפתיחת המשפט, וטוענים שיש לזכותם משום שכתב האישום לא מגלה כל עבירה (הם יכולים לטעון זאת גם כטענה מקדמית, אבל הם לא רוצים לתת לתביעה הזדמנות למיקצי שיפורים …).

לשיטתכם הנאשמים, כולם, ייצאו זכאים … נראה אתכם לומר זאת במפורש!

ואם עדיין לא הבנתם את תלונתי, אני אבהיר ואעזור לכם עוד יותר: באין מחלוקת על כך שהכספים המגיעים לחייבים כ”עודפי הכינוסים” לא מגיעים אל יעדם, ועל כך שרשות האכיפה והגבייה היא האחראית לכך – מה עוד נחוץ כדי לפתוח בחקירה?!

הגב’ זוסמן אומרת כי היא בחנה את תלונתי, “ואת החומר הרלוונטי בעניינה”, אבל, עם כל הכבוד, כאשר אין חקירה, אין שום “חומר רלוונטי” מעבר לתלונה עצמה, והמבחן הוא רק “מבחן העילה”, לפי התלונה, על פניה.

אם ההחלטה מבוססת על חומרים “זרים” – זכותי לדעת מהם אותם “חומרים”.

הגב’ זוסמן אומרת לי: “ככל שלדעתך קיימים כשלים בהתנהלות הגורמים אליהם התייחסת בתלונתך ובמכתב הערר, באפשרותך, ככל שתחפוץ בכך, לפנות לרשויות המתאימות בבקשה לקבלת התייחסותם”, אבל, עם כל הכבוד, ה”גורמים” האלה הם גם “הרשויות המתאימות”, אני כבר פניתי אל כולם, לא פעם ולא פעמיים, והם מילאו מקלדתם מים.

אפילו אחרי שנתתי להם, לתגובתם בטרם-פירסום, את הגרסה הסופית של כתבת-התחקיר המפרטת את כל מה שמונח לפניכם, כולל שמותיהם, הם לא הגיבו, אני פרסמתי, וכיום הם חלק מהנילונים – הנילונים העיקריים – בתלונתי.

ואני שואל: ריבונו של עולם, אתם מבקשים שאני אפנה אל הנילונים כדי שהם “ישפטו את עצמם” אחרי שאתם נתתם להם זיכוי מחוסר אשמה?

ואגב, לא אח”מ ולא אתם מציינים את “עילת הסגירה” – הייתכן הדבר?

לסיכום אחזור ואומר: אני לא פונה אליכם כאל “ערכאת ערעור” על עצמכם, ואפילו “עיון מחדש” אני לא מבקש, אני מבקש הנמקה ראוייה, הנמקה אשר מתייחסת לכל הטענות שלי ומראה שאתם אכן למדתם את התיק על בוריו, ושאם החלטתכם מושתתת על חומרים זרים – מותר לי לדעת מה הם.

אבקש את נימוקיכם תוך שבוע מהיום, ואם שבוע ימים לא מספיק לכם – אבקש להודיעני  תוך שלושה ימים מהיום לכמה זמן אתם זקוקים כדי להשיב לי תשובה מנומקת.

באותו הכבוד שאתם רוחשים לי,

שמחה ניר, עו”ד

עוד לפני כן, באחת התזכורות ששלחתי להם, כך אמרתי:

כשאני מצרף את גרירת-הרגליים שלכם להתחמקויות של כל הגורמים המוסמכים לטפל בשחיתות הזאת אליהם פניתי, אני יוצא בהרגשה מאוד רעה: הרגשה שהמיליארדים מגיעים לכל פינה במערכת אכיפת החוק, ועושים שם את ה”עבודה” שלהם. שכנעו אותי שזאת היא הרגשה מוטעית!

השבוע שנתתי להם – עבר, והנה, כמה מפתיע: הם לא טרחו להתייחס לפנייתי תוך שבוע, וגם לא הודיעו לי, תוך שלושה ימים, שהם זקוקים ליותר זמן.

מהי המסקנה?

לפני שנגיע למסקנה המתבקשת – כמה הנחות-יסוד:

האחת – כדי להחליט אם תלונה מצדיקה את פתיחתה של חקירה, המבחן הוא אם היא, “על פניה”, מגלה עבירה. אם התלונה היא על מעשה שעובדותיו אינן מהוות עבירה, מה ייצא לנו אם החקירה תאמת את העובדות, אם לא נוכל לעשות איתן, ולא כלום?

השנייה – במקרה הזה אין מחלוקת על כך שכספים רבים אשר נגבים באמצעות ההוצל”פ, ועל פי החוק אמורים להיות משולמים לחייבים, אינם מגיעים ליעדם.

והשלישית – כדי לדחות תלונה כזאת, החוק מחייב לתת הנמקה, והנמקה סתמית, כגון “ללא מצאתי לנכון לשנות מההחלטה שלא לפתוח בחקירה”, ו”עיון בתלונתך העלה כי אין בה כדי לבסס יסוד לפתיחה בחקירה פלילית” – “הנמקה” כזאת אינה הנמקה כלל ועיקר, משום שהיא לא חושפת את שיקוליו של המחליט, והיא נראית כמו “חותמת גומי”, או “קופי-פייסט”, המשמשים למאה-אלף דחיות-בקש כאלה. מקל-וחומר כאשר מדובר בערר על החלטה שהיא עצמה לא-מנומקת.

והנה, בתלונתי התקיימו שני התנאים הדרושים לפתיחה בחקירה, ולא קויימה חובת ההנמקה הקבועה בחוק, שהיא תנאי לסירוב לקיים את המבוקש.

מכאן אל המסקנות:

המסקנה הראשונית: עו”ד נחמה זוסמן ועו”ד יניב ואקי פעלו שלא כדין, אבל זה רק “כסף קטן”, משום שעובדי ציבור רבים – רבים מדי – פועלים שלא כדין, ולמה שנהיה קטנוניים עד כדי כך שניטפל דווקא אל פרקליטים העושים לילותיהם כימים בהגנה עלינו מפני השחיתות?

וזה מביא אותנו אל המסקנה העגומה, ה”נגזרת” מהמסקנה הראשונית: כדי להגיע ל”החלטה” עליה חתומה עו”ד נחמה זוסמן, בידיעתו ובאישורו – מראש או בדיעבד – של מנהלה, עו”ד יניב ואקי, צריכה להיות אחת משלוש הסיבות האלה:

הראשונה: שניהם אידיוטים משפטיים;

השנייה: שניהם משרתים את המושחתים בהתנדבות, ונותנים להם להתעשר, בלי ליטול לעצמם אפילו אגורה שחוקה;

והשלישית: שניהם מחפים על המושחתים – אבל לא בהתנדבות, ולא בלי ליטול את חלקם בשלל.

מהי ההסתברות של כל אחת מהאפשרויות האלה?

אפשרות ראשונה: ייתכן – אבל בספק רב מאוד – שאחד מהם אידיוט משפטי, אבל ששני בכירים כאלה ביחידה אחת של משרד המשפטים יהיו כאלה – הסבירות לכך היא לכל היותר אפס.

אפשרות שנייה: ייתכן – אבל בספק רב מאוד – שאחד מהם הוא גם אידיוט משפטי, וגם פראייר אשר מוכן להסתכן בהתנדבות – בלי ליטול את דמי הלא-יחרץ שלו – כדי לחפות על מושחתים המתעשרים מהשוד הזה, אבל ששני בכירים כאלה ביחידה אחת של משרד המשפטים יהיו כאלה – גם לכך הסבירות היא לכל היותר אפס.

נותרה רק האפשרות השלישית, והיא גם היחידה ההגיונית. תיארתי אותה כך, בכתבה גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם!:

בפרשת השחיתות – שחיתות ה”סולמית” – הזאת מעורבים עשרות, אם לא מאות, בני אדם – אם אפשר לקרוא להם בני אדם: חלק קטן מהם הזכרנו בשם, אבל רבים רבים נוספים מעורבים בזה: רשמי הוצל”פ המנהלים “תיקי כינוס”, עורכי-דין המייצגים בנקים, פקידים המקשרים בין עורכי-הדין לבין הרשמים, מזכירים המנהלים את המערכת, וכן הלאה, וכן הלאה.

במארג-שחיתות כזה אין כל אפשרות שמישהו לא יודע מה מתרחש במחשכים, וגם אין כל אפשרות שמישהו מהיודעים על השחיתות ייתן לאחרים להתעשר, בלי שגם הוא יגזור את הקופונים שלו.

וכעת גם השניים האלה מצטרפים למעגל המושחתים.

_____________

הערה: כיוון שהשבוע שקצבתי לשני המככבים במאמר הזה, חלף ועבר לו, יכולתי לפרסם את הכתבה הזאת מיד, אבל בטרם פרסומם של הדברים האלה פניתי אליהם, כמנהגי, לשם “דיברור מרצון”. אני נוהג לעשות כן כדי שלא אכשל בפרסומם של דברי כזב, כדי להסיר מכשול מלפני.

זאת פנייתי אליהם.

כעת, משחלפו היומיים הנוספים אשר קצבתי להם (בעולם העיתונות הקצב הוא, כידוע, מהיר מאשר בעולם המשפט), הדברים מובאים אל הציבור הרחב, כדי שיידע כמה שחיתות רובצת לפתחם של כלבי השמירה אשר מקבלים משכורת, על מנת להילחם בשחיתות.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר