על שיטת המושבעים

על שיטת המושבעים

שמחה ניר, עו”ד 26.09.2013 14:28
על שיטת המושבעים

 

שתי סיבות טובות מדוע עדיפה שיטת המושבעים על פני השפיטה על ידי שופטים “מקצועיים”, המקובלת אצלנו


קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/45367

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

 

לאחר שפתחתי בקמפיין תחת הכותרת עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא נשאלתי ע”י חבר מה דעתי על שיטת המושבעים, ואני מרים בשמחה את הכפפה.

 

בתשובתי זו אתייחס לשני מישורים בהם הנושא בא לידי ביטוי: האגו של השופטים, מחד, והמימשק שבין הפן המשפטי שבמלאכת השפיטה לבין קביעת העובדות, מאידך.

 

אתחיל משאלת האגו

 

תארו לעצמכם שופט אשר לא מכיר את המילה “זיכוי”, ומולו שופט אשר מזכה בנדיבות רבה. ייתכן מאוד שהראשון ייחשב בציבור כ”שופט רשע”, ואילו השני ייחשב כ”לא שופט”. כמו שאנחנו מכירים את השופטים – רובם יעדיפו את התואר “שופט רשע” על פני התואר “לא שופט”, ואני מניח ששופטים לא מעטים אפילו ישמחו לתואר השופט הרשע, כי זה מחניף לאגו שלהם, ונותן סיפוק ליצר-השררה.

 

בינתיים אף שופט עוד לא הועף משום שהוא לא מכיר את המילה זיכוי, וכפי שלמדנו מהשופט בדימוס שלי טימן, לא חסרים שופטים כאלה. נכון שלא מעיפים גם שופטים שלא מכירים את המילה הרשעה, אבל שופטים כאלה אינם קיימים, כך שהבעייה הזאת לא קיימת.

 

כעת בואו נניח שבעבודתה של התביעה ישנו פגם כזה אשר מחייב 100% זיכויים (בענייני התעבורה לא חסרים פגמים כאלה), והדרך היחידה להימנע מאותם הזיכויים היא להתעלם מהפגם: שופט אשר ירצה לזכות 100% מהנאשמים יחשוש מתדמית של “פראייר”, ואף שופט לא ירצה ליצור לעצמו תדמית כזאת.

 

בשיטת המושבעים, לעומת זאת, המושבע בא לתפקיד “מאחורי הצאן”, ושמה ישוב הוא עם רדת יום, עם סיכוי קלוש ביותר להיקרא שוב למשימה הזאת.

 

עבור המושבע החד-פעמי גם זיכוי אחד הוא 100% זיכויים, ואף מושבע לא רואה זאת כפגיעה באגו שלו – במיוחד כאשר פסק-דינו של חבר המושבעים קובע רק את השורה התחתונה, בלי לציין מי מהמושבעים הצביע בעד זיכוי או בעד הרשעה.

 

כן, במקרים בהם הדין דורש הרשעה פה-אחד ברורה הצבעתו של כל מושבע, אבל מי יעז למתוח ביקורת על מושבע מסויים, כאשר כל חבריו הצביעו כמוהו, ומה בכלל ערך יש לביקורת על אדם שאינו דמות ציבורית, וגם אין לו יומרות להיות אחד כזה?

 

כעת בואו נניח משפט אזרחי, בו ראובן תובע את שמעון שוב ושוב, ותמיד בצדק, אבל אם השופט המקומי יפסוק תמיד לטובת ראובן הצודק, יגידו עליו שהוא “שפוט” של ראובן. מה יעשה השופט כדי להראות לכל העולם שהוא “מאוזן”? הוא יפסוק בחצי מהמקרים לטובת ראובן, ובחצי מהמקרים לטובת שמעון – רק כדי ש”לא יגידו”.

 

ובחזרה למשפט הפלילי: כמי שעסק שנים רבות בתחום משפטי בו הדברים חוזרים על עצמם שוב-ושוב, קרה לי לא פעם ששופט קיבל טענה משפטית שלי, ופסק לטובת מרשי, אבל כאשר חזרתי אליו בשנית עם אותה הטענה המשפטית, וגם הצגתי בפניו את פסיקתו הקודמת באותה הסוגיה – הוא פשוט התעלם מפסיקתו הקודמת.

 

מדוע הוא נהג כך? כדי שאני לא אחשוב עליו שהוא נמצא “בכיס הקטן שלי”.

 

הבעייה הזאת, אגב, אופיינית לכלל עובדי הציבור – החל מבוחן-הנהיגה בזרנוגה גימ”ל ועד לשופטי ביהמ”ש העליון.

 

ובאשר לעניין המימשק

 

ראובן ושמעון מתדיינים בבית המשפט, וראובן מעורר שאלה משפטית אשר התשובה לה חייבת לפעול לטובתו, אבל השופט החליט מראש לפסוק לטובת שמעון – ויהי-מה.

 

מה יעשה השופט? הוא ידלג על השאלה, ויגיד שהוא “מאמין” לשמעון.

 

כאשר שופט קובע “מימצאי אמון” – כמעט שלעולם אין על כך ערעור, ואם ראובן יערער על כך שהשופט לא התייחס לטענתו המשפטית (אשר מייתרת את שאלת האמון), גם ערכאת הערעור תלך באותה הדרך: המערער מעלה טענות שונות כנגד פסק דינה של הערכאה קמא, אבל ערכאה זו השתיתה את פסק דינה על מימצאי אמון, וערכאת הערעור לא על נקלה תתערב. הערעור נדחה.

 

בשיטת המושבעים השופט לא יכול לקבור את השאלות המשפטים בתוך גולגולתו, בתחום שבין שתי אזניו. הוא חייב, בהנחיות שהוא נותן למושבעים, לחשוף את מחשבותיו באופן פומבי.

 

מימצאי האמון של המושבעים מתגבשים לשורת תחתונה אחת: אשם או זכאי, והם אינם ניתנים לערעור, אבל אם השופט שוגה בהנחיות למושבעים, הדבר שקוף – גם למושבעים, גם לציבור הרחב, וגם לערכאות הערעור.

 

לסיכום

 

שיעור ההרשעות במערכת המשפט בישראל עומד, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. על 99.9%.

 

שיעור ההרשעות במשפט המושבעים האמריקאי, על פי התרשמותי הכללית, לא בהכרח מדוייקת – הוא בסביבות ה-70%.

 

אני מעדיף שיטת משפט המזכה 30 מתוך 100 נאשמים על פני שיטת משפט המזכה רק אחד מתוך אלף, ולכן אם אהיה שר המשפטים, אעשה הכל כדי שהשיטה הזאת תונהג גם אצלנו.

 

זה יכול להיות בהדרגה, עם תיקים פליליים חמורים בהתחלה, ובהמשך גם תיקים פליליים קלים יותר, וגם תיקים אזרחיים.

 

______________

 

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

 

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

 

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר