אדון אליעזר גולדברג, האם אתה יודע מה זאת “החלטה”?

אדון אליעזר גולדברג, האם אתה יודע מה זאת “החלטה”?

שמחה ניר, עו”ד
31.07.2012 00:07
אומרים "החלטה" יש בעולם

אומרים “החלטה” יש בעולם


החלטה של שופט להגיש תלונה, או שלא להגיש תלונה, אינה בסמכותו הפונקציונלית, ואין לה משקל יתר על תלונה המוגשת על ידי אדם פרטי



לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

 

בסעיף 16 להחלטתו של הנתל”ש אליעזר גולדברג בעניין ורדה
אלשיך
נאמר:

“אין
הנציב משמש ערכאת ערעור על החלטותיו של שופט לגופן (בכלל זה החלטה להגיש תלונה על
עורך דין ללשכת עורכי הדין)”.

אז תסלח לי מאוד, אדון גולדברג. אחרי 34 שנים על כס השיפוט הגיע
הזמן שתשכיל להבין מה פשר המונח “החלטה של שופט”.

החלטה להגיש תלונה אינה “החלטה של שופט”, משום
שהיא לא בסמכותו ה”פונקציונלית” של השופט.

שופט תפקידו להכריע בסכסוכים משפטיים. במסגרת הזאת הוא יכול
לתת החלטות “מהותיות”, ויכול לתת גם החלטות “דיוניות” אשר
אינן קובעות שום דבר לגופו של הסכסוך המשפטי.

החלטה להגיש תלונה, לעומת זאת, אינה אלא מכתב פרטי העוטה
חזות מזוייפת של “החלטה”.
החלטה כזאת אינה נדרשת לצורך הדיון בתיק,
וממילא היא גם לא יכולה להיות “החלטה של שופט”.

נניח שמי שנפגע מ”החלטה” כזאת שועה
ל”עצתו” של הנתל”ש, ומערער עליה … מה תעשה ערכאת הערעור?

נניח שהיא “תקבל” את הערעור ותחליט לבטל את
ההחלטה, אבל, בקצב הדברים המקובל הביטול יגיע ללשכת עורכי-הדין אחרי שההחלטה המקורית
כבר הגיע ונרשמה. האם החלטתה של ערכאת הערעור מחייבת את מוסדות הלשכה?

בוודאי שהיא לא מחייבת, משום שאם הם מוצאים ממש בתלונה, הם
יטפלו בה, ואם לא – לא.

אבל האפשרות המסתברת ביותר היא שערכאת הערעור תגיד שההחלטה
להגיש את התלונה אינה “החלטת שופט” במובן המקובל, משום שאין כל
הוראת-דין המסמיכה שופט להורות על הגשת תלונה כלשהי, ושופט אשר מתלונן נגד זולתו
עושה זאת ב”כושרו” הפרטי (
in his
private capacity
).

נניח ששופט נותן “החלטה” האומרת “המזכירות
תעביר החלטתי זאת ללשכת עורכי-הדין, והמזכירות מסרבת. האם אפשר לכפות על המזכירות
לבצע את ה”החלטה”? לא. לא בהליכי בזיון בית המשפט, לא בבג”ץ ולא
בשום דרך אחר.

אבל אם כל האמור לעיל עדיין לא משכנע, בואו נלך לשיטת איפכא
מסתברא:
נניח ששופט מסרב לתת החלטה להגיש תלונה כאמור, והמעוניין
בתלונה יערער על כך לפני ערכאת הערעור … מה תעשה ערכאת הערעור, אפילו אם היא
סבורה שמן הראוי היה להורות על הגשת התלונה?

ערכאת הערעור תגיד: “המערער סבור כנראה כי בית משפט
לערעורים יושב לדין כגננת”.

אבל נניח שערכאת תקבל את הערעור, ותורה לשופט דלמטה להגיש
את התלונה, בעוד שאותו השופט לא מוכן להוציא מתחת ידיו תלונה שאין הוא מסכים איתה,
ונניח שהוא יעמוד בסירובו, ויטען אני לא מקבל משכורת כדי להתלונן, ואם ערכאת
הערעור רוצה – שתתלונן בעצמה.

מה אפשר לעשות לו? לא-כלום, כי כל נושא התלונה הוא עניין
שאינו שייך לפונקציה השיפוטית, אלא לתחום הפרטי-וולונטארי, בו דין השופט כדין כל
אדם אחר.

ממילא, אם שופט נותן “החלטה” כאמור, הרי היא
נתונה לסמכותו של הנתל”ש, בין בתור “התנהגות לא-ראוייה בניהול
המשפט”, בין בתור “התנהגות לא-ראוייה מחוץ לכס השיפוט”, שגם היא בסמכותו של הנתל”ש.

לידיעתך, אליעזר גולדברג.

______________

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

(תנו “לייק” לעדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק
אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר
גרוניס

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר