חג העבודה – אחד במאי, 1950

חג העבודה – אחד במאי, 1950

דבר העורך, “דבר השבוע”, י’ באייר, תש”י, 27.4.1950
14.03.2012 02:11
כרזת אחד במאי של ההסתדרות - 1945

כרזת אחד במאי של ההסתדרות – 1945


כוחה זה של תנועת העבודה, עליו מבוסס כוחה של התנועה הציונית, בו עיקר כוחה של המדינה הנבנית. ציבור הפועלים מכוון ומדריך את בניתה של המדינה, ומטרתו – הקמתה כחברת-עבודה חפשית, ללא דיכוי חירות האדם, ללא נצול אדם בידי זולתו, ללא מעמדות מיוחדים ונחותים. חזון חירות האדם, שויון האדם, אחות האדם – הוא חזון המדינה המכנסת את עמה בארצו.



ב”ה

חג העבודה = הצהרת כוונות

                                    “בדגל העבודה חוזר העם היהודי לארצו”, אמר חוזה הציונות המדינית

אחרי חג בעצמאות – יום אחד במאי. מדינת ישראל לא הוקמה כהגשמת ייעוד, אלא, כקבלת עול יעוד, לא כסיומו של תהליך היסטורי, אלא, כשלב-ראשית בהגשמתו. מדינת היהודים מלכדת את העם על ידי קיבוץ הגלויות ועל ידי בנין חברה חדשה, החותרת לחירות האדם ולשוויון חברתי.

תנועת העבודה בישראל ריכזה בתוכה רצון ומרץ רב לשחרורם הלאומי והחברתי של המוני העם היהודי. מראשיתה השקיעה את עצמה בבנית התרבות היהודית החדשה בארץ-ישראל ובתפוצות ובארגון המונים למאבק המדינה על זכויותיהם, להעלאת רמת חייהם לגיבוש המעמד והעם.

חזון הגאולה הלאומית שלוב מראשית התגלמותו המדינית ברעיון העבודה ובחזון השחרור החברתי של האדם היהודי; “בדגל העבודה חוזר העם היהודי לארצו”, אמר חוזה הציונות המדינית. האדם היהודי העובד, הנוער היהודי הפונה לעבודת כפיים, בארץ התקווה הלאומית – היו לעמוד התווך של מפעל תחית העם. תנועת העבודה הציונית היתה לחלוץ העם כולו במפעל הבנין, בארגון המוני נוער ועם לעליה, בריכוז כח יהודי בארץ, בהקמת המדינה.

כוחה של תנועת העבודה בישראל בא משילוב החזון הלאומי והחברתי, בשאיפתה, במלחמתה ובמפעלה. כוחה זה של תנועת העבודה, עליו מבוסס כוחה של התנועה הציונית, בו עיקר כוחה של המדינה הנבנית. ציבור הפועלים מכוון ומדריך את בניתה של המדינה, ומטרתו – הקמתה כחברת-עבודה חפשית, ללא דיכוי חירות האדם, ללא נצול אדם בידי זולתו, ללא מעמדות מיוחדים ונחותים. חזון חירות האדם, שויון האדם, אחות האדם – הוא חזון המדינה המכנסת את עמה בארצו.

תנועת הפועלים הישראלית היא חלק בלתי נפרד ממעמד הפועלים בעולם, החותר לקראת הגשמתו של משטר סוציאליסטי. מצוקת האדם היהודי באשר הוא שם ומצוקת האדם המדוכא והמנוצל, באשר הוא שם – משתי אלה צמחו כוחות ההתקוממות, כנגד הגורל של המוני העם היהודי. מן ההתקוממות הזאת צמח כוח העמידה במערכה וכח הביצוע במפעל. תנועת הפועלים הישראלית נושאת את רצון הגאולה המשותף לפועלי כל העולם, רואה את כשלונותיהם ככשלונות שלה, היא כואבת את כאב-הפילוג במחנה-הפועלים בעולם, ובלבה תקות האחדות ורצון האחדות, רצון הנצחון ותקות הנצחון.

החירות, השויון והשלום – משאת נפשם של המוני אדם המלוכדים בתנועת הפועלים בעולם, על כל זרמיה ופלגיה – אליהם חותרת תנועת הפועלים בישראל, אותם היא מגשימה במערכותיה המדיניות, במעשיה הבונים. באחד במאי זה, יונפו דגלי-העבודה במדינת ישראל החפישית, ומאות האלפים המלוכדים סביבם יסכמו את הישגי התנועה, בישראל ובעמים, ואת כשלונותיה, יעלו את תביעות התקופה, יפגינו לחידוש האחדות, להגנת החירות, להקמת השוויון, להבטחת השלום.

מוֹלֶדֶת עָמָל וְשָׁלוֹם.

מילים: יעקב אורלנד
לחן: דוד זהבי

אֲנַחְנוּ שָׁרִים לָךְ, מוֹלֶדֶת וָאִמָּא,
אֶת שִׁיר הַשִּׁירִים לֶעָמָל.
כָּל עוֹד הָאֵשׁ בִּלְבָבֵנוּ פְּנִימָה,
מִפִּינוּ שִׁירֵךְ לֹא יֶחְדַּל.

בָּרַחְנוּ מִנֶּכֶר בְּעֹנִי, בִּבְלִי מַה.
שָׁמַרְנוּ תִּפְאֶרֶת רַק לָךְ.
אֲנַחְנוּ בָּנִים רַק לְאִמָּא, לְאִמָּא.
אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ שֶׁלָּךְ.

זִכְרִי כִּי נִשְׁבַּעְנוּ לָלֶכֶת קָדִימָה,
לִבֵּנוּ יְגַל לָךְ הַסּוֹד.
אֲנַחְנוּ רוֹצִים לֶאֱהֹב אוֹתָךְ, אִמָּא.
אֲנַחְנוּ רוֹצִים בָּךְ לִחְיוֹת.

עַל תְּכֵלֶת שָׁמַיִךְ הַבִּיטִי נָא, אִמָּא,
פּוֹרְחִים עוֹד כְּרוּבֵי הַחֲלוֹם.
אַתְּ לֹא תַּאֲמִינִי, אוֹתָךְ כִּי נָשִׂימָה
מוֹלֶדֶת עָמָל וְשָׁלוֹם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר