להקריב את הנוער ה”ציוני-דתי” ל”מדינה”
להקריב את הנוער ה”ציוני-דתי” ל”מדינה”
|
ברור שהמטרה לא היתה ללבן ולא לדון, אלא להגיע למסקנה, שנקבעה מראש, בכותרת הכנס: “ממלכתי זה הכי אחי”. וכמובן, כל העסק נועד, על פי עדותו של ישראל פורת, תלמיד הישיבה התיכונית בסוסיא – “לחזק את הקשר בין הנוער הדתי למדינה….”
ב”ה
להקריב את הנוער ה”ציוני-דתי” ל”מדינה” 
הם מעצימים את מאמציהם להוציא לשמד “ממלכתי” דור נוסף של תינוקות-ישראל שנשבו בידיהם.
ריכוז ילדי ישראל, כהמשך ועל פי “תסמונת כפר מימון”, למקום אחד, לשטיפת המחץ מזרנוקי ה”ממלכתיות”, חיים דרוקמן ושלמה אבינר, הוכיח שוב את כוחם המוחץ. שוב הפעילו השנים וחבריהם, מחריבי העם והארץ, את מגע-הקסם שלהם על הילדים וכישפו אותם. והילדים חתמו על אמנה שהיא תוהו ובוהו וחושך על פני תהום. זה לא פה, לא שם ולא בשום מקום. היא בחלל אליו מובל כל הישוב היהודי בארץ ישראל על ידי המדינה שהשמאל בנה – אל האין ואל האפס, בתמיכתם הנלהבת של ה”רבנים”.
שוב זכתה מדינת הדמים והזדון לנצחון גדול שהוגש לה על מגש הכסף של “הציונות הדתית”, כרגיל. לכל אורך הדרך, מאז הקים השמאל את המדינה שלו על יסודי הטומאה, שנאת ישראל ושנאת ה’, הוא מנצח מבלי להתאמץ, באדיבותה של “הציונות הדתית”, נושאת הכלים. “השותפה ההסטורית” שוב עושה את כל העבודה המלוכלכת.
לחש נחש
אותי זה מגעיל!
הרב אבינר לוקח את לב שומעיו בהשמעת דברים שהם רוצים מאד לשמוע, ואז, תוך כדי כך, מזריק לוורידיהם בעדינות ובלי כאבים את קובעת התרעלה; “… קבע הרב שלמה אבינר בדבריו כי פינוי יישובים בארץ ישראל אסור מהבחינה ההלכתית. עוד קבע כי עצם העיסוק בסירוב פקודה הופך את נושא פינוי היישובים ללגיטימי ולכן עדיף לא לעסוק כלל בנושא….”.
אותי זה מגעיל!
בשעתם, כשחיילי צה”ל שומרי מצוות נשלחו בשבת על ידי הנבל, בנימין בן אליעזר להחריב את חוות גלעד, לא ידעו מה לעשות, לא היה רב במקום… אבל, זה לא העיקר – הזוועה היא בכך, שיש בכלל מקום לשאלה. ההונאה היא בכך, שאין פסיקה מוחלטת בענין. כלומר, בשני העניינים. השאלה שהטרידה את החיילים לא היתה, האם מותר להביא חורבן על ישוב ארץ ישראל, אלא, האם מותר לעשות זאת בשבת…. והשאלה נותרת בעינה – שום רב אינו מוכן לפסוק הלכה, כולם פוסקים “ממלכתיות”. הם, פשוט, הרסו את הנוער, וממשיכים במלאכת ההרס, מכל הבחינות. השבת הזו, שארגנו רבני “הציונות הדתית”, לא תסולח להם!! כל מה שהשיגה הוא בלבול נוסף בנפש הנוער. היתה זו שבת לביצוע פשע נגד העם היהודי ונגד האנושות. במקום לחזק את הנוער בתורת מלך מלכי המלכים, חיזקו אותו בתורת ה”ממלכתיות”. זו זוועה חיה, אימה חשכה!!
כזה הוא אבינר! משרת נאמן לאורי בר-לב, לדן חלוץ, לגרשון הכהן ולשאר הפושעים, גדולי עוכרי ישראל בכל הזמנים (וכדאי מאד לצפות בסידרת “המרגלים”, ולדעת, אל-נכון, מי הם ה”רבנים” שהנוער חרד כל כך לדבריהם).
וזה מה שנקרא אצל הרבנים אבינר&דרוקמן שבת ליבון-שאלות וחיזוק. ברור שהמטרה לא היתה ללבן ולא לדון, אלא להגיע למסקנה, שנקבעה מראש, בכותרת הכנס: “ממלכתי זה הכי אחי”. וכמובן, כל העסק נועד, על פי עדותו של ישראל פורת, תלמיד הישיבה התיכונית בסוסיא – “לחזק את הקשר בין הנוער הדתי למדינה. חשוב לנו לומר בראש חוצות שהקשר שלנו עם המדינה אף על פי כן ולמרות הכול חזק מכל משבר. בכוונתנו לשקם את השבר הקיים בקרב הנוער הדתי ולתת לו במה בו יוכל להביע את דעתו, להחליף רשמים ולהעלות דילמות שונות בהקשר זה….”.
הילדים רושמים באמנה, מפי דרוקמן&אבינר:
“יסודה של המדינה היא התורה ועל כן לא נוכל לנתק את הקשר הזה ולעשות דבר שהוא מנוגד לתורה בייחוד במצוות ישוב ארץ ישראל“ (???????????)
מישהו יכל להסביר את האיפכא-מסתברא הזה? יש רק הסבר אחד, חוסר מוסר, חוסר עכבות ואגו נפוח, שאינו מניח לטועים להודות בטעותם. לא די להם בנזק שגרמו עד כה, הם מעצימים את מאמציהם להוציא לשמד “ממלכתי” דור נוסף של תינוקות-ישראל שנשבו בידיהם.
פשוט מדהים. הצלחה בולשביקית שסטאלין היה מתקנא בה. זה השיחדש נוסח ג’ורג’ אורוול.
שרבני “הציונות הדתית” יסבירו לי, ולו פעם אחת, על סמך מה קבעו שמדינת התועבה הזו היא “כס אלוק’ ממעל”? מי פסק? הרב, עליו הם נשענים הלך לעולם שכולו טוב, חמש-עשרה שנה לפני שרוצח היהודים, בן גוריון, הכריז על הקמת בסיס המרידה שלו בה’. על מי מסתמכים כל מרעילי הבארות, כשהם שוטפים את מוחות תלמידיהם בשקר המזוויע הזה: “יסודה של המדינה היא התורה” – אין בעולם דבר רחוק יותר מן האמת, כקביעה השקרית והזדונית הזו. מטרת הקמתה של המדינה היתה אחת – חורבן היהדות. והיא החלה בכך עם צעדיה הראשונים של ה”ציונות”, שהיא השואה האמיתית של העם היהודי.
מגילת היסוד של המדינה ש”יסודה בתורה” אינה מזכירה את אלוקינו, אינה מזכירה את תורת ישראל, אינה מזכירה את הבטחת ה’, אין בה שום דבר יהודי, נדא, לא כלום. אבן הפינה של המדינה שהשמאל בנה היא הרצל&הסטוריה&הקונגרס-הציוני. המגילה, כולה, היא תמונת הכפירה בעיקר.
דברי אמנת-אמונת-אמן התמימוּת של הילדים, צריכה לבוא כמדקרות חרב בלב הוריהם ובלב שלומי אמוני ישראל, וכך מתחייבים הילדים:
“אנחנו מתחייבים להיות מעורבים בתפקידים החלוציים בצבא ובמדינה……”
חבל על דאבדין
