האם מדינת ישראל החליטה להפקיר את העורף לירי בליסטי?

האם מדינת ישראל החליטה להפקיר את העורף לירי בליסטי?

ד”ר עודד עמיחי, אל”מ (מיל’) יוסי ארזי
14.04.2010 16:16
האם מדינת ישראל החליטה להפקיר את העורף לירי בליסטי? - הגנת העורף - כיפת ברזל - סקייגארד - סקאיגארד - נאוטילוס


לאחר שלוש שנים של הבטחות מפי כל גורמי הממשל הרלוונטיים – החל משני ראשי ממשלה, שני שרי ביטחון וכל הכפופים להם – לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה – שהנה מגיע הרגע וכיפת ברזל תפתור את כל בעיות הגנתם מאיומים בליסטיים – יצאה האמת לאור במספר כתבות שפורסמו בתקשורת בחודשיים האחרונים.



.האם מדינת ישראל החליטה להפקיר את העורף לירי בליסטי? - נאוטילוס - סקאיגארד - סקייגארד - כיפת ברזל - הגנת העורף.

לאחר שלוש שנים של הבטחות מפי כל גורמי הממשל הרלוונטיים – החל משני ראשי ממשלה, שני שרי ביטחון וכל הכפופים להם – לתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה – שהנה מגיע הרגע וכיפת ברזל תפתור את כל בעיות הגנתם מאיומים בליסטיים – יצאה האמת לאור במספר כתבות שפורסמו בתקשורת בחודשיים האחרונים.

1.             בכתבתו של עמוס הראל בעיתון הארץ (3.2.2010): “המערכת ליירוט טילים לא תוצב בשדרות” מתבטא “גורם בכיר במטכ”ל” וסותם את הגולל על האשליה שמערכת כיפת ברזל תספק הגנה כל שהיא לעיר שדרות וליישובי עוטף עזה, באומרו:

 ” הפרשנות שניתנה בתקשורת כאילו נועדה “כיפת ברזל” ליירט באופן שוטף רקטות קסאם וקטיושות גראד, מחמיצה את ייעודה האמיתי של המערכת. זו מערכת שצריכה להתמודד עם רקטות כבדות יותר, שייתכן שנמצאות ברצועה, כמו פאג’ר 5 … לעומת זאת, אמר הגורם הבכיר, המענה העיקרי להגנה מפני קסאמים וקטיושות יישאר השילוב בין התרעה (אזעקת “צבע אדום”) לתפיסת מחסה במקלט או תחת גג של מבנה” (סוף ציטוט; ההדגשה שלנו).

לדברים אלו משמעות אחת בלבד: היישובים הסמוכים לגבול בכלל, והעיר שדרות ויישובי עוטף עזה בפרט, יישארו ללא כל הגנה מפני פצצות מרגמה, טילי קסאם ורקטות מכל הסוגים. זו ההגנה שמערכת כיפת ברזל התיימרה, והייתה אמורה לספק!!!

2.             החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני על מיגון כל הארץ במימון התושבים (שלמה צזנה – “מרחב מוגן לכל אזרח”, ישראל היום, 4.3.2010):

בצל איום הטילים, החליט הקבינט: כל הבתים בישראל ימוגנו בתוך עשור. הדיירים יממנו, אך המדינה תסייע בהלוואות. סגן שר הביטחון: נערכים לנזקי המלחמה הבאה.

החלטה דרמטית של הקבינט המדיני-ביטחוני בעקבות איום הטילים: כל אזרחי ישראל יזכו למרחבים מוגנים בבתיהם בשעות אזעקה. הפרויקט נקבע לביצוע בתוך עשר שנים, במסגרת תקציב שיוענק לאזרחים כהלוואה בתנאים נוחים” (סוף ציטוט).

משמעות ההחלטה הזו היא אחת – ממשלת ישראל ערה לסכנת איום הטילים, אולם אין בידה פתרון הולם. האם הממשלה סבורה שאזרחי ישראל ובעיקר תושבי הפריפריה, יוכלו לעמוד בנטל הכלכלי הזה? ומה יקרה בעשור הקרוב, עד שביצוע ההחלטה על המיגון תושלם?

3.             הידיעה על הערכת ח”א כי בסיסיו יהיו חשופים במלחמה הבאה לירי של מאות טילים (אנשיל פפר – “חיל האוויר מעריך: מאות טילים לעבר בסיסיו במלחמה הבאה“, הארץ, 8.3.2010):

“עשרות טילי קרקע-קרקע צפויים לפגוע בכל אחד מבסיסי חיל האוויר במלחמה הבאה – כך מעריך מחקר שבוצע בענף חקר ביצועים של החיל. כדי להתכונן לתקיפות לעבר בסיסי חיל האוויר, מתבצעת תוכנית להכנה מנטאלית של חיילי הבסיסים” (סוף ציטוט; ההדגשה שלנו). 

האם חיל האוויר מעריך שלא תהיה הגנה גם על בסיסיו לאור כל מה שהובטח לציבור בשלוש השנים האחרונות (כיפת ברזל, שרביט קסמים, חץ)? מה הן ההשלכות המבצעיות של הערכה זו? האם כל מה שעולה בדעתו של חיל האוויר היא הכנה מנטאלית של חיילי הבסיסים?

4.             יוסי מלמן פרסם ב 25.3.2010 מאמר בעיתון הארץ – “האם כיפת ברזל תשרת את סינגפור במקום את שדרות?” המסתמך על כתבה בדו-ירחון הצרפתי “אינטליג’נס און ליין”, והוא כותב, בין השאר:

 

“מעניינת עוד יותר במידע החדש היא האפשרות שהפרסום בצרפת מעלה, כי פיתוח “כיפת ברזל” נועד בראש ובראשונה לטובת סינגפור, ולא להגנת תושבי שדרות ויישובי הדרום שסבלו במשך שבע שנים וממשיכים לסבול גם בימים אלה מירי של רקטות קסאם ופגזי מרגמה מרצועת עזה (“כיפת ברזל אינה מסוגלת ליירט פגזי מרגמה). רמיזות בקשר לאפשרות זו הועלו גם בעבר בתקשורת הישראלית, והוכחשו בתוקף בידי משרד הביטחון. החשד הזה התעורר ביתר שאת משום שלאחר שהמערכת פותחה וסוללה אחת הוצבה בבסיס צה”ל בדרום, התברר כי למשרד הביטחון אין תקציב לרכוש סוללות נוספות. אם כך, לשם מה היה צריך לפתח מערכת שאין בעבורה תקציב וצה”ל אינו מתכוון לפרוס אותה?” (סוף ציטוט).

באותה ידיעה של יוסי מלמן גם נאמר:

“מערך הנ”מ בחיל האוויר, האחראי להפעלת “כיפת ברזל”, מאמן צוותים בבסיס בצפון הארץ. הללו יפעילו את המערכת, שתכליתה ליירט טילי קסאם וקטיושות עד למרחק של כ- 40 קילומטרים”. סוף ציטוט.

נובע מכך שכיפת ברזל לא רק שאינה מיועדת להגנת שדרות ויישובי הדרום אלא שהיא גם לא תוכל ליירט רקטות הנורות מטווחים הגדולים מכ- 40 ק”מ, כמו סקאד-בי, שעל פי מידע שפורסם לאחרונה בתקשורת, מועברים לחיזבאללה ע”י סוריה.

על מה מסכימים כל המומחים?

יש הסכמה בין כל המומחים לביטחון לאומי שהפתרון לאיומים הבליסטיים על מדינת ישראל צריך להיות רב שכבתי, ואין הוא יכול להסתמך על טכנולוגיה אחת בלבד. יש פתרון זמין, יעיל ומוכח וגם זול להפעלה, מערכת הלייזר נאוטילוס / סקייגארד, שפיתוחה הוזמן בארה”ב ע”י ממשלת ישראל (שמעון פרס, אז ראש ממשלה, 1996), ושהסתיים בהצלחה רבה כבר לפני כעשור (נערכו 46 ניסויים בו ייורטו כל האיומים – רקטות שונות, פגזי ארטילריה, פצצות מרגמה – 100% הצלחה). אין שום הגיון מקצועי להתעלמות ממערכת הלייזר הזמינה והמוכחת זולת הרצון לכאורה להגן על עסקת היצוא, שנחשפה בשמה המפורש במאמר האחרון של יוסי מלמן (25.3.2010), או לחילופין ובנוסף, להימנע מהודאה בטעות חמורה שהתקבלה בגניזת פרויקט הלייזר. הגיע הזמן שראשי הציבור שסובל במשך שנים רבות מהטרור הרקטי ירימו קול זעקה שתוציא את מערכת הביטחון משלוותה. חיי התושבים בפריפריה, הגרים בסמוך לרצועת עזה ולגבול לבנון אינם הפקר ואינם כלי שרת לכאורה לעסקאות יצוא נשק כאלה או אחרות.

הפתרון המתבקש: שילוב מערכות

כל בעיותיה של מערכת כיפת ברזל ביירוט איומים בליסטיים (כולל פצצות מרגמה), הנורים מטווחים קצרים, אינן רלוונטיות למערכות הלייזר. ההגנה היחידה הקיימת כיום, והמוכחת, נגד טילים ופצצות מרגמה בטווחים בהם כיפת ברזל לא תוכל להגן, הינה מערכת הלייזר – הנאוטילוס – שהוכיחה יכולת יוצאת דופן בסדרת הניסויים שבוצעו איתה בארה”ב, אותה ניתן להציב תוך מספר חודשים להגנת שדרות וסביבתה, וכן במערכות הסקייגארד – שהינן פיתוח ישיר ומיידי מהנאוטילוס – אותן ניתן להתחיל להציב בארץ תוך 18 חודשים מקבלת ההחלטה.

טילי כיפת ברזל, שרביט קסמים (לכשפיתוחו יסתיים), חץ-2 וחץ-3 (לכשפיתוחו יסתיים) יוכלו להגן על מרכזי יישובים ונקודות אסטרטגיות הנמצאים בטווח ההגנה הרלוונטי של המערכות האלה. יש גם מקום לשקול הצבת תותחי וולקן-פלנקס להגנה על נקודות אסטרטגיות. לתותחים אלה יש אמנם טווח יירוט מוגבל, אולם הם זמינים ומשמשים בהצלחה להגנה על כוחות אמריקניים מרקטות ופצצות מרגמה בעיראק ובאפגניסטן.

שילוב מערכות חיוני גם מההיבט הכלכלי. מחיר יירוט איום ע”י מערכת הלייזר (סקייגארד) הוא כ- 2,000 דולר. מחיר יירוט באמצעות תותח וולקן-פלנקס הוא כ- 12 אלף דולר. זאת לעומת מחירם של טילי יירוט – הערכת מחיר טיל כיפת ברזל הוא 50-100 אלף דולר, הערכת מחיר טיל שרביט קסמים הוא כמיליון דולר, הערכת מחיר חץ-2 היא כ-2.5 מיליון דולר. ליירוט מטרה בהסתברות גבוהה יידרשו 2 טילי יירוט. שימוש בלעדי בטילי יירוט ישאב החוצה את משאביה הכלכליים של המדינה!!! שילוב מערכות ייתן ביטחון מרבי ויהווה פיתרון אופטימאלי מבחינת עלות / יעילות.

זהו היתרון בפתרון המשולב.

שילוב מערכות המבוסס על שתי הטכנולוגיות (טילי יירוט ולייזר – סקייגארד) חיוני גם נגד האיום האיראני. לייזר מוטס מוקטן, המבוסס על הסקייגארד (אריאל) יוכל להגיע לטווחי יירוט של עד כ- 150 ק”מ ויהווה גיבוי והשלמה למערכות החץ. זאת גם לאור תוצאות הניסוי שהתקיים בארה”ב, אור ליום ו’ 12.02.2010 – בו מערכת לייזר כימי רב עצמה, מוטסת (ABL), יירטה מהאוויר 2 טילים בליסטיים בניסוי המבצעי הראשון שלה.

מה פשר ההתעלמות ממערכות הלייזר (נאוטילוס / סקייגארד)? הרי ה”גורם הבכיר במטכ”ל” מאשר את הטיעונים שהשמענו במשך שנים רבות שתושבי שדרות ויישובי עוטף עזה הינם חסרי הגנה ועליהם להמשיך ולהישען על ה”שירותים הטובים” של אזעקת צבע אדום והמרחב המוגן. באזור זה למערכות הלייזר יש יתרון מכריע ורק הן מסוגלות לספק לשדרות וליישובי עוטף עזה את ההגנה האופטימאלית, האפשרית!!! במקום להוציא לציבור הכרזה חסרת כיסוי על מיגון כל הארץ, למה לא לשלב מערכות לייזר בהגנת העורף? 8 מערכות סקייגארד יסגרו הרמטית את הירי הבליסטי מרצועת עזה. 26 מערכות סקייגארד נוספות יגנו מהירי הבליסטי מגבול הצפון. למה להשאיר את בסיסי חיל האוויר חסרי הגנה? גם הסכנה בהפקרת נקודות אסטרטגיות אחרות, כמו המפעלים הפטרו-כימיים במפרץ חיפה, תחנות הכוח ואחרות, היא עצומה. זה מיותר. הן מערכות הסקייגארד והן תותחי הוולקן-פלנקס יוכלו לספק לבסיסי חיל האוויר ולמטרות האסטרטגיות הגנה נאותה. למה לא להתניע את פרויקט הלייזר (נאוטילוס / סקייגארד) מחדש? הרי אין לאף אחד כל פיתרון אחר!!!

עד מתי ניתן להסתיר אמת פשוטה זו? עד מתי ניתן להתחמק מכך? מי יסלח על זאת???

מדוע ליצור אפשרות של חקירה בדיעבד של אירועים ותהליכים אותם ניתן היה למנוע???

על השתיקה הגורפת בהפקרת העורף לירי רקטי, אפשר לומר (תהילים פרק קט”ו):

“פה-להם, ולא ידברו;    עיניים להם, ולא יראו.
אוזניים להם, ולא ישמעו;    אף להם, ולא יריחון.
ידיהם, ולא ימישון; רגליהם, ולא יהלכו;    לא-יהגו, בגרונם”.

למען הסר כל צל של ספק – לאף אחד מאיתנו אין כל קשר עסקי או מסחרי עם חברת נורתרופ-גרומן.

הנהלת עמותת “מגן לעורף:

ד”ר עודד עמיחי (יו”ר)

אל”מ (מיל.) יוסי ארזי (מנכ”ל)

______________

עוד לעניין זה:

מחדל הגנת העורף: מדוע נזנח פתרון הלייזר (נאוטילוס/ סקייגארד) לטובת כיפת ברזל“?

עוד על מחדל הגנת העורף, ועל פתרון הלייזר (נאוטילוס/ סקייגארד) שנזנח לטובת “כיפת ברזל

.האם מדינת ישראל החליטה להפקיר את העורף לירי בליסטי? - נאוטילוס - סקאיגארד - סקייגארד - כיפת ברזל - הגנת העורף.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר