תת-אדם

תת-אדם

חנה אייזנמן
19.02.2010 08:19
תת-אדם


אם קרן נויבך נדרשת רק להתנצל, למה הוצא יוליוס שטרייכר להורג? … ולפני מי היא תתנצל, לפני ששת המליונים שכבר אבדו, או לפני ששת המליונים שהיא וחבריה מובילים להשמדה בטוחה, בעבודה עקיבה ועקשנית כבר עשרות שנים? ואם חיים יבין אינו נדרש אפילו להתנצלות, למה הועמד יוליוס שטרייכר לדין, ולמה גבלס נאלץ להתאבד?



ב”ה

 

תת-אדם

 

אם קרן נויבך נדרשת רק להתנצל, למה הוצא יוליוס שטרייכר להורג? קרן עוסקת בהסתה לא פחות שנים משטרייכר, ואולי יותר.

 

 

אם קרן נויבך נדרשת רק להתנצל, למה הוצא יוליוס שטרייכר להורג? קרן עוסקת בהסתה לא פחות שנים משטרייכר, ואולי יותר. ולפני מי היא תתנצל, לפני ששת המליונים שכבר אבדו, או לפני ששת המליונים שהיא וחבריה מובילים להשמדה בטוחה, בעבודה עקיבה ועקשנית כבר עשרות שנים?

 

ואם חיים יבין אינו נדרש אפילו להתנצלות, למה הועמד יוליוס שטרייכר לדין, ולמה גבלס נאלץ להתאבד?

 

אם צה”ל לא רק מוּרשה, אלא, מצוּוה על ידי “המדינה” – שלטון זר לכל דבר וענין – לבצע נגד היהודים את מדיניות הנאצים, דבר שהוורמאכט לא עשה, הוא נלחם בחוץ, למה הוצאו להורג קצינים בוורמאכט?

 

למה, בכלל התקיימו משפטי-נירנברג?

 

והשאלה הגדולה – למה לא הועמדו אז לדין בן-גוריון וכל חבורת המשת”פים שלו, שהשמדת יהדות אירופה היתה אינטרס עליון שלהם, ועל כן גם נתנו לה יד, כפי שעושים היום יורשיהם הרוחניים – “אנשי רוח”, מקבלי “פרס ישראל”?

 

נורא פשוט –

 

בהשמדת היהודים לא היה ענין לציבור, לפני שזו הסתיימה. איש לא ידע, איש לא שמע, איש לא ראה, בהיעלמותם של ששה מליוני בני אדם מעל פני האדמה. איש גם לא הריח את שריפתם, ובעיקר לא “הישוב” בארץ ישראל. למנהיגיו היו עניינים חשובים יותר לעסוק בהם – הבחירות! בן-גוריון הצטווח, כי מי שלא ילך לקלפי הוא בוגד. באותם ימים, שהרוצח כינס אסיפות בחירות, כולל בחו”ל, נשלחו מידי יום 12 אלף מיהודי הונגריה לאושוויץ. בן גוריון ידע, כי נתבקש להתערב, אך המטרד הזה רק עיצבן אותו, הוא נתן לאחרים “לטפל” בנידנוד הזה.

 

 יואל ברנד שבא להזעיק את היהודים ולנסות להעביר עיסקה שאולי תציל את יהדות הונגריה, נמסר על ידי “הסוכנות-היהודית” לבריטים, וישב בכלא בקאהיר, עד שלא נותרו עוד יהודים להצילם.

 

במשך כל השנים בהן יכלו כל אומות העולם וגם המימסד הציוני, לעשות להצלת היהודים, הם לא נקפו אצבע. כולם הסתכלו אל העתיד הוורוד, בו לא עוד תטריד אותם נוכחות היהודים בעולם. ובן-גוריון, שהיה ידוע בצפייתו למרחקים, כבר עשה את חישובי הרווח של “השואה”. או, כפי שהעיד עליו הביוגרף שלו, שבתי טבת, היה לו כשרון מיוחד “להפוך כל אסון ליתרון”.(ועל זה כבר דברנו לא פעם).

 

מה שהרגיז את עמי אירופה ואת ארה”ב, ימח שמה, לא היתה השמדת היהודים, אלא, העובדה שהיטלר, בעל שגעון הגדלות, לאחר שראה באיזו קלות הוא מצליח להעביר בעולם את השמדת היהודים, החליט שהזמן כשר להשתלט על כולם. רק בשלב זה יצאו מדינות אירופה, ולאחריהן ארה”ב (בעקבות הפצצת הבסיס הצבאי האמריקני בפרל הארבור, על ידי היפאנים, בעלי בריתה של גרמניה) למלחמה ארוכה ועקובה מדם, בה הושמדו עוד מליונים רבים, במהלך המלחמה, ובאמא רוסיה, גם לאחריה, כאשר זו הוציאה להורג את כל השבויים ששבו מן השבי הגרמני, כעריקים, בוגדים ומשתפי פעולה עם האויב.

 

כידוע, היטלר היה קטן לעומת סטאלין, ומכיוון שסטאלין היה קטן לעומת בן-גוריון, לא קשה לתאר, איזו מפלצת היה האיש הזה. וכאלה הם ממשיכי דרכו!!

 

במשפטי נירנברג יצרו לעצמן מדינות אירופה וארה”ב אליבי – אנחנו לא היינו בעסק, הנה, אנחנו אפילו מענישים את רוצחי העם היהודי. מכיוון שבן-גוריון נחשב לנציג העם היהודי, והגויים, לאחר שהגיעו, עם נצחונם, למחנות ההשמדה וראו את המראות, חשו צורך להשקיט את מצפונם, במילוי דרישותיו של בן גוריון, “יורש” המושמדים.

 

הנה –

 

התביעה, שיינתן פיצוי ‘לעם היהודי’ ולא רק ליחידים ולקבוצות, כפי שדובר עד אז, והצעתו שהנהלת הסוכנות היהודית היא שתקבל לידיה את הפיצויים, בשם ‘העם היהודי’, ותשתמש בהם לבנין הארץ, היו חידוש שבן גוריון השמיע לראשונה. הוא נתן לכך ביטוי ברור: ‘מי יהיה היורש של ששת מליונים היהודים שנהרגו… זוהי השאלה… על זה צריך לחשוב, לזה צריך להתכונן…. צריך לבנות מכשיר שידבר בשמנו’; מכשיר שיתבע ויקבלפיצויים כספיים לעם היהודי מגרמניה, לשם הקמת ארץ-ישראל’. דומה כי לא היה ביטוי בולט מזה, לניצול אסון יהודי לצורך יתרון ציוני. גם תכנית זו של בן-גוריון תתקבל בהסתייגות ובהתנגדות, ולבסוף תתגשם בהסכם-השילומים שנחתם בין גרמניה וישראל ב-1952…” (שבתי טבת, “הדרך לאייר).

 

(והיום ניצבים שרידי השואה, עניים, בפתח המליונרים – שמעון פרס ואהוד ברק ושאר שודדי ישראל).

 

 

אסכולת גבלס – חוזרים על שקר שוב ושוב עד שנחשב לאמת

 

המפלצות האלה מנהלות עשרות שנים תעמולת שקר בשנאת ישראל בלתי ניתנת לתיאור. “ישראל” מתבכיינת על ההסברה, כאשר היא עצמה מנהלת את תעמולת השקר.

 

התיקשורת נטלה על עצמה את תפקידי שטרייכר וגבלס, והממשלה מיישמת את המתבקש מן התעמולה הארכי-נאצית.

 

“ישראל” כלל לא היתה צריכה להסביר, עובדה שהגויים אישרו את הקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל, משני עברי הירדן. כל מה ש”ישראל” היתה צריכה הוא, ליישם את זכויותיה, אך היא החליטה לעוות הכל! כי עיקר מטרתה של “המדינה שהשמאל בנה” – חורבן היהדות – “עולם ישן עד היסוד נחריבה” – . האמת אצל היהודים – מורשתית, הסטורית, עובדתית ומוסרית, אך מדינת הדמים והזדון החליטה להפוך על פיהם את האמת והצדק, את המוסר והעובדות, מרוב שנאת ישראל, שאין לה הסבר אחר, אלא, במפלצתיותה. בטירוף של שנאת-ישראל!

 

לאחר הפשע הקולוסאלי של קריעת ארץ ישראל, 77% לבידואים מחג’אז, והשאר לחלוקה נוספת בין פליטי מדינות ערב בארץ ישראל, היהודים והבריטים. לאחר שהערבים כבר קבלו מעל ומעבר הירדן, וגם בצד ים, כלומר, קבלו מה שאינו שלהם ולא היה מעולם, עדיין נותרו להם “זכויות לגיטימיות” להשליך את היהודים לים, גם משארית הארץ אותה לא הגישו להם על מגש של כסף, האלביונאצים והציונאצים.

 

באותה מלחמת-עולם עקובה מדם, נוצרו מאה מליוני פליטים, כווווולם שוקמו בארצות מקלטם, בארצות שמורשתן לא היתה מורשתם, שפתן לא היתה שפתם, ולא תמיד היתה דתן דתם. רק 450-600 אלף פליטי ארצות ערב בארץ ישראל, ש”נוצרו”, עקב כשלון אומתם להשמיד אותנו, שנותרו במרחב המחיה שלהם, בארצות מוצאם, ליד משפחותיהם, לא שוקמו על פי איסור מפורש של שרי החוץ של הליגה הערבית. כדי לספק לחלאות אדם מסוג נויבך ויבין, עוז ואבנרי ועוד תת-אדם דוגמתם, את התירוץ ה”מוסרי” להכות ביהודים.

 

והם מכים, בעיקר ב“מתנחלים”, כי אלה, בעצם ישיבתם בלב ארץ ישראל, מבהירים לתת-האדם הזו, שהדוקטרינות הנאציות שלהם אינן שלהם – להם יש תורה ומעשים טובים, להם יש ישוב ארץ ישראל השקול כנגד כל המצוות בתורה, וגם כל המצוות בידיהם. לתת-האדם השמאלנית, אין כלום, לא זהות, לא מולדת, לא אנושיות, לא מוסר, לא חושי הצדק והרחמים, טבולה-ראסה-לאומית, עליה מרוחה שנאת-ישראל מקצה אל קצה.

 

על אלה אמר יצחק כצנלסון, הי”ד, שהאשים אותם במיתתו:

 

“ארורים אתם בכל העולמות, אתם ראשי המתבוללים, עניי רוח ומסכנים בנפש, מתוך הכרה בעניותכם זו. הן בסתר לבכם הנבוב ידעתם שאינכם ולא כלום….. ארורים אתם! לא את תורת השוויון ואהבת חופש ודרור לימדתם את המוני עמנו, אלא עקרתם מן השורש את זרע הטוב באדם, את אלוקי ישראל – הלוא הם: הצדק, היושר, האמת והאהבה לכל בצורה ישראלית….. אתם אחראים בעד אבדן עמנו כולו… אתם ידעתם, אתם באתם במגע-ומשא עם הגויים, עם פני הגויים, אתם הסתובבתם במסדרוני הסתדרויות ולשכות פועלי-העמים, בפרוזדורי הסיים, בעיריות של ערי הבירה…. ראיתם את היחסים שלהם אליכם, בפניכם ירקו – ועשיתם את עצמכם לא מרגישים, לא נכלמתם, שמצחכם נחושה. המוניכם שנהרגו קדושים היו, הם האמינו בכם, בדתן ואבירם האמינו, מפיכם חיו, אלה הטהורים, התמימים, המאמינים, ונטמאו, נטמאו ונהרגו עתה. כולם, כולם, באין יוצא מן הכלל, עם גדול ורב וטוב, לעיני השמש, לעיני העולם כולו, ע”י עם רוצח, מאז ועד עתה… מתו.. לא מתו – נרצחו. בהרצחם נפקחו עיניהם ויראו כי עירומים הם, ויתבוששו… אתם הצגתם אותם במערומיהם, מלבר ומבפנים, כלי ריק…. ברגע אחרון לחיים קצרים נפקחו עיניהם לראות, בקללה מתו. גם לכם הקללה….” (יצחק כצנלסון, הי”ד, זמן קצר לפני שעלה בעשן המשרפות השמימה).

 

ועוד:

לא האנגלים ולא עמים קטנים ורעים מהם הפריעו בעדנו….. לא הסנחריבים היו בעוכרינו, כי אם אתם, הרבשקים! אתם עבדי עבדים עם מליצות החפש בפיכם, אתם הבוגדים בעם, את חלום חייו ביטלתם במקום לממש אותו…

 

וגם את זה, ואי אפשר להימלט מן הדמיון המוחלט – כאז כן היום – חלאת המין האנושי!!

 

 

 

“…. ועל כל אלה! על כל אלה לא האמנתי שטיפות סרוחות אלו מישראל תעשינה את התועבה. במקום שכל אחד השוטרים צוּוה להביא חמש גולגלות ילדים אל מגרש החרם, לנפצן באבנים, יביאו עשרים ויותר. בראשית שנת אלף תשע מאות ארבעים ושתים, כשבאו הידיעות המחרידות מפי עדי ראיה מוילנה מה שהגרמנים הרוצחים עושים בליטא – מכלים, כילו אותנו שם בעזרת תלמידיהם הטובים הליטאים השוואליסטים, והשוטרים מבני-ישראל עזרו על ידם, גילו את מחבואי האומללים, ילדים, נשים וזקנים, חיפשום והובילום אל הרוצחים, אל פונארי – אז, בשמעי את הנוראות, לא האמנתי ששוטרי היהודים בורשה יעשו כמוהם… והם, עשה עשו ואף התעיבו לעשות…

“… לאחר שעות דיכאון מוחלט קראתי את העתון ‘פאריזר צייטונג’ מיום זה. זה שנים אחדות שאיני קורא את ‘העתון’. באירופה כולה שהחיה הגרמנית הויה בה, יש בה עתון אחד, כאותו שטן המשחית בן אלף העינים, שאינן אלא עין אחת רעה, הידרה בת אלף ראשים שאינם אלא ראש עיוועים אחד…- העתון! – רק לעתים רחוקות, בארבע השנים, שני הכליון, אני מטמא את ידי ועיני בטומאת מחראה זו. כל מה שאנו הולכים ומתמעטים נמסים כשכבת-שלג דקה בשמש, הולכת ההסתה בנו בכל עתון באירופה ומתחדשת, הולכת ומתגברת. אחרי שחיטה של מאת האלף האחרונים, יהודים אחרונים, שארית בני עמי – מופיע כתב פלסתר רצחני בעתון, ב’פאריזר צייטונג’, שצריכים להיפטר מהשפעתם של יהודים אלה. אלה, היהודים כבר אינם בחיים… כבר נרצחו, נחנקו במדורים של הבל, כבר התענגו הרוצחים ונהנו מיציאת נשמתם, ממיתתם….”.

 

אלה הם הקרן נויבך’ים. כל שקר כשר להתעללות ביהודים. והיהודים אינם קולטים, עדיין הם רואים ביודוארכינאצים אחים. גם בדרכם למשרפות הם מדקלמים “אהבת חינם”!

 

ימח שמכם וזכרכם נושאי שם השלום לשווא. רוצחים!

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר