אתה יכול לבקש לצלם, על חשבונך, את התיק במכונת צילום מאלה המצויות בכל בית משפט ועומדות לרשות הציבור, בתשלום (בעיקר לצילום תיקים של בית המשפט), אבל גם את זה לא יתנו לך.

גם לעיין בתיק, בלי לצלם, לא יתנו לך.

לכאורה מהם 4 שקלים לעומת הנצח, אבל כאשר התיק מתנפח, הוא יכול להגיע למאות דפים, והאגרה על צילום התיק יכולה להגיע לאלפי שקלים.

אבל לא רק בכסף מדובר כאן אלא גם בעיקרון. עיקרון אשר חריגה ממנו ומשכמותו נוגסת מזכויות האדם פרוסה אחר פרוסה, ואתה האזרח נשאר אדיש, עד שזה יגיע גם אליך – בתחילה בהוצאה לפועל, אחר–כך בבית המשפט לתעבורה, וכן הלאה, וכן הלאה. לעולם לא תדע מתי הגיליוטינה תגיע גם אליך.

הטלת אגרה על הזכות לעיין בתיק ההוצל“פ, ולצלם מתוכו, היא שערורייה רבתי.

לאזרח מותר לדעת מה מבשלים נגדו. כך ענה לי פעם, בכתב, השופט רוני בודסקי, אשר היה האחראי על ענייני ההוצל“פ בהנהלת בתי המשפט במשך שנים רבות, עד אשר ענייני ההוצל“פ הועברו לרשות לאכיפה וגבייה.

כשמגישים לבית משפט חומר נגדך (כתבי תביעה והגנה, כתב אישום, בקשות שונות, תגובות לבקשות, וכו‘, וכו‘), חייבים להמציא לך העתק, ואם ישנם דברים שאין חובה להמציא העתק (כגון מוצגים המוגשים במהלך המשפט), יש לך הזכות לצלמם על חשבונך במכונות הצילום הנמצאות במקום.

בהוצאה לפועל לא ממציאים לך אפילו את הבקשה–לביצוע, ותמורת האגרה נותנים לך רק תדפיס מהמחשב, כך שאם, למשל, אם אתה רוצה לבדוק את החתימה של ב“כ הזוכה, אם היא אכן חתימתו האותנטית, מהתדפיס אתה לא יכול לדעת את זה.

מחר ידרשו ממך תשלום אגרה עבור כתב–התביעה המוגש נגדך בהליך אזרחי, ומחרתיים ידרשו ממך אגרה תמורת כתב–האישום המוגש נגדך.

ואחר–כך יעלו את האגרות כך שיהיו בני אדם אשר “רכישת” כתב התביעה או כתב האישום תהיה מעבר להישג–ידם, והם לא יוכלו להתגונן – לא בפלילים ולא במשפט האזרחי.

היה פעם משהו דומה עם האגרה תמורת הזכות להתגונן במשפטי מזונות או בתביעות על נזקי גוף, אבל היא בוטלה אחרי שבית המשפט המחוזי בירושלים קבע שהיא בלתי–חוקית.

הגיע הזמן לטפל גם בזכותו של החייב לעיין בתיקי ההוצל“פ, ולצלם מתוכם – ללא כל אגרה.

_______________

עוד בעניין ההוצאה לפועל: זפטה רצינית (דוקודרמה)