צדק של קנגורו

צדק של קנגורו

אביתר בן-צדף
23.06.2009 18:37
צדק של קנגורו


חוקי המשחק – לא רק הפוליטי – בישראל הנם תפוס ככל יכולתך * “קדימה” לימדה את גנבי ישראל פרק חשוב בהלכות אי-יושר * כמה מחוקי היסוד החשובים נחקקו באישון ליילה, כמו גנבים, שעושים מכה ברגע האחרון * נבחרי הציבור בישראל אינם חושבים, שהם צריכים למלא את הבטחותיהם לציבור *



פעם בערבות טקסס לימד אותי חבר ביטוי חשוב, “צדק של קנגורו” – כלומר, פסיקות מגמתיות, שמשרתות רק את הפוסק. משהו בנוסח אהרן ברק, שהפך את בג”ץ למנוף לקידומו האישי ולקידום סדר-היום, שמעניין אותו בלבד.

נזכרתי בקנגורו הטקסני כששמעתי את הקוזאקים הנגזלים מ”קדימה” מדברים על אי-הגינות בניצול הרוב הפרלמנטרי של “הליכוד” להעברת חוקים, שמעניינים את “הליכוד”. “גונבים את הכנסת”, צווחים מי שהזנו את הפוליטיקה הישראלית בחייה הקצרים כמפלגה, ולימדו את גנבי ישראל פרק חשוב בהלכות אי-יושר.

ניזכר לרגע כיצד הרסו אנשי “קדימה” – בהנחיית פורום הרמאים מהחווה – כל חלקה במדינה, הובילו אותה לכמה מרגעי השפל בתולדותיה, והרבה מהם סיימו על כיסא הנחקרים (בשלב הזה). כשרוממות הדמוקרטיה על לשונם העילגת, הם אנסו את המדינה – בשל הרוב, שקיבלו, והוליכוה לבריחה מטורפת וחסרת אחריות משטחים (גם בתוך הקו הירוק); ושיסו חיילים, שקיבלו הון עתק (כמובן, לכך לא היה חסר תקציב למערכת הביטחון המסואבת שלנו) כדי לערוך פוגרום ביהודים. עד היום נפגעי הפוגרום, שלא היה כמותו כבר עשרות שנים, נערמים במחנות פליטים לדיראון עולם, ואין פתרון לזוועה שחוללו הפורעים ושלוחיהם בני-הבליעל. ונזכור איך הובילה ממשלת “קדימה” את צה”ל לשתיים ממפלותיו הקשות ביותר תוך כשנתיים, והפקירה מאות אלפים מיושבי העורף למר-גורלם.

זו “קדימה”, ואלה יושרה ויושרתה.

לכן, יש בי אפילו שמחה מסוימת לאידם כשהם מזילים דמעות תנין. גנבו לילד המושחת והמפונק את הצעצוע שאינו-שלו.

ב”קדימה” מתגוללים על רובי ריבלין, יו”ר הכנסת, כאילו שכחנו כיצד ניצלה דליה (“שכחתי להתגייס”) איציק את משרתה לקדם את סדר-היום המושחת של מפלגתה. אך מה נלין על איציק, שעושה כותרות גם כעת – כרגיל, בכל הקשור לאי-טוהר מידותיה.

תפוס ככל יכולתך

חוקי המשחק – לא רק הפוליטי – בישראל הנם תפוס ככל יכולתך. זה לא בגלל שאין לנו חוקה. איני חושב, שחוקה תפתור את בעיותינו. אדרבא. כמה מחוקי היסוד החשובים נחקקו באישון ליילה, כמו גנבים, שעושים מכה ברגע האחרון. הם אינם מייצגים את מה שחושב העם, אלא סחר-מכר כוחני של שניים-שלושה ח”כים, שנותרו ערים, וניצלו את תרדמתם של ח”כים אחרים להעביר חוקים רעים, שהפכו בדיקטטורה של אהרן ברק ל”מהפכה חוקתית”, שהורסת כל חלקה טובה במדינה.

אם כך תיחקק החוקה לישראל – עדיף למוחקה כבר מלכתחילה.

החוקה האמריקנית, שמחזיקה מעמד כבר כ-220 שנה, אינה מעשה פלאים, אלא פרי מעשה חשיבה מבוקר וארוך למדי, שבו נלקחו בחשבון שיקולים רבים מאוד ולא גחמה רגעית של בריונים. סוף מעשה במחשבה תחילה. אצלנו מעשה כזה נחשב לכמעט בלתי-סביר. הכל חוטפים, כדי לספק כרגע את מלוא תאוותם. ובה בשעה הגופים הממשלתיים אינם מכוונים לשרת את האזרח, אלא לרדות בו. עיינו ביחס המחפיר של הביטוח הלאומי ללקוחותיו; אך זו רק דוגמה, שאינה יוצאת מהכלל. כל פעם שאני מטלפן לרשות המקומית, שבתחומה אני מתגורר, יש לי הרגשה, שהפקידה בצד השני של הקו שונאת אותי כיוון שהטרדתי אותה, וחייבתי אותה למאמץ ניכר של הרמת השפופרת ושל הקשבה חסרת-סבלנות לדבריי – גם כשכל כוונתי הייתה רק לשלם את הארנונה.

כך אנחנו נראים. לכן, למרות כל הכספים האדירים ולמרות כל הרצון הטוב – רק נתבוסס בבוץ של עצמנו.

כן ייטב

האם הבעיה הנה בהחלטת האספה המכוננת לעשות פוטש, ולהכריז על עצמה ככנסת? איני סבור, שזו הבעיה, אלא תסמין (סימפטום) חשוב. מסיבות שונות, נבחרי הציבור בישראל אינם חושבים, שהם צריכים למלא את הבטחותיהם לציבור. שמעתי פרשנים ברדיו אומרים לפני נאום ראש הממשלה נתניהו באוניברסיטת בר-אילן, שאינו מחויב לבוחריו, אלא צריך לשקול “שיקולים לאומיים” (בעברית קלה, למי שלא הבינו: להסכים לטיפשות של מדינה פלשתינאית, שהתקשורת – גם הממלכתית – דוחפת בכוח). הם אמרו כך לגבי החלטת מרכז הליכוד, שהסביר לשרון בצורה מפורשת למדי, שנבחר לא כדי לברוח מגוש קטיף – גם אם חרב אימת הדין איימה עליו. כזכור, תמכה התקשורת – גם הממלכתית – במעשיו הנפשעים של שרון – כולל הפוגרום ביהודי קטיף – ומחפה עליו, על חצרו המושחתת ועל יורשו עד עצם היום הזה.

לכן, כשאני שומע את היללות המתוזמרות של אנשי “קדימה” – שרובם גנבי מנדטים ותועמלני פוגרומים – אני נהנה. חשוב לדעת, שב”קדימה” סובלים. זה טוב לעם ישראל, וככל שיכו בהם – כן ייטב.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר