התיישנות תביעות בגין ליקויי בנייה

מאת: ד”ר אברהם בן-עזרא

סעיף 8 לחוק ההתיישנות תשי”ח – 1958, קובע לאמור:

“התיישנות שלא מדעת

8.           נעלמו מן התובע העובדות המהוות את עילת התובענה, מסיבות שלא היו תלויות בו ושאף בזהירות סבירה לא יכול היה למנוע אותן, תתחיל תקופת ההתיישנות ביום שבו נודעו לתובע עובדות אלה”.

ומיום גילוי הנזק – תתיישן התובענה אם לא הוגשה במשך 7 שנים. יכול שגילוי הנזק יהיה רק כעבור שנים רבות עד כדי עשרות שנים מיום קבלת הדירה, דבר שקורה בעיקר עקב כשלי ביסוס וקונסטרוקציה. ראה בעניין זה ת”א 1201/01 יופה סופיה יופה (נוסוב) ז’נטה ואח’ נ’ שיכון ופיתוח לישראל בע”מ ואח’, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטת: ר’ חופרי וינוגרדוב, פסק דין מיום י”ג בחשוון תשס”ט [11 לנוב’ 2008] פדאור 08 (36) 369. עוד נלמד מפסק דין זה כי קיומם של סדקים במשך שנים רבות בבניין לא מקצר את תקופת ההתיישנות וההדיוט הרואה סדקים לא מבין כי מדובר בשברים המסכנים את הבניין. האזרח הסביר יכול לוותר על עילת תביעה של תיקון קוסמטי של סדקים אל לא לעבור לסדר היום על סדקים ושברים שמשמעותם פגיעה ביציבות המבנה. לפיכך, רק כאשר ארע אירוע המבהיר והמוכיח כי לא מדובר בסדקים סתם, אלא מדובר בסדקים היוצרים סיכון – רק אז מתגלית העילה, אף על פי שגילוי קיומם של הסדקים היה מוקדם יותר.

סעיף 89 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), קובע לאמור:

“תחילת התיישנות

89.         לענין תקופת-התיישנות בתובענה על עוולות – “היום שנולדה עילת התובענה” הוא אחד מאלה:

(1)          מקום שעילת התובענה היא מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו מעשה או מחדל; היה המעשה או המחדל נמשך והולך – היום שבו חדל;

(2)          מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל – היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שאירע – היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק”.

הפסיקה נוטה לפרש את החוקים לטובת קיום הדיון ונגד התיישנות העילה, בכל מקרה של פרשנות לכאן ולכאן. נטייה זו היא במסגרת הכוונה להגדיל זכויות ולהמעיט הגבלות כדי לעשות צדק.

לפי חוק ההתיישנות, התובענה לא תתיישן כאשר היא מוגשת במשך 7 שנים מיום גילוי העילה, וכלל זה חל גם אם בנסיבות העניין גילוי העילה נעשה כעבור שנים רבות מקבלת הדירה ומהיווצרות העילה.

לא תמיד אפשר לקבוע בדייקנות את מועד גילוי העילה.

כאשר העילה מתגלה על ידי מומחה הבודק את הנכס ומצביע על ליקוי שלא נתפש בעיני המתבונן ההדיוט כליקוי בגלל שאותו מתבונן לא מכיר את התקן ואת שאר חיקוקי הבנייה, הרי גילוי העילה הוא ביום בו גילה המומחה את הליקוי שמבחינה עובדתית היה גלוי וידוע אולם לא נתפש כליקוי. במה דברים אמורים? לפי ע”א 86/86 אחד העם שפירא בע”מ נ’ לשם אריה ורבקה, פס”מ תשמ”ח (1) מעמ’ 3, רוחב הפרוזדור הצר מהנדרש בתקנות הוא בבחינת ליקוי נסתר עד היום בו הגיע המומחה וגילה לדיירים כי הפרוזדור צר ביחס לדרישות החוק. הדיירים הרי ראו את הפרוזדור עם קבלת הדירה, ויכול להיות כי גם לא התלוננו על כך, אולם הם לא ידעו כי מדובר בליקוי ובאי התאמה לתקנות התכנון והבנייה. במצב דברים זה, מהעת בה נאמר לדיירים על ידי מומחה כי רוחב הפרוזדור לא מתאים לדרישות התקנות – נספרת תקופת ההתיישנות ובמשך 7 שנים מיום הגילוי יש עילת תביעה מבלי שתתיישן.

לפי סעיף 89 (1) לפקודת הנזיקין, ככל שמדובר במעשה או במחדל מתמשך, הרי כל עוד הוא מתמשך – לא מתחיל מרוץ ההתיישנות.

כלומר, אם הקבלן מתקן ליקויי רטיבות [לדוגמא] בדירה תיקונים מתמשכים שנה אחר שנה, הרי מרוץ ההתיישנות יחל ביום בו הקבלן הפסיק לתקן את הליקויים.

לפי סעיף 89 (2) בפקודה, כאשר הנזק לא התגלה ביום שאירע, מירוץ ההתיישנות יחל רק בתום 10 שנים [ולא 7 שנים] מיום שארע הנזק [ולא מיום גילויו].

יש מקרים בהם סעיף 89 (2) לפקודה מוסיף זמן (3 שנים) לתקופת ההתיישנות, וזאת כאשר – כאמור – הנזק ארע ולא התגלה ביום שארע, אלא לאחר מכן. לדוגמא, אם הנזק ארע בבנייה לקויה והדבר לא היה ידוע בעת שארע, יש לדיירים תקופת זמן בת 10 שנים להגשת תובענה מבלי שתתיישן. כאשר הנזק התגלה בתום 3 שנים ויותר מהיום בו ארע, סעיף זה בפקודה לא יסייע להם ועדיף מבחינתם להישען על חוק ההתיישנות, אך אם לא ברור מתי התגלה הנזק וברור כי לא התגלה במועד שאירע – בא סעיף 89 (2) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) ומעמיד את תקופת ההתיישנות על 10 שנים.

ראה בעניין זה ת”א 17296/98 בש”א 18110/00 מזרחי יעקב ושמחה נ’ אזורים בניין 1965 בע”מ, בית משפט השלום בחיפה, שופט: א’ גנון, פסק דין מיום ט”ו בחשוון תשס”א [13 לנובמבר 2000] הקובע כדלקמן:

“סעיף 8 לחוק ההתיישנות וסעיף 89 (ב) לפקודת הנזיקין, מאפשרים לתובעים להגיש את תביעתם גם לאחר חלוף המועד של 7 שנים וזאת במקרה שבו לא נתגלה הנזק ביום שהוא ארע ובלבד שהתביעה הוגשה תוך 10 שנים מיום שארע הנזק”.

ראה גם ת”א 28365/99 שלום צבי נ’ ציון קרטה, בית משפט השלום בחיפה, שופט: ר’ סוקול, פסק דין מיום ט”ז בתמוז תשס”ג [16 ביולי 2003] הקובע כדלקמן:

“כאשר עניין לנו בתביעת נזיקין חלה הוראת סעיף 89 (ג) לפקודת הנזיקין הקובע כי בתביעות שבהן הנזק מהווה רכיב מרכיבי עילת התביעה יחל מירוץ ההתיישנות רק ביום התגלות הנזק. כן קובע הסעיף מחסום של 10 שנים מיום ההתרחשות”.

‏07 יוני 2009