טעותם הגדולה של פרקליטי משה קצב ופרקליטי מני מזוז

טעותם הגדולה של פרקליטי משה קצב ופרקליטי מני מזוז

שמחה ניר, עו”ד
24.03.2009 14:00
סעיף 94(א)

סעיף 94(א)


איך החמיצה ההגנה את האפשרות לסנדל את התביעה, ואיך החמיצה התביעה את האפשרות לסיים את הפרשה



לפעמים אתה רואה מישהו עושה משהו שאינו מובן לך, או שאפילו נראה לך כמעשה-שטות, ואתה שואל את עצמך מה הוא עושה? מה הוא עושה?!

את השאלה הזאת שאלתי את עצמי כאשר משה קצב נסוג בו מעיסקת הטיעון אשר גימדה את טיוטת-האישום החמורה (אונס ועוד) לכדי כתב-אישום על נשיקה-בלחי בלי אישור נוטריוני, או ליטוף קל במקום לא-מוצנע – “פחות מאשר בתיק חיים רמון“, כפי שהעירה נשיאת ביהמ”ש העליון, דורית ביניש.

משנשאל משה קצב מדוע הסכים, בתחילה, לעיסקת-הטיעון, כאשר הוא מאמין בחפותו, תשובתו הייתה שהפרקליטות איימה עליו שאם לא יסכים לעיסקה, יוגש נגדו כתב-אישום “שמן”, על אונס ועוד. אני לא יודע עד כמה זה נכון, אבל אין ספק שהאיום הזה ריחף מעל ראשו של קצב, כחשרת-עבים עבה מאוד.

משהגיע מועד המשפט, קיבל קצב רגליים קרות, ונסוג בו מהסכמתו להודות בכתב-האישום ה”רזה”. זה לגיטימי, כי אין לעיסקות-טיעון אין תוקף “חוזי”, ו”עד שזה לא גמור, זה לא גמור”. זה לגיטימי, אבל השאלה היא איך לעשות את זה.

סעיף 94(א) לחוק סדר הדין הפלילי, זה לשונו:

חזר בו תובע מאישום לפני תשובת הנאשם לאישום, יבטל בית המשפט את האישום; חזר בו לאחר מכן, יזכה בית המשפט את הנאשם מאותו אישום.

הסעיף הזה אומר שאם הנאשם נסוג מעיסקת הטיעון לפני שבית המשפט קורא באזניו את כתב-האישום, והוא משיב לאישום (דהיינו עונה שהוא מודה, כופר או בוחר באחת מאפשרויות-הביניים) התביעה יכולה למשוך את כתב-האישום, ההליך חוזר לנקודת-האפס, והתביעה יכולה להגיש מחדש, את אותו האישום, או אף חמור ממנו.

אבל אם בית המשפט קורא את כתב-האישום והנאשם משיב, כאמור, הוא מסנדל את התובע, אשר צריך להחליט אם להמשיך במשפט, ולהסתכן ב”זיכוי מצלצל”, או למשוך את כתב-האישום, ולהעניק לנאשם זיכוי-ללא-קרב.

לו אני הייתי צריך לייעץ לקצב איך לסגת מעיסקת-הטיעון, הייתי אומר לו להחזיק את הכוונות שלו עמוק בבטן, לחכות שבית המשפט יקרא את כתב האישום, ורק אחר-כך להודיע על הכפירה באשמה. כפירה טוטאלית, אשר אינה משאירה מקום לשום שאלות “הבהרה” פסולות.

לו כך נהגו משה קצב ופרקליטיו, הם היו מסנדלים את מני מזוז ופרקליטיו, אשר היו צריכים להחליט אם למשוך את כתב-האישום ולהביא לזיכויו של קצב, או לנהל את המשפט על בסיס כתב-האישום ה”רזה”, כך שהם, למעשה, כבולים לעיסקת הטיעון, ואילו קצב חופשי ממנה.

מדוע פרקליטיו של קצב (אביגדור פלדמן, ציון אמיר ואברהם לביא) לא נהגו כך? אולי משום שקיוו שכתב-אישום חדש לא יוגש, אולי משום שהם לא רצו לפגוע ביחסי-העבודה עם הפרקליטות, ולהוציא לעצמם שם של מי שאין לסמוך עליהם בעיסקות טיעון, ואולי משום שכלל לא חשבו על הרעיון הגאוני-בפשטותו הזה.

אבל גם מזוז ופרקליטיו לא חשבו עד הסוף, ולא צפו תרחיש של נסיגה מהעיסקה בשלב של “תשובת הנאשם לאישום”.

לו שאלו לעצתי, הייתי אומר להם להגיש לבית המשפט (המחוזי, כמובן) את כתב-האישום ה”שמן”, כולל האונס, ולהגיע עם ההגנה להצהרה משותפת לפיה התביעה מוחקת מהאישום חלקים אלה-ואלה, ואילו ההגנה מודה במה שלא נמחק. כאשר ההתקפלות החלקית של התביעה מוגשת בחבילה אחת עם ההודאה במה דנשאר, אין כל מקום ואפשרות לשום נסיגה, ואם הנאשם נסוג לפני ההצהרה המשותפת, הוא צריך להשיב על האישום המלא, ולהסתכן במה שלא רצה להסתכן.

והמסקנה: שני הצדדים פישלו בגדול, וכעת משה קצב צריך להתמודד עם כתב-אישום מלא וכבד, ואילו הפרקליטות צריכה לנהל משפט אם ראיות שהיא עצמה אמרת עליהן שהן קלושות ולא מספקות.

עכשיו תגידו שאני חכם-לאחר-מעשה, ובמידה מסויימת זה אכן נכון.

לכל אחד מפרקליטיהם של משה קצב ושל מני מזוז (חוץ ממני מזוז, שאינו “פליליסט מובהק”) יש ותק מוכח של מאות תיקים פליליים בינוניים עד כבדים, וסביר גם להניח כי מאחורי כל אחד מהם גם מאות עסקות-טיעון. לי יש מאחורי אלפי תיקי תעבורה, ומעט מאוד – נער יספרן – עיסקות טיעון, והמעט שאני יכול להגיד לטובתי הוא שבתחבולות משפטיות – רק לגיטימיות, כמובן – יש לי ניסיון כלשהו. זה לא אומר שאני יותר חכם מאחרים, ושלי לא היו כישלונות – כולל כישלונות צורבים – אבל במקרה הזה, לו הייתי יועצו של קצב, אני הייתי לוקח את הסיכון הקטן יותר, אשר גם התיישב עם רצונו של הנאשם (כפי שהוא עצמו הסביר), ובדיעבד, במבחן התוצאה, היה מתברר שצדקתי.

אכן, אם כך היה נוהג משה קצב, כל הארץ הייתה זועקת חמס על ה”תרגיל” הזה: זה “לא מוסרי”, זה “לא מכובד בשביל מי שהיה עד חאחרונה האזרח מס’ 1” וזה “תרגיל מסריח” ומה לא, אבל מי שמנפח טיוטות של כתבי-אישום כקלף-מיקוח, גם כאשר לשיטתו אין להן יסוד, כדי ללחוץ על נאשמים להסכים לעיסקה קלה יותר, מותר לעשות לו כל תרגיל שבעולם.



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר