יחי המלך אובמה הראשון – Have we elected a king?

יחי המלך אובמה הראשון – Have we elected a king?

האל לינדסי
22.03.2009 04:52
יחי המלך אובמה הראשון - Have we elected a king?


הדמוקרטים המומים, המומים לגלות שרש לימבאו אינו מתלהב מסדר היום הסוציאליסטי, שבו בחר הנשיא הליברלי ביותר בדברי ימי אמריקה. המומים, נו, באמת! האמת היא, שהצהרתו של רש לימבאו איננה צריכה להגנה; אמריקה איננה מונארכיה ולא דיקטטורה. עדיין אנו נהנים מחופש הביטוי – לפחות, בינתיים.



ב”ה

 

Have we elected a king?

 

Hal Lindsey

 

Posted: March 13, 2009

 

תרגום: חנה אייזנמן 

יחי המלך אובמה

 

 

בה בשעה, שדמם של צעירים אמריקנים נשפך במרחקים, כדי לנצח את עיראק, הרמאים בבית הבהירו עד כמה חשובה לארה”ב התבוסה במלחמה זו… ובלבד שבוש ייכשל.

 

 

 

תגובת הדמוקרטים לתכניתו של רש לימבאו, בה הצהיר כי הוא מייחל לכשלונו של אובמה, מזכירה לי את הסרט – “קזבלנקה”.

 

בעודו גורף לכיסו את הרווחים מעל שולחנות ההימורים מצווה המפקח רנו לסגור את “המקום של ריק”. כאשר המפרי בוגרט, ריק, מוחה, רנו (קלוד ריינס) מרעים בקולו: “אני המום, המום לגלות שבמקום זה מתנהלים הימורים”.

 

הדמוקרטים המומים, המומים לגלות שרש לימבאו אינו מתלהב מסדר היום הסוציאליסטי, שבו בחר הנשיא הליברלי ביותר בדברי ימי אמריקה. המומים, נו, באמת!

 

האמת היא, שהצהרתו של רש לימבאו איננה צריכה להגנה; אמריקה איננה מונארכיה ולא דיקטטורה. עדיין אנו נהנים מחופש הביטוי – לפחות, בינתיים. וכי היה אי פעם נשיא באמריקה שהיה מעל לכל ביקורת?

 

אמריקה היא רפובליקה חוקתית ולא דמוקרטיה סוציאליסטית. אובמה לא הסתיר את שאיפתו לקדם עקרונות דמוקרטיים-סוציאליסטיים. ועל כן, עליו ועל חסידיו לצפות להתנגדות נמרצת של אלה המאמינים בחוקה האמריקנית.

 

גם אני איני רוצה לראות בהפיכת ארה”ב, על-ידי אובמה, לגן עדן סוציאליסטי לעובדים. בכל מקום בו נוסה הסוציאליזם, הוא הוכיח את עצמו ככשלון.

 

הנשיא איננו המדינה. הרוצים לראות בנפילתו של אובמה אינם רוצים בנפילת ארה”ב. ההיפך הוא הנכון, כשרש לימבאו אומר שהוא רוצה לראות בכשלון אובמה, הוא אומר, למעשה, שהוא שואף לשגשוגה של ארה”ב.

 

הרעדת-אמות-הספים על ידי הדמוקרטים היא מזוייפת, על פניה. זה יכל היה להיות מגוחך עד מצחיק, אילולא היה שקוף כל כך.

 

ראשית, זה מעיד על העובדה שאמריקנים רבים עדיין רואים באובמה את “האיש”. נראה בעליל, שאין להם היכולת להבחין בין מה שטוב לאובמה לבין מה שטוב לארה”ב.

 

קבוצה זו היא המפחידה אותי ביותר. ברק אובמה איננו אמריקה. הוא מנהיגה הנוכחי-הזמני של אמריקה.

 

ביכלתו של נשיאה הבא של אמריקה להסב לאחור את מדיניותו של אובמה באותה מהירות בה החליף אובמה את מדיניותו של הנשיא בוש. וזה מביא אותנו לציון הזיוף השני.

 

ציבורים שלמים במפלגה הדמוקרטית לא רק הכריזו על רצונם לראות בכשלון מדיניותו של בוש, אלא, הצהירו על כוונתם לפעול לקידום כשלונו של בוש.

 

שום מחיר לא היה גבוה מדי, מכדי להפיל כל תכנית של בוש, ותהיה היא בעלת החשיבות הרבה ביותר לארה”ב.

 

בה בשעה, שדמם של צעירים אמריקנים נשפך במרחקים, כדי לנצח את עיראק, הרמאים בבית הבהירו עד כמה חשובה לארה”ב התבוסה במלחמה זו… ובלבד שבוש ייכשל.

 

הדמוקרטים היו כה יעילים בשכנוע העם, שניתן, בעת ובעונה אחת, גם לתמוך בבנים וגם לרצות במפלתם, עד כי הפכו את המפלה לעיקר חשוב במצעם. גם בשנה שעברה הכריז הדמוקרט , ג’יימס קלייברן, על חששו מפני פרסום דו”ח חיובי על המלחמה בעיראק על-ידי גנרל פטראוס, העלול להוות “בעיה ממשית למפלגה הדמוקרטית“.

 

באוגוסט, 2006, בסמוך לבחירות המוקדמות, שהכתירו את ננסי פלוסי למלכה הראשונה של אמריקה, יצאה תכנית ה-Fox News Opinion Dynamics Poll  בשאלה: האם אתה סבור, שיש לך ענין בהצלחתו של בוש, או לא?

 

תשעים אחוז מן הרפובליקנים רצו בהצלחתו. ששים ושלושה אחוזים של הבלתי-תלויים, רצו שיצליח. חמישים ואחד אחוזים מן הדמוקרטים לא רצו בהצלחתו של בוש. זה רוב. רוב זעום, אבל, רוב הוא רוב.

 

אם השאיפה לראות באי הצלחתה של מדיניות הנשיא, בגלל שאיננה נראית לך, עושה אותך לא-אמריקני או לא נאמן למדינתך, האם אין זה הופך 51 אחוזים של הדמוקרטים לאשמים בחוסר נאמנות?

 

המפחיד ביותר במסע הטלת הרפש ברש לימבאו היא הרצינות בה מתייחסים אליו אמריקנים רבים כל כך. נראה שהם חושבים שברק אובמה ואמריקה, חד הם. זיג הייל!



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר