מחוות אנושיות לפושעים נגד האנושות

מחוות אנושיות לפושעים נגד האנושות

חנה אייזנמן
30.12.2008 20:12
מחוות אנושיות לפושעים נגד האנושות


“ההתנתקות מגיעה לשלב סופי. ברצועת עזה הושלמה הריסת הבתים, בירושלים נקברו מחדש המתים מבית העלמין בגוש קטיף ובקהיר נחתם הסכם פילדלפי. השלב הבא: הריסת בתי הכנסת והעברת השליטה לפלשתינים” (אורי גליקמן, אמיר בוחבוט, nrg)



           

 

 

 

ב”ה                

                       צה”ל: “הרצח בוצע על ידי כח 17”, באמת, חשוב לדעת….

 

מחוות הומניטאריות לפושעים נגד האנושות

 

 

דא עקא, ש”ישראל” אינה מוכנה להקריב אפילו חייל מצרי אחד על עצם קיומו של העם היהודי.

 

ב – 1970 הצהיר נשיא מצרים דאז, אנוואר אל-סאדאת, כי הוא מוכן להקריב מליון חיילים, כדי לשחרר את גרגר העפר האחרון של אדמות סיני הקדושות. דא עקא, ש”ישראל” אינה מוכנה להקריב אפילו חייל מצרי אחד על עצם קיומו של העם היהודי. ישראל היא סופר-הומאנית. על הומניות כזו, צריכים היו מנהיגיה לעמוד לדין, כבר לפני עשרות שנים, על פי תקדים משפטי נירנברג, או על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. כך גם עשרות כתבלבים ופובליציסטים, וסתם שוחרי “שלום” ל”מזרח התיכון החדש”. הגדרת כל אלה –  פושעים נגד האנושות היא לשון המעטה.

 

למשל, כותב הדברים הבאים:

 

“סאדאת לא בא לכאן בטרם דיברו איתו וסכמו איתו. עכשיו אנו שומעים על קולות ערֵבים לאוזן ממדינות ערב המתונות, לרבות סעודיה, על שאיפה לשלום כולל. אין זה משנה לי מה המניע. סאדאת עשה שלום לאחר שקבל את כל סיני.  חוסיין עשה שלום כאשר הוחזרו אדמות שהיו חלק מממלכתו לפני מלחמת ששת הימים. גם אסד מאותת על רצונו בשלום תמורת רמת הגולן. גם המפגש השבוע ביריחו בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ויו”ר הרשות הפלשתינאית אבו מאזן, הם דיבורים-חיוביים.

 

“… די לי שהציבור והממשלה והעומד בראשה רוצים בשלום ומצהירים על כך, ומוכנים לשלם תמורתו. לשלם – לא במה ששלנו, אלא במה שלא שלנו והתנחלנו בו. ואם יושג השלום המיוחל גם החטאים, המדיניים, אדומים כשני, כשלג ילבינו”.

 

(חלום יום קיץ – חלום בלתי אפשרי, צבי גיל יום חמישי, 09/08/2007 שעה 16:43)

 

 

חדשות / המערכת (יום שלישי, 22/05/2007 שעה 3:06)

 בהתקפות הטילים היומיות נפצעו רבים, בעיקר בעיר שדרות ושגרת החיים התערערה. המילארדר גאידאמק ממן את פינוי חלק מהתושבים והממשלה הכריזה על הישובים כאזור עימות קידמי. אתמול נהרגה שיראל פרידמן תושבת שדרות בת 32 מפגיעת טיל ברכבה.

         

 

לצורך קידום התיזה שלו, מוכן גיל גם להסגיר את האמת; יזמת ה”שלום” לא היתה של סאדאת!! זהו עוד אחד מן השקרים, שלא ייספרו מרוב, של מנגנון התעמולה לקידום תכנית השלבים. היתה זו יזמתם של הנמושה, מנחם בגין, ושני הגיסים הפושעים, עייזר ויצמן ומשה דיין. בתמורה למילוי כל דרישותיו של סאדאת, נתבקשה ממנו רק “טובה” אחת –  לבקר בישראל, ליצור אופוריה בעם היושב בציון, המת, תרתי משמע, על השלום, ולהקל בכך על הפושעים נגד העם היהודי, להוציא לפועל את זממם – מסירת סיני למצרים וחורבן חבל ימית. בקשו דבר נוסף, אבל מי זוכר? משוחחי ה”שלום” בקשו להשאיר במקומם את ישובי פתחת רפיח, ולו תחת שלטון מצרי. מעריצו הותיק של היטלר, סאדאת, לא הסכים. ולמה שיסכים, אם ל”ישראל” קל כל כך לבצע את מדיניות היודנריין? אם היהודים אינם רואים שום דבר רע בטיהור אתני של יהודים מחבלי ארץ, למה זה צריך להפריע לסאדאת? לאחר שנמסרו למצרים האדמות, שלא היו מעולם של מצרים, ומעולם לא הוכרה הריבונות המצרית עליהם, על ידי החוק הבינלאומי, הצהיר סאדאת: מסכן מנחם, אני קבלתי את כל סיני ואת בארות הנפט, והוא קבל פיסת נייר… סאדאת ידע היטב, מה שוויה של פיסת הנייר הזו…

 

 

ערוץ 7 פרסום ראשון: 30/12/08, 12:07

 

אמש נהרגה אירית שטרית, אם לארבעה, מטיל גראד שהתפוצץ באשדוד. האישה שנהרגה נסעה עם רכבה בעיר. כשנשמעה האזעקה היא יצאה מהרכב ונכנסה לתחנת אוטובוס סמוכה בנסיון לתפוס מחסה. רסיסי הטיל שנחת בסמוך לתחנה פגעו גם בה והיא נפצעה אנושות ומאוחר יותר נפטרה מפצעיה.

 

 

“ישראל” היתה המדינה הראשונה בעולם שהכירה רישמית בריבונות מצרים על חצי האי סיני ודווקא בתמורה על נסיונה של מצרים להשמידה! זהו כל ההגיון של תכנית השלבים!! תולעת, ככל שמועכים אותה יותר, כן היא מתכווצת יותר. מצרים, מצידה, מעולם לא ויתרה על תפקידה -מנהיגת הג’יהאד נגד ישראל, במלחמה ושלום-קורייש, א-לה מוחמד.

 

שימו לב שגיל אינו אומר, חד וחלק, ש”מה שלא שלנו” הן אדמות ערביות. הוא מתחמק באלגנטיות מן השקר, מעניין שיש בו עדיין איזו עכבה. ולא אנתח, הקוראים אינטליגנטים דיים. רק לציין – כל האדמות האלה – כולן(!) היו בידי כל המדינות ה”מתונות”, שוחרות ה”שלום”, המשמיעות “קולות ערֵבים” ששים אלי גיל.  מכאן, שמטרת המלחמה, שנסתיימה בששה ימים נִסִיים, היתה כמטרת כל המלחמות, בהן עלו עלינו מדינות ערב – השמדתנו! ואין לי ספק שגיל השש אלי קולות ערֵבים, כשאין זה משנה לו “מה המניע”, יודע זאת, כי כל תינוק של בית-רבן בישראל יודע, שמטרת הערבים היא השמדתנו, ועל מטרה זו לא יוותרו לעולם!

 

אם ליהודים בישראל לא אכפת כלל גורלו של עמם, אם הם מוכנים לשלם שוב ושוב בדם יהודי על אותה כברת ארץ, אם הבטחת קיומה בבטחון של מדינה ליהודים אינו חשוב להם, אי אפשר לדרוש אכפתיות מאחרים. (ג’וזף פארח).

 

 

יהודה ושומרון נכבשו על ידי “רדן”במלחמת תש”ח, והיו “חלק מממלכתו” של חוסיין, רק 19 שנה, בעוד שבידינו הן כבר ארבעים שנה. כך, שחזקתנו עליהם גדולה למעלה מפי שתים. אבל, למעשה, חזקתנו על ארץ ישראל היא בת מאה אחוזים!

 

וגם אילולא היתה זו ארצנו, וארצנו בלעדית, העליה עלינו להשמידנו, אינה יכולה לזכות את רוצחי העם היהודי בפרסים!!! מה עוד שחזקה עלינו שהערבים דרכם בסייף וברצח, בכלל, ושל יהודים, בפרט. הם מעולם לא הוכיחו חזקה אחרת!!!

 

איך מדבר סיני, בו נעשינו לעם וקבלנו את התורה, ואדמות ארץ ישראל, ערש אבות האומה היהודית, הן “אדמות קדושות” למצרים? נורא פשוט. כל אדמות העולם הן אדמותיו הקדושות של האיסלאם, שאילולא כן, לא היה מנפנף אחמדינג’אד בגרעין-הג’יהאד שלו על “ישראל”, שהעזה לכבוש את האדמות הקדושות של האיסלאם.

 

 

כידוע, היה ציר פילדלפי בידי “ישראל”, כן גם כל חבל עזה. אבל “ישראל”, בידיעה ברורה, שהפקרת חבלים אלה יאפשרו לרוצחים לטבוח ביתר קלות ביהודים, עשתה זאת. ועל המניעים כבר דברתי רבות.

 

“והיה אם יגיע היום המר והנמהר וישראל תשב לשולחן הדיונים עם אש”ף, יקיץ הקץ לייחודה המוסרי של אומה זו. ויתרה מכך, תהיה זו בגידה שאין לה כפרה בזכר ששת מליוני הקרבנות שנרצחו בידי הנאצים, שאש”ף הוא יורשם וממשיכם הנאמן” (ין וילן ון דר-הובן, דובר השגרירות הנוצרית בישראל)

 

טייסי צה”ל הרסו, בשלש וחצי דקות, 40 מנהרות שנשאו מוות ליהודים. מנהרות אלה נחפרו בחסות צבא מצרים, וצבא זה הוא שהעביר ב”שלום” את כל כלי המוות ליהודים, דרך המנהרות, לידי שלוחי הג’יהאד – “העם הערבי הפלשתינאי”. עתה אנו שומעים על 40 מנהרות נוספות, ושוב יזדחלו להם מנהיגי “ישראל” לארמונו של ה”מתווך”, שוחר ה”שלום”, מובארק, ימח שמו וזכרו.

 

הג’יהאד הוא כל מוסלמי. ההבחנה בין הארגונים השונים לרצח העם היהודי, היא תוצרת כחול לבן אדום. אין כל הבדל בין ארגון כזה לאחר ובין ערבי זה לאחר, בשנאת ישראל ובתאוות הרצח. לצורך רצח העם היהודי, הופך כל הערב-רב הזה, שהתקבץ מיבשות אסיה, אפריקה ואירופה, במאתים השנים האחרונות, לאחת –  לאומה ל”שחרור פלשתין, ברוח ובדם”

 

אבל, “ישראל” הזהירה את מצרים, כדי שלא לפגוע “חס וחלילה” בחיילים המצריים שעל ציר פילדלפי… “חס וחלילה” איננה אמירה צינית שלי. הדברים נאמרו, אור-קולית, על ידי כתבלב של ה”תיקשורת הישראלית”, מנגנון שטיפת המח המתוחכם והיעיל בעולם, לקידום תכנית השלבים להשמדת הישוב היהודי בארץ ישראל.

 

שמונה שנים סובלים תושבי עיירות הפיתוח בנגב מירי הטילים. ול”ישראל” כלל לא אכפת. יתר על כן, הירי על גוש קטיף היה בברכתה של “ישראל”. התקווה היתה, שתושבי גוש קטיף ינוסו על נפשם. אך, זה, כידוע, לא קרה… וגם ההמשך ידוע.

 

במשך כל שנות הירי על הנגב, לא די שישראל לא עשתה דבר להפסקתו, אלא המשיכה לספק את כל צרכיו של קן הצפעונים, הנקרא – עזה. וכך שוכנעה דעת הקהל העולמית בעובדה שישראל אכולת רגשות אשמה על העוול הנורא שגרמה למליארד מאמיני הג’יהאד, כאשר השתלטה על אדמות דאר אל-איסלאם, או, בניסוחו של פושע ישראל, צבי גיל, על “מה שלא שלנו”.

 

לראשונה מזה אלפיים שנים נתפס היהודי באור חדש, כשווה בין שווים. והנה באים אתם, ובמו ידיכם מפקירים את מולדתו של העם היהודי, מולדת שעליה שילמו בחייהם מליוני אחיכם בכבשני אושוויץ וטרבלינקה. את נשמת האומה כבר מכרתם לשטן; עכשו אתם עסוקים בביתורו של הגוף, או נכון יותר של מה שעוד נותר ממנו…

”וכבר אתם מכינים לעצמכם כלי גולה, נוטלים את הצרור הנקוב ואת מטה הנדודים ויוצאים לגלות. אך לפני כן, במעין עיוות גרוטסקי, אתם, במו ידיכם, מטביעים אות קין על מצחכם, לא על שרצחתם את אחיכם, אלא על שהוא רוצח בכם, קול דמיכם – ולא קול דמו – הוא הזועק מן האדמה…..” (פרופ’ גוסטב הנדריקסון, שהיה חבר וועדת פרס נובל, כאשר חבורת יהודונים הציעה את היטלר כמועמד לפרס נובל לשלום, הפרופ’ דחה אותם ב”אדיבות”)

 

העולם כולו והשכנים בפרט, ראו בחורבן התיישבות יהודית משגשגת, במטרה, כביכול, לתת לערב רב מה שלא היה לו מעולם – “מדינה”. מה היתה צריכה להיות התגובה? נכון! ריכוז כל המאמצים להקים את המדינה המיוחלת, לפתח אותה ופשוט לחיות. אבל, כרגיל, האדמה החרוכה מנוכחות היהודים ומן החיוּת שהביאו לשממה, הפכה למכונת השמדה ליהודים. כך ארץ החיזבאללה ולכך מובילה ישראל גם ביו”ש ובגולן.

 

ואם ישראל מודה באשמה, מי כל האנטישמים בעולם שישברו לה את המלה?

 

במשך כל השנים היתה זו ההסברה של מדינת ישראל – הודאות באשמה במלל ובמעש!! בהצהרות המטורפות על “אוכלוסיה חפה מפשע”, שממנה יצאו גדולי הרוצחים בעולם, בהזהרת מצרים, האחראית לחימוש ה”פלשתינאים”, מפני התקיפה ה”ישראלית”, בשיגרת חורבן התיישבות יהודית בארץ ישראל, במסירת ארץ ונשק לרוצחי העם היהודי מודה ישראל, שצדקו כל אומות העולם, שבכל דור ודור עמדו עלינו לכלותנו!! ליהודים אין זכויות, לא על מולדתם ואפילו לא להגנה עצמית. ליהודים יש רק זכות אחת – למות ב”כבוד”, תוך הצדעה הומניטארית לפריצי החיות.

 

כבר מדברים על הפסקת אש, וכל הזמן מדברים על מו”מ עם החמאס… מו”מ עם החמאס, מו”מ עם אבו מאזן, מו”מ עם מצרים.. ובקיצור, כל זה מום ונון של “ישראל”. הכל יש בהסכמים האלה, להוציא דבר אחד – טובת העם היהודי. זה בכלל לא שיקול!! מעולם לא היה. וכמובן לא יהיה, כל עוד שולטים כאן שונאי אלוקים ואדם!

 

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר