פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (א): על האפשרות הקלושה שהם חיים

פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (א): על האפשרות הקלושה שהם חיים

שמחה ניר, עו”ד
15.07.2008 12:58
מחר... אולי ...

מחר… אולי …


אני פותח כאן סדרת מאמרים של הרגע האחרון לפני השלמת ביצועה של העיסקה. יכול להיות שכל הסדרה ראוי לה שתהיה במאמר אחד, אבל בגלל קוצר-הזמן אין מנוס מהפיצול הזה *** בהמשך הסדרה אקרא לכל הגורמים – ממשלת ישראל, נשיא המדינה, שר המשפטים ומשפחות החטופים – לעשות חושבים, פעם נוספת.



זהו סיפור ישן, מהתקופה הפרה-אינטרנטית, אשר לבד מזיכרוני הצלול, המשתבח עם הזמן, לא מצאתי לו כל זכר בגוגל.

ישראלי שנחטף לשטח סוריה אבדו עקבותיו וגורלו לא נודע שנים ארוכות – אולי חמש עשרה שנים – ולפי המידע שהיה בישראל עמדו להכריז עליו כחלל שמקום קבורתו לא נודע, אבל הרב שלמה גורן, אז הרב הצבאי הראשי, אמר רגע-רגע: על הסורים אני לא סומך, הם מסוגלים להכל, גם להפתיע.

התוצאה הייתה שאחרי זמן נוסף התברר שגורן צדק, והאיש הוחזר לישראל – חי.

לפי המידע שבידי ישראל החטופים אודי גולדווסר ואלדד רגב אינם בין החיים, ולבד מהמידע שישנו בידינו קיימת ההנחה שאם הם היו בחיים, הם היו “שווים” יותר, כקלף-מיקוח בידיו של חסן נסראללה.

אבל קיימת אפשרות נוספת, אמנם קלושה מאוד: שנסראללה מחזיק אותם חיים על מנת להחזיר אותם חיים, כשהוא מהמר על קלף-המיקוח הזה לטובת הישגים אחרים.

מה יכול נסראללה להרוויח מההימור הזה?

  • לחשוף את כושר-המיקוח הירוד של ישראל, על מנת לנצלו בעתיד;

  • להראות לכל העולם שהוא לא כל כך מנוול כמו שמציגים אותו;

  • להראות לכל העולם שהוא-הוא אשר קובע את “כללי המשחק”, ולא ישראל.

לכן, הגם שהסבירות לתרחיש הזה הינה נמוכה-עד-אפסית, לא אופתע אם כך יהיה.

ועוד פחות אופתע אם אחד מהשניים יוחזר חי, והשני לא. נסראללה, בנאומו, נתן רמז מסויים לאפשרות הזאת.

מה לעשות אם-וכאשר תתגלה האמת – על כך בהמשך הסדרה.

 



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר