פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (א): על האפשרות הקלושה שהם חיים
פרשת רגב-גולדווסר לקראת רגע-האמת (א): על האפשרות הקלושה שהם חיים
זהו סיפור ישן, מהתקופה הפרה-אינטרנטית, אשר לבד מזיכרוני הצלול, המשתבח עם הזמן, לא מצאתי לו כל זכר בגוגל.
ישראלי שנחטף לשטח סוריה אבדו עקבותיו וגורלו לא נודע שנים ארוכות – אולי חמש עשרה שנים – ולפי המידע שהיה בישראל עמדו להכריז עליו כחלל שמקום קבורתו לא נודע, אבל הרב שלמה גורן, אז הרב הצבאי הראשי, אמר רגע-רגע: על הסורים אני לא סומך, הם מסוגלים להכל, גם להפתיע.
התוצאה הייתה שאחרי זמן נוסף התברר שגורן צדק, והאיש הוחזר לישראל – חי.
לפי המידע שבידי ישראל החטופים אודי גולדווסר ואלדד רגב אינם בין החיים, ולבד מהמידע שישנו בידינו קיימת ההנחה שאם הם היו בחיים, הם היו “שווים” יותר, כקלף-מיקוח בידיו של חסן נסראללה.
אבל קיימת אפשרות נוספת, אמנם קלושה מאוד: שנסראללה מחזיק אותם חיים על מנת להחזיר אותם חיים, כשהוא מהמר על קלף-המיקוח הזה לטובת הישגים אחרים.
מה יכול נסראללה להרוויח מההימור הזה?
- לחשוף את כושר-המיקוח הירוד של ישראל, על מנת לנצלו בעתיד;
- להראות לכל העולם שהוא לא כל כך מנוול כמו שמציגים אותו;
- להראות לכל העולם שהוא-הוא אשר קובע את “כללי המשחק”, ולא ישראל.
לכן, הגם שהסבירות לתרחיש הזה הינה נמוכה-עד-אפסית, לא אופתע אם כך יהיה.
ועוד פחות אופתע אם אחד מהשניים יוחזר חי, והשני לא. נסראללה, בנאומו, נתן רמז מסויים לאפשרות הזאת.
מה לעשות אם-וכאשר תתגלה האמת – על כך בהמשך הסדרה.