בבוקר שבת, אתמול, הגיע השר אבי דיכטר לבקר בתת-מדינת שדרות. כיאות לשר, ליוו אותו, כמובן, מאבטחיו וצלמים, שינציחו את גבורתו כי רבה. כבוגר סיירת מטכ”ל, צריך דיכטר להוכיח, שהוא “גבר”, הקשוב לצורכי העם. הדיווח העיתונאי סיפר, שדיכטר נחרד לנוכח עזיבה של כחמישית מתושבי העיר עקב מעשי ממשלתו, שהפקירה אותם לירי קסאמים. במוצאי אותה השבת שיגר דיכטר את משטרת ישראל לבלום את הפגנת תושבי שדרות לאחר ששני אחים נפגעו בערב בירי קסאם על ביתם.

לכאורה, רצו כמה מאות מתושבי תת-מדינת שדרות לעזוב את תחום המחיה, שהקצו להם, ולהגיע – זמנית, או קבע – למדינה שכנה – מדינת תל-אביב. מטרתם הייתה בראש ובראשונה להפגין מול ביתו של אהוד ברק ב”מגדלי אקירוב” בצפון תל-אביב.

אך לילידים השזופים משדרות אסור לזהם את סביבת המגדלים היקרים, ולהפריע את מנוחת העלית בצרותיהם. שוטרים בלמו אותם כבר בצומת אשקלון בתואנות שונות, על מנת שלא יפריעו את מנוחת שר ביטחוננו המזגזג, ששכח מזמן לומר אמת, ואת מנוחת שכניו. הם לא צריכים להיות מוטרדים כיוון שיורים כמה רקטות על הילידים פה ושם.

“קומו ועזבו”

“מצאתי עיר מוכה, ש-20 אחוזים מתושביה פשוט קמו והלכו. התושבים חיים בתחושה קשה, מפני שלטענתם הם לא רואים את הסוף לקסאמים” – אמר השר דיכטר בביקורו בשדרות.

“אנו מודים לדיכטר על כנותו, ומזהירים את תושבי שדרות, אם אתם רוצים שיהיה לכם ביטחון – קומו ועזבו” – הגיב דובר “ועדות ההתנגדות” בעזה. אנשי הארגון לא היו צריכים את הודעת דיכטר, כדי לדעת, שהצליחו. הם יכלו להקשיב לדיווח של נסים קינן, שסיפר בקול ישראל על התגובה הנזעמת של תושבי שדרות לשיסוי השוטרים בהם.

כמה קשה לי להסכים עם דובר ועדות ההתנגדות, אך הוא צודק. ההתנתקות הצליחה עד מאוד: אלפי יהודים חיים בתנאים קשים במחנות עקורים ברחבי המדינה, וחייהם נהרסו. מצד שני קירבנו במו ידינו את משגרי הרקטות אל לב המדינה. כל זה נועד להציל את אריק שרון ממשפט על שחיתותו. אמנם עמרי ייכנס לכלא (ותרשו לי לא להאמין – רק מפני שאני חסר אמונה – לשלטונות שירות בתי-הסוהר, ששרון הצעיר והשמנמן למשעי לא ייהנה שם מתנאי מועדפים), אך בסיכומו של דבר, הכסף הגדול נשאר ברשות משפחת שרון, ותושבי גוש קטיף ושדרות צריכים לשלם על כך.

“ממשלה מוכה”

ממערכת הביטחון נמסר, כי התשובה למצב בשדרות תינתן במישור המבצעי, ולא בדיבורים. אם איני טועה – ואני מסתכל על שלטון אולמרט, הוא גדול רק בדיבורים (ושוב, לא הייתי נותן חצי מיל שחוק על אמינותו של ראש ממשלת הזדון ועל אמינות דיבוריו). כמה עשרות תושבים הפגינו במוצאי-שבת בכניסה לשדרות ובצומת יד מרדכי, והבעירו צמיגים במחאה על האירועים בעירם. המשטרה עצרה את שכניהם, כאמור, כשניסו להפריע למנוחת תושבי שכונת היוקרה בתל-אביב. בעקבות האירועים קרא אלון דווידי, ראש המטה לביטחון שדרות, להפגין מול משרד ראש הממשלה בירושלים בזמן ישיבת הממשלה. “השר דיכטר אמר, ששדרות עיר מוכה – ונדלק לי אור אדום כששמעתי את זה”, אמר דוידי. “שדרות היא לא עיר מוכה, ממשלת ישראל היא ממשלה מוכה”.

התושבים מתכוונים לקרוא לאהוד אולמרט להתפטר, או להורות לצה”ל לצאת למבצע צבאי נרחב בעזה, במטרה להפסיק את ירי הרקטות.

הם, כנראה, לא לקחו בחשבון את משטרת ישראל. שני האהודים ישלחו שוב את שוטריהם, כדי להחזיר את הילידים לגטו המופגז. ויש להם סיבה טובה – אם הם ייצאו ממנו, הם יכולים חס וחלילה להפיץ את הנאחס, שהם נושאים לאזורים אחרים. ומצד שני, מישהו צריך להישאר בשדרות כברווזים במטווח.

סלאמי

פעם, במהלך המלחמה הקרה, הומצא המונח, “טקטיקת סלאמי” – כלומר, כיבוש זוחל של המערב על-ידי סדרה רצופה של נגיסות קטנות.

זה מה שקורה לנגד עינינו בדרום – בתחילה רוקטו רק יישובי גוש קטיף. אחר כך זחלו הרקטות עד לשדרות. כעת הן מגיעות לאשקלון, ומערכת “צבע אדום”, הותקנה כבר ביישובי המועצה האזורית באר טוביה, בסביבות קריית מלאכי.

עם זאת, נפתחה כבר חזית שנייה בתחום הצפון. במוצאי-שבת נזרקו אבנים על רכב בצומת המוביל. ח”כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) אמר בראיון בקול ישראל, שאין זו הפעם הראשונה, שנזרקות אבנים על רכב בצפון. חסון, שהיה פעם סגן ראש השב”כ, הזהיר, שהמצב עלול להתדרדר כמו בדרום.