“אתם רק לוקחים מהחברה ולא תורמים דבר” (לא לציטוט) הטיח שופט “עליון” בעבריינית מבוקשת בת 15 מאלון מורה. עבריינית מבוקשת ומסוכנת מאד. 15 יס”מניקים גיבורים ועזי נפש פשטו על בית המשפחה במבצע נועז ורב תושיה והצליחו ללכוד את הפושעת הפלילית חסרת המעצורים. לאחר המבצע המוצלח הזה (סוף סוף כוחות הביטחון מראים תוצאות), דיווחו לקצין המשטרה חיים פדלון על התפיסה והשקט שב לשרור במדינה הקטנה המוקפת אויבים.

בימים אלו בהם רועשת ארצנו וגועשת, התביעה לחקירת המחדל המחפיר בצפון נישאת בפי כל (הדרום נשכח כאיננו…) והמילואימניקים המתוסכלים שהגיעו משדות הקטל המופקרים מרימים קול זעקה על הפקרתם, על קשירת ידיהם, על הבלבול ועל אי יכולתם לסמוך על מפקדים מדרגת מג”ד ומעלה – בחסות קול הענות הזה נמשכת במלוא הקיטור הרדיפה השיטתית של מערכת המשפט והמשטרה את הכתומים.

הקרבנות החביבים עליהם במיוחד – קטינות בנות 14-17.

עכשיו איש לא שומע את זעקת עשוקי המערכת. עו”ד אליעד שרגא, גיבור המלחמה בשחיתות הנודע (שמזמין לכל כנס נגד השחיתות את אהוד אולמרט כאורח כבוד…) הציב את עצמו לפני מחנה הזועקים וניתב זאת לשביעות רצון כולם – דרישה לועדת חקירה בראשות שופט עליון. בטח יקחו את אותו שופט עליון שהטיח בכתומים שחזרו משדות הקטל את המשפט שהוא דרש שלא יכנס לפרוטוקול אודות אי תרומתם לחברה…

את חטאי אני מזכיר היום – במשך כל התקופה של משחקי המלחמה ששיחקו בנו, אף אני לא עסקתי כראוי באלה היושבים במעצר על לא עוול בכפם תחת משטר האימה של מערכת המשפט הרשעה.

נכון שעושק הוא עושק ואין זה משנה מה גיל העשוק/ה אולם, לכל הרוחות, כאן מדובר בקטינה בת 15 היושבת כחודש וחצי במעצר על איזו טענה מגוחכת וחסרת שחר ובגלל שהיא מסרבת להכיר בסמכות “בית המשפט” לא משחררים אותה.

ת’, יושבת במגרש הרוסים בתנאים של פושעת צמרת, אמה יכולה לדבר עמה דרך חלון זכוכית אטום במכשיר טלפון צמוד, יש לה ביקורים פעם בשבוע והיא יושבת בבידוד. כבר חודש וחצי שהיא לא רואה אור יום! “סוף סוף ראיתי אנשים”, היא אמרה לאמה לאחר כחודש מזמן מעצרה בעת שרצו להעביר אותה לכלא נווה תרצה ולבסוף התחרטו.

אל תתחילו לרחם עליה, היא לא מרגישה מסכנה. היא דורשת בעוז ובגבורה את הדרישה הבסיסית ביותר לה כולנו מחוייבים על סמך פרשת השבוע – “צדק צדק תרדוף” והיא מיישמת את הדרישה הזאת הלכה למעשה.

“שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך” אומרת לנו הפרשה, אולם היא מדגישה גם “ושפטו את העם משפט צדק!”

עם אחותה הגדולה יותר (17), למשל, גם היא עבריינית צמרת ידועה, לשופט הנ”ל (בן-דור) יש נסיון עוד מזמן היותה בת 16. לכן כשסירבה להכיר בסמכותו, שחרר אותה השופט ללא תנאים “ואם לא תופיעי אז לא נורא, ננהל את הדיונים בלעדיך”, הפטיר ושלחה לביתה.

יכולתי לכתוב סדרת מאמרים על כל מה שעובר עליה, אבל ראשית, היא לא היתה מאשרת לי. ושנית, לא בזה הענין.

הענין הוא אנחנו.

איך יתכן שישנה התעמרות ממושכת בקטינה ואנחנו יושבים ספונים בבתינו?

איך יתכן שלא מרעישים עולמות עד שגם שאון המלחמה לא יוכל לחפות על ההתבהמות הזאת?

האם גם אנו נעשינו אטומים כמו המערכת עצמה עד שממשיכים לשדר “עסקים כרגיל” כשמתחת לאפינו רודפים צעירות עד חרמה כבמשטרים אפלים ידועים?

ואיך יתכן שעוצרים בודדים והשאר הולכים הביתה ומפקירים את העצורים להתמודד עם בעיותיהם ללא גיבוי ציבורי מלא?

נשגב מבינתי איך זה שאין סיקור יומיומי של מעצר הגיבורה האמיתית שלנו – ת. בכל כלי התקשורת ההגונים ללא יוצא מן הכלל.

כשישעיה הנביא אומר “צדק ילין בה ועתה מרצחים” לזה בדיוק הוא התכוון. אין כאן הרבה מקום לטעויות – מי שמלין את הצדק בעכבו את זיכויה המלא של ת’, מביא רוצחים לתוך ביתו.

ובשתיקתנו – ובהקשר זה, מס שפתיים למול גלי השאון השוטפים את הארץ, כמוה כשתיקה – אנו שותפים לעינוי הדין ולעיוות הדין.

איני מעוניין להתעסק ברמזים ובדיני שמים, אך איך אוכל להתעלם ממה שלמדנו רק  לפני שבועיים – “חרב באה לעולם על עינוי הדין ועל עיוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה”.

“עלי הלבנון וצעקי…”