עוד על סגירת בתי המשפט בגלל הקורונה – על סמכות, על שיקולים זרים, על שיקולים פסולים, ועוד

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56831

כמה הערות משלימות למאמר הקודם, על סגירת בתי המשפט ע”י שר המשפטים: אמיר אוחנה, חרגת מסמכותך!

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

ממשלת בנימין השני (גנץ, בני) קיבלה את אמון הכנסת היום, 20.3.2020.

מיד בתום הצבעתהאמון יצא שר המשפטים הטרי, עוד איימן עודה, את אולם המליאה, יישר את עניבתו, כחכח בגרונו ברוב חשיבות, הוציא מכיס מקטורנו הודעה מודפסת מראש, חתם עליה, ומסר אותה לעוזריו לצורך הפצה ופרסום.

זה נוסח ההודעה:

הודעה בדבר החלת התקנות על בתי המשפט

לפי תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנא-1991

בתוקף סמכותי לפי תקנה 2 (א) לתקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנא-1991 (להלן – התקנות), אני מודיע כי בשל מצב חירום מיוחד, חלות התקנות 3 עד 5 לתקנות כדלקמן:

על בית המשפט המחוזי בירושלים החל מיום א’ סיון התשף (24.5.2020), שעה 20:00 ועד לביטולה של הודעה זו;

על בית המשפט העליון, על בתי משפט השלום ועל בתי המשפט המחוזיים, למעט בית המשפט המחוזי בירושלים, החל מהיום, כד באדר, התשף (20.5.2020), שעה 20:00 ועד לביטולה של הודעה זו.

כד באדר, התשף (20.5.2020)

(חמ_____________)

איימן עודה

שר המשפטים

התקנות על סמכן הוציא השר את ההודעה מבוססות על סמכותו של שר המשפטים לפי סעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמד-1984, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, תשכז-1967”, וכן גם בתוקף שאר הסמכויות הנתונות לשר המשפטים לפי כל דין”, והן מסמיכות את שר המשפטים לצמצם את פעולתם של בתי המשפט כאשר קיים “מצב חירום מיוחד”, דהיינו מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע“.

והשאלה היא אם ההודעההזאת היא בסמכותו, ולפני כן, אם התקנות המסמיכות עצמן הן בסמכותו של שר המשפטים.

עקרון א’: על המותר והאסור לאזרח ולרשות

מקובלה עליה אין עוררין היא שלאזרח מותר לעשות כל דבר שלא נאסר בחוק (או בחקיקתמשנה על פיו), ואילו לרשות מותר לעשות רק מה שהותר לה בחוק (או בחקיקתמשנה על פיו).

עקרון ב’: חקיקתמשנה, על שום מה

הרשות המחוקקת בישראל היא הכנסת.

אלא מאי?

הכנסת אינה יכולה להיכנס לפרטים טכניים ספציפיים בכל נושא – אין לה הכלים המקצועיים, ואין לה משאביהזמן לכך.

יתירה מזאת: לפעמים הפרטים הטכניים מצריכים שינוי לעתים מזומנות יותר, או מזומנות פחות, ולכנסת אין הגמישות הזאת, ולפיכך הכנסת, בתור המחוקק הראשי, מסמיכה בחוקיה את מחוקק המשנה, לצורך ביצועו של כל חוק המצריך זאת.

כך, למשל, קביעת המהירות המותרת במקומות אלה ואחרים, או לגבי כלי רכב אלה ואחרים – שר התחבורה הוא מחוקקהמשנה, המסדיר את הדבר במסגרת תקנות, שהן חקיקתמשנה, מכוח הסמכות שנקבעה בפקודת התעבורה, שהיא חקיקה ראשית.

או, למשל, קביעת שיעורי מעמ: נניח שהאוצר הגיע למסקנה שהמס הזה מיותר (הלוואי עלינו, במהרה בימינו, ונאמר אמן!): אפשר להביא לכנסת הצעה לביטול חוק מס ערך מוסף, ואת ביום מן הימים נרצה לחדש את המס הזה, נביא לכנסת הצעת חוק מעמ 2.0, נעבור את שלוש הקריאות, ואולי הכנסת תסכים לחוקק אותו שוב (ואולי לא).

אז יש רעיון פשוט יותר: שר האוצר, בחקיקתמשנה, קובע שיעור מעמ אפס, ואם הוא ירצה להחזיר את המס לחיים, הוא יוכל לעשות זאת באותו הדרך.

עקרון ג’: שיקולים זרים, שיקולים פסולים

על הנושא הזה עמדנו במאמר כנסת 22, בין בחירות לקואליציה (ג): על שיקולים זרים ופסולים בהחלטות שלטוניות, אותו הקדשנו לשיקולים הפסולים (שיקולים פוליטיים במקום שיקולים מקצועיים), ולפני כן במאמר על קבורתו הזמנית של נוסח החוק – תמצית קלה לעיכול, שם עסקנו בשיקולים הזרים, כפי שבאו לידי ביטוי בעניינו של הד“ר ישראל אלדד (שייב) (אביו של חה“כ לשעבר אריה אלדד), שהיה ממנהיגי הלח“י בטרם פרוץ המדינה:

לאחר פרוץ המדינה ביקש אלדד, מורה במקצועו, לעבוד בבי“ס פלוני, אבל נדרש להביא אישור ממשרד החינוך. משרד החינוך לא נתן את האישור בנימוק ש“משרד הביטחון לא מאשר“.

הנימוק: “משרד הביטחון מתנגד“.

מדוע “משרד הביטחון מתנגד“? משום ששר הביטחון, דוד בן גוריון, לא אהב את דיעותיו הפוליטיות של שייב, וראה בהעסקתו של זה כמורה משום “סכנה ביטחונית“.

הבג“ץ פסק (תמצית, מהזיכרון): לשר הביטחון אין סמכות להתערב בענייני חינוך ולמשרד החינוך אין סמכות לשקול שיקולי ביטחון.

עילות ההתערבות: חריגה מסמכות, שיקולים זרים.

ומהימים ההם – לזמן הזה: על סגירת בתיהמש עי שר המשפטים, איימן עודה.

האם התקנות ניתנו בגדרי הסמכות?

כפי שאנחנו יודעים, הן התקנות משנת התשנא-1991, והן התיקון הטריטרי שלהן, משנת התשף-2020, נחקקו בתוקף סמכותו של שר המשפטים לפי סעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמד-1984, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, תשכז-1967”, וליתר ביטחוןגם בתוקף שאר הסמכויות הנתונות [לשר המשפטים] לפי כל דין”.

בואו נוריד קודם מסדר היום את שחקןהחיזוק בתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין”.

להערכתי זה פטנטשמחלקת הייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים – זו שדרכה עוברת כל החקיקה של מדינת ישראל, לצורך עריכה, האחדה ובדיקת החוקיות – שומרת רק לעצמה, דהיינו לחקיקתמשנה של משרד המשפטים עצמו, ולא לחקיקתמשנה של משרדים אחרים.

טלו, למשל, את אלה:

תקנות התעבורה, תשכא-1961 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 4, 8, 12, 19ב, 23 ו-24 לפקודת התעבורה (להלן הפקודה), סעיפים 14(א) ו-2(ד) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תשח-1948, וסעיף 3 לפקודת התעבורה (תיקון), תשט-1948, אני מתקין תקנות אלה ומצווה לאמור:”);

תקנות בריאות העם (צוות סיעודי בבתי חולים), תשמא-1981 (“בתוקף סמכותי לפי סעיף 33 לפקודת בריאות העם, 1940, אני מתקין תקנות אלה:”);

תקנות חובת המכרזים, תשנג-1993 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 3, 4 ו-7 לחוק חובת המכרזים, תשנב-1992 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:”);

תקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשסט-2009 (“בתוקף סמכותי לפי סעיפים 2, 3, 8 ו-19 לחוק הגנת הצומח, התשטז-1956 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת לפי סעיף 9 לחוק, באישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמה-1985, באישור ועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 1(ב) לחוקיסוד: משק המדינה, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוקיסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשלז-1977, אני מתקין תקנות אלה:”).

הנה, בכולן לא קיים הג’וקרהזה – רק בתקנות של משרד המשפטים.

הג’וקר הזה גם מיותר, משום שבכל מקרה בו התקנות תועמדנה למבחן החוקיות, משרד המשפטים יצטרך ממילא להראות את אותו כל דין“, וכיוון שלא מוכר לי כל מקרה בו נזקקה המדינה לעזרתו, אני מציע פשוט להתעלם ממנו לחלוטין.

נשארת לנו, איפוא, רק השאלה אם בסעיפים 106, 108 ו-109 לחוק בתי המשפט ובסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל יש בסיס לסמכותו של שר המשפטים להתקין את התקנות האלה, כאשר מצב חירום מיוחד“, כמוגדר בהן, הוא מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון” (עד לתיקון האחרון), וכן “מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע(לפי התיקון האחרון).

למטה מכאן, תמצאו את הסעיפים האלה כולם, ואם תמצאו של את הבסיס לדאגה ששר המשפטים מגלה לביטחוננו, לבריאותנו, או לפגעי הטבע שלנו (שמסתדרים מצויין גם בלי עזרתו) – תגידו לנו, בתגובות (למטהלמטה מכאן).

אני לא מצאתי בסעיפים האלה את הבסיס לסמכות הזאת, וכל עוד לא הוכח היפוכו של דבר – התקנות האלה נחקקו ללא סמכות, וממילא הן חסרות תוקף חוקי.

על השיקולים הזרים

לכל משרד ממשלתי ישנם הכלים המקצועיים לטפל בתחום שהוקצה לו עי המחוקק הראשי (ולפחות הוא נחשב ככזה שיש לו).

אילו כלים מקצועיים יש למשרד המשפטים לטפל במצב הביטחון, בריאות הציבור או פגעי הטבע?

כיוון שסגירת בתי המשפט הפעם מבוססת על מגיפת הקורונה, בואו נראה מהי הרשות המוסמכת לעניין בריאות הציבור, גם לעניין הזה.

סעיף 20 לפקודת בריאות העם, מס‘ 40 לשנת 1940, שכותרתו סמכויות לשעתחירום, זה לשונו:

20. (1) אם נראה כי מרחפת על איזה חלק של ישראל סכנה של מחלה איומה אפידמית, מקומית או מידבקת או כי הוא נגוע במחלה כזאת, דהיינו, דבר, חולירע, קדחת צהובה, אבעבועות, טיפוס הבטן או מחלה אחרת שהכריז עליה שר הבריאות, במודעה ברשומות כי היא מחלה מידבקת מסוכנת, רשאי שר הבריאות להכריז במודעה כנל כי סכנה חמורה מרחפת על בריאות העם על ידי איומה או קיומה של מחלה כזאת בישראל או בארצות השכנות, ומשפורסמה הכרזה זאת יהא המנהל מוסמך לסדר, או להתקין, בין בצו ובין בהוראה או בכל דרך אחרת שהיא, כי ייעשו על ידי כל אדם, לרבות קופת חולים:

(א) ביקורים מבית לבית;

(ב) הגשת עזרה רפואית, חלוקת רפואות, הספקת מקומותשיכון, טיפוח הנקיון, האיורור והחיטוי ושמירה בפני התפשטות המחלה;

(ג) כל ענינים או דברים שימצאם רצויים לשם מניעתה או הקלתה של המחלה;

ורשאי הוא להטיל את הסידורים או הקביעות האלה, כולם או מקצתם, על כל הארץ או על כל חלק או חלקים ממנה ועל כל אניות הנמצאות בחופי הארץ הפנימיים או במימיה הטריטוריאליים.

הנה, כה פשוט: שר הבריאות מכריז, והמנהל, כהגדרתו בסע’ 2 לפקודה, מבצע.

וזה אומר שאם שר המשפטים חרד לבריאות הבאים בשערי בתי המשפט, הוא מרים טלפון לחברו לממשלה, שר הבריאות, ומבקש ממנו לטפל בנושא, בדיוק כשם ששר הבריאות ירים טלפון לשר המשפטים, אם יש למשרדו בעייה משפטית.

אז מה היה לנו עד כאן? חוסר סמכות, שיקולים זרים.

על השיקולים הפסולים

כעת בואו נניח ששר המשפטים אכן מרים טלפון לשר הבריאות, מסביר לו מה מטריד אותו, ומוסיף קריצה, שמשמעותו אנחנו רוצים לראות את דמו השפוך של ביבי נתניהו.

אם שר הבריאות אכן יספק לעמיתו את הסחורה מהטעם הזה, היא תיפסל משום שהיא נגועה בשיקולים פסולים, והוא הדין גם אם שר המשפטים עצמו עשה את אותו הדבר, מאותם השיקולים – אפילו אם הדבר היה בגדר הסמכות שנקבעה לו בחוק.

על שיקוליו של השר איימן עודה

בני גנץ לא מינה את איימן עודה לתפקידו משום שהוא היה המועמד הטוב ביותר לתפקיד שר המשפטים – ההיפך הוא הנכון: עודה הוא עסקן פוליטי אשר נסיונו המקצועי כעורךדין שואף לאפס, אם בכלל, ובמסגרת ההסכם הקואליציוני הוא נבחר לתפקידו כמחווה לאוכלוסיה הערבית בישראל – אולי כקונטרפונקטלשרת המשפטים הקודמת, איילת הכושלת, שלא הייתה לה כל השכלה משפטית, והיא גרמה רק נזקים בכהונתה זו.

האם שיקוליו של השר עודה היו כשרים, או פסולים?

כדי לדעת את התשובה נשאלת השאלה מדוע החריג השר את ביהמש המחוזי בירושלים עד ליום א’ סיון התשף (24.5.2020), שעה 20:00, דהיינו בעוד שלגבי כל בתיהמש תחולת ההודעה היא מידית.

האם ביהמש המחוזי בירושלים הוא חסיןקורונה עד ליום א’ סיון התשף (24.5.2020), שעה 20:00? האם הוא קיבל גלולות אנטיקורונה שתוקפן עד לאותו יום/שעה? האם בוצע בו ריסוס אנטיקורונה שעתיד לפוג באותו יום/שעה?

לא ולא!

התשובה היא פשוטה בהרבה: באותו היום, בשעה 15:00, עתידה להתקיים ישיבת ההקראה (הדחוייה) במשפטו של בנימין נתניהו:

ויש להניח שהיא תסתיים תוך חמש שעות – לכן סביר להניח שבשעה 20:00 כבר אפשר להתחיל לדאוג לבריאות העם“.

והשר איימן עודה רוצה לראות את דמו השפוך, במהרה בימינו, ואמרו אמן.

אז מה היה לנו עד כאן? גם חוסר סמכות, גם שיקולים זרים – ועכשיו גם שיקולים פסולים.

=-==-==-==-==-==-==-==-==-==-==-=-

חוק בתי המשפט, סע’ 106, 108, 109

תקנות [ר/22 סיפה]

106שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין לערעורים לפי פרק זה, ובכפוף להוראות פרק זה גם תקנות הקובעות את הסמכויות והתפקידים של הרשמים בכל הנוגע לסדרי דין ולנוהג של בתי המשפט.

תקנות סדרי דין  [ב/46, ב/8(ד),  ב/9(ד)]

108. (אשר המשפטים רשאי להסדיר בתקנות סדרי דין את סדרי הדין והנוהג לפני בתי משפט, רשמים ולשכות הוצאה לפועל, במידה שלא נקבעו בחוק, ובהם –

(1)   כל הנוגע לערעורים, לדיון נוסף ולמשפט חוזר לפי פרק ב‘, לרבות סדרי הבקשות לדיון נוסף ולמשפט חוזר ומועדי הגשתן;

(2)   הארכת מועדים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, אף אם נקבעו בחיקוק;

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

(3)   הטלת הוצאות משפט, הערכתן וקביעת תעריף לשכר טרחה של עורכי דין שבית משפט או רשם רשאי להקציב להם בעד פעולותיהם לפניו;

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

(4)   קביעת שיעורי התשלומים שרשאי בית משפט או רשם לחייב בהם בעל דין בהליך אזרחי עבור רישום פרוטוקול הדיון, בין ידנית ובין במכשיר הקלטה או באמצעים אחרים (להלן התשלומים), לרבות –

(1)   סוגי ההליכים בהם ניתן להטיל את התשלומים;

(2)   דרכי גביית התשלומים;

(3)   מועדי הטלתם של התשלומים, תוך מתן אפשרות להטילם לפני ההליך, במהלכו או עם סיומו וכן לשנות עם סיום ההליך החלטה שניתנה קודם לכן לענין זה;

(4)   התחשבות ביכולתו הכספית של בעל הדין;

תט תשמט-1989

(5)   קביעת אגרה מיוחדת שתיועד למימון רישום פרוטוקולים כאמור בפסקה (4), שתשולם עלידי בעל דין בהליך אזרחי בדרך שתיקבע בתקנות.

(תיקון מס‘ 7) תשמט-1989

          (בתקנות לפי סעיף קטן (א)(4) ו-(5) טעונות אישורה של ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

ביצוע ותקנות [ש/28 רישה ב/47 רישה  ר/22 רישה ת/10]

109. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

חוק ההוצאה לפועל, סע’ 88

ביצוע ותקנות (תיקון מס‘ 3) תשלה-1974 (תיקון מס‘ 15) תשנד-1994 (תיקון מס‘ 29) תשסט-2008

88.  (אשר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות הקובעות –

(1)   תשלום האגרות, פטור מתשלומן או דחיית תשלומן וכן דרכי חישוב ההוצאות לשם נקיטת הליכים ושיעוריהם;

(2)   סדרי דין לגבי כל דיון לפי חוק זה;

(3)   דרכי הטלת תפקידים על ידי מנהל לשכת הוצאה לפועל לפי סעיף 5;

(תיקון מס‘ 10)  תשנא-1991

(3א) סדרי עבודתה של ועדת האישורים;

(תיקון מס‘ 10)  תשנא-1991

(3ב) החובות שיחולו על בעל תפקיד;

(תיקון מס‘ 10) תשנא-1991

(3גאגרות בעד מתן אישור של בעל תפקיד או חידושו;

(4)   דרכי עיקול של נכסים, מכירתם או מימושם, וכן מתן פקדונות וחילוטם ורישומם בספרי המקרקעין;

(5)   דרכי הוצאה לפועל של משכנתה;

(תיקון מס‘ 1)  תשכט-1968

(5א) דרכי הבקשה להוצאה לפועל של שטר, הגשת התנגדות להוצאה לפועל ומועדי ההגשה, העברת הענין לבית המשפט עקב התנגדות, דרכי ההוצאה לפועל, וסמכותן המקומית של לשכות ההוצאה לפועל לענין ביצוע השטר;

(6)    דרכי עיקול של נכסי החייב שבידי המדינה;

(7)   ניהול פנקסים ומסירת דוחות על ידי כונס נכסים;

(תיקון מס‘ 11) תשנא-1991

(8)   הצטרפותו של זוכה להליכים שננקטו לפי בקשתו של זוכה אחר;

(תיקון מס‘ 12)  תשנא-1991

(8א) נהלים לאיחוד תיקים;

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

(8ב) (נמחקה);

(תיקון מס‘ 20) תשס-2000 (תיקון מס‘ 51) תשעו-2016

(9)   ביטול הליכים וסגירת תיקים בשל העדר פעולה מצד הזוכה, או בשל יתרת חוב מזערית.

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

          (בשר המשפטים רשאי, בהתייעצות עם שר המשטרה, להתקין תקנות לביצוע פרק ז‘4, ובין היתר בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר, לרבות סדרים להעברת מידע על החייב בין לשכות ההוצאה לפועל, וכן בדבר אופן התשלום של האגרה המיוחדת בידי המדינה, ונהלים להעברת סכומי האגרה המיוחדת לקרן המיוחדת; התקנות בדבר הביצוע של צווי הבאה וצווי מאסר יהיו באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

(תיקון מס‘ 15)  תשנד-1994

          (ג)   שר המשפטים רשאי בצו, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, לעדכן מזמן לזמן את הסכומים הקבועים בסעיף 69ג, בהתאם לשינויים במדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(תיקון מס‘ 36) תשעב-2012

          (דתקנות לפי חוק זה בעניין הנוגע לפינוי מושכר יותקנו באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר