ז’ורז’ סורל היה פילוסוף צרפתי שחי בשנים 1922-1847. בהשכלתו היה מהנדס, ובמשך שנים עבד בתחום זה. לקראת סוף שנות ה-40 לחיי החל מתעניין יותר ויותר בפוליטיקה- בתחילה דווקא כשמרן, אולם מאוחר יותר נשבה בקסם האידיאולוגיות השמאליות-הקיצוניות.

 

סורל היה למבקר של התיאוריה המרקסיסטית הטהורה, וציין כי נקודות רבות במחשבה המרקסיסטית הן אוטופיות או רחוקות מהאמת כמו למשל המטריאליזם ההיסטורי העוסק בניתוח יחסי הכוחות בחברה. סורל סבר כי יש “לעזור” להיסטוריה בכדי להביאה לידי מימוש פתרון הבעיות החברתיות המרכזיות.

 

לצורך כך, פיתח את המושג סינדיקליזם, או אנרכו-סינדיקליזם. הסינדיקליזם גורס כי בכדי להגיע לחברה שוויונית והוגנת, יש לבצע פעולה ישירה- (Direct Action) כנגד הסמלים של הבורגנות, הקפיטליזם וכדומה. הטרור הסינדיקליסטי, המתבסס על כוחם של ארגוני העובדים, יגרום לאנרכיה בחברה ואת הואקום השלטוני ימלאו ארגוני העובדים שישיגו שליטה בכל אמצעי הייצור ומכאן ישחררו את החברה מעולה של הבורגנות.

 

אלמנטים מהרעיון הסינדיקליסטי- שימוש בטרור המייצר אנרכיה המייצרת דרישה שמישהו חזק ייקח את השלטון לידיו וישליט סדר- ייושמו גם על ידי התנועות הפאשיסטיות באירופה ובהצלחה רבה באיטליה ובגרמניה. כמובן שמטרתו של סורל הייתה שונה- הוא רצה לממש את המטרה הסופית של מרקס באמצעים ובדרכים שונות. סורל מת ב-1922, אולם רעיונותיו המשיכו להלהיב צעירים באירופה גם לאחר מלחמת העולם השניה.

 

למעשה, “יורשיו” האידיאולוגיים היום הם ארגונים אנרכיסטיים שונים המתנגדים לגלובליזציה ולגופים קפיטליסטיים כמו הבנק העולמי, קרן המטבע, ה-G8 וכדומה.

 

גרילה עירונית

 

בין לבין, החל בשנות ה-60 וכלה בשנות ה-80, קמו ארגוני טרור שכינו עצמם “גרילה עירונית” במדינות שונות באירופה שמטרתם הייתה לפגוע בסמלים קפיטליסטיים.

 

ביניהם ניתן למנות את הבריגדות האדומות באיטליה, סיעת הצבא האדום (באדר-מיינהוף) בגרמניה, וארגון אקשן דירקט (Action Directe) בצרפת, שנטל את שמו מהמושג הסינדיקליסטי “פעולה ישירה”, הבא לידי ביטוי באותה יצירת אנרכיה אלימה העומדת בבסיס משנתו של סורל.

 

אקשן דירקט, קם עוד בשנת 1977 והחל בפעילות אלימה שנתיים לאחר מכן. רוב הפעילות של ארגון זה לאורך השנים התמקדה בפגיעה ברכוש, כמו עסקים גדולים, בנקים ואך לעיתים בפגיעות בנפש.

 

בסה”כ ביצע הארגון כ-50 פעולות טרור שהמפורסמות שבהן היו:

 

חיסולו של רנה אודרן שעמד בראש חברת נשק צרפתית גדולה ב-1985, חיסולו של ז’ורז’ בס, שעמד בראש חברת המכוניות רנו, ועוד קודם כיהן כנשיא יורודיף (Eurodif), קונסורציום אירופי שהקים מפעלים לצורך העשרת אורניום. (איראן, אגב, החזיקה ב-10% מהמניות!).

 

הארגון ביצע פיגועים גם מחוץ לגבולות צרפת כמו הפיגוע ב-10 באפריל 1986 כנגד משרד של חברת איירפראנס בליסבון פורטוגל. במהלך שנות ה-80 חבר הארגון לארגונים דומים דוגמת באדר מיינהוף וארגונים פלשתיניים כמו ארגונו של אבו נידאל בכדי לבצע פיגועים משותפים:

 

ב-23.2.85 הם הניחו פצצה בסניף של מרקס אנד ספנסר בפריס- עובד אחד נהרג ו-14 נפצעו, הפיגוע נעשה בשיתוף הפת”ח, בשל העובדה כי הסניף היה בבעלות יהודית.

 

ב-13.4.85 ביצע אקשן דירקט פיגוע במשותף עם החיזבאללה כנגד בנק בצרפת בבעלות ישראלית כתגובה למלחמת לבנון ועוד.

 

מוצא אל מחוץ לחוק

 

ההשפעה על דעת הקהל הייתה רחוקה מהמצופה- על אף שבתחילה היו שראו בארגון ובמטרותיו עניין חיובי, בעיקר בקרב האוכלוסייה הצעירה של צרפת, לאחר ההתנקשויות שבוצעו בידי הארגון, החלה מתהדקת הטבעת סביב צווארם של חבריה.

 

ממשלת צרפת הוציאה את הארגון אל מחוץ לחוק ב-1982, אולם רק לאחר רצח ז’ורז’ בס ב-1986 הגבירה את הלחץ על הארגון- תחילה נתפס רג’י שלייכר, אחד מפעילי הטרור של הארגון ושנה אחריו נתפסו ארבעה מחבריו- ז’אן-מרק רואיין, נטלי מניון, ז’ואל אוברון וז’ורז’ קיפריאני נתפסו ב-21 בפברואר 1987 והואשמו בשורה של סעיפים ובראשם רצח בס, פשע בו לא הודו מעולם.

 

ממשלת צרפת החליטה לא לקחת סיכונים מיותרים וכלאה את הקבוצה בכלא שמור ביותר, כשרוב זמן הכליאה נמצאים העצורים בבידוד מוחלט. הרביעייה נדונו לבסוף ב-1994 למאסר עולם, וקמפיין למען שחרורם הופיע במדינות שונות באירופה, כמו גם דרישה מארגון אמנסטי לשפר את תנאי כליאתם ואף לשחררם.

 

תנאי הכליאה הקשים נתנו אותותיהם בז’ואל אוברון ששוחרר בשל מצבו הבריאותי (חלה בסרטן) בשנת 2004, לאחר 17 שנים בכלא. הוא לא נהנה מהחופש זמן רב וב-1 במרץ השנה מת ממחלת סרטן הריאות בה לקה בזמן ישיבתו בכלא. גורמים בשמאל הקיצוני עדיין רואים בעצירי אקשן דירקט אסירים פוליטיים ודורשים ממשלת צרפת לשחרר אותם בשל כך.

 

נוסף על אלו, אלן קסל, חברה לשעבר באקשן דירקט, הואשמה בידי ממשלת צרפת כי הייתה מעורבת בביצוע פיגועים ב-1980 כגון הנחת פצצה בבנק צרפתי. היא הוסגרה ממכסיקו ב-2004 וממתינה למשפט שאם תורשע בו היא צפויה למאסר עולם.

 

אחרית דבר

 

אקשן דירקט לא הצליח להשפיע על דעת הקהל ולהצית את הדמיון בקרב האוכלוסייה הצעירה בצרפת כפי שהצליחו במידה רבה הארגונים האירופיים האחרים כדוגמת באדר-מיינהוף והבריגדות האדומות. הוא בחר לפגוע ע”פ רוב ברכוש כמו בנקים, חברות תעופה, שגרירויות ויעדים ישראליים/יהודיים, כחלק מהסולידריות שלו עם ארגונים פלשתיניים ולבנוניים.

 

צעירי אירופה האנארכיסטים פעילים כיום בעיקר באמצעות שיטת פעולה שונה מהשיטות שנקטו בהם הארגונים האירופיים בעבר. הם מקיימים הפגנות אלימות ברחבי העולם- כנגד הגלובליזציה, מלחמת עיראק, גדר ההפרדה, המדינות העשירות ועוד.

 

חיבורם של הצעירים האירופיים אל קבוצות הנחשדות בקשרים עם ארגוני טרור מעלה את החשש בקרב מערכות הביטחון באירופה כי הקרקע פוריה דיה לשובה של הפעילות הטרוריסטית-אנרכיסטית- הפגנות המהגרים בנובמבר 2005 בצרפת, מהומות הסטודנטים במרץ 2006, מאבקים אלימים בין קבוצות ניאו-פאשיסטיות לקבוצות מהגרים בערים רבות באירופה- כל אלה ועוד מדגימים עד כמה המצב נפיץ.

 

המיתון המתמשך הפוקד חלקים באירופה, בתוספת רמת האבטלה הגבוהה ותחושת הקיפוח בקרב צעירים רבים, מעלים את החשש שהתפרצות כזו היא, כנראה, רק עניין של זמן.

 

 

אלון לוין עורך המאמרים בסיקור ממוקד

http://www.sikurmemukad.com/sikurim/terrorgroups/actiondirecte.html

 

מקור המאמר: http://www.articles.co.il מאמרים לשימוש חופשי.