חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (א): מי שרוצה עצמאות – בבקשה!

 

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/54674

שמחה ניר, עוד

*** כבוד הנשיאה, לכו להכין שיעוריבית, לעשות חושבים, לפני שאתם מקשקשים על עצמאות מערכת המשפט” – בלי שאתם עצמכם יודעים למה אתם מתכוונים, ומה אתם רוצים.

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

בן 79 שנים אנוכי היום (15.6.2018), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

יש גונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

פרק ראשון לנאום התשובה שלי לדברי הברכה של נשיאת ביהמש העליון, השופטת אסתר חיות, בכנס במשכן הנשיא בנושא “70 שנות עצמאות למערכת המשפטובסימן פרישתה לגמלאות של הנשיאה נאור ביום 23.10.18.

***

כבוד הנשיאה,

בדברי הברכה שלך, בכנס במשכן נשיא המדינה בנושא 70 שנות עצמאות למערכת המשפט“, ביום 23.10.2018, אמרת, בין השאר:

סעיף 6 לחוקיסוד: השפיטה קובע כי מי שנתמנה שופט יצהיר הצהרת אמונים לפני נשיא המדינה; ואלה דברי ההצהרה: “אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, לשפוט משפט צדק, לא להטות משפט ולא להכיר פנים“. הצהרה זו שהצהירו בפני הנשיאים לדורותיהם, דורות של שופטים מאז הקמת המדינה ולאורך שבעים שנות עצמאותה, מקפלת בתוכה את עקרונות היסוד של התפקיד השיפוטי – הנאמנות למדינה ולחוקיה, החובה לשפוט משפט צדק והעיקרון החשוב של עצמאות השופטים ואיתלותם האישית והמוסדית.

עקרון זה של עצמאות ואיתלות שיפוטית אף מעוגן בסעיף 2 לחוקיסוד: השפיטה, הקובע כי בענייני שפיטה אין מרות על מי שבידו סמכות שפיטה, זולת מרותו של הדין“. קדם לו סעיף 13 לחוק השופטים, התשיג-1953 שקבע את אותו עקרון עצמו כבר בשנת 1953, כחמש שנים לאחר הקמת המדינה.

במאמר שכתב כינה הנשיא (בדימ‘) מאיר שמגר את עקרון העצמאות ואיהתלות השיפוטית נשמת השיפוט“. אכן, אם נוטלים מן התפקיד השיפוטי את עצמאותו ואיתלותו, נוטלים את נשמתו וגוף ללא נשמה לא יסכון.

טוב, אנחנו יודעים מה אומרים החוקים האלה, וגם מה אמר סעיף 13 לחוק השופטים, התשיג-1953, ואנחנו מכירים לעייפה גם את כל כתבי מ’ שמגר (שכחת לצטט גם את וראה גם: מ. שמגר, על פסלות שופט – בעקבות ידיד תרתי משמע, ספר הגבורות לשמעון אגרנט, עמ’ 87″).

השאלה היא מה אתם עצמכם עושים למען העצמאות שלכם, מחד, ואם אתם לא נוטלים לעצמכם מידה מוגזמת של עצמאות ופריקתעול, מאידך.

נתחיל, איפוא, בעניין עצמאותה של מערכת המשפט.

למעשה אתם לא ממש אומרים למה אתם מתכוונים בדרישתכם לעצמאות“, וגם בנאומך זה את חוזרת ומקשקשת את המנטרה הזאת, אבל לא ממש אומרת למה את מתכוונת.

כן, לפעמים אתם מדברים, בחציפה, ברבעפה ואף פחות, על עצמאות תקציבית“. אתם, ככל הנראה, רוצים להשוות אותו לתקציב משרד מבקר המדינה, שנקבע בהחלטה של ועדת הכספים של הכנסת, עלפי הצעת המבקר, ואינו חלק מתקציב המדינה (להבדיל מתקציב המדינה עצמו, שנקבע עי הכנסת, בחוק, על פי הצעתחוק של הממשלה).

אכן, יש בכך הגיון רב, משום שאם מבקר המדינה תלוי תקציבית בממשלה, הוא מוגבל ביכולתו לבקר אותה, ובדומה לכך גם מערכת המשפט, שאמורה לבקר את הממשלה, או לדון בתיקים שהמדינה היא צד להם, ואם היא תלוייה תקציבית בממשלה, אך טבעי הוא שהיא תפזול לעבר נותנת לחמה” – דבר שאפשר לעמוד בו, ואפשר שלא לעמוד בו.

אלא מאי? 70 שנה אתם מקשקשים על עצמאות תקציבית“, כאשר אתם יודעים שזה לא רציני, ואף אחד לא ייתן לכם את זה, אבל ישנו דבר שאתם יכולים להשיג, בלי צורך בשינויי חקיקה, בלי צורך בשום מאמץ מיוחד – את הדבר הזה הצעתי לכם לא פעם, ואתם הגבתם באופן מחפיר ומביש.

אבהיר את דברי: לפי סע’ 35(א) ו-45(א) לחוק בתי המשפט, שר המשפטים הוא הקובע את מספר השופטים בבתיהמש המחוזיים ובבתימש השלום. הוא לבדו, ואין הוא זקוק לשום הסכמה, ואף לא להתייעצותעם שר האוצר ונעריו.

מדוע שר המשפטים? משום שהוא הממונה מטעם החוק על סיפוק צרכי המשפט של הציבור, וצרכי המשפטכוללים גם את עצם קיומה של מערכת משפט עצמאית.

מדוע השר לא זקוק להסכמת האוצר, או אפילו להתייעצות אתו? משום שהצורך להישען על האוצר פוגע בעצמאותה ואיתלותה של מערכת המשפט.

מערכת המשפט מתבכיינת כל השנים על המחסור בתקנים, אבל במקום ללכת אל שר האוצר ולדרוש ממנו למלא את חובתו שעל פי הדין, היא הולכת אל נערי האוצר, כדי להתחנן על תוספת של תקן אחד או שניים, מפעם לפעם.

לא להאמין: נשיא ביהמש העליון ומנהל בתי המשפט זוחלים על גחונם מרחוב שערי משפט 1 לרחוב קפלן 1, כורעים ומשתחווים לפני נערי אגף התקציבים, במקום לבוא זקופיקומה אל שר המשפטים, להפוך שולחנות, אם צריך (כנראה שלא), כדי לקבל את מספר התקנים שהמערכת כה זקוקה להם, ודורשת אותם.

זה מה שהצעתי לכם, ואתם לא קניתם. מדוע לא קניתם? האגו שלכם לא נתן לכם להודות בכך שמאז חוק בתי המשפט, תשיז-1957 (ואולי עוד לפני כן) אתם לא חשבתם על הגאוניבפשטותו הזה, עד שבא עוד שמחה ניר, “עוכר מערכת המשפט“, והראה לכם עד כמה אתם לא מסוגלים לחשוב – אפילו על האינטרסים שלכם.

אני הצעתי לכם אפילו יותר: תמיכה ברעיון לפיו סמכותו של השר לפי הסעיפים הנל תהיה נתונה גם לנשיא ביהמש העליון, לאמור: כדי להוסיף תקנים די יהיה בחתימתו של אחד משניהם, ואילו כדי לגרוע תקנים יהיה צורך בחתימתם של שניהם.

ומה עשיתם כדי לצאת מהמבוכה הזאת, אותה כפיתם על עצמכם, ללא צורך? ללא בושה פניתם אל מחלקת החקיקה במשרד המשפטים, כדי שזו תעביר חוק המבטל את סמכותו של השר לתת לכם תקנים, ככל הדרוש.

גברת חיות, איך את לא מתביישת לדבר על עצמאות”, כאשר מגישים לכם אותה על מגש של כסף (במלוא מובן המילה), ואתם בורחים ממנה כמו סינדרלהבמהופך, שהנעליים המוצעות לה גדולות עליה – לטעמה או למידותיה?!

כדי שתביני במה המדובר, קחי דגימות אקראישל ההיסטוריה עליה אני מדבר:

לדורית ביניש: מי שרוצה עצמאות – בבקשה! (17.03.2007);

לדורית ביניש ושות’: קחו את הסמכות לקבוע את מספר השופטים, קחו אותה בחינם – רק שתפסיקו להתבכיין על העומס המוטל עליכם, כתירוץ לסחבת (15.08.2008);

נאום תשובה לדורית ביניש: הפתרון לבעיית המחסור בשופטים נמצא במקום אחר! (23.08.2010);

על התאבדותו של השופט מוריס בןעטר: יעקב נאמן, דורית ביניש, משה גל, הפסיקו לקשקש על העומס ועל עצמאות מערכת המשפט! (09.02.2011);

מי באמת דואג לכמות השופטים ולהקלת הלחץ עליהם? ומי נועץ עקבים בהתנגדות לכך? (15.02.2011).

עכשיו, כבוד הנשיאה, לכו להכין שיעוריבית, לעשות חושבים, לפני שאתם מקשקשים על עצמאות מערכת המשפט” – בלי שאתם עצמכם יודעים למה אתם מתכוונים, ומה אתם רוצים.

_________

לכל פרקי הסדרה

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (א): מי שרוצה עצמאות – בבקשה! (אתה נמצא כאן)

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ב): עצמאות אינה חסינות מביקורת!

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ג): כל דיקטטורה יש לרסק – ודיקטטורה שיפוטית לא כל שכן!

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ד): אף אחד לא פוגע בעצמאותכם ובאיתלותכם – רק אתם

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ה): על איזו מציאות“, ועל איזה אמון“, גברתי מדברת, כאשר רק ל-30% מהציבור יש אמון מלא במערכת המשפט (לא סופי)?

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ו): על קיטש וקשקושי, ועל אמון הציבור

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ז): אתם מזמינים את החנופה, נהנים ממנה, ולעולם לא גומרים

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ח): אתם לעולם לא עומדים לדין!

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (ט): מי שמצפה מזולתו לכבוד – שייתן כבוד לזולתו!

חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (י): אידיוטים, לכו הבייתה כולכם, ויפה שעה אחת קודם!

 

2 תגובות על “חיות טרף: נאום תשובה לאסתר המלכה (א): מי שרוצה עצמאות – בבקשה!”

  1. דני מגן הגיב:

    לא הבנתי שמחה – מה היתרון בלבוא לשר המשפטים ולדרוש תוספת תקנים? הרי שר המשפטים צריך יהיה לבוא לשר האוצר (בדרך ישירה או עקיפה דרך מוקדי כוח אחרים) ולדרוש תוספת תקציב כדי להוסיף שופטים; על כן למה לא ללכת ישירות למשרד האוצר, בדיוק כפי שאתה מציין שהם אכן עושים?

    • Simha Admin הגיב:

      זהו בדיוק העניין, ששר המשפטים לא זקוק להסכמת האוצר, ואף לא להתייעצות איתו.
      הסברתי זאת במאמר, גם את הוראת החוק וגם את הראציו שמאחוריה, ואם לא הצלחתי – זה כישלון שלי (לא היחיד, מיינד יו).
      עכשיו תשאל מה יקרה אם שר המשפטים מפרסם הודעה על מספר השופטים, הוולב”ש בוחרת שופטים למלא את התקנים, נשיא המדינה משביע אותם, וכשהם באים לעבודה ביום המחרת, הנהלת בתי המשפט אומרת אין לנו אולמות ולשכות בשבילכם, תדפקו שעון ולכו הבייתה, בלי שום ודאות שתקבלו את שכרכם בסוף החודש.
      התשובה: יעוף בג”ץ, והבג”ץ יגיד לשר האוצר זב”שכם – תטילו מסים, תבצעו קיצוץ רוחבי, תעשו מה שאתם רוצים – בעניין הזה שר המשפטים הוא הריבון.
      בוא נניח שזה לא נקי מספקות – אבל מדוע שמערכת המשפט לא תדרוש את זה?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר