האם הדיון בנבצרות הוא “הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות”?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59337

מבלי להיכנס לשאלה אם יש או אין משום “נבצרות” במצבו המשפטי של נתניהו, מה שברור הוא שטענת ראשי הקואליציה כי הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכותוכי אין לאף גורם משפטי, כולל לבגץ, אפילו שבריר של הסמכה בחוק לפעולה שכזוהיא טענה מטופשת וחסרתשחר, לא מבחינה משפטית, ולא מבחינה הגיונית.


שמחה ניר, עוד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

הרקע

תרגיל אינטלקטואלי

הנחותעבודה בסיסיות

נבצרות מהי?

האם הדיון בנבצרות – הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי“?

על הסמכות

האם מוצדק להוציא את נתניהו לנבצרות?

יקבלו או לא יקבלו?

 

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

הרקע

הכותרת ראשי הקואליציה נגד היועמשית: “הדיון בנבצרות – הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות מדברת בעד עצמה, וכותרת המשנה מבהירה עוד יותר, אם בכלל יש צורך בהבהרות:

בהודעה חריפה במיוחד, יצאו ראשי הקואליציה נגד גלי בהרב מיארה והדיון בבגץ על נבצרות של ראש הממשלה נתניהו • אין לאף גורם משפטי, כולל לבגץ, אפילו שבריר של הסמכה בחוק לפעולה שכזו“, הבהירו • העם ונציגיו לא יקבלו לעולם דיון משפטי על אפשרות של הפיכה“.

ונשאלת השאלה: הכצעקתם?

תרגיל אינטלקטואלי

ראש ממשלה פלוני נכנס לתרדמת, והוא מאושפז בבית חולים, במצב של צמח.

119 חברי הכנסת, קואליציה ואופוזיציה כאחד, מסכימים שהוא לא יכול למלא את תפקידו, אבל בהעדר הרוב הדרוש לאיאמון קונסטרוקטיבי” (דהיינו הבעתאמון בממשלה אחרת), מסכימים כולם שיש להכריז עליו כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו, וזאת כדי שניתן יהיה למלא את מקומו לפי חוק יסוד: הממשלה, ולנהל את המדינה כמו שצריך.

משפחתו של ראש הממשלה מתנגדת, וטעמה עימה.

119 חברי הכנסת עותרים לבגץ נגד ראש הממשלה, ולאור מצבו הרפואי ביהמש ממנה לראש הממשלה אפוטרופוס אדליטם (לצורך ההליך שבפניו), אם המשפחה לא מינתה לו אפוטרופוס לכל ענייניו.

בית המשפט נותן החלטה לתגובת המשיב, באמצעות האפוטרופוס“.

האפוטרופוס, בתשובתו, מתנגד להתערבות בית המשפט, וטוען כי –

א. הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות;

ב. אין לאף גורם משפטי, כולל לבגץ, אפילו שבריר של הסמכה בחוק לפעולה שכזו;

ג. העם ונציגיו לא יקבלו לעולם דיון משפטי על אפשרות של הפיכה.

ד. לפיכך יש לדחות את העתירה על הסף, בלי להיכנס לשאלת הנבצרותלגופה.

תסכימו אתי שזה טיעון חסרשחר, וגם אידיוטי.

מכאן ואילך, כיד האלגברה הטובה עלינו, אם נציב בנוסחה המוסכמת עלינו את הנתונים האקטואליים, נראה שטענת ראשי הקואליציה נגד גלי בהרב מיארה והדיון בבגץ על נבצרותו של ראש הממשלה נתניהו גם היא חסרתשחר ואידיוטית.

אבל, ליתר ביטחון, נתייחס ביתר פירוט גם להיבט המשפטינטו, וזאת כיוון שעל המגרש המשפטי לא תמיד כללי המשחק עולים בקנה אחד עם ההיגיון שלנו.

הנחותעבודה בסיסיות

הנחתעבודה א’: לפי החוק הקיים, אין הבדל בין נבצרות רפואית לכל נבצרות אחרת;

הנחתעבודה ב’: הנבצרות לא מוגדרת בחוק, ולכן הולכים לפי המשמעות המילונית של המילה הזאת, דקאמר דיברה תורה בלשון בני אדם;

הנחתעבודה ג’: בכל מחלוקת שמגיעה לבית המשפט, בית המשפט חייב להחליט – בין לכאן, בין לכאן, בין בקביעה שהנושא אינו שפיט, ומי שלא מרוצה מההחלטה, יעשה מה שהוא מבין (ישלים איתה, יבקר אותה, יפר אותה, יבעיר צמיגים וכו’ – במקום הזה לא נדון בשאלה הזאת ובהשלכותיה);

הנחתעבודה ד’: כאשר מוגשת עתירה לבגץ, וזה מורה לתגובת היועץ המשפטי לממשלה – היועץ חייב לקיים דיון בשאלה כיצד להגיב, איך להגיב, כולל האפשרות שלא לנקוט כל עמדה, אבל גם במקרה כזה מקובל שהיוהמש יודיע לביהמש כי אינו נוקט עמדה, במקום שלא יגיב בכלל.

נבצרות מהי?

סע’ 16(ב) לחוק יסוד: הממשלה פותח במלים אלה: “נבצר מראש הממשלה זמנית למלא את תפקידו …”, וסע’ 20(ב), בדומה לכך, פותח במלים אלה: “נבצר מראש הממשלה, דרך קבע, למלא את תפקידו …”.

נבצר ממנו“, בלשון בני אדם – אינו יכול, אינו מסוגל.

טלו, למשל, ראש ממשלה שנכנס לתרדמת (היה לנו אחד כזה) – אין מחלוקת שנבצר ממנו למלא את תפקידו.

או, למשל, ראש ממשלה אשר עובד 20 שעות ביממה, והוא הסתבך במשפט פלילי על שוחד, מרמה והפרת אמונים, כאשר המשפט מעסיק אותו עכשיו 16 שעות ביממה (בין באולם בית המשפט, בין בהכנה להמשך הדיונים ביוםמחר), הוא דוחה קבלת החלטות, בקושי מגיע לישיבות הממשלה, וגם בישיבות אליהן הוא מגיע הוא בוהה באוויר ומנקרכל הזמן – האם הוא מסוגל למלא את תפקידו, או שנבצר ממנו …” לעשות כן?

תגידו אתם.

והלאה: ראש ממשלה שאשתו נחטפה עי החמאס, וזה מנהל מום לשחרורה תמורת 5,000 מחבלים עם דם על הידיים – האם הוא מסוגל למלא את תפקידו כהלכה, ולנהל את המום כאילו לא מדובר ברעייתישלו? כאן המבחן הוא משפטי לחלוטין, ולא תעזור לו שום טענה כי הוא מסוגללמלא את תפקידו כהלכה, ובית המשפט יקבע את הנבצרות על בסיס ההנחה שחזקה על כל אדם סבירשבנסיבות כאלה הוא לא מסוגל להיות נייטראלי.

עינינו הרואות: מבחן הנבצרות מתחיל בנסיבות רפואיות, ממשיך בנסיבות בהן תיפקודו לקוי גם בעין בלתי חמושה, וכלה בנסיבות בהן החוק מניח חזקהמשפטית לפיה הוא לא מסוגל למלא את תפקידו כהלכה.

האם הדיון בנבצרות – הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי“?

נתחיל בדוגמת התרדמת, אותה הבאנו לעיל: נניח שהדבר קורה אחרי למעלה משלוש שנים לכהונת ראש הממשלה, ולקראת תום הקדנציה? האם זו הפיכה צבאית“?

לא מיני ולא מקצתיה.

נניח שהדבר קורה רק שנתיים לתוך הקדנציה, שנה, חצי שנה, חודש … נניח שהדבר קורה מיד לאחר ההשבעה בכנסת (מרוב התרגשות חטף אירוע מוחי, המסכן) … גם אז איש לא יהין לומר שהוצאתו לנבצרות הוא הפיכה” – צבאית או לא צבאית.

ואל תשאלו אותי מה זה יהין“, כי אני לא יודע.

כיוון שהחוק לא מבחין בין נבצרות רפואית או לא רפואית, על כרחנו נגיע למסקנה שאין שום קשר בין כל נבצרות שהיא לבין הפיכה כלשהי: או שהנבצרות קיימת, או שאינה קיימת.

על הסמכות

ראשי הקואליציה, כאמור, יוצאים גם נגד היוהמשית וגם נגד הדיון בבגץ על נבצרות של ראש הממשלה, וטוענים כי אין לאף גורם משפטי, כולל לבגץ, אפילו שבריר של הסמכה בחוק לפעולה שכזו“.

לגבי היוהמשית – היא חייבת לדון בנושא על פי החלטת ביהמש, וביתר שאת – מכוח סע’ 1 לפקודת סדרי הדין (התייצבות היועץ המשפטי לממשלה) [נוסח חדש], המסמיך אותו להתערב בכל הליך משפטי, כדי להגן על זכויותיה של המדינה, או על כל עניין ציבורי.

סעיף זה, זה לשונו:

1. ראה היועץ המשפטי לממשלה, כי זכות של מדינת ישראל או זכות ציבורית או ענין ציבורי מושפעים או כרוכים, או עלולים להיות מושפעים או כרוכים, בהליך פלוני שלפני בית משפט […], רשאי הוא, לפי ראות עיניו, להתייצב באותו הליך ולהשמיע דברו, או להסמיך במיוחד את נציגו לעשות זאת מטעמו.

מעבר לכך, כאשר מגיש העתירה כולל בין המשיבים גם את היוהמש, וביהמש מורה לתגובת המשיבים“, היוהמש נכנס אוטומטית לבעלי הזכות, ואף החובה, לומר את דברם.

הלאה: סמכותו של הבגץ נגזרת מסע’ 15(ג)-(ד) לחוק יסוד: השפיטה, אשר זה לשונם:

(ג) בית המשפט העליון ישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר.

(ד) מבלי לפגוע בכלליות ההוראות שבסעיף קטן (ג), מוסמך בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק –

[…]

(2) לתת צווים לרשויות המדינה, לרשויות מקומיות, לפקידיהן ולגופים ולאנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין, לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין, ואם נבחרו או נתמנו שלא כדין – להימנע מלפעול;

[…]

הנה כי כן, אם בסע’ 15(ד)(2) הספציפי לא די, בא לנו התנאדמסייעא שבסע’ 15(ג) הכללי, המסמיך את הבגץ לדון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק“, וזה אומר שעל פי חוק היסוד הזה הבגץ הוא זה אשר קובע את גבולות סמכותו.

עד כמה ניתן להרחיק לכת באמצעות הסעיף הזה הראיתי במאמר על סמכותו של הבג”ץ לפזר את הכנסת, שם הבאתי שורה של דוגמאות שעשויות להצדיק את פיזורה של הכנסת ועריכתן של בחירות חדשות.

זו הייתה הדוגמה האולטימטיבית שהבאתי:

[…] מצב בו כנסת שנבחרה מחליטה לצאת לפגרת בחירות, עד לבחירות הבאות, ארבע שנים לאחר מכן, החלטה שמשמעותה היא ארבע שנים ללא חקיקה וללא פיקוח פרלמנטרי על הממשלה, ארבע שנים בהן אפילו אי אפשר לקיים הצבעה על יו“ר קבוע לכנסת, או על כינון הממשלה, וארבע שנים בהם חברי הכנסת מקבלים את שכרם, ולא עושים כלום.

ואמרתי:

לי אין ספק: לו אני שופט בג“ץ וצריך לדון בעתירות האלה לא הייתי מהסס להשתמש בסע’ 15(ג) כדי לפזר את הכנסת (ובדוגמה האחרונה שנתתי – לתת פסק–דין הצהרתי לפי ייראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה). זה לא להעמיד את עצמי מעל הבוחר – זה להחזיר את ההחלטה לידי הבוחר, בנימוק ש“חזקה על הבוחר שהוא לא התכוון לבחור כנסת כזאת, ואין מנוס מלהחזיר את הכדור לידיו, על מנת שיחשוב פעמיים“.

ובהמשך, תחת ראשהפרק לא התערבות בפוליטיקה, הבהרתי:

תרופת המבוגר האחראי” שאני מציע במקרה כזה היא להורות על פיזור הכנסת, ועריכת בחירות חדשות.

כדי שלא להתערב בהליכים ובשיח הפוליטי החלטה כזאת יכולה לכלול גם הוראה לפיה הכנסת תפעל במלוא סמכויותיה עד ליום השבעתה של הכנסת שתיבחר מכוחה ההחלטה הזאת, ולא יהיה תוקף לכל הוראה שבתקנון הכנסת בדבר פגרת בחירות (אפשר לתת שבוע–שבועיים, אם רוצים).

כמובן שאם הבחירות האלה תאמצנה את המצב שהביא להן, הבג“ץ לא יוכל לחזור על התרגיל, כי עכשיו ברור שהקואליציה היא על דעתו של הבוחר.

לא טוב לכם? בטלו את סע’ 15(ג), וצאו לפגרה של ארבע שנים!

האם מוצדק להוציא את נתניהו לנבצרות?

האמת? אני לא יודע, כי לא התעמקתי בעתירה, וגם לא ראיתי את תגובותיהם של המשיבים, כך שאין לי שום בסיס להביע דיעה.

מעבר לכך, נראה לי שהמקרה כאן נמצא בתחום האפורבו כל דיעה היא לגיטימית, דעתי אינה עדיפה על דעתכם, ולכן אין בדעתי להביע דיעה בעניין, גם אחרי שיינתן פסקהדין.

שונה יהיה הדבר אם בפסק הדין יתגלה כשל בתרבות השפיטה, ואז אביע את דעתי – בלי קשר לתוצאה.

בינתיים התייחסתי במאמרי זה רק לשאלת הסמכות והעילה, ולטענה המטופשת לפיה עצם הדיון משול להפיכה צבאית“, לע.

יקבלו או לא יקבלו?

בסוף הדברים המיוחסים לראשי הקואליציה, נאמר כי העם ונציגיו לא יקבלו לעולם דיון משפטי על אפשרות של הפיכה“.

לא אתייחס לכך שבעלי הדברים רותמים את עגלתם (“אפשרות של הפיכה“) לפני הסוסים (“דיון משפטי“), ואני מניח שאם באותו דיון משפטי על אפשרות של הפיכההעתירה תידחה בנימוק שזו אכן הפיכה“, העם ונציגיו יקבלו בשתי ידיים שמחות ועולצות את אותו הדיון.

אבל נניח כי הכוונה היא לומר כי העם ונציגיו לעולם לא יקבלו את פסקהדין, אם הבגץ יפסוק שלא לטעמם, ויורה על נבצרותו של בנימין נתניהו”.

הרשו לי לנחש כי הדברים האלה לא ייאמרו בכתבי התשובה של ראשי הקואליציה או של נתניהו עצמו, שגם הוא במשיבים.

אבל נניח כי העתירה תתקבל, ונתניהו ייאלץ לצאת לנבצרות – כיצד יתבטא הדבר שהעם ונציגיו לעולם לא יקבלו את פסקהדין“?

לגבי נציגיושל העם – והכוונה היא, איך לא, לנציגי העם שבקואליציה (להם הצביעו פחות ממחצית העם) – אני מניח שחלקם יקבלו את פסקהדין בהרכנתראש, חלקם במחאה קולנית (טלי גוטליב, דיסטלאטבריאן, מירי רגב, דוד אמסלם ואחרים), וחלקם יקראו לנתניהו לא לכבד את פסק הדין, ולחברי הממשלה כולם להימנע מלקבוע ממלא מקום לראש הממשלה – הכל אפשרי, ואני, כחובב כאוס וגרוטסקות מינקות, רק מחכה לכך.

ואולי, מי יודע, יימצאו חלק מהנציגיםשדווקא ישמחו על כך שהבגץ המשוקץ הוציא להם מהתחת את הקוץ ששמו בנימין נתניהו, אשר בלעדיו הם לא יכלו להיפטר ממנו.

והשאלה המעניינת יותר היא אם העםאכן לעולם לא יקבלו את פסקהדין“.

אז ככה:

מחצית (קצת יותר) מהעם“, אלה שהצביעו לגוש אנטיביבי לבטח ירקדו משמחה.

אני מניח שגם חלק ממצביעי גושביבי כבר מבינים שבחירהצבעתם כבר מיצה את עצמו, ויקבלו את פסק הדין ברמה כזו או אחרת של הסכמה או התלהבות.

חלק, משמעותי, אפשר לומר, מהציבור הרקביביסטי יביע את דעתו מעל גלי הפייסבוק, ויגיד כי שופטי הבגץ חושבים שהשמש זורחת להם מהתחת.

כמה ייצאו להפגין? אולי כמה מאות, וגם זה בספק.

_______

לקריאה נוספת:

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

על המותר והאסור במשטר דמוקרטי מול דיקטטורה שבאופק

על רפורמת יריב לוין: הפרדת רשויות, שיעור למתחילים

על הדיבורים בעניין מרי אזרחי

על רפורמת יריב לוין בעניין בחירת השופטים – והיה כי תקרום גידים ועור

העולם כולו נגדנו: הפסטיבלחוזר!

אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים

ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)

לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!

מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח

איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת

לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!

בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!

נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!

חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022

על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!

על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

תגובה אחת על “האם הדיון בנבצרות הוא “הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות”?”

  1. soundos הגיב:

    nice blog!!!!!!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר