בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59420

בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה

עוד שמחה רוטמן ועו”ד יריב לוין רצו בעבר כמו משוגעים לבגץ, וטענו לחוסר סבירות קיצוני וחוסר מידתיות – היום, בכנסת ובממשלה, הם יורקים לבאר ממנה שתו.

שמחה ניר, עוד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

הקדמה: על הטוענים נגד מבחני הסבירות והמידתיות

מה אומר המחוקק שנבחר כדין …”, וגו’?

לא חדש

דוגמה לחוסר סבירות קיצוני

כיצד נולדה ההתקפה על עילת ה”מידתיות”?

סעיפי סלאחרים

על הצביעות וחוסר הבושה של שמחה רוטמן

וגם ליריב לוין לא חסר

על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה”ל, או את צה”ל לפוליטיקה?

ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!

עידו נתניהו, בוקר טוב אליהו!

בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

הקדמה: על הטוענים נגד מבחני הסבירות והמידתיות

הטוענים כנגד השימוש של בתי המשפט (בעיקר הבגץ) במונחים כגון סבירותומידתיותנחלקים לשתי קבוצות:

האחת – אלה שמדקלמים מנטרות מדפי המסרים, ואין להם כל מושג על מה הם מדברים;

והשנייה – הצבועים שדווקא יודעים היטב במה המדובר, והם עצמם גם רצים לבתי המשפט ונאחזים בטענות האלה, אבל כדי לתפוס כסא בכנסת ובממשלה הן טוענים בדיוק ההיפך. הכוונה היא, כמובן, לשר המשפטים דהיום, יריב לוין, ויור ועדת החוקה, חוק ומשפט, של הכנסת דהיום, שמחה רוטמן.

וזו תמצית הטענות נגד מבחני הסבירות והמידתיות: המושגים האלה הם אלסטיים“, נתונים לשיקולו האישי, ו/או לקביעה על פי ערכיו של השופט, ו/או על פי שרירותליבו של השופט, “ומי בכלל שם אתכם, ה’נאורים’, למלא את מקומו של המחוקק שנבחר כדין על ידי הבוחרים, שהםהם הריבון – ולא אתם“.

מה אומר המחוקק שנבחר כדין …”, וגו’?

סע’ 8 לחוקיסוד: כבוד האדם וחירותו (המכונה גם “פיסקת ההגבלה”), זה לשונו (כל ההדגשות במובאות כאן אינן במקור):

אין פוגעים בזכויות שלפי חוקיסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

הוראה דומה נמצא גם בחוק יסוד: חופש העיסוק.

תקנה 51 לתקנות התעבורה, תשכא-1961, זה לשונה:

לא ינהג אדם רכב אלא במהירות סבירה בהתחשב בכל הנסיבות ובתנאי הדרך והתנועה בה, באופן שיקיים בידו את השליטה המוחלטת ברכב.

ונא לא לבלבל עם תקנה 54, הקובעת מהירות מירבית לפי סוג הדרך וסוג הרכב, וזה אומר שאם הנסיבות הספציפיות מחייבות נסיעה במהירות נמוכה יותר מהמהירות המרבית – יד הנסיבות היא על העליונה.

תקנה 21 (ג) לאותן תקנות, זה לשונה:

לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך.

תקנה זו לא משתמש במילה סבירות“, אבל מאמצת את עקרונות הרשלנות כפי שנקבעו בדיני הרשלנות הכלליים, הן בדין הפלילי, הן בדין האזרחי והן בפסיקה.

כך, למשל, סע’ 35 לפקודת הנזיקין, אשר דן בעוולת הרשלנות זה לשונו:

עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות – הרי זו התרשלות […]

המבחן הזה, מבחן האדם הסביר ונבון“, מקובל גם בדיני הרשלנות במשפט הפלילי.

ובחזרה לתקנות התעבורה, שם נמצא בשפע מונחיסל אשר משאירים לבית המשפט את העבודה הסופית. כך, למשל: “זהירות“, “הפרעה“, “ריווח“, “צורךוכו’, על הטיותיהם השונות.

מדוע המחוקק משאיר קצוות פתוחיםכאלה?

משום שאין ברירה: האם יכול המחוקק לקבוע מה תהייה המהירות הסבירה בדרך לא עירונית כשנכנסים לסיבוב ברדיוס X מטרים אחרי Y דקות של גשם בעצמה Z, בכלי רכב מסוגים שונים, ובמשקלים שונים?

לא, הוא לא יכול.

לא חדש

נושא הסבירות אינו חדש במקומותינו, הוא קיים איתנו לא רק מאז פרוץ המדינה, אלא גם מימי המנדט הבריטי על פלשתינה (אי), ואיש מעולם לא טען כי המושג הזה הוא אלסטי“, נתון לשיקולו האישי, ו/או לקביעה על פי ערכיו של השופט, ו/או על פי שרירותליבו של השופט, “ומי בכלל שם אתכם, ה’נאורים’, למלא את מקומו של המחוקק שנבחר כדין על ידי הבוחרים, שהםהם הריבון – ולא אתם“.

הוא קיים גם במשפט המנהלי, בו בית המשפט בוחן את סבירות פעולתו של השלטון – בין במישרין בין בעקיפין.

מה שיש לציין הוא שבית המשפט לא מכניס את עצמו לנעליה של הרשות המוסמכת לא מחליף את שיקול דעתה בשיקול דעתו שלו, ולא שואל את עצמו מה הוא היה עושה, וכיצד הוא עצמו היה פועל, אם הוא היה בנעליה של הרשות.

הוא רק מתערב כאשר מדובר בחוסר סבירות קיצוני” (וגם את זה הוא עושה בקמצנות חזירית קיצונית“, אבל זה עניין נפרד).

דוגמה לחוסר סבירות קיצוני

ככל שידיעתי מגעת, הדוגמה הזאת לא התעוררה מעולם בבית המשפט, וספק אם היא תתעורר איפעם, וזה מאפשר לנו לדון בה באופן הכי מופשטבלי שניחשד במוטות פוליטית, רל.

שר התחבורה, כידוע, הוא המוסמך לקבוע בתקנות כלליות את המהירות המותרת בכל דרך, ולכל סוג רכב, ולהבדיל מכל סמכות אחרת של השר שהוא יכול לאצול לאחרים, את הסמכות הזאת הוא לא יכול לאצול (סע’ 33(ב) לחוק יסוד: הממשלה).

מדוע נקבע ששרים לא יכולים לאצול לאחרים את הסמכות לקבוע תקנות כלליות? משום שלבד משיקולים מקצועיים, לקביעה כזאת יש גם השלכות ציבוריותפוליטיות.

כך, למשל: עניין המהירות המותרת: כיוון שהשר מייצג גם את הציבור שבחר בו, והוא מן הסתם רוצה להיבחר שוב ושוב, הוא רשאי לקבוע מהירות נמוכה מזו שהמומחים יציעו לו, אם הבטיחות היא בראש מעייניו (ומעייני הציבור שאליו הוא נושא עיניו), ומהירות גבוהה מזו שהמומחים יציעו לו – אם ההנאה מהנסיעה, כולל הגעה ליעד בזמן קצר יותר, היא המנחה אותו.

המהירות המותרת בדרך לא עירונית רגילההיא 80 קמש.

נניח שעם גבור גלי תאונות הדרכים מחליט שר התחבורה להוריד את המהירות ל-70 קמש. האם בית המשפט יקבל טענת חוסר הסבירות? סביר להניח שלא: אולי זה “חוסר סבירות”, אבל לא “חוסר סבירות קיצוני”.

ומה אם השר יוריד את המהירות ל-1 קמש, תחת הסיסמה הבטיחות מעל לכל“?

בית המשפט יתערב ויגיד לו עד כאן!

מדוע בית המשפט יתערב במקרה הזה? משום שזה אכן חוסר סבירות קיצוני“, אשר לא מביא בחשבון כי לקידמה יש מחיר שהציבור מוכן לשלם כדי ליהנות מהתחבורה המוטורית, ואנחנו הרי לא יכולים לחזור לתקופת הדיליג’אנסים.

אגב, לכך גם יש התייחסות ברורה של ביהמש העליון, הרבה לפני אהרן ברק, האקטיביזם השיפוטי והמהפכה השיפוטית המיוחסת לו.

בתיק בגץ הידוע גם בשם בג”ץ יומן סומייל“, הוא בג”צ 243/62 – אולפני הסרטה בישראל בע”מ נגד לוי גרי והמועצה לביקורת סרטים ומחזות, משרד הפנים; פד”י טז, ע’ 2407, 2426, שם נקבע (וספק אם בפעם הראשונה) כי עקרון איההתערבות במעשי הרשות אינו קונקלוסיבי. כך אמר שם השופט משה זילברג:

אין אני כופר בכלל הנודע – כלל אשר, מרוב שימוש בו, נהפך כמעט ממטבע לאסימון – כי אין ביתהמשפט הגבוה לצדק מעמיד את שיקוליוהוא במקום שיקולי הרשות המוסמכת. ואףעלפיכן, כאשר העניין הוא בעל חשיבות ציבורית מרובה, וגדרי הספקות שבו אינם מצריכים מומחיות מיוחדת, אלא נהירים ובהירים וברורים לכל – במקרה כזה אין חולקין כבוד לרב, היא הרשות המוסמכת, וביתמשפט זה, אם ייראה לו הדבר, יהפוך עלפיה את קערת החלטת הרשות”.

וזה אומר שאם הרב“, קרי: שר התחבורה, יוריד את המהירות המותרת ל-70 קמש נחלוק לו כבוד, אבל אם הוא יוריד את המהירות ל-1 קמש – לא נחלוק לו כבודו, כי לשם כך אין צורך במומחיות מיוחדת“.

כאשר אנחנו יורדים מ-70 קמש ל-1 קמש – איכן יגיד בית המשפט עד כאן“?

האמת – אני לא יודע, ואני מתאר לעצמי כי שופטים שונים יתנו תשובות שונות, אבל חיי המשפט מכירים בכך שהשופטים אינם מכונות אוטומטיות“, ואיש לא טוען שיש לסגור את הבאסטה“, ולהשאיר את השטח לשרירות ליבם של בעלי השררה.

כיצד נולדה ההתקפה על עילת ה”מידתיות”?

כפי שאני אומר כל הזמן, חיים בינינו רבים עם בטן מלאה על מערכת המשפט, אבל כל נפגע שמר את טרוניותיו מתחת לשפם“, או, לכל היותר, שפך אותן בפני חבריו במפגשים של ערבשבת (וברבות הימים – גם ברשתות החברתיות).

מתי החלו הבריות להשפיך את טרוניותיהם בשער בתרבים?

כאשר הפוליטיקאים נעצו סיכה פוליטית חדה בבלון חוסרהאמון בשופטים: הבג”ץ “סמולני” – זה נקלט והתפשט כאש בשדה קוצים, ופתאום כל מצורע וזבחוטב שלא קרא אפילו פסקדין אחד בחייו פתאום נעשה פרופסור למשפטים, ומדקלם מנטרות על סמכות“, על נטילת סמכות ללא בסיס בחוק“, על אקטיביזם שיפוטי“, ומה לא.

וכן, כן … גם לתקוף את עילת חוסר הסבירות“. אנשים שלא מבינים, או שלא רוצים להבין, שבלי העילה הזאת נפתחת האוטוסטרדה לשרירות ליבו של השלטון.

אלא מאי? המנטרה סבירותכנראה לא הספיקה.

היא לא הספיקה משום שהיא הייתה קיימת כבר משניםשנימה;

היא לא הספיקה, משום שבמשך השנים היא נשחקה עדדק;

והיא לא הספיקה, משום שהיא לא הספיקה.

באו חכמים בעיני עצמם והוסיפו מנטרה חדשה: “מידתיות“: מי אתם, השופטים, פקידים שלא נבחרו אלא על ידי עצמם, שתקבעו מה מידתיומה לא, ובכך תשימו עצמכם מעל המחוקק שנבחר כדין בבחירות דמוקרטיות ומייצג את העם כולו?

אלא מאי?

ממציאי המנטרה החדשה לא גילו להמונים המסוממים שלהם שהמילה מידתיותלא נקבעה אלא עי המחוקק שנבחר כדין בבחירות דמוקרטיות ומייצג את העם כולו” – בכבודו ובעצמו.

נחזור, אם כן, שוב אל פסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אותה כבר הבאנו למעלה מכאן:

אין פוגעים בזכויות שלפי חוקיסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

וזה אומר כי כאשר מונחת לפני בית המשפט טענה על פגיעה בזכויות לפי חוק היסוד, הוא נדרש עי המחוקק (שנבחר כדין, בלהבלהבלה), וממילא אף חייב, לקבוע אם הפגיעה היא לא רק בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, אלא גם אם הפגיעה היא אכן מידתית“.

חכ עוד שמחה רוטמן, הַעֵינֵ֞י הָאֲנָשִׁ֥ים הָהֵ֛ם תְּנַקֵּ֖ר?

שמחה רוטמן, האם אין לך טיפת בושה?!

סעיפי סלאחרים

ספרי החוקים, קובצי התקנות מלאים סעיפיסל וביטויים אפוריםאשר משאירים לביהמש את מירווח שיקולהדעת שהמחוקק לא יכול לתת להם מראש תוכן ומשמעות מדוייקים.

קחו, למשל, מושגים כגון תקנת הציבור“, “זילות בית המשפט“, “תקלה ציבורית” (עבירה שבוטלה בינתיים), “הפרעה לתנועה“, “הפרת אמונים“, וכו’.

ראו, למשל, כמה ביטויים גמישיםיש בסע’ 194 לחוק העונשין, תשלז-1977, על שני הסעיפים הקטנים שבו:

(א) המקים שאון או מהומה במקום ציבורי, בלי סיבה סבירה ובאופן העלול להפריע לתושבים או להביא להפרת השלום, דינו מאסר שלושה חדשים.

(ב) המעליב אדם במקום ציבורי באופן העלול לעורר אדם הנוכח אותה שעה להפר את השלום, דינו מאסר שלושה חדשים.

אכן, נשמעת לא פעם ביקורת על ההגזמה של המחוקק בסעיפיסל, והטענה היא שהם מקשים על האזרח לדעת מה מותר ומה אסור לו, אבל אף אחד לא טוען מי אתם, השופטים, פקידים שלא נבחרו אלא על ידי עצמם, שתקבעו מה מידתי“, “סביר“, כמה דציבלים צריכים להיות כדי שהרעש יהיה שאון“, ומה לא, ובכך תשימו עצמכם מעל המחוקק שנבחר כדין בבחירות דמוקרטיות ומייצג את העם כולו?”.

על הצביעות וחוסר הבושה של שמחה רוטמן

את שמחה רוטמן הצבוע אני מכיר מהרשת כבר כמה וכמה שנים.

הוא אחד מהתוקפים בעוז את עצם קיומו של הבגץ, את האקטיביזם השיפוטי, ואת עילות הסבירות והמידתיות, אבל לא מתביישים להיאחז בכל אלה כאשר נוח להם הדבר – בין בבית המשפט, בין בכל כתביהם.

וכאשר אני שואל אותו (ולא רק אותו) האם אתה בעד האקטיביזם השיפוטי, או נגדו, הוא ממלא את מקלדתו מים.

קחו, למשל, את תיק בגץ 6064/17, בו ייצג רוטמן את ביתו הפוליטי, התנועה למשילות ודמוקרטיה, בעתירה נגד היועץ המשפטי לממשלה ואחרים, שם הוא טען כי החלטת היועמש אינה מידתית ואינה סבירה.

והיום, ברוב חוצפה, צביעות וחוסר בושה, הוא יוצא נגד הבגץ ונגד מבחני הסבירות והמידתיות.

הנה שוב רשימת הבגצים של רוטמן, שמחה, 23 במספר (ולא בטוח שהיא מלאה):

בגץ 8485/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה ננציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ, ואח’;

בגץ 5834/20 התנועה למשילות ודמוקרטיה נשר המשפטים, ואח’;

בגץ 8766/20 ‏ ‏ התנועה למשילות ודמוקרטיה נשר המשפטים, ואח’;

בגץ 2208/19 אבישי גרינצייג נפרקליט המדינה, ואח’;

בגץ 3259/18 בית מורשת אורי צבי גרינברג נמשרד התרבות והספורט;

בגץ 59/19 מפלגת זהות תנועה ישראלית יהודית נמבקר המדינה;

בגץ 7394/18 ערן שטראוס נבית משפט לעניינים מקומיים באריאל;

בגץ 6064/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה נהיועץ המשפטי לממשלה, ואח’;

בגץ 5801/15 דיבובי אהרון מאיר (ער) נממשלת ישראל משרד החינוך ועדת התמיכות, ואח’;

בגץ 6022/17 התנועה למשילות ודמוקרטיה ננשיאת בית המשפט העליון;

בגץ 2683/16 פלוני ננציבת הביקורת על מערך התביעה ומייצגי המדינה בערכאות, ואח’ (בקשה להצטרף);

בגץ 5803/15 ישיבת תורת חכם ללימוד הנגלה והפנימיות נממשלת ישראל משרד החינוך ועדת התמיכות, ואח’;

בגץ 1004/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נהשר לבטחון פנים, ואח’;

בגץ 7609/13 התנועה למשילות ודמוקרטיה נממשלת ישראל, ואח’;

בגץ 70/15 התנועה למשילות ודמוקרטיה נהיועץ המשפטי לממשלה, ואח’;

בגץ 4822/14 התנועה למשילות ודמוקרטיה נרשות השידור, ואח’;

בגץ 6101/12 עמותת כנסת יחזקאל אלעד נממשלת ישראל, ואח’;

בגץ 7385/13 איתן מדיניות הגירה ישראלית ואחנממשלת ישראל, ואח’;

בגץ 7907/13 התנועה למשילות ודמוקרטיה נמזכיר הממשלה, ואח’;

בגץ 5141/11 דר אבי ליליאן נראש עיריית רמת גן ויור החברה הכלכלית לרמת גן, ואח’ (בקשה להצטרף);

בגץ 984/13 התנועה למשילות ודמוקרטיה נ’ שר המשפטים, ואח’;

בגץ 9459/12 עמותת כנסת יחזקאל אלעד נממשלת ישראל משרד החינוך אגף בכיר מוסדות תורניים, ואח’;

ועל הצביעות הזאת כבר אמרתי: אוכלים בשר חזיר בבית הכנסת, ביום כיפור החל בשבת, ודורשים מהזולת לשמור דיני כשרות ומועדים!

וגם ליריב לוין לא חסר

גם יריב לוין הכריז מלחמה על הבגץ, אבל, כמו כל חבריו, גם הוא ידע לפנות לבגץ, ולטעון לחוסר סבירות קיצוני. ראו בגצ 7375/06‏ ‏ עוד יריב לוין נראש ממשלת ישראל מר אהוד אולמרט, עתירה שכולה שירהלל למבחן הסבירות, ולתפקידו של הבגץ כשומר על זכויות האזרח, ושלטון החוק.

ראו גם מה שכתבתי עליו, תחת הכותרת הוא כתב את ה”מיין קאמפף” שלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו, שם הצגתי את השאלה מיהו ההיטלר הישראלי שאורב לנו מעבר לפינה, וגם השבתי עליה.

_______

לקריאה נוספת:

על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה”ל, או את צה”ל לפוליטיקה?

ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!

עידו נתניהו, בוקר טוב אליהו!

בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

על המותר והאסור במשטר דמוקרטי מול דיקטטורה שבאופק

על רפורמת יריב לוין: הפרדת רשויות, שיעור למתחילים

על הדיבורים בעניין מרי אזרחי

על רפורמת יריב לוין בעניין בחירת השופטים – והיה כי תקרום גידים ועור

העולם כולו נגדנו: הפסטיבלחוזר!

אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים

ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)

לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!

מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח

איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת

לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!

בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!

נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!

חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022

על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!

על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר