אידיוטים, על איזה “איזון” אתם מדברים, ועל איזו “פשרה”?!

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/59474

אידיוטים, על איזה איזוןאתם מדברים, ועל איזו פשרה”?!

הבגץ בישראל הוא מוסד פרוממשלתי, אשר במקום לשמור על זכויות האזרח מול השלטון, הוא מוציא צו מוחלט רק בעתירה אחת מתוך מאה *** כעת, בשם האיזון“, מחוללי הרפורמה רוצים לקחת מהאזרח גם את המעט שיש לו!

שמחה ניר, עוד

בן 83 אנוכי היום (15.6.2022), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

מבוא

על המתח שבין זכויות הפרט לבין האינטרסים של השליטים

המציאות בפועל

מה הם מציעים לנו?

מילה אחת על ה”דיקטטורה של הבג”ץ”

כן, יש דיקטטורה של הבג”ץ, אבל לא מה שאכפת לכם ממנה!

נאום נתניהו בלונדון, לקראת סוף השבוע

איך זכיתי במכרז לתפקיד היועץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי?

מלחמת אזרחים לפתחנו, מלחמה עקובה מדם

לא לשום “מתווה”, לא למצמוץראשון, לא ל-Uphill Battle!

נאום נתניהו בגרמניה, לקראת סוף השבוע

בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה

על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה”ל, או את צה”ל לפוליטיקה?

ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!

עידו נתניהו, בוקר טוב אליהו!

בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

מבוא

במאמר השקרים של אליקים רובינשטיין ושות’, והקת של שלום אייזנר אמרתי, בין השאר:

את הקהל העולמי אי אפשר להחליף

אני רוצה להתייחס כאן לנקודה אחרת, שאף אחד לא מדבר עליה במפורש. על הטענה ש”זורקים” את הקצין “בשביל לרצות את דעת הקהל העולמית”.

כן, זה מה שצריך לעשות.

דעת הקהל העולמית אינה רשות חוקרת, ואינה בית משפט. היא לא שומעת עדית ולא גובה ראיות. גם הנכונות שלה לשמוע הסברים היא די מוגבלת. היא די מוגבלת, משום שלדעת הקהל יש פתיל קצר, ועד שה”הסברים” שלנו יגיעו אל דעת הקהל העולמית, היא כבר תהיה עסוקה בדברים אחרים.

[…]

צה”ל מבין את זה, ולכן הוא מחנך את חייליו ומפקדיו להילחם “בידיים קשורות מאחוריהם”. זה קשה, אבל זה חלק מדרישות התפקיד, במיוחד כיום, כאשר התקשורת הכתובה והמצולמת מלווה – וטוב שכך – את כל המלחמות שבעולם. אם התקשורת הייתה פועלת לפני כמה עשורים כפי שהיא פועלת כיום, ייתכן מאוד שמעשי טבח מפורסמים, כמו טבח כפר קאסם או טבח מאילאי לא היו מתרחשים, ואולי גם שואת יהודי אירופה הייתה נראית אחרת.

בדומה לכך, מי שרוצה להנהיג מדינה דמוקרטית בתתרבות חייב להבין שאם הוא רוצה להגשים את חלוםחייו (ועל הדרך גם להשיג כוח, כבוד וכסף) הוא לוקח על עצמו להתנהל עם ידיו הקשורות לו מאחור – במידה זו או אחרת.

על כך אדברה היום ואעידה.

על המתח שבין זכויות הפרט לבין האינטרסים של השליטים

בין זכויות הפרט לבין האינטרסים של השליטים קיים מתח מתמיד: הפרט רוצה כמה שיותר חירות, ואילו השליטים רוצים כמה שיותר כוח, שררה, נוחיות.

הבהרה: בגלל המשטר הקואליציוני שלנו, בו הכנסת היא עושתדברו הכנועה של השלטון, אני אתייחס אליהם כגוף אחד, ואקרא לו הממשלה“, ולרשות השופטת, על כל ערכאותיה, שלוחותיה וסניפיה, אקרא בגץ“.

אכן, לא תמיד אפשר לתת לפרט חירות מלאה: אי אפשר לנהל מדינה בלי חובת השירות הצבאי, בלי תשלום מסים, וכו’.

יחד עם זאת, לפעמים הגבלת החירות לא נובעת מהצורך במשילות“, אלא דווקא מיצר בעלי השררה לכפות על הפרט את עצמם ואת ערכיהםהם: החובה לחגור חגורת בטיחות או לחבוש קסדה, איסור התחבורה הציבורית בשבת גם במקומות בהם אין איש שרגשותיו הדתיים עשויים להיפגע, או איסור ההפלות, וכו’: וואט איז יור ביזנס ברחם שלי?!

נתתי כאן רק דגימותאקראי, בשביל העיקרון, כי במקום הזה אני מדבר רק על הכלים בהם הוא ממומש, באשר דיון נרחב ומעמיק יותר מצריך מאמר נפרד, מקיף, ואליו נגיע בהזדמנות קרובה.

כיצד ניתן לאזן בין זכויות הפרט לבין האינטרסים של השליטים?

עי בית משפט בלתי תלוי, אשר מושך את השמיכה לכיוון זכויות הפרט, מול השלטון, שמושך את השמיכה לכיוונו, כאשר שני הגופים האלה הם בעלי מעמד שווה, כוח שווה, והכל מוסדר בחוק.

נדגים את הדבר בציור א’:

קמו הזועקין געוואלד: הבגץ, חונטת פקידים שבחרו את עצמם, לקח לעצמו סמכויות שלא ניתנו לו בשום חוק, ושם עצמו מעל הרשות המחוקקת, שנבחרה כדין עי הריבון, הוא העם, ומייצגת את הריבון הזה, שהוא הסמכות העליונה!

אז יש לי הפתעה לכל הזועקין מרה: העם הריבון הזה, באמצעות הכנסת הריבונית ובחקיקה שנתקבלה כדין, נתן בידי מערכת המשפט את כוחותהעל, לבקר גם את הממשלה, וגם את חוקיה של הכנסת עצמה.

ראו, בין השאר, את פיסקות ההגבלה שבשני חוקיהיסוד משנת התשנב-1992, ואת סע’ 15 לחוק יסוד: השפיטה.

ושוב, הבהרה: כיוון שבמאמר הזה אני, כאמור, מדבר על הכלים ולא על התכנים, אני משאיר לעתמצוא את הוויכוח בשאלה אילו הסמכויות המחוקק העניק לבתי המשפט בחוקיהיסוד האלה, ומי שחולק עלי, יבוא ויחלוק – הכל שרי.

ויש לי עוד הפתעה בשבילכם, כל הזועקין מרה וזועקי הגעוואלד: הבגץ במדינת ישראל משתמש בסמכויותיו בקמצנות חזירית!

הבגץ הזה מוציא רק צו מוחלט אחד על כל 100 עתירות נגד רשויות השלטון;

הבגץ הזה מכופף את ידיהם של עותרים רבים ומי שלא שועה לרמזי אולי אדוני ימשוך את עתירתונענש בהוצאותכאלה שהוא כבר לא יחזור אליהם עם עתירות נוספות;

אכן, לפעמים, אחרי חודשים ושנים של מלחמת התשה, כנגד העותרים הבגץ זורק להם עצם יבשה, וגם זאת מתחת לשולחן, ובלי שום לקחים לשלטון המתעמר באזרח.

המציאות בפועל

אם לכך איזוןתקראון, ראו את המציאות בפועל, בציור ב’:

אבל לשליטים החדשים השתן עלה לראש, ובשם האיזוןהם רוצים לגזול מהאזרח הקטן גם את כבשתהרש הרזה שלו. ראו ציור ג’:

ועל כך שוררה נעמי שמר זל: שמור על המעט שיש לי!

מה הם מציעים לנו?

עכשיו, אחרי שהם בדרך לשחוט את כבשתהרש המצ’קמקת, הם מזמין את האזרח הקטן, כבר עירום ועריה, להידברות“. לפשרה“.

תגידו, תגידו … how stupid do you think we are? פשרה בין מה למה? פשרה בין ציור ב’ לציור ג’?!

אז תרשמו לפניכם: הפשרה היחידה שאני מוכן לשמוע עליה – וגם זאת רק בחירוקשיניים – היא השארת המצב (ציור ב’) על כנו – בתקווה לימים טובים יותר.

פשרה זמנית, בחירוק שיניים

 

מילה אחת על הדיקטטורה של הבגץ

אחד הפזמונות של תומכי הרפורמה הוא ביטול הדיקטטורה של הבגץ“.

נו, בטח: כאשר הכנסת חוקקה שניתן לעצור חיילים ל-12 חודש בלי להביאם בפני שופט, בא הבגץ ופסל את זה – אחלה דיקטטורה.

אלמנה המטופלת בשמונה ילדים קיבלה מהורי בעלה המנוח, אבי ילדיה, את רכבם אחת לשבוע, הכנס חוקקה שבכך היא מאבדת את הבטחת ההכנסה. בא הבגץ ופסל את זה – אחלה דיקטטורה!

כן, לעתים בתי המשפט פוסקים גם שלא לטעמי, אז אני קופץ על רגלי האחוריות.

כן, לעתים קרובות – קרובות מדי! – בתי המשפט מגלים חוסר יושר אינטלקטואלי: מתעלמים מכל טענה וראייה שאינן מתיישבות עם התוצאה אותה הם סימנו מראש, פוסקים דברוהיפוכו לפי זהות בעלי הדין, ולפי האינטרס שלהם בכל רגע נתון, ועל כך אני רב איתם זה כששים שנה.

כאשר נהר הירקון הפך לביצתשופכין מצחינה, אני לא קראתי לסתום אותו בבטון, אלא לטהר אותו מהשפכים.

מחוללי הרפורמה לא מבקשים לטהר את בית המשפט, ולהבריא את תרבות השפיטה הקלוקלת: הם לא רוצים מערכת משפט דמוקרטית, הם רוצים לאתרג את תחלואיה של מערכת המשפט, להנצחת שלטונם.

הם רוצים לקבור ולכסות בבטון גם את המעט שיש לי.

ועל כך אין לי שום כוונה לעבור בשתיקה.

כן, יש דיקטטורה של הבגץ, אבל לא מה שאכפת לכם ממנה!

בנוסף לכל מה שאמרתי לעיל, מערכת המשפט היא מערכת דורסנית ונקמנית.

היא מתנקמת בכל מי שמבקר את תרבות השפיטה הקלוקלת האוכלת בה בכל פה.

אני, למשל, הוצאתי ממקצוע עריכתהדין לשתי צמיתויות מצטברות + 27 שנים נוספות (מצטברות גם כן, איך לא), בגלל הביקורת שלי עליהם.

נו, ואיפה הם מגיני הדמוקרטיהאשר זועקים דיקטטורהדיקטטורהדיקטטורהדיקטטורהדיקטטורהדיקטטורה?!

לא תמצאו אותם, כי אין כאן לא ביבימלךהעולם, לא שנאת ערבים ולא חיוך שמנוני.

אז תפסיקו לקשקש על דיקטטורה של בגץ“, כי זה לא מעניין אתכם, אפילו לא כקליפת השום דאשתקד.

אתם רוצים דיקטטורה שלטונית, דיקטטורה בה בנג’מין אורבן שולט גם בממשלה, גם בכנסת וגם בבתי המשפט.

במוחכם המצומק והמצ’וקמק אתם לא מסוגלים להבין שיום אחד זה יפגע גם בכם.

_______

לקריאה נוספת:

נאום נתניהו בלונדון, לקראת סוף השבוע

איך זכיתי במכרז לתפקיד היועץ המשפטי למשרד לביטחון לאומי?

מלחמת אזרחים לפתחנו, מלחמה עקובה מדם

לא לשום “מתווה”, לא למצמוץראשון, לא ל-Uphill Battle!

נאום נתניהו בגרמניה, לקראת סוף השבוע

בשבחי הסבירות והמידתיות אדברה היום ואעידה

על הסרבנות: האם מכניסים את הפוליטיקה לצה”ל, או את צה”ל לפוליטיקה?

ביביסטים, רציתם ברדק? רציתם כאוס? תקבלו בשפע!

עידו נתניהו, בוקר טוב אליהו!

בחירות עכשיו – חיוני ואפשרי!

בנימין נתניהו, אל תציע לנו “נגושיאיישנז”

בנימין נתניהו, אנחנו מחכים לפקודה!

חוק יסוד: מחנות ריכוז, התשפג-2023

דפוקי מערכת המשפט: לאידיוטים האלה זה לא מספיק!

האם הדיון בנבצרות הוא הפיכה צבאית, ניסיון הדחה לא חוקי בחוסר סמכות“?

הוא כתב את המיין קאמפףשלו לפני כעשרים שנה, היום הוא מגשים אותו

יוזף גבלס חי בישראל!

על המותר והאסור במשטר דמוקרטי מול דיקטטורה שבאופק

על רפורמת יריב לוין: הפרדת רשויות, שיעור למתחילים

על הדיבורים בעניין מרי אזרחי

על רפורמת יריב לוין בעניין בחירת השופטים – והיה כי תקרום גידים ועור

העולם כולו נגדנו: הפסטיבלחוזר!

אברהם פריד גיתיאת, ביביסט קלאסי, מודה: רוב הביביסטים טפשים ונבערים

ממשלת נתניהו השישית – תקום או לא תקום? (תשובה חלקית לשאלה הזאת, ולשאלה כמה תחזיק הממשלה – אם תקום)

לנשיא המדינה, יצחק הרצוג: אל תאריך לנתניהו את המנדט להרכבת הממשלה!

מיומנו של מגלומן כפייתי בעל אגו נפוח

איך להפיל את נתניהו, סופית ומוחלטת

לא להאמין: שמחה ניר, רל”ביסט ידוע, מוכן לממשלה בראשות נתניהו!

בנימין נתניהו, לא על זה נפל אחיך יוני ז”ל!

נתניהו, בנימין: שעתך היפה הגיעה, עלה בכוחך זה!

חמש הערות לקראת הבחירות מועד ה’, הבעל”ט, מחר, 1.11.2022

על שערוריית אחוז החסימה: אביגדור ליברמן, התכונן לאכול את עצמך!

על השימוש המטופש בצ’מברליין להגנה על האסונות שנתניהו המיט עלינו

Donald J. Netanyahu and Benjamin Trump

###

למכירה באמזון ובחנויות הספרים המובחרות

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

6 תגובות על “אידיוטים, על איזה “איזון” אתם מדברים, ועל איזו “פשרה”?!”

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ורק לסיים את התגובה הארוכה שלי ממקודם לגבי היד שמפעילה המשטרה בהפגנות – בהפגנות השמאל הנוכחיות, השוטרים עוטים כפפות של משי, זאת בניגוד גמור לפסיקת ברק מימי ההתנתקות אודות הזכות לצירים פתוחים לצד הזכות להפגין.
    ואז הסמולנים יכולה להתהדר ב”הפגנות מאופקות” של השמאל. זאת באמת חכמה קטנה…

    • Simha Admin הגיב:

      תודה על הערותיך, גיתאי.
      אענה לך על שתי תגובותיך יחד, אבל ראשית אביע את צערי על כך שאתה גורר אותי למתן שיעורים פרטיים במשנתו של שמחה ניר, כאשר לכל שאלותיך ותהיותיך כבר נתתי תשובות ברורות, ולא פעם.
      אם, במקום זה או אחר, אני לא נותן קישור לכל כתבי, זה מחמת העצלנות, לא משום שלא כתבתי על אותו נושא.
      גיתאי הגיב:
      01/04/2023 בשעה 15:11 (עריכה)
      אתה מצטט ממני (שמחה):
      “בג”ץ לא נטל לעצמו שום סמכות, המחוקק העניק לו את הסמכות שאתה מדבר עליה.”
      ומגיב:
      אני (גיתאי):
      אדרבא, נניח שברק-בג”ץ לא נטל לעצמו סמכויות;
      נניח שלא נטל לעצמו את החירות להתייחס לשני חוקי היסוד כאל חוקה, על אף שהדרך בה מתקבלת חוקה במדינות מתורבתות היא שונה במאה-שמונים;
      נניח שבג”ץ לא הגדיל לעשות ונטל לעצמו הסמכות לדון בחוקי יסוד (!!) כחוק הלאום, על אף שאפילו המחוקק-הגנב ההוא, שעוד רגע אתייחס גם אליו, לא התכוון לכך ששופטים יהיו מעל החוקה! (ונתעלם כרגע מהסתירה שבג”ץ סתר תצמו בבואו לדון בחוק יסוד, שהרי חוק יסוד הוא חוקה אליבא דבג”ץ…);
      ונניח שהמחוקק שר המשפטים דאז אמנון רובינשטיין לא העביר את חוק עליונותו של חוק יסוד, כגנב בלילה, ברוב מיוחס בלבד 32-21 (לא מוחלט 61 חלילה, כפי שמציע שר המשפטים דהיום) ובנוכחות של פחות מכל מליאת הכנסת, תוך שח”כ אוריאל לין משקר למיקי איתן שבג”ץ לא יקבל את הזכות לפסול חוקים העיקר להרדים את הימין.;
      אם נניח שכל אלה לא היו ולא נבראו, מה הבעיה בכך שאותו המחוקק נבחר, בהובלתו של שר המשפטים 2023, מתקן את מה שחוקק לפני 30 שנה בהובלתו של שר המשפטים 1992??
      אני (שמחה) עונה לך, כאן:
      אין לי שום בעייה עם זה. גם אהרן ברק, כשהתחילה הביקורת על התערבות ביהמ”ש בחקיקה, אמר “זה הפירוש שאנחנו נותנים לפיסקת ההגבלה שבחוקי היסוד. אם אתם רוצים לשנות – זה בידי המחוקק, וזה לא ייחשב כ”עוקף בג”ץ”.
      ראה איך אני מצליף בשופטים:
      https://www.quimka.net/36141
      אז המחוקק (קרי: העם) לא שינה, ההתערבות בחקיקת הכנסת התמסדה כחלק ממשפט המדינה, ועכשיו השופטים זועקים פגיעה בדמוקרטיה.
      השופטים מגלים צביעות, והפוליטיקאים לא מסבירים מדוע הם לא היכו בברזל בעודו חם.
      אין לי בעייה עם זכותו של המחוקק לחוק ולתקן חקיקה קיימת, אבל השאלה היא איך, ומה.
      הם לא מעזים לבטל את חוקי היסוד, עם פיסקות ההגבלה, כי זה לא ייראה טוב.
      אז הם קובעים התגברות ברוב 61, וזה מבטל לחלוטין את פיסקות ההגבלה: הכנסת מחוקקת ברוב 61, ביהמ”ש מבטל, ואותו רוב 61 מכשיר את עצמו. מה עשינו?
      מבחינתי התגברות ברוב 80 – 90 ח”כים היא ערובה להתגברות על פי ערכים אוניברסליים, ולא על פי אינטרסים פוליטיים חולפים.
      עוד בעניין הזה, בהרחבה: https://www.quimka.net/45392
      לא אתייחס להיסטוריה של החקיקה עד פיסקות ההגבלה, כי אתה מניח את הדברים כפי שאתה מניח, לצורך הדיון הזה. אומר רק שההנחות שלך מצריכות עיון.
      הלאה:
      אתה (גיתאי, מצטט ממני, שמחה): ““בחירת עצמם” – אגדה שהייתה נכונה בחלקה, היום כבר עבר זמנה.”
      אני (גיתאי):
      צא ולמד. הוולב”ש מונה 9 חברים:
      3 שופטי עליון (במצב העכשווי – בצלמם כדמותם)
      2 חברי לשכה (המגלגלים בדיחות עם השופטים בקפיטריה)
      שני שרים ושני ח”כים.
      זותומרת כשהממשלה שמאלנית – עושים טובה לח”כ הימני הבודד שבכלל קוראים לו לוועדה, כי הכל מכור מראש. וכשהממשלה ימנית – לא זו שעדיין יש רוב מוחץ לשמאל, אלא שהשופטים והלשכה יכולים להשתמש בזכות הווטו שלהם. כך או כך, המשחק מכור לצד אחד מאד ברור של המפה הפוליטית. ואנלא מדר רק על ימין-שמאל במובן של “שטחים” אלא בהשקפת עולם חברתית, כלכלית, בטחון-פנימית, ועוד. אני מדבר על ציפוף שורות של כל השופטים מהשלום עד העליון.
      אז אמור לי שמחה, מה נשתנה הלילה הזה, *טרם* הרפורמה – מה בדיוק “אגדה”, מה החלק שאינו נכון בה לטענתך, ומתי וכיצד “היום עבר זמנה” לטענתך?
      אני (שמחה) משיב: תשובה, חלקית, לפחות, כאן: https://www.quimka.net/32703
      דוגמה לאיזון בין השופטים לפוליטיקאים תמצא בעיסקת אדמונד לוי תמורת איילת פרוקצ’יה;
      דוגמה מושחתת לקנוניה בין הפוליטיקאים (איילת הכושלת) לבין עסקני הלשכה, על גבם של שלושת השופטים שבוולב”ש, תמצא בעיסקה שהכניסה לביהמ”ש העליון את המושחת יוסף אלרון.
      https://www.quimka.net/31801
      וזה מראה שהשופטים אינם כל-יכולים, גם במצב הקיים.
      עכשיו בוא תעבור על רשימת השופטים בעליון, היום, ותמנה אותם לפי כל פילוח שתרצה.
      הלאה:
      אתה (גיתאי, מצטטת מפי, שמחה): “החקיקה שהרפורמטורים מכינים לנו, יחד עם השופטים שהם מכינים לנו, תמנע מהשופטים להגן על האלמנה שאנחנו מדברים עליה.”
      אני (גיתאי, מגיב):
      החקיקה האחת והיחידה שהרפורמטור, הוא שר המשפטים המכהן, מכין לנו, נוגעת ל:
      1. שינוי שיטת בחירת השופטים כאמור
      אני (שמחה) עונה:
      השיטה (מה זה “כאמור”?) המוצעת נותנת בידי ראש הממשלה, באמצעות הרוב הקואליציוני בוולב”ש, הסר למרותו, את המונופול על בחירת השופטים, ומה שנעשה בוולב”ש הוא צריכת קפה וביסקוויטים בלבד.
      אני מציע שיטה אחרת, הטובה בהרבה מהשיטה הנוכחית, ושבעתיים מהמוצעת היום:
      https://www.quimka.net/54977
      קרא ותתווכח כמה שאתה רוצה.
      על בחירת נשיא ביהמ”ש העליון עצמו – במאמר הבא שלי.
      2. הפיכת היועמ”שים המושלים-בשרים בלי למלא את תפקידם המקורי ובלי שיצטרכו לתת את הדין בפני הציבור כמו השרים – למשרות אמון.
      אני (שמחה) עונה:
      אין לי בעייה עם זה, אבל בכפוף לכמה תנאים, והעיקרי שבהם הוא שאם עצותיו של יועץ-האמון תצרכנה הגנה בבתי המשפט – אותו יועץ-אמון יצטרך להגן עליהן, ולא יזרוק את הזבל שלו לפתחה של מחלקת בג”ץ שבפרקליטות המדינה (שתחליף שבב, ותגן על האזרח, כ”משרת אמון” של הציבור).
      פרטים, כאן:
      https://www.quimka.net/45475
      3. החלת אותה פסקת ההתגברות שהמציא ברק בשעתו בחו”י חופש העיסוק – גם בחוק כבוד האדם וחירותו. זאת על מנת לאפשר לממשלה נבחרת להבחין בין אזרח נאמן, לבין מחבל, מסתנן, משתמט, ועוד. למשל.
      אני (שמחה) עונה:
      לא ברק המציא את ההתגברות החד-פעמים הזאת, אלא הכנסת.
      על עניין פסקת ההתגברות, עמדתי למעלה מכאן.
      השאלה היא מי יגן על שמחה ניר, אם הממשלה תגדיר אותו כמחבל, ומי יגן על נתניהו, אם ממשלה אחרת תגדיר אותו כמחבל.
      ואגב, עד כמה שאני מבין, פסקת ההתגברות באה להחזיר על כנם חוקים שבוטלו על פי פיסקת ההגבלה, ולא לשמש ערכאת-ערעור עליונה על ביהמ”ש העליון (אם מסתתר ברפורמה גם דבר כזה, אפשר בכלל לסגור את הרשות השופטת, ואז יהיה קל מאוד לשמור על האיזון בין הרשויות שתישארנה.
      4. הסדרת היחסים בין הכנסת לביהמ”ש – כיצד ומתי ניתן לפסול חוקים וכו’. סוגיה שאני בספק אם בכלל עלתה על השולחן בדמוקרטיות אחרות, לרבות המטיפים לנו מהדוד סאם המושלם.
      אני (שמחה) עונה:
      עלתה גם עלתה, ואפילו לא עלתה – גם על זה אפשר להחיל את “מציון תצא תורה”.
      אתה (גיתאי) ממשיך:
      ולא, אל תגיד לי החקיקה הפרסונלית של אריה-את-ביבי. משלוש סיבות: ראשית כי לוין מדבר על הרפורמה מעל 20 שנה ואין לו דבר עם פרסונות כאלה ואחרות. שיינית, כי אנלא רואה איך הרפורמה תציל תתחת של ביבי או תכשיר את הזקן של אריה בעת הזאת, ושלישית כי אם נרד לפרטי החקיקות הפרסונליות הללו נראה שהשד הרבה פחות גדול ממה שזועקות הכותרות (המגוייסות. ולא, אני לא גרופי לא של אריה ולא של ביבי), וגם כי חקיקה פרסונלית היא לא המצאה שלהם, ואפילו לא המצאה של הימין בתולדות המדינה הצעירה. וד”ל.
      אני (שמחה) עונה:
      אכן, לוין חרש את המזימה שלו במשך 20 שנה:
      https://www.quimka.net/59078
      הרפורמה שלו תגן על ביבי ואריה בחוקי-יסוד החסינים מביקורת שיפוטית.
      אתה (גיתאי):
      ומעל כל אלה – כיצד לשיטתך חקיקת הרפורמה תפגום ביכולת הבג”ץ להגן על האלמנה המדוברת? אולי נהפוכו דווקא, בג”ץ, בהיותו חדגוני, דפק את הזקנה חסרת-הישע מדרום תל אביב בכפותו עליה את המסתננים (ודוק: מבקשי עבודה, לא פליטי מלחמה) כשווי-זכויות לה, עד כדי שפוחדת לצאת מדלת ביתה?
      אני (שמחה) עונה:
      כמו שאמרתי בפיסקה הקודמת, החקיקה תהייה מוגנת הן בחקיקת-יסוד משוריינת, או בחקיקה רגילה שמוגנת ע”י 61 הח”כים שחוקקו אותה.
      באשר לפסיקה בעניין המסתננים, אתה מונחה-תוצאה, ועל כך אני אומר שוב ושוב: אם המסתננים היו מתנחלים בשדות עמק יזרעאל, גם את לא הייתה באה מנוחה ליגע, אלא שהיוצרות היו מתהפכות: השמאל היה תוקף את הבג”ץ, ואילו הימין היה משבח אותו כ”עושה שלום במרומיו”.
      כיוון שבניגוד לך – ולא רק לך – אני לא מבקר את השופטים לפי התוצאה, אלא לפי תרבות השפיטה, אני מזמין אותך לקרוא אם הפסיקה בעניין המסתננים באספקלריה של תרבות השפיטה – ביחס לחוק הקיים: מה הלקוי בפסיקה הזאת?
      אתה (גיתאי) מצטט ממני: אתה (שמחה): “החקיקה הזאת גם תאפשר הקמת מחנות ריכוז, מעצר ללא משפט והשמדה של מבקרי המשטר, עם חסינות מוחלטת לפושעים”
      ומגיב אני (גיתאי):
      הכיצד לא נחקק חוק כזה בכל ארבעים וארבע שנות עד פרוץ המהפיכה המשטרית-משפטית?
      האם כבודו רומז שנבחרי הציבור הם אספסוף פרוע, בעוד שתפקיד השופט האדם-על (ע”ע ניטשה) לגונן עלינו מפני נבחרינו שלא יעשו מה בזין שלהם?
      מה מעניק לשופט, הגם שאינו בשר-ודם כמו עבדך הנאמן, את מידת “הסבירות” שכה נעדר ממוחם וליבותיהם של נבחרי הציבור? האם שכחת את כלל “הכח משחית, והכח המוחלט משחית באופן מוחלט” אותו טבעת במו פיך אודות המורמים-מעם היושבים בלשכת השן?
      אני (שמחה) עונה:
      חוק-יסוד כזה, חסין בג”ץ:
      https://www.quimka.net/59353
      לא נחקק, משני טעמים:
      האחד – הוא היה נופל בבג”ץ, כעלה הנידף;
      והשני – עד היום לא היה אצלנו ראש ממשלה המוחזק בביצים שלו ע”י כהניסט פירומן.
      ובאשר לסבירות ולמידתיות, ראה כאן:
      https://www.quimka.net/59420
      הלאה, מצטט ממני (שמחה):
      אתה (שמחה): “כל ההסדרים של נתניהו עם בן-גביר הם בכיוון סירוס עצמאותם המקצועית של גורמי הביטחון, וזה התחיל עם התערבותו של בן גביר בעבודת המשטרה.”
      אני (גיתאי):
      בן גביר קיבל ערימה של מנדטים בכובעו כמחזיר המשילות שהלכה לאיבוד דכולי עלמא. אז ראשית כבד את רצון הבוחר, ואז נתחיל לדבר.
      אני (שמחה) עונה:
      אני מכבד את רצון הבוחר בכך שאני מכיר בחוקיות הבחירה שלו, אבל אם הנבחר מנסה להשיג בחודשיים חקיקה שהיטלר נזקק ל-17 חודשים להגיע אליה – כמה כבוד אתה מצפה ממני לתת להם?
      אתה (גיתאי) ממשיך:
      אין עוררין כי אמונו של הציבור בשפל המדרגה, לא רק במערכת המשפט – אלא גם במשטרה האימפוטנטית. המשפט “אל תטרח להגיש תלונה בכלל” הפך חלק מהשיח הציבורי בעשור-שניים האחרונים. גם במהומות לוד לא תיפקדה המשטרה, גם בהפקרת הנגב היא רחוקה ביותר מלספק תסחורה, וכן – גם בהפגנות היא מפלה פוליטית: בעוד שלצעירי הכיפות הסרוגות שברו ידיים ורוצצו גולגלות באלות חסרות רחמים וללא פרובוקציות (הייתי שם!!), עצרו נהגי אוטובוס שהעזו להעמיס נוסעים להפגנות עוד בערי-המוצא, וזרקו לכלא את טובי ילדינו שבעצמם שירתו כלוחמים וקצינים קרביים בכל יחידות השדה וה”מובחרות” סו קולד, והמשיכו ל”פינוי” עמונה ללא תגי-שם בניגוד מוחלט לחוק כמקובל בדיקטטורות החשוכות ביותר – והכל בפקודת פוליטיקאים מכהנים (!)
      ומקשה:
      עכשיו תגיד לי ווקשה:
      1. כיצד יספק בן גביר תסחורה לבוחריו בהינתן הריקבון המשטרתי הקיים? בהינתן שגם את המשמר הלאומי שכבר הקימו לפני 9 חודשים, המשטרה – כהרגלה – מפנה למשימות אחרות לגמרי, ואז מתבכיינת ש”אין לה תקנים”?
      אני (שמחה) עונה:
      חלוקת המשאבים הלאומיים היא בסמכות הממשלה, כאשר כל שר רוצה יותר לחלקת האלוהים שלו, וכל מה שניתן לשר אחד, האחרים קופצים ב”גם אני, גם אני”.
      בן-גביר לא הולך להבריא את הריקבון הקיים, אלא לרתום אותו לצרכיו.
      2. מה ההבדל בין המשטרה הכפופה לפוליטיקאים (שר, רוה”מ) לבין הכפפת המשמר הלאומי לשר לבטחון לאומי? או שהעובדה שקוראים לו “בן גביר” ולא “איינשטיין” היא הנותנת?
      אני (שמחה) עונה:
      זה לא בתחום המקצועי שלי, המומחים אומרים שאי אפשר לפצל לכמה משטרות את מה שאמור להיות תחת משטרה אחת, ותחת מפכ”ל אחד.
      בן גביר רוצה משטרה פוליטית, שהוא מפכ”לה, וזה לא רק השם שנתנו לו הוריו, אלא גם הכהניזם שנתן לו מאיר כהנא, ומושא-הערצתו הוא ברוך גולדשטיין.
      תפקידו של שר (ביטחון, משטרה וכו’) הוא להתוות מדיניות, לא לבצע אותה, וכשם ששר ביטחון לא יכול לשבת בבור הפיקוד ולהוריד פקודות לרמטכ”ל (ואפילו ישירות לדרגים נמוכים יותר – מקל וחומר הוא לגבי השר הממונה על המשטרה, שיכול להשתמש בה נגד הדמוקרטיה).
      הלאה, תגובתך (גיתאי) המשלימה:
      משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:
      משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:
      01/04/2023 בשעה 16:01 (עריכה)

      ורק לסיים את התגובה הארוכה שלי ממקודם לגבי היד שמפעילה המשטרה בהפגנות – בהפגנות השמאל הנוכחיות, השוטרים עוטים כפפות של משי, זאת בניגוד גמור לפסיקת ברק מימי ההתנתקות אודות הזכות לצירים פתוחים לצד הזכות להפגין.
      ואז הסמולנים יכולה להתהדר ב”הפגנות מאופקות” של השמאל. זאת באמת חכמה קטנה…
      ואני (שמחה) עונה:
      אם המשטרה פועלת אחרת לפי זהות המפגינים, זה לא תקין, וזה לא בתחום שלי, אבל מי שרוצה לעשות אותו הדבר, אבל הפוך – גם זה לא תקין.
      ובאשר לפסיקה של ברק, שאתה מזכיר: אני לא יודע מה היו הנסיבות הספציפיות, אבל אני מניח שהוא לא צפה מקרי-קיצון עליהם אני מדבר כאן:
      https://www.quimka.net/59072
      הוא למעשה גם לא יכול היה להתייחס למקרים כאלה, משום שאף חוק לא יכול להכשיר דברים כאלה, וממילא גם אף פרשן לא יכול לומר זאת.
      כאשר דיקטטור עולה לשלטון בדרך דמוקרטית ומבטל באופן דמוקרטי את החוקים המגבילים את ה”משילות” שלו, המותר-ואסור על פי החוק כבר לא רלוואנטי, והחזק מנצח.

  2. גיתאי הגיב:

    אתה:
    “בג”ץ לא נטל לעצמו שום סמכות, המחוקק העניק לו את הסמכות שאתה מדבר עליה.”

    אני:
    אדרבא, נניח שברק-בג”ץ לא נטל לעצמו סמכויות;
    נניח שלא נטל לעצמו את החירות להתייחס לשני חוקי היסוד כאל חוקה, על אף שהדרך בה מתקבלת חוקה במדינות מתורבתות היא שונה במאה-שמונים;
    נניח שבג”ץ לא הגדיל לעשות ונטל לעצמו הסמכות לדון בחוקי יסוד (!!) כחוק הלאום, על אף שאפילו המחוקק-הגנב ההוא, שעוד רגע אתייחס גם אליו, לא התכוון לכך ששופטים יהיו מעל החוקה! (ונתעלם כרגע מהסתירה שבג”ץ סתר תצמו בבואו לדון בחוק יסוד, שהרי חוק יסוד הוא חוקה אליבא דבג”ץ…);
    ונניח שהמחוקק שר המשפטים דאז אמנון רובינשטיין לא העביר את חוק עליונותו של חוק יסוד, כגנב בלילה, ברוב מיוחס בלבד 32-21 (לא מוחלט 61 חלילה, כפי שמציע שר המשפטים דהיום) ובנוכחות של פחות מכל מליאת הכנסת, תוך שח”כ אוריאל לין משקר למיקי איתן שבג”ץ לא יקבל את הזכות לפסול חוקים העיקר להרדים את הימין.;
    אם נניח שכל אלה לא היו ולא נבראו, מה הבעיה בכך שאותו המחוקק נבחר, בהובלתו של שר המשפטים 2023, מתקן את מה שחוקק לפני 30 שנה בהובלתו של שר המשפטים 1992??

    אתה: ““בחירת עצמם” – אגדה שהייתה נכונה בחלקה, היום כבר עבר זמנה.”

    אני:
    צא ולמד. הוולב”ש מונה 9 חברים:
    3 שופטי עליון (במצב העכשווי – בצלמם כדמותם)
    2 חברי לשכה (המגלגלים בדיחות עם השופטים בקפיטריה)
    שני שרים ושני ח”כים.
    זותומרת כשהממשלה שמאלנית – עושים טובה לח”כ הימני הבודד שבכלל קוראים לו לוועדה, כי הכל מכור מראש. וכשהממשלה ימנית – לא זו שעדיין יש רוב מוחץ לשמאל, אלא שהשופטים והלשכה יכולים להשתמש בזכות הווטו שלהם. כך או כך, המשחק מכור לצד אחד מאד ברור של המפה הפוליטית. ואנלא מדר רק על ימין-שמאל במובן של “שטחים” אלא בהשקפת עולם חברתית, כלכלית, בטחון-פנימית, ועוד. אני מדבר על ציפוף שורות של כל השופטים מהשלום עד העליון.
    אז אמור לי שמחה, מה נשתנה הלילה הזה, *טרם* הרפורמה – מה בדיוק “אגדה”, מה החלק שאינו נכון בה לטענתך, ומתי וכיצד “היום עבר זמנה” לטענתך?

    אתה: “החקיקה שהרפורמטורים מכינים לנו, יחד עם השופטים שהם מכינים לנו, תמנע מהשופטים להגן על האלמנה שאנחנו מדברים עליה.”

    אני:
    החקיקה האחת והיחידה שהרפורמטור, הוא שר המשפטים המכהן, מכין לנו, נוגעת ל:
    1. שינוי שיטת בחירת השופטים כאמור

    2. הפיכת היועמ”שים המושלים-בשרים בלי למלא את תפקידם המקורי ובלי שיצטרכו לתת את הדין בפני הציבור כמו השרים – למשרות אמון.

    3. החלת אותה פסקת ההתגברות שהמציא ברק בשעתו בחו”י חופש העיסוק – גם בחוק כבוד האדם וחירותו. זאת על מנת לאפשר לממשלה נבחרת להבחין בין אזרח נאמן, לבין מחבל, מסתנן, משתמט, ועוד. למשל.

    4. הסדרת היחסים בין הכנסת לביהמ”ש – כיצד ומתי ניתן לפסול חוקים וכו’. סוגיה שאני בספק אם בכלל עלתה על השולחן בדמוקרטיות אחרות, לרבות המטיפים לנו מהדוד סאם המושלם.

    ולא, אל תגיד לי החקיקה הפרסונלית של אריה-את-ביבי. משלוש סיבות: ראשית כי לוין מדבר על הרפורמה מעל 20 שנה ואין לו דבר עם פרסונות כאלה ואחרות. שיינית, כי אנלא רואה איך הרפורמה תציל תתחת של ביבי או תכשיר את הזקן של אריה בעת הזאת, ושלישית כי אם נרד לפרטי החקיקות הפרסונליות הללו נראה שהשד הרבה פחות גדול ממה שזועקות הכותרות (המגוייסות. ולא, אני לא גרופי לא של אריה ולא של ביבי), וגם כי חקיקה פרסונלית היא לא המצאה שלהם, ואפילו לא המצאה של הימין בתולדות המדינה הצעירה. וד”ל.

    ומעל כל אלה – כיצד לשיטתך חקיקת הרפורמה תפגום ביכולת הבג”ץ להגן על האלמנה המדוברת? אולי נהפוכו דווקא, בג”ץ, בהיותו חדגוני, דפק את הזקנה חסרת-הישע מדרום תל אביב בכפותו עליה את המסתננים (ודוק: מבקשי עבודה, לא פליטי מלחמה) כשווי-זכויות לה, עד כדי שפוחדת לצאת מדלת ביתה?

    אתה: “החקיקה הזאת גם תאפשר הקמת מחנות ריכוז, מעצר ללא משפט והשמדה של מבקרי המשטר, עם חסינות מוחלטת לפושעים”

    אני:
    הכיצד לא נחקק חוק כזה בכל ארבעים וארבע שנות עד פרוץ המהפיכה המשטרית-משפטית?
    האם כבודו רומז שנבחרי הציבור הם אספסוף פרוע, בעוד שתפקיד השופט האדם-על (ע”ע ניטשה) לגונן עלינו מפני נבחרינו שלא יעשו מה בזין שלהם?
    מה מעניק לשופט, הגם שאינו בשר-ודם כמו עבדך הנאמן, את מידת “הסבירות” שכה נעדר ממוחם וליבותיהם של נבחרי הציבור? האם שכחת את כלל “הכח משחית, והכח המוחלט משחית באופן מוחלט” אותו טבעת במו פיך אודות המורמים-מעם היושבים בלשכת השן?

    אתה: “כל ההסדרים של נתניהו עם בן-גביר הם בכיוון סירוס עצמאותם המקצועית של גורמי הביטחון, וזה התחיל עם התערבותו של בן גביר בעבודת המשטרה.”

    אני:
    בן גביר קיבל ערימה של מנדטים בכובעו כמחזיר המשילות שהלכה לאיבוד דכולי עלמא. אז ראשית כבד את רצון הבוחר, ואז נתחיל לדבר.
    אין עוררין כי אמונו של הציבור בשפל המדרגה, לא רק במערכת המשפט – אלא גם במשטרה האימפוטנטית. המשפט “אל תטרח להגיש תלונה בכלל” הפך חלק מהשיח הציבורי בעשור-שניים האחרונים. גם במהומות לוד לא תיפקדה המשטרה, גם בהפקרת הנגב היא רחוקה ביותר מלספק תסחורה, וכן – גם בהפגנות היא מפלה פוליטית: בעוד שלצעירי הכיפות הסרוגות שברו ידיים ורוצצו גולגלות באלות חסרות רחמים וללא פרובוקציות (הייתי שם!!), עצרו נהגי אוטובוס שהעזו להעמיס נוסעים להפגנות עוד בערי-המוצא, וזרקו לכלא את טובי ילדינו שבעצמם שירתו כלוחמים וקצינים קרביים בכל יחידות השדה וה”מובחרות” סו קולד, והמשיכו ל”פינוי” עמונה ללא תגי-שם בניגוד מוחלט לחוק כמקובל בדיקטטורות החשוכות ביותר – והכל בפקודת פוליטיקאים מכהנים (!)
    עכשיו תגיד לי ווקשה:

    1. כיצד יספק בן גביר תסחורה לבוחריו בהינתן הריקבון המשטרתי הקיים? בהינתן שגם את המשמר הלאומי שכבר הקימו לפני 9 חודשים, המשטרה – כהרגלה – מפנה למשימות אחרות לגמרי, ואז מתבכיינת ש”אין לה תקנים”?

    2. מה ההבדל בין המשטרה הכפופה לפוליטיקאים (שר, רוה”מ) לבין הכפפת המשמר הלאומי לשר לבטחון לאומי? או שהעובדה שקוראים לו “בן גביר” ולא “איינשטיין” היא הנותנת?

  3. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    תיקון תרבות השפיטה הקלוקלת הוא עניין אחד.
    תיקון המהפיכה המשפטית של ברק הוא עניין אחר.
    אין זה בא על חשבון זה.
    מחוללי הרפורמה מעונינים לתקן את הדיקטטורה הבג”צית בנוגעת לענייני מדיניות פנים – בטחון, מסתננים, יו”ש, ויתר הסוגיות בהן בג”ץ מסרס את יכולתה של הממשלה לנהל את המדינה.
    הניתוק בין סמכות לאחריות מקומם ביותר:
    בג”ץ נטל לעצמו את הסמכות לטאטא את רצון הממשלה בסוגיות אלה מחד, אבל אין הוא צריך לתת דין וחשבון על התוצאות, מאידך.
    זו רעה חולה של שופטים שהשתן עלה להם לראש, ולא עוד, אלא שהם גם מבצרים את שלטונם-הבלעדי על ידי בחירת עצמם ככת סגורה. ומי שמם להחליט בסוגיות אלה יותר מ”האדם הסביר” (לא של אהרון ברק) אשר שם קולו בקלפי?
    הדוגמאות שנתת כאן, נראה שאינן סותרות את הרפורמה; וכי מה ימנע משופטי בג”ץ להמשיך להגן על אותה אלמנה למשל? העובדה שנבחרו גם על ידי הממשלה?!
    ומי בוחר את ראשי זרועות הבטחון, למשל, והאם עובדה זו פוגעת במרחב סמכותם?

    • Simha Admin הגיב:

      בג”ץ לא נטל לעצמו שום סמכות, המחוקק העניק לו את הסמכות שאתה מדבר עליה.
      “בחירת עצמם” – אגדה שהייתה נכונה בחלקה, היום כבר עבר זמנה.
      החקיקה שהרפורמטורים מכינים לנו, יחד עם השופטים שהם מכינים לנו, תמנע מהשופטים להגן על האלמנה שאנחנו מדברים עליה.
      החקיקה הזאת גם תאפשר הקמת מחנות ריכוז, מעצר ללא משפט והשמדה של מבקרי המשטר, עם חסינות מוחלטת לפושעים:
      https://www.quimka.net/59353
      מבחינת הסמכות, מה ההבדל בין פסה”ד המגביל מעצר מסתננים לא משפט לבין פסה”ד המגביל מעצר חיילים ללא משפט?
      כל ההסדרים של נתניהו עם בן-גביר הם בכיוון סירוס עצמאותם המקצועית של גורמי הביטחון, וזה התחיל עם התערבותו של בן גביר בעבודת המשטרה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר