על פס”ד הבג”ץ בעניין יולי אדלשטיין – שאלה של יושר אינטלקטואלי

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/56855

שאלות לכל הרואים את הפסיקה בעיניים פוליטיות, ומשבחים או מגנים אותה לפי השורה התחתונה.

שמחה ניר, עוד

בן 80 שנה אנוכי היום (15.6.2019), צעיר, בריא ובועט, אבל עוד הדרך רב, עו”ד רבה המלחמה!

כך זה התחיל: עו”ד שמחה ניר ומלחמתו במסרסים

לחג החירות, פסח התשע”ט: עוז לתמורה – בטרם פורענות!

עו”ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות האזרח – זה המצע

נא להכיר, מוזמנים לעקוב: https://twitter.com/SimhaNyr_quimka

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

לייקלדף הפייסבוק עוד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת שק בתחת“?

בגץ 8743/14, שמחה ניר, עוד, נהוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

נפל הפור

במאמר האם רשאי יולי אדלשטיין, יו”ר הכנסת הזמני, לעכב את בחירת יו”ר הכנסת? נתתי, שעות ספורות לפני הדיון בבג“ץ, נאום תשובה משפטית להערות בנושא הזה, וגם נטלתי סיכון והערכתי מה תהייה התוצאה.

בהקשר הזה אמרתי:

כמובן שאם בית המשפט יפסוק כדעתי, זה כשלעצמו לא אומר שאני צודק, כי גם בית המשפט הכי עליון יכול לטעות (והוא אכן טועה, ולא פעם), אבל אם כך יקרה, אני אוכל לשלוח את החולקים עלי להתווכח עם פסק–הדין.

באותה המידה, באופן סימטרי, אם הבג“ץ יפסוק כדעת החולקים עלי, זה כשלעצמו לא אומר שהם צודקים, אבל אז הם ישלחו אותי להתווכח עם פסה“ד (אל דאגה: אני אעשה זאת גם בלי הדחיפות שלהם …).

אז הפור נפל, פסהד שניתן תאם את עמדתי המשפטית, ומי שרוצה להתווכח עם פסק הדין – אנחנו מדינה חופ-shit, וכל החפץ יביע את דעתו.

הבעייה היא שכל התוקפים את פסקהדין, כולל המשפטנים שבהם (ובהם אמיר אוחנה, יריב לוין), לא מביאים נימוקים משפטיים זולת הקלישאות מסוגת בית המשפט השתלט על הכנסת“, אשר מתייחסות לתוצאה שאינה לרוחם, ולא לשאלות המשפטיות שהתעוררו בפרשה הזאת, ובעיקר לשאלה אם רשאי יור הכנסת לשקול שיקולים פוליטיים במילוי תפקידו הממלכתי.

תרגיל אינטלקטואלי

בשנת 1977 נפל דבר בישראל: השמאל, ששלט במדינה ובישוב העברי עוד מראשית המאה שעברה, איבד את השלטון, והימין הפוליטי עלה לשלטון, במה שנקרא מאז המהפך.

תארו לעצמכם שהיור הזמני דאז היה מסרב להעמיד לדין את בחירת היור החדש, כדי לא לפגוע בסיכויים להקים ממשלת אחדות לאומית: השופטים הכי סמולניםהיו נותנים בדיוק את אותו פסקהדין שניתן הפעם, המשפטנים אנשי הימין אמיר אוחנה ויריב לוין היו משבחים אותם ומהללים, ואילו יצחק (“להחליף את העם“) בן אהרן, איש השמאל, היה אומר בדיוק מה שאוחנה ולוין אומרים היום.

זה כל הסיפור, מיינד יו.

תרגיל במשפט מנהלי

השאלה המשפטית היחידה, או הכמעטיחידה, שהתעוררה בבגץ נגד אדלשטיין היא האם רשאי היור הזמני להפעיל שיקולים פוליטיים מפלגתיים בתפקידו הממלכתי.

תארו לעצמכם שהשאלה הזאת מתעוררת בבחינת סיום של הקורס במשפט מנהלי, בפקולטה למשפטים, השנה היא 1960, השאלה הזאת מעולם לא התעוררה על המגרש הפוליטי ולא נראה שהיא תתעורר איפעם (שלטון מפא”י נראה מובטח לנצח), והמרצה שחיבר את השאלה ידע את מה שעתיד לקרות בכנסת בעוד 60 שנה (זה הודלף לו), אבל הוא היה מספיק חכם כדי להסתיר את זה.

דבר אחד ברור: אפילו הסטודנט הכי מטומטם היה נותן את אותו פסקדין שעתיד היה להינתן 60 שנה לאחר מכן בתיק בגץ 2144/20.

תתמודדו עם זה.

ותתמודדו עם העובדה שבפסק הדין הזה אין שום חידוש משפטי בכל הנוגע לביקורת השיפוטית על פעולות הרשות.

דגימתאקראי

קראו את שני המאמרים האלה:

במאמר על סגירת בתי המשפט ע”י שר המשפטים: אמיר אוחנה, חרגת מסמכותך! עמדתי לא רק על כך שאוחנה חרג מסמכותו, אלא שהוא פעל גם משיקולים זרים ופסולים, בהוציאו את ההודעה הזאת, דהיינו שהוא נטל לעצמו את סמכותו הייחודית של שר הבריאות, לא משום הדאגה לבריאות השופטים, המתדיינים וכלל ציבור הבאים בשערי בית המשפט, אלא מתוך הרצון לדחות את פתיחת משפטו של הבוסהמיטיב, בנימין נתניהו.

במאמר עוד על סגירת בתי המשפט בגלל הקורונה – על סמכות, על שיקולים זרים, על שיקולים פסולים, ועוד הבאתי תרחיש דמיוני המראה כיצד, באותו הדרך, אפשר לעשות בדיוק את ההיפך: להוציא הודעה דומה, בתוקף עד להודעה חדשהלכל בתי המשפט בארץ – למעט ביהמש המחוזי בירושלים, שלגביו ההודעה תחול רק אחרי פתיחת משפטו של ביבי נתניהו.

ומדוע, לפי התרחיש הדמיוני הזה, הוחרג ביהמש המחוזי בירושלים, עד לאחר פתיחת משפטו של ביבי? משום ששר המשפטים הדמיוני – קראתי לו איימן עודה” – הצהיר שהוא עושה זאת משום שהוא רוצה לראות את דמו השפוך של נתניהו.

ההבדל בין שני המאמרים היה רק בעובדות של כל מקרה, ואילו הניתוח המשפטי היה זהה בשניהם, העתקהדבק בלי לשנות אפילו פסיק אחד.

על המאמר הראשון זכיתי מפי שרופירקביבי למטר של גידופים וחרפות, כולל הערות המפקפקות בכישורי המשפטיים, ועל המאמר השני זכיתי לדממתאלחוט מוחלטת.

אם המאמר השני היה מבוסס על עובדותהאמת אותם שרופירקביבי היו מרעיפים עלי שבחים, ומתקנים את החוק כך שאוכל להתמנות כשופט ביהמש העליון לכל החיים, למרות שכבר עברתי את שנתי השבעים.

זה מה שמפריע לי, שהביקורת על השופטים היא מתניידת לפי תאימות הפסיקה שלהם להשקפותיהם הפוליטיות של המבקרים, לא לפי תרבות השפיטה הקלוקלת שלהם, והמבקרים גם לא מהססים לעבור צדכאשר יש להם צורך או אינטרס בכך: לא אמרתי לכם? עכשיו שוב השמאל תוקף את הבג”ץ – הפעם זהבה גלאון מחפשת דיניין.

ועל כך אני אומר תמיד:

להשתחרר מהמוטות הפוליטית!

גם על המאמר האם רשאי יולי אדלשטיין, יו”ר הכנסת הזמני, לעכב את בחירת יו”ר הכנסת? זכיתי לתגובות האומרות שהוא מוטה פוליטית“.

ומדוע מוטה פוליטית? משום שהוא פועל נגד הליכוד ונגד ביבי.

אז תסלחי לו מאוד, אבל האגו המקצועי שלי לעולם לא לא ירשה לי להביע דיעה שביום מן הימים יגידו לי בעבר אמרת את ההיפך!

אני לא בנימין נתניהו, שהיום מציגים קליפים וכתבות המראים את מה שהוא אמר בעבר על אהוד אולמרט ועל אחרים, והוא לא מסמיק מבושה – כי כשהוא נולד, בוראהכל שכח להשתיל לו במוח את שבב הבושה.

קחו, למשל, את אלה:

מדובר על ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בחקירות ואין לו מנדט מוסרי וציבורי לקבוע דברים כל כך גורליים למדינת ישראל כי קיים חשש, אמיתי ולא בלתי מבוסס, שהוא יכריע הכרעות על בסיס האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על בסיס האינטרס הלאומי.

אתה לא יכול להביא תוכנית מדינית ערב בחירות,

לא, אצלי זה לא יכול לקרות, וזה גם לא קרה לי בכל 80 (עוד מעט 81) ימי שני חיי: איש מעולם לא תפס אותי באמירת דברוהיפוכו, לפי מה שנוח לי בכל רגע נתון, ואני לא אתן שזה יקרה לי – זה לא משום שיש לי (או אין לי) יושר אינטלקטואלי, אלא פשוט משום שזה לא כדאי לי, ואני מספיק אגואיסט כדי שלא לעשות דברים שאינם כדאים לי.

ואם נראה שאני סמולנימשום שאני תוקף רק את ממשלת הימין, אז לא: אם היו לי, במקביל, שתי ממשלות, האחת ימנית והאחת שמאלית – הייתי מחטיף לשתיהן.

ואם הדבר לא ברור – ראו את אלה:

על האוריינטציה הפוליטית של עו”ד שמחה ניר;

האם אני ימין או שמאל?

ובחזרה לעניין

קיראו את פסקהדין בבגץ 2144/20 ואח’, התנועה למען איכות השלטון בישראל ואח’ נ’ יושב ראש הכנסת ואח’.

קיראו אותו בעיון, וללא משקפיים פוליטיות.

קיראו אותו בעיניים של מי שמחר עשוי למצוא את עצמו בצד השני“.

קיראו אותו, ואחר כך חיזרו וקיראו שוב את המאמר הזה מתחילתו, והביעו את דעתכם הבלתימשוחדת.

ותבורכו!

_____________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו מבחן בוזגלו אמרו מבחן אלישבע*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עוד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

2 תגובות על “על פס”ד הבג”ץ בעניין יולי אדלשטיין – שאלה של יושר אינטלקטואלי”

  1. מאיר עמירם הגיב:

    יפה שהתייחסת לטענות השופטים, אבל גם אתה לא ירדת לפרטים הקטנים, אלא סמכת “על בליינד” שאם המתמחה של השופט כתב והשופט חתם, אפשר לסמוך על זה את שתי הידיים, ולא היא. ניכר מפסק הדין שהחץ נורה מראש לפי רציונל דומה לזה ששרטטת, וסביב החץ סימנו השופטים עיגולי מטרה – את המקור החוקי כביכול, לפסיקה.
    אני מזמין אותך לרדת לפרטי פסק הדין, לחוק, לנימוקי המחוקק בהליך החקיקה, ולהיווכח במו עיניך שפסק הדין רצוף שקרים, הטעייה והטיית הדין. מצורף מסמך מסומן שמראה את הכשלים הרבים, וישנם עוד שטרם הספקתי להתייחס אליהם:
    https://drive.google.com/file/d/1NkxckPDN1k3zLGFSTR7Q8TIWnzQPssco
    כמו כן מצורף לעיונך מסמך עם ציטוטי ועדת הכנסת הרלוונטיים, מהם עולה בבירור הרמייה שבפסק הדין.
    https://drive.google.com/file/d/1jG6SV7Q1mMmtf4J42buEZsZFEQBPSZWE

    • Simha Admin הגיב:

      בוא תכתוב לנו מאמר מסודר בנושא.
      אני לא יכול לשאת על כתפי הדלות את כל העולם.
      אני לא יודע מדוע התגובה שלך הצריכה אישור אדמין.
      כל התגובות האחרות נכנסות אוטומטית, ללא צנזורה.
      לא שמתי לב לתגובתך לפני כן.
      שמחה

להגיב על מאיר עמירם לבטל

האימייל לא יוצג באתר.

ניהול האתר