אהרן ברק נרצח פעם שלישית – הרוצחת הפעם: מרים נאור (מחזה דוקודרמה)

*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


למשתפכים בקיאם.... סליחה, ברגשי אהדתם לספרדים

חנה אייזנמן 19.08.2017 12:22
חואן קרלוס והמלכה סופיה

חואן קרלוס והמלכה סופיה


הישיבה המאה-וארבעים-וחמש של הכנסת השלוש-עשרה יום שלישי, כ"ה בחשוון התשנ"ד (‎9 בנובמבר ‎1993) ירושלים, הכנסת, שעה ‎15:16 א. מלך ספרד חואן קרלוס הראשון והמלכה סופיה אורחי הכנסת



הישיבה המאה-וארבעים-וחמש של הכנסת השלוש-עשרה
יום שלישי, כ"ה בחשוון התשנ"ד (‎9 בנובמבר ‎1993)
ירושלים, הכנסת, שעה ‎15:16
א. מלך ספרד חואן קרלוס הראשון והמלכה סופיה אורחי הכנסת




מזכיר הכנסת ש' יעקבסון: 
----------------------
כבוד מלך ספרד ונשיא מדינת ישראל!

נא לקום.


(חברי הכנסת מקבלים בקימה את פני מלך ספרד ונשיא מדינת ישראל.)

(תרועת חצוצרות)

היו"ר ש' וייס: 
-------------
הוד מלכותו מלך ספרד, הוד מלכותה המלכה, אישי נשיא מדינת ישראל, אני פותח את ישיבת הכנסת, כינוס מיוחד לכבוד האורחים המכובדים.

חברי הכנסת, אורחינו המכובדים מאוד, יום מיוחד לנו היום. זהו יום מיוחד, מכיוון שטרם ביקר בכנסת ישראל מלך, מלך הנושא בתואר "מלך ירושלים". אתמול, כאשר קיבלנו את פניהם של המלך ושל המלכה בגן-הוורדים, חזינו לנגד עינינו בדברי השירה המופלאים שנכתבו לפני כ-‎900 שנה - "יפה נוף, משוש תבל, קריה למלך רב".

חשבתי בתחילה לומר דברים מן הכתב, אבל בשלושת הטקסים שמדינת ישראל כבר קיימה
- הנשיא, וראש הממשלה היום בארוחת צהריים - נאמרו רוב הדברים שעוזרי הטוב סייע לי בגיבושם במסגרת נאום, ואני, ברשותכם, אומר כמה דברים בעל-פה ומתוך הלב.

אני רוצה לומר בשמכם למלך ספרד ולמלכה משהו על המתרחש בירושלים היום, אולי כסמל וכתמצית ההוויה שלנו. במוסד "יד ושם", שהמלך והמלכה ביקרו בו אתמול, התקיים היום טקס במלאות ‎55 שנה ל"ליל הבדולח", וזה מסמל מצב קבוע שבו אנחנו חיים את העבר ואת ההווה במקביל ורוקמים את דרך הגשמת חלומותינו לעתיד הקרוב והרחוק.

הביקור החשוב הזה - שראשיתו ביצירת מערכת יחסים דיפלומטיים עם ספרד באמצע שנות ה-‎80, ובהמשך, ביקורו של נשיא המדינה הקודם בספרד, כאורחם של המלך והמלכה;
פעילויות מדיניות רבות של שרי החוץ בעבר ובהווה וקביעת מיקומה של ועידת השלום במדריד, עם כל הסמליות שבדבר - מתואר על-ידי ישראלים רבים כסגירת מעגל.

היסטוריה של ‎900 שנה ויותר של שיתוף פעולה בין יהודים לעמים שחיו בספרד, יצירה מופלאה בתחום הספרות, המדע, עם גדולי כל הדורות שצמחו לה ליהדות, עם הטרגדיה הנוראה של גירוש ספרד - דוגמה היסטורית בולטת, קשה ואפלה, של גירוש עם שלם, של פסק-דין נגד עם שלם, כאשר אחריו ובמשך דורי דורות חיו יהודי ספרד הפגועים, קורבנות של גירוש, ביחס דו-ערכי כלפי ספרד: אהבו את תרבותה, את שפתה, את מורשתה, ערגו אל היחסים הנפלאים שהיו קודם הגירוש, והתייסרו בייסורי הגירוש ובתוצאותיו.

ועם השנים, עם חלוף הדורות, ובעיקר בשנים האחרונות, אכן נסגר המעגל. אך כאשר נסגר המעגל זוכרים מה שיש בתוכו, לטוב ולרע. אחת התופעות המופלאות, אישי מלך ספרד ומלכת ספרד, שאותה יהדות מופלאה, שאנחנו מתבשמים מריחה - ואנחנו מתבשמים מריחו של הבוסתן הספרדי מדורי דורות - אשר שמרה על גאווה פנימית, על תרבות עמוקה, אשר רבים מבניה התפזרו על-פני אירופה והקימו קהילות חדשות, רבים מבניה שבו למולדתם עוד לפני הציונות המדינית וחיזקו את הקהילות הקיימות כאן והמשיכו את המורשת המפוארת בין הבית השני עד לבניית הבית השלישי, והיום הם שותפים מלאים בבניית הבית השלישי, אותה יהדות, למרות הכאב, שמרה תמיד על יחס מיוחד כלפי העם הספרדי.

אדוני המלך, במעמד הנשיא, גברתי המלכה, ראש הממשלה, שרים, חברי הכנסת, חברי כנסת לשעבר, נשיא בית-המשפט העליון, הרבנים הראשיים, שופטי בית-המשפט העליון, מבקרת המדינה, אורחים נכבדים, הבית הזה הוא מוקד של דמוקרטיה תוססת, על שולחנו מוכרעות שאלות היסטוריות. לא אחת התסיסה גם נראית לעין, אבל היא ביטוי לכובד העניינים המונחים על שולחן הדיונים שלנו. כאשר אנחנו עושים כאן הכרעות היסטוריות, כאשר העם כולו רוצה להגשים את חלום השלום, והוויכוח העיקרי הוא על דרך יישומו וההתמודדות היא קשה, אנחנו מקיימים כאן דמוקרטיה לתפארת, אף שעל-פי כל המודלים המדיניים, היא היתה צריכה להתמוטט מזמן. מלחמות, מצבי חירום; לא אחת אבטלה, לא אחת אינפלציה שהתגברנו עליה; המוני יהודים התקהלו כאן ללא מורשת דמוקרטית קודמת;
הערבים והדרוזים של ישראל, אזרחי ישראל, קרועים בקרע פנימי אמיתי בין נאמנות למדינתם, מדינת ישראל, לקשר עמוק עם עמם, העם הפלשתיני, ועומדים בכך בכבוד -
ואנחנו מקיימים כאן דמוקרטיה לתפארת ומתגאים בה.

אנחנו מאושרים לקבל את פניכם, ובאמצעותכם, אורחינו המכובדים מאוד, אנחנו מבקשים לבטא את רגש הידידות שאנחנו רוחשים לעם הספרדי, את ההערכה הרבה שיש לנו כלפי תפקידם הייחודי של המלך והמלכה ביצירת הגשר בין משטר דיקטטורי למשטר הדמוקרטי בספרד. לבית-המלכות הספרדי ולמלך באופן אישי היה תפקיד מיוחד באותו מעבר עדין, מורכב, בעייתי, ואין זה פלא שהוא הפך דמות חשובה ומרכזית לא רק בקרב עמו - ועם המלכה - אלא בקרב העולם דובר הספרדית כולו ובכל רחבי אירופה. אנחנו יודעים על כך ומעריכים זאת מאוד.

בשם הבית הזה, המייצג את כל חלקי הציבור במדינת ישראל, הוותיקים והעולים, יהודים, ערבים, דרוזים ובני כל הדתות, יהודים יוצאי כל הגלויות, אני מברך אתכם, ואני עושה זאת במעמד נשיאנו, בברכת ברוכים הבאים לפרלמנט החופשי של מדינת ישראל.

אני מזמין עכשיו את ראש ממשלת ישראל לשאת את דברו.


ראש הממשלה ושר הביטחון י' רבין: 
------------------------------
הוד מלכותכם, המלך ומלכת ספרד, כבוד נשיא המדינה ורעייתו, אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, כנציגיו של עם שיש לו מורשת תרבותית משותפת עם העם היהודי, וכמי שמגלים עניין רב ביהדות ובמדינת ישראל, חשוב לנו שתדעו, כי בלשון העברית אנו מרבים להשתמש בביטוי מן התלמוד: "חלומות באספמיא", שפירושו ומשמעותו - חלומות בספרד, חלומות רחוקים, כשם שספרד רחוקה מאתנו, בקצה מערב.

אורחינו היקרים, המציאות חזקה מן הביטויים השגורים על כל לשון בישראל:
חלומות באספמיה קורמים עור וגידים לנגד עינינו, ואחד מהם משותף לכם, מלכי ספרד, ולנו הישראלים. זהו ביקורכם ההיסטורי בביתנו, בירושלים המאוחדת, בירתה של מדינת ישראל ולבו של העם היהודי.

הוד מלכותכם, הגעתם למדינה שבה מתגשמים חלומות בקצב מסחרר. אתם היום אורחינו, בביתו של העם היהודי, אשר במשך אלפי שנים ידע גלות ורדיפות, לרבות "גולת ירושלים אשר בספרד", ככתוב בספר עובדיה. באתם לביקור במקלטו של עם שידע שואה וקם מאפר שישה מיליוני קורבנותיה, כדי לחזור לארץ אבותיו, לבנות בית. ביתנו בישראל פורח וסוער, ביתנו נלחם על חייו ומושיט יד לשלום. זהו הבית אשר מארח אתכם היום באהבה רבה.

הוד מלכותכם, אלף נימים בינינו לבין ארצכם, וההיסטוריה המשותפת של שני עמינו ידעה פרקים עצובים ויפים כאחד.

כשם שאין אנו שוכחים את גירוש ספרד, כך אנו זוכרים לטוב את ימי "תור הזהב", וזה גם זה במרחק מאות השנים הם לכולנו ציון דרך, תמרור שמכוון אל העתיד. מן העבר נלמד את הצורך והרצון לגבור על משקעים היסטוריים, כדי להנחיל לנו, לבנינו ולנכדינו אשר יבואו אחרינו עולם טוב יותר.

הוד מלכותכם, בימים רחוקים היתה ספרד בקצה תבל. הים התיכון שחוצץ בינינו הוא גם זה הקושר את ישראל לארצכם. היום ספרד קרובה אלינו. כשני עמים השוכנים לחוף אותו ים, יש ויהיו לנו אינטרסים פוליטיים וכלכליים, תרבותיים וחברתיים משותפים.

אנו רואים בכם שותפים לברית שעדיין אינה קיימת בין עמי הים התיכון, ברית שתוליך את העמים לחיי שלום ופריחה כלכלית.

אנו חותמים על הסכמים עמכם. ובהזדמנות זו, הואל נא לקבל רחשי תודתנו על ההבנה והרצון הגובר והולך לשיתוף פעולה, שאתם, מלכי ספרד, וממשלתה מטפחים בשקדנות רבה. תודה מעומק הלב.

הוד מלכותכם, אנו יודעים את אהבתכם לים. אצלנו הים אשר סביבנו סוער וגועש, והספינה ששמה ישראל מיטלטלת על הגלים. אנו מנסים בימים אלה לנווט אותה לחוף שקט, לחוף מבטחים.

במסגרת זו, אדוני המלך, אירחה ארצך את עושי הצעד הראשון בדרך לשלום היסטורי בינינו לבין הפלשתינים, ואנו מודים לך ולממשלתך על כך. גם להבא אנו רואים בכם גשר אל שכנינו הערבים.

אין אתם צופים אלינו מן החוף בתהליך השלום. אתם נמצאים אתנו על הספינה. אתם שותפים, וכך היינו רוצים לראות את היחסים בין שתי מדינותינו.

הוד מלכותכם, ברוך בואכם לביתנו לביקור היסטורי, שמביא לשיאו תהליך פיוס והתקרבות בין ספרד לישראל. אני מאמין ומקווה שתחושו כאן כמו בבית.

תודה רבה לכם.

(מחיאות כפיים)

היו"ר ש' וייס: 
-------------
היום אפשר למחוא כפיים.

אני מודה מאוד לראש הממשלה.

אני מזמין עכשיו את חבר הכנסת בנימין נתניהו לשאת דברי ברכה.


בנימין נתניהו (הליכוד): 
----------------------
הוד מלכותו המלך חואן קרלוס, הוד מלכותה המלכה סופיה, כבוד נשיא המדינה, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, ביקורכם בארץ הזאת מציין את הקשרים העמוקים, החזקים מכל קשר כלכלי ומדיני, הקיימים בין העם היהודי לבין העם הספרדי.

התקופה שבה חיו היהודים בארצכם היתה תקופה שבה הוכרע גורל הציביליזציה המערבית. במידה רבה הוכרע אז מה תהיה דמותם של חלקים נרחבים באירופה, מה יהיו המשטרים בהם, אם שלטון זר או הדרך שיתפתחו בה. במידה רבה ההכרעה הזאת נתקבלה בזכות המאמצים של עמכם.

היהודים בספרד השתתפו במאמצים אלה ותרמו להם בכנות ובמסירות. לא העם היהודי ולא העם הספרדי יכולים לשכוח את תקופת השיתוף הכבירה ההיא, כפי שמעידים המחקרים הרבים שנעשו בתחום זה, גם על-ידי חוקרים ספרדים וגם על-ידי חוקרים יהודים, ב-‎200 השנים האחרונות.

גם ביקורך, אדוני המלך, בארצנו היום הוא ביטוי לזיכרון ההיסטורי המשותף הזה, שצריך לתת כיוון ולשמש עידוד במדיניות של שני עמינו בשנים הבאות.

אבל, מעבר לזה, ביקורך מסמל גם קשר אחר בין שני עמינו, העשוי לשמש יותר מכל גורם אחר בסיס להבנה ובסיס לעזרה הדדית. במשך ‎800 שנה נלחם העם הספרדי על שחרור ארצו ועל החזרת ריבונותו בה, לאחר שכמעט איבד את כולה לפולשים מן החוץ. הוא לא נואש מתקוותו, הוא לא הפסיק את מאבקו, אלא לאחר שהשלים את שחרורה של ארצו.

ה"רקונקוויסטה" הארוכה שלכם היא עדות ברורה לכך ששום מרחק של זמן אינו יכול לגרום לעם לאבד את זכותו על ארצו, כל עוד לא החליף את ארצו בארץ אחרת וכל עוד הוא תובע את מימושה של זכות זו.

עם ישראל הוא העם היחיד בהיסטוריה הדומה לכם מבחינה זו. גם אנו חידשנו את היאחזותנו בארצנו זמן רב לאחר שאיבדנו אותה. אבל, גם אנו לא ויתרנו עליה מעולם.
לא החלפנו אותה במולדת אחרת ולא פסקנו לקוות להזדמנות היסטורית, שבה נוכל להתבסס בה מחדש. גם כשחיינו בסוף מערב, כפי שאמר יהודה הלוי בספרד, לבנו היה כאן במזרח, בארץ-ישראל.


איש לא כפר מעולם בזכותכם לשחרר את ארצכם, וכל העולם מעריך את הישגכם. גם אנחנו חזרנו לכאן בתחילת המאה הנוכחית, בהסכמה בין-לאומית רחבה. והיום, כשאנו עדיין נתונים במאבק על זכויותינו בארץ הזאת וכשאנחנו עדיין נאבקים על השגת שלום אמת בינינו לבין שכנינו, תהליך שקיבל תאוצה מיוחדת בוועידת-מדריד, תחת הפטרוניות של ממשלת ספרד והעם הספרדי; כשאנחנו מצויים בכל התהליכים הללו, אנו זוכרים את מאבקכם הארוך על ארצכם ושואבים עידוד מן הדוגמה המופלאה שנתתם לעולם על נאמנותו של עם לארצו, גם לאחר שאיבד אותה, ואמונתו ביכולתו לשוב ולחיות בה בחופש ובשלום.

בביקורך כאן, אדוני, תוכל לראות מה עשינו להשגת מטרתנו, כיצד הפכנו ארץ, שהיתה ברובה שוממה עם שובנו לכאן, לארץ פורייה ופורחת; כיצד יהדות ספרד, צאצאים של אותה יהדות מפוארת, תרמה תרומה מרכזית להשגת משימה קשה זו; כיצד תפוצות ישראל כולן התקבצו כאן יחד וחידשו את תקומתנו הלאומית כעם עצמאי.

אדוני, הוד מלכותו, גירוש ספרד הוא אחת הטרגדיות הנוראות של עם שתולדותיו רוויות בטרגדיה. לפני ‎500 שנה הוציא מלך ספרד את צו הגירוש, ועכשיו, לאחר ‎500
שנה, מלך ספרד אחר מביא עמו לירושלים את צו הפיוס. זו זכות מיוחדת, שתירשם בתולדות שני עמינו, והיא רשומה לזכותך.

אני מקווה ומאמין, אדוני, שתצא מכאן בהבנה שלמה יותר למאבקנו, הבנה שתסייע לטיפוח יחסי הידידות בין שני עמינו, שתוכל ללא ספק גם לתרום לחיזוק ההבנה בעולם למעמדנו המיוחד כאן ולמאמצינו לחיות כאן מתוך שלום וביטחון, לאחר הרבה מאות שנים של נדודים וסבל שאין משל לו.

היו"ר ש' וייס: 
-------------
תודה רבה. אני מודה מאוד לחבר הכנסת בנימין נתניהו.

(מחיאות כפיים)

מורי ורבותי, אני מזמין עכשיו את מלך ספרד לשאת דברים לפני כנסת ישראל.
אדוני המלך, בבקשה.


מלך ספרד חואן קרלוס הראשון: 
--------------------------
(נושא דבריו בשפה הספרדית; להלן תרגום סימולטני)

אדוני נשיא מדינת ישראל, אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני ראש הממשלה, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, גבירותי ורבותי, בהזדמנות זו, בעת ביקורנו הממלכתי הראשון בישראל, לא הייתי יכול שלא להיענות להזמנת הכנסת להופיע בפני בית-המחוקקים שלכם ובפני חבריו כמייצגים לגיטימיים של ריבונות עמה של מדינת ישראל.

לספרד זיקה היסטורית מיוחדת לעם ישראל. ידוע לנו על קהילות יהודיות על אדמתנו מאז ימי קיסרות רומי, קהילות שהתקיימו גם בימי ממלכת הוויזיגוטים, ועת היה חצי האי האיברי למרכזה התוסס ביותר של הגולה נטלו על עצמם יהודי ספרד את התפקיד החשוב של החייאת השפה העברית, שנתייחדה עד אז לתפילה בלבד. שם חדלה העברית להיות לשון מתה, והפכה כלי ביטוי של חכמים, אנשי מסע וסופרים כיהודה הלוי, משה אבן-עזרא, הרמב"ם ובנימין מטודלה. עושר זה הוא שמאפשר לכנות את התקופה "תור הזהב" של יהדות ספרד.

ספרד מטביעה את נוכחותה גם בלשונכם בביטוי המתייחס לדברים יפים וקשים להשגה:
"חלום באספמיא".

בצד ההתפעמות מן המפגש המחודש עם יסודות תרבות ספרד הייתי רוצה לבטא גם את הוקרתי לתפקידה ההיסטורי של הכנסת. מאז כינונה, אחרי הבחירות של ‎1949, היא היתה דוגמה ומופת לנחישות הדמוקרטית של מייסדי ישראל ושל עמה. מאז אותם ימים, וללא הרף, למרות קשיים פנימיים ואזוריים, היו חייה הפוליטיים של מדינת ישראל תחומים תמיד בקווי כיבודם והגנתם של ערכי הדמוקרטיה והפלורליזם של חברה חופשית, שבה חיות יחדיו, זו בצד זו, עמדות והשקפות פוליטיות שונות.

בכנסת מיוצגים לא רק הזרמים הפוליטיים השונים באוכלוסייה שלכם, אלא גם העדות השונות שמהן מורכבת החברה הישראלית: ישראלים בני הדת היהודית, ישראלים שאמונתם דרוזית ואזרחי ישראל ממוצא ערבי - כולם מיוצגים בספסלים אלה.

הכנסת מוכרת בעולם כולו בפעלתנותה ובחיוניות דיוניה. חיוניות זו משקפת הלך רוח של עם שאינו מסתפק במה שהושג עד כה, אלא מבקש להמשיך ולהתקדם לעבר יעדים חדשים.

אדוני הנשיא, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, ספרד וישראל שותפות באמונתן בדמוקרטיה ובאבן-הראשה שלה: מוסד הפרלמנט. הכנסת קיימה יחסים שוטפים עם הקורטס, בית-המחוקקים של ספרד, עוד לפני שכוננו היחסים בין שתי מדינותינו, בינואר ‎1986.

ב-‎31 במרס ‎1992 בחר נשיא מדינת ישראל, חיים הרצוג, לכלול את הקונגרס שלנו בביקורו הרשמי ונשא לפניו נאום חשוב.

כולי תקווה כי הקשרים בין שני הפרלמנטים יימשכו ויתהדקו במציאות הנוכחית של הרחבת היחסים הדו-צדדיים בין ספרד לישראל.

בנסיבות המדיניות האופפות היום את האזור מהווה הכנסת דוגמה לכך, כי אין הדמוקרטיה מנוגדת ליציבות ולקיום השלום והביטחון. דרושים אומץ ונחרצות לקיים משטר של מדינת חוק ולהגן עליו מתוך כיבוד המיעוטים וזכויות האדם של כל האזרחים.

אדוני הנשיא, רבים האתגרים העומדים לפני ישראל ולפני ספרד בעולם הנתון לשינוי מתמיד. קריסת חומת ברלין והתפוררותה של ברית-המועצות היו אירועים שזעזעו עמוקות את הסדר המדיני הבין-לאומי הישן. הקהילייה הבין-לאומית אינה מתנהלת עוד על-פי העימות הרעיוני מזרח-מערב, והארצות השונות יכולות היום להתמודד במלוא חופש הפעולה עם אתגריהן האמיתיים, ללא כל צורך בפתרונם על-ידי הפנייתם לגופי הכרעה דו-קוטביים.

כיום מטרות אחרות נראות דחופות יותר: ניצחון הדמוקרטיה, כיבוד זכויות האדם, כינון משטר של מדינת חוק, עקירה מן השורש של כל גזענות ושנאת זרים, הפיתוח הכלכלי, השמירה הבין-לאומית על הסביבה ועל משאבי הטבע. כל אלה הם תנאי הכרחי לביסוסה של מערכת שלום וביטחון בכל אזור שהוא בעולם.

קשה יהיה לכונן משטר שיגן על כבוד האדם ויטפח מערכת כלכלית מודרנית אם לא ייכון לפני כן השלום, שיבטיח דו-קיום בין אנשים לנשים בחבל ארץ זה. מציאות חדשה מתחילה לבצבץ במזרח התיכון.

אדוני הנשיא, גם חומות אחרות מתחילות להתנדנד באזור זה. יריחו, העיר התנ"כית, ורצועת-עזה מתחילות לשמוע בתקווה את שופרות השלום. המושגים הישנים אינם תקפים עוד כדי לנסות ולהבין את טלטלת השינוי הקונה לו שביתה, כך נראה, באזור.

לפני שנתיים היה לארצי הכבוד לארגן את ועידת השלום למזרח התיכון. במדריד נצעד צעד מכריע ומהפכני. בפעם הראשונה נזנחה דרך העימות והובע אמון במשא-ומתן כדרך לפתרון בעיות העבר.

בארמון המזרח, פלציו ריאל ד'אוריינטה, התחולל שינוי איכותי, מהותי, המאפשר היום לכולנו לדבר על "לפני מדריד ואחריה" בתולדות המזרח התיכון. בעליות ובמורדות המשיך התהליך במסלולו, והביא להתקדמות חשובה.

לפני כמה שבועות היינו עדים שוב לאירועים הרי-גורל לעמי המזרח התיכון ומדינותיו - חתימת הצהרת העקרונות בין ישראל לאש"ף וחליפת המסמכים ביניהם, שבהם מכיר הארגון לשחרור פלשתין בזכותה של ישראל להתקיים, והוא מוותר על כל אמצעי לפתרון הסכסוך שאינו משא-ומתן ודו-שיח. ישראל, מצדה, מכירה באש"ף כמייצג את העם הפלשתיני.

גם בהזדמנות זו נפל בחלקכם, כנציגי עם ישראל, לעשות היסטוריה ולא להיות עדים לה בלבד. בתום דיון שבו הובעו בגלוי חילוקי הדעות באפיקים דמוקרטיים פרלמנטריים, אישורכם להצהרת העקרונות שנחתמה בוושינגטון היווה תרומה משמעותית לפתיחת אופקים חדשים של שלום ושיתוף פעולה לפני כל עמי האזור.

ועידת-מדריד ומעמד החתימה בוושינגטון היו אפוא שני האירועים הבולטים לטובת השלום במזרח התיכון. שניהם מלאי תקווה, אך אף לא אחד מהם חופשי מן המתחים החמורים של ההווה.

אדוני הנשיא, גבירותי ורבותי חברי הכנסת, תמיד קראה ספרד לחיפוש אחר פתרון של קבע, שיהיה בו כבוד לזכויות הלגיטימיות של כל עם מעמי האזור. השלום יהיה בר-קיימא רק אם יגיע לכל מדינות האזור. קביעת סדר-יום למשא-ומתן עם ירדן היא אות מעורר תקווה, ומי ייתן ויתלוו לכך צעדים דומים במשא-ומתן עם סוריה ועם לבנון.

עוד הדרך רבה. בכל אופן, רצוי לזכור שתי הנחות יסוד: הראשונה - זכותן של כל המדינות להתקיים בגבולות בטוחים ומוכרים הכרה בין-לאומית; השנייה - יש להבטיח לכל עמי האזור את מלוא הניצול של זכויותיהם וחירויות היסוד שלהם, ובכלל זה הזכות להגדרה עצמית חופשית של העם הפלשתיני.

פשרה טריטוריאלית וביטחון, עקרונות יסוד בהחלטות מועצת הביטחון ‎242 ו-‎338, הם הממשיכים לשמש מסגרת לפתרון של קבע לסכסוך. רק תוצאה זו תניח את היסודות לשגשוגו של האזור, לאחר כינון האווירה שתאפשר את שיתוף הפעולה לניצול משאביו, ובמיוחד האדמה והמים, לטובת כל תושביו.

על מנת להשיג תוצאה זו במהירות ובבטחה, דרושים צעדים בוני אמון, אשר הקו המנחה שלהם יהיה כיבוד זכויות האדם ומניעת מעשים שיעוררו התנהגות אלימה אצל המגזרים הקיצוניים ביותר. כך אפשר יהיה ליצור אקלים של סובלנות ודו-שיח, הדרוש כדי להתקדם בשלום לקראת העתיד. כפי שנאמר בלשונכם: חזק ואמץ.

ספרד הקשורה היסטורית ליהודים ולערבים בעבותות דם, תרבות וציביליזציה, נחושה בתמיכתה בתהליך השלום ומייחלת שייכון למען ישראל וכל שכנותיה עתיד של דו-קיום וחירות. במידת יכולתה, תתרום ארצי למאמץ המתואם של הקהילייה הבין-לאומית.

מסורת החירויות הפוליטיות, התרבותיות והדתיות שמפארות את מדינת ישראל, וכן הדמוקרטיה הפלורליסטית שהכנסת היא ביטויה, יכולות לשמש עמוד האש לאזור במצעדו אל עתיד של שלום, שיתוף פעולה ושגשוג לכל עמיו. ידוע לי, כי העם בישראל מבין, יודע, שהגיעה העת לנדיבות, שדרוש חזון לעתיד, וכי יש צורך להחליף את האי-אמון ההדדי ברצון טוב. כיבוד הזולת יוכל לנצח, רק אם ייעקרו מאזור זה נתקי התקשורת, האלימות, האפליה והסכסוך.

מחיר השלום תמיד נמוך בהרבה ממחיר המלחמה. בדרככם זו תוכלו לסמוך על ההבנה של הקהילייה הבין-לאומית ועל סיועה, ומובן מאליו, גם על תמיכתה הנחושה של ספרד.

אדוני הנשיא, נסיעתנו הראשונה לישראל משמעות עמוקה לה בהקשר של היחסים הקיימים בין שתי ארצותינו. תולדות שני עמינו עברו תקופות זוהר, ימים אפורים ורגעי אי-הבנה והתרחקות מוחלטת. עם זאת, יש לצפות אל העתיד באופטימיות ובתקווה, שנובעות מניסיון התקופה האחרונה.

התקדמנו התקדמות משמעותית ביעדנו המשותף לטוות מארג צפוף של אינטרסים, מגעים ושיתוף פעולה בכל המישורים. אני יודע שאין הכנסת זרה לרוח זו שמפעמת בכולנו, ויש בתוכה ליגה פרלמנטרית לידידות ישראל-ספרד, המורכבת מחברי מפלגות שונות. אין זה אלא סימן מובהק לכך, שמעבר לנטיות הרעיוניות יש רצון משותף להתקדם בהכרתנו ההדדית וביצירת דרכי דו-שיח מתמידות.

אדוני הנשיא, ספרד וישראל, עתיד עתיר שיתוף פעולה לפניהן, אבל גם החובה לתרום לכך שהים שלחופיו אנו נמצאים, אם כי חופים נפרדים, יחזור אל תפקידו מימי קדם - לשמש כור היתוך של תרבויות וציביליזציות. להיות ים-תיכוני - זה מחייב מטען מיוחד ולימוד לקחי העבר, כדי למנוע טעויות וליצור דו-קיום בשלום; וכן כשרון מיוחד
"לשחות" במציאות משתנה, שהופכת אותנו יום-יום לתלויים יותר זה בזה.

המחויבות לייעוד הים-תיכוני מודגשת בארצי ומתורגמת לאינטרס להשגת יציבות והתפתחות חברתית-כלכלית של האזור במסגרת של שלום, שיתוף פעולה, שגשוג וחירות. הים התיכון חייב לשקם את כוחו הקודם כנקודת מפגש של תרבויות בתוך שיווי-משקל, סובלנות ודו-קיום. יהי השלום עמכם.

(מחיאות כפיים)



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה