*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ב): איילת שקד שוב עושה שרירים – האם תהיינה לה ביצים חזקות להילחם עד הסוף?

שמחה ניר, עו"ד 10.06.2017 10:17
לחצו להגדלה

לחצו להגדלה


מבחר רעיונות יצירתיים לשרת המשפטים, כיצד ליצור סחבת ולכפות על מרים-כלענה את ביטולה של שיטת הסניוריטי *** מה רע בניהול הישיבה כשהיא פתוחה לציבור ולתקשורת? הדוגמה האמריקאית



על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור (ב): איילת שקד שוב עושה שרירים – האם תהיינה לה ביצים חזקות להילחם עד הסוף?

מבחר רעיונות יצירתיים לשרת המשפטים, כיצד ליצור סחבת ולכפות על מרים-כלענה את ביטולה של שיטת הסניוריטי *** מה רע בניהול הישיבה כשהיא פתוחה לציבור ולתקשורת? הדוגמה האמריקאית

שמחה ניר, עו"ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

במאמר קודם, עומדים במרים: מרים-כלענה נאור מתחצפת ומאיימת, תיארתי את מאבק-הכוחות בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין נשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על שיטת ה"סניוריטי", לפיה כאשר מתפנה כסאו של נשיא בית המשפט העליון, את מקומו  לא יתפוס השופט המתאים ביותר, אלא הוותיק שבשופטי בית המשפט העליון. הנגזרת מאותה השיטה היא שמי שמתמנה לבית המשפט העליון כשהוא הצעיר שבשופטים – כל הוותיקים ממנו ינשרו מהמירוץ לפניו, בהגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק.

כיוון ששיטת הסניוריטי היא מתועבת בעיני לא הייתה לי כל בעייה לתמוך באיילת שקד במאבק בינה, המבקשת להעמיד אותה לבחינה מחודשת, לבין מרים-כלענה, המבקשת לשמר  אותה – למרות שאני מתעב את שתיהן באותה המידה.

במאמר קודם עוד יותר – עומדים במרים: נאור, אנחנו לא אידיוטים כמו שאת חושבת!אמרתי: מרים-כלענה, כידוע, חושבת שכל העולם אידיוטים. קודם היא אמרה כי אפשר לבחור שופטים רק מקריאת פסקי הדין שלהם, ועכשיו היא חושבת שגם איילת שקד היא אידיוטית, אז אולי שקד היא אידיוטית, אבל פראיירית גמורה היא לא.

במאמר האחרון, הפותח את הסדרה הנוכחית, על מלחמת הסניוריטי שקד-נאור: איילת שקד פראיירית, מצמצה ראשונה, הגעתי למסקנה כי טעיתי, וכי איילת שקד היא גם פראיירית, וגם  חסרת-תיחכום.

הביצים של איילת שקד

כעת מגיע הפרק הבא בסאגה המרתקת הזאת, בו יעמדו למבחן הביצים של שקד, אם יש לה, ואם הן חזקות דיין:

שרת המשפטים מאיימת כי אם הדיון בשיטת הסניוריטי למינוי ותיקת השופטים לנשיאת העליון לא יהיה פתוח – היא לא תכנס את הוועדה.

הנשיאה מרים נאור מתנגדת לדרישת השרה איילת שקד ולפיה הדיון על שיטת הסניוריטי, שצפוי להתקיים בוועדה לבחירת שופטים, יהיה ציבורי וישודר בתקשורת.

שקד מצדה, מתוקף היותה יו"ר הוועדה לבחירת שופטים, הבהירה כי לא תכנס את הוועדה כל עוד נאור לא תסכים שהדיון יהיה פתוח. בחודש אוקטובר צפויה הנשיאה המכהנת לפרוש (טובה צימוקי, Ynet, 06.06.17).

המצב ברור: לבד ממאבק-האינטרסים הלגיטימי (כל מאבקי-האינטרסים הם לגיטימיים, אם האינטרסים עצמם הם לגיטימיים), כאשר מתווכחים על הנימוקים עצמם, גם ילד בגן טרום-חובה שיטען כנגד שיטת הסניוריטי יהדוף באצבעו הקטנה אפילו חטיבה שלמה של שופטים "עליונים", שיטענו בזכותה של השיטה הזאת.

למה פחדה מרים

מרים-כלענה פוחדת פחד-מוות מהתרחיש בו היא צריכה לעמוד כמתגוננת מול הציבור שישפוט בינה לבין שרת המשפטים, כאשר היא רגילה לכך שהיא יושבת מעל הדוכן הרם, ופוסקת בין אחרים, המרכיבים את "הציבור".

מה שמעצים עו"ד יותר את פחדיה הוא ששקד מתכוננת להזמין לדיון הזה מומחים ואנשי ציבור שידברו כנגד השיטה הקיימת, והיא עצמה לא תוכל להביא אף אחד אשר יתמוך בה, זולת היא עצמה, 14 השופטים האחרים המכהנים כעת בביהמ"ש העליון, ועוד כמה עשרות בדימוסים של ביהמ"ש העליון, שיחזרו כולם על אותו הנימוק ממש: אנחנו לא רוצים תחרות בין השופטים, תחרות המעיבה על יחסי-העבודה בינינו.

אז היא תביא את כולם, שידברו "שפה אחת ודברים אחדים", ואם הסרג'נט במערכה הראשונה של מקבת אומר:

                                               Doubtful it stood;

As two spent swimmers, that do cling together
And choke their art.

    (Wm. Shakespeare, Macbeth, Act I, Scene II)

צא ולמד מה יקרה לעשרות "שחיינים עייפים" (והייתי מתרגם מילולית, "שחיינים מבוזבזים"), אשר נצמדים זה לזה, בתקווה שלא לטבוע.

הוראות החוק הרלוואנטיות

אלה הוראות החוק הצריכות לענייננו היום:

חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתיהמ"ש)

הצבעה בועדה

6א.    חבר הועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בועדה.

סדרי עבודת הועדה

7. (א)     ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

(ב)     אלה רשאים להציע מועמדים:

(1)     שר המשפטים;

(2)     נשיא בית המשפט העליון;

(3)     שלושה חברי הועדה כאחד.

(ג)     (1)     הצעת הועדה על מינויו של שופט תהיה על דעת רוב חבריה שהשתתפו בהצבעה;

(2)     על אף הוראות פסקה (1), הצעת הוועדה על מינוי של שופט לבית המשפט העליון תהיה על דעת שבעה מחברי הוועדה; פחת מספר המשתתפים בהצבעה מתשעה תהיה ההצבעה על דעת רוב המשתתפים שלא יפחת ממספר המשתתפים בהחסיר שניים.

(ד)     הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה.

נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא

8. (א)     נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון יתמנו לפי הוראות סעיף 4(א) לחוק-יסוד: השפיטה מקרב שופטי בית המשפט העליון.

ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון

29. (א)   נתפנה מקומו של נשיא בית המשפט העליון וכל עוד הנשיא החדש לא התחיל לכהן, או נעדר הנשיא מן הארץ או שנבצר ממנו זמנית למלא תפקידו, ימלא המשנה לנשיא את התפקידים המוטלים על הנשיא וישתמש בסמכויות הנתונות לו לפי כל חיקוק.

(ב)     נבצר מנשיא בית המשפט העליון ומהמשנה לנשיא למלא את תפקידיהם, יכהן כממלא מקום הנשיא הותיק שבשופטי בית המשפט העליון, ומבין בעלי ותק שווה – הקשיש שבהם.

(ג)     נשיא בית המשפט העליון רשאי לאצול מסמכויותיו למשנה לנשיא.

חוק יסוד: השפיטה (להלן: חוק היסוד)

מינוי שופטים

4. (א)     שופט יתמנה בידי נשיא המדינה לפי בחירה של ועדה לבחירת שופטים.

(ב)     הועדה תהיה של תשעה חברים, שהם נשיא בית המשפט העליון, שני שופטים אחרים של בית המשפט העליון שיבחר חבר שופטיו, שר המשפטים ושר אחר שתקבע הממשלה, שני חברי הכנסת שתבחר הכנסת ושני נציגים של לשכת עורכי הדין שתבחר המועצה הארצית של הלשכה; שר המשפטים יהיה יושב ראש הועדה.

(ג)     הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה.

מה יקרה עכשיו?

תרחיש ראשון: שקד יכולה, על דעת עצמה, לקבוע את ישיבת הוועדה, כאשר על סדר יומה הדיון בשיטת הסניוריטי, וכן להזמין את כלי התקשורת, להקליט ולצלם כאוות נפשם.

כיצד יכולים העומדים-במרים – נאור ושני חבריה לוועדה – להגיב במקרה כזה?

הם יכולים להחרים את הישיבה, ואם  שקד תכנס את שאר חברי הוועדה – שישה במספר – לטעון כי הישיבה אינה חוקית, בהסתמך על סע' 4(ג) לחוק היסוד ("הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה").

הטענה הזאת נשענת על כרעי תרנגולת, משום שאם חבר בגוף כלשהו (למשל: הכנסת, הממשלה או מועצת פועלי זרנוגה גימ"ל) אינם מופיעים לישיבה, זה עדיין לא אומר שמספר החברים באותו הגוף אכן "פחת". חיזוק לכך נמצא בסעיף 7(ג) לחוק בתיהמ"ש, המדבר על מספר חברי הוועדה "המשתתפים בהצבעה".

גם אם הפירוש הזה יתברר כנכון, אם הם יחרימו את הישיבה – לא רק שזה לא יתקבל יפה בציבור, אלא שהם יאבדו את האפשרות להביע את עמדתם בפומבי. ייתכן שהם יעשו זאת בכוונה, כדי "למות זקופים", בלי לחשוף את ערוות נימוקיהם, בבחינת "יש לנו הרבה מה להגיד, אבל אנחנו לא מוכנים להשתתף בהצגה עיתונאית".

כן, יש להם "ותק מוכח" בזה: הם שולחים את הדוברת המסורה שלהם, עו"ד איילת פילו, לומר שהם "אומרים את דברם רק בפסקי הדין שלהם", או ש"הדברים אינם ראויים לתגובה". בחוכמולוגיות האלה הם לא יכולים להשתמש בישיבה הפתוחה לציבור, ולכן הם מתנגדים לה.

הם יכולים לבוא לוועדה, ולטעון כי לפי סעיף 7(ד) חוק בתיהמ"ש "הועדה תקבע את שאר סדרי דיוניה ועבודתה", ואז תישאל מהי סמכותו ה"טבועה" של היושב-ראש, בהעדר קביעה של הוועדה, ואם בכלל זה עניין של "סדרי דיוניה ועבודתה" של הוועדה.

טוב,  אז גם התרחיש ההזוי הזה הוא בגדר האפשרי, ואז יתקיים ויכוח שתחילתו בשאלה אם יש צורך בהחלטת רוב כדי לפתוח את הישיבה לתקשורת, או בהחלטת רוב כדי לבטל את החלטת היו"ר.

כאן ישנן שתי אפשרויות: האחת – ששקד באה עם רוב מגובש מראש, התומך בעמדתה, והשנייה – שהיא אומרת שהנושא הזה לא נקבע על סדר יומה של הוועדה, ויש צורך לדחות את המשך הישיבה כדי ללמוד את הנושא, וכדי להזמין את היועץ המשפטי לממשלה, כדי שישמיע את עמדתו.

ברור שנאור לא רוצה דחיות נוספות, אז לא תהייה לה ברירה, והיא תיאלץ לבלוע את הצפרדע הזאת.

בתנאי, כמובן, שאיילת שקד לא תתכופף – אני מקווה שהיא תעמוד בלחצים.

מה סיכוייה של שקד לבטל את שיטת הסניוריטי?

מהתרשמות כללי נראה שהסיכויים לא רעים: שקד ושני חברי הכנסת מהימין נראים לי די בטוחים, שני נציגי הלשכה – גם כן, וכבר יש לנו רוב בוולב"ש. ייתכן מאוד שמשה כחלון יישאר נאמן לברית החדשה שהביאה אותו לחבור לשקד ולנציגי הלשכה כדי לבחור ביוסף אלרון – וכבר נשארו שלושת השופטים בוועדה מבודדים לחלוטין. כבוד מפוקפק לכל אלה שמכבדים את עצמם בתואר "כבוד" לפני שהם חותמים על פסקי הדין וההחלטות שלהם.

קחו דוגמה, אחת מרבבות בכל שנה:

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

 

 

בג"ץ 5185/13

 

בג"ץ 1031/16

לפני:  

כבוד הנשיאה מ' נאור

 

כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין

 

כבוד השופטת א' חיות

 

כבוד השופט י' דנציגר

 

כבוד השופט נ' הנדל

 

כבוד השופט י' עמית

 

כבוד השופט א' שהם





 

בהערכה זהירה של הסיכויים אני בהחלט רואה את שקד מצליחה להעביר החלטה לפיה נשיאי ביהמ"ש העליון והמשנים להם ייבחרו לפי כישוריהם והתאמתם, ולא לפי הוותק – ה"סניוריטי".

הקלף הסמוי

נניח שבישיבה שנקבעה ליום 18.7.2017 (ראו הבהרה ותיקון בשולי המאמר, כאן) מתרחש הגרוע מכל מבחינת שתי היריבות האלה: הוועדה מתכנסת בנוכחות כל כלי התקשורת, אבל דוחה את הרעיון לבטל את שיטת הסניוריטי.

בשלב הזה שרת המשפטים תשלוף את  הקלף הסמוי: חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, משהו מעין זה:

לפי כללי המשפט המינהלי, גוף ציבורי הפועל על פי דין אינו רשאי להשיל מעליו את שיקול-הדעת שהמחוקק הפקיד בידיו ולהעבירו לאחרים, ואם לא די בכך, הרי שלפי סעיף 6א' לחוק בתיהמ"ש, חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה.

לפי שיטת הסניוריטי, הוועדה של היום מאמצת באופן עיוור את שיקול-דעתה של ועדה קודמת, שכיהנה לפני 10, 15, 20 או 30 שנה, כאשר אף אחד לא ידע מה ייצא ממנו ברבות השנים. למה הדבר דומה? למתן רישיון קברניט למטוס בואינג 747 למי שעבר מבחן נהיגה בקטנוע לפני 40 שנה, בלי שום בחינה נוספת.

עילה מוכרת נוספת לתקיפת פעולתו של גוף ציבורי הפועל על פי דין, היא שיקולים פסולים, או שיקולים זרים.

השיקול עליו מגינים השופטים הוא, כאמור לעיל, הצורך למנוע תחרות בין השופטים על הקידום, כי היא "מעיבה על יחסי-העבודה ביניהם", אבל תפקידה של הוולב"ש הוא להעמיד לרשות הציבור את האדם המתאים לכל תפקיד שיפוטי, ולא לדאוג ליחסי-העבודה שבין השופטים.

אם נלך עם השיקול הזה עד הסוף, נצטרך להחיל את שיטת הסניוריטי לא רק על בחירת נשיאים וסגני נשיאים לבתימ"ש השלום ולבתיהמ"ש המחוזיים, אלא גם על הקידום מבימ"ש השלום לביהמ"ש המחוזי, ומביהמ"ש המחוזי לביהמ"ש העליון.

ובכלל, מי אמר שתחרות בין השופטים היא דבר רע? הרי שנינו כי קנאת סופרים תרבה חוכמה, ומניעת התחרותיות אינה אלא קרטליזציה של השפיטה: לתת לציבור את השירות המשפטי הגרוע ביותר, במחיר הגבוה ביותר.

לפיכך שיטת הסניוריטי היא בלתי-חוקית.

לפי ההלכה הפסוקה, והמחייבת, של ביהמ"ש העליון עצמו חוות הדעת המשפטית של היועץ המשפטי לממשלה מחייבת את הממשלה ואת כל הגופים הממשלתיים, ומה פשוט מאשר החלטה של היושבת-ראש לפיה, על פי חוות-דעתו של היוהמ"ש, ובהתאם לפסיקה המחייבת של ביהמ"ש העליון, היא לא מכנסת את הוועדה כל עוד עומדת בעינה החלטתה של זו לדבוק בשיטת הסניוריטי?

כאן תבוא עתירה לבג"ץ, כפי שמרים נאור אכן "רמזה" – עוד סחבת, לפחות עניין של כמה שבועות: כך-וכך ימים לתגובתה של המדינה, קביעת מועד לדיון, דיון, מתן פסק דין, עתירה לדיון נוסף תוך 15 יום, וחוזר חלילה.

לתשומת ליבך, איילת שקד.

ונניח שהבג"ץ לא מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה – מה הלאה?

סע' 7(א) לחוק בתי המשפט, שכבר הוזכר לעיל, זה לשונו:

7. (א)     ראה שר המשפטים שיש למנות שופט, יודיע על כך ברשומות ויכנס את הועדה.

הביטוי "יש למנות" משמעותו "יש חובה למנות", ולכאורה חייבת שרת המשפטים להודיע על כך ברשומות, אבל גם כאן ישנן אפשרויות שונות.

אחת האפשרויות היא ששרת המשפטים תיזום חקיקה ו/או תצטרף להצעת-חוק הקיימת של חה"כ יואב קיש, לפיה נשיא בית המשפט העליון ייבחר ע"י הכנסת לתקופה של 5 שנים, ולא ניתן יהיה לשוב ולמנותו לתקופת כהונה נוספת, ובינתיים היא תעכב את פרסומה ברשומות של ההודעה על המועמדים לכהונת הנשיא והמשנה-לנשיא.

עתירה לבג"ץ: לחייב את שקד לפרסם את רשימת המועמדים, ולכנס את הוועדה

עיכוב פרסומה של רשימת המועמדים, כמתואר לעיל, יגרור, כמובן, עתירה לבג"ץ לחייב את שרת המשפטים לפרסם את הרשימה, וכאן הבג"ץ יעמוד בפני דילמה קשה, משום שבדרך כלל כאשר המדינה טוענת שהיא מכינה חקיקה שתסדיר את הנושא, הבג"ץ נותן לה אורכות על גבי אורכות, כמיטב מסורת תיקי השמרטפות, ואם הפעם הבג"ץ יסטה מדרכו ירימו הכל את גבותיהם, ויאמרון כי השופטים "מגינים על עצמם".

כמובן שתועלה במקרה כזה טענה של "דחיפות": כיוון שהנשיאה המכהנת עומדת לפרוש בחודש אוקטובר הקרוב, אי אפשר לגרור את הנושא במשך חודשים ושנים, אבל גם לכך ישנה תשובה ניצחת בסעיף 29 לחוק בתי המשפט: אם אין נשיא ומשנה לנשיא, את מקומו של הנשיא ימלא הוותיק שבשופטי ביהמ"ש העליון, וכיוון שממילא ישנה זהות "אינהרנטית" בין המועמד לנשיאות על פי הסניוריטי לבין ממלא-המקום על פי החוק, אסתר חיות ממילא תיכנס ללשכת הנשיא, ושום נזק לא ייגרם למערכת.

הדבר היחיד שיקרה הוא שאסתר המלכה לא תוכל לשאת את תואר המלכה: היא אמנם תמלא בגאון את כל פונקציותיה של המלכה, אבל תצטרך להסתפק במשכורת "רגילה" של שופט ביהמ"ש העליון (ואם זה לא יספיק לה, נוכל לארגן עבורה יום-סרט, נו-פרובלם).

מה תעשה שקד אם הבג"ץ יכפה עליה הר כגיגית? – אפשרויות הסחבת הן בלתי-מוגבלות

כפי שראינו, הסיכויים שהבג"ץ יקבל את עמדתה של שקד אמנם קיימים, אבל הם קלושים ביותר, ואם הבג"ץ יחליט לקיים את החלטתה של הוולב"ש מיום 12.6.2017 (לפיה שיטת הסניוריטי תמשיך להתקיים), עדיין היא, שרת המשפטים, רשאית להציע מועמדים משלה (סע' 7(ב)(1) לחוק בתיהמ"ש), ואם היא רשאית להציע מועמדים משלה, היא רשאית להציע את כל שופטי ביהמ"ש העליון האחרים, חוץ מאסתר חיות וחנן מלצר, שהוצעו ע"י מרים כלענה, מכוח סמכותה עפ"י סע' 7(ב)(2) לחוק הנ"ל.

כמובן שהצעת מועמדים לשתי המשרות החשובות ביותר במערכת המשפט אינה דבר של מה-בכך, ויש להעמיק-חקר ביכולותיהם ובשאר תכונותיהם של כל השופטים של בית המשפט העליון.

להזכירכם: סעיף 11א' לכללי השפיטה (סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים), תשמ"ד-1984, כותרתו היא "מבחנים כלליים", וזה לשונו:

11א.  התכונות העיקריות הנבדקות והנשקלות לגבי מועמד, ואשר לגביהן מתבקשת גם תגובת מחווי הדעת לפי סעיף 9(5), הן אלה:

(1)     ידע ומיומנות בתחום המשפט כולל בקיאות משפטית, רב-גוניות בתחומי המשפט השונים, תפיסה משפטית, יסודיות בהכנת החומר המשפטי;

(2)     כושר הבעה וניסוח בכתב ובעל-פה;

(3)     יעילות וכושר ביצוע, לרבות כושר ארגון וניהול, סדר בעבודה, דייקנות, כולל עמידה בלוח זמנים, חריצות, גישה עניינית ותכליתית לעבודה, יעילות והספק בעבודה;

(4)     סמכותיות וכושר לנהל דיון, כושר החלטה והכרעה, ישוב הדעת, הבחנה בין עיקר לבין טפל, התחשבות בכל הנתונים, והיכולת להגיע להחלטות נכונות;

(5)     מזג שיפוטי המתבטא, בין היתר, בסבלנות, בסובלנות, בפתיחות ואופי יציב; שקט נפשי, יכולת עמידה בלחצים, יכולת ליצירת קשר עם אנשים; גינוני משפט;

(6)     אינטגריטי, יושר אינטלקטואלי, הגינות כלפי הזולת, אמות מידה מוסריות, עצמאות בחשיבה ואי-תלות;

(7)     חוכמה ותבונה;

(8)     תדמית המועמד בעיני הזולת בתחום המקצועי ובחיי היומיום;

(9)     מוטיבציה.

נשים לב כי סע' 11א' מדבר על התכונות ה"עיקריות" בלבד, וזה משאיר פתח ליצירתיות בלתי-נדלית לגבי תכונות "משניות", שגם אותן יש "לבדוק ולשקול" לגבי "כל מועמד".

לימוד כל התכונות האלה, לגבי כל מועמד פוטנציאלי (כולל המועמדים שהציעה מרים-כלענה) מצריך זמן, במיוחד לגבי שר/ת משפטים שאינו/ה משפטן, וזה מקרוב הגיע לתפקידו. ראו, למשל, את סע' 11א(8), המצריך עריכת סקר על "תדמית המועמד בעיני הזולת", הן לגבי "התחום המקצועי" והן לגבי "בחיי היומיום".

אם כל אלה אינם מספיקים – בכללי השפיטה הנ"ל אפשר למצוא רעיונות בשפע לכל סחבת אפשרית, אבל אם מיצינו את כל אפשרויות הסחבת ולא באנו על סיפוקנו, עדיין עומדת לנו "האופציה האטומית", כפי שנראה בפרק הבא.

איך משביתים את הוולב"ש

כמוזכר לעיל, לפי סע' 4(ג) לחוק היסוד "הועדה רשאית לפעול אף אם פחת מספר חבריה, כל עוד לא פחת משבעה", ואם שלושה מחבריה מתפטרים, הוועדה "יושבת על הג'ק".

שרת המשפטים אינה יכולה להתפטר מהוועדה, כי היא יושבת בה מכוח כהונתה זו, ואם היא מתפטרת מקומה מתמלא באופן אוטומטי ע"י ראש הממשלה, כך שהיא לא הרוויחה מזה דבר. איילת שקד גם לא תתפטר, כי היא מסתכנת בכך שכל מי שיבוא במקומה ייטוש את האג'נדה שלה, שהיא, בעיקרה, בחירה של שופטים "שמרנים", וכל המלחמה שלה כנגד הסניוריטי אינה להשבחת השפיטה, אלא רק חלק ממאבק-הכוחות שלה עם מרים נאור, על האוריינטציה הפוליטית של השופטים שייבחרו לביהמ"ש העליון.

אמנם שקד אינה יכולה להתפטר מהוועדה, אבל חוץ ממנה וחוץ מהשופטים (אשר בוודאי שלא יתפטרו) ישנם בוועדה חמישה חברים אשר יכולים להתפטר: שר אחד, שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין, ולא נראה לי קושי מיוחד לארגן התפטרות של (לפחות) שלושה מתוך החמישה – דבר המשאיר את הוועדה עם פחות משבעה חברים, דבר המונע את המשך פעולתה.

לתשומת ליבך, איילת שקד.

נשים את זה בצד

במאמר הקודם שבענו עד לזרא מהדבש הנוטף מפיה של איילת שקד על מרים-כלענה: "ביני לבין נאור יש הרבה חילוקי דעות אבל הצלחנו להסתדר. אני חושבת שבגלל שאנחנו נשים היה לנו יותר קל ... אישית, אני אוהבת אותה".

בינתיים אני רואה שהן מסתדרות רק כאשר האינטרסים שלהן נפגשים, ובכל המקרים האחרים הן שולפות את הציפורניים הארוכות ביותר שלהן.

ונשאלת השאלה מה ההבדל, לעניין זה, בין גברים לנשים (למרות שזה עניין סטטיסטי ידוע, אני מפחד לומר "חוץ מאורך הציפורניים", מחשש שהגברת אורית קמיר תנעץ גם בי את ציפורניה).

החשש הפרטי שלי

כפי שכבר ציינתי לעיל, כל המלחמה של איילת שקד כנגד הסניוריטי אינה להשבחת השפיטה, אלא רק חלק ממאבק-הכוחות שלה עם מרים נאור, על האוריינטציה הפוליטית של השופטים שייבחרו לביהמ"ש העליון.

מה שאני חושש ממנו הוא שבסוף, אחרי כל הפגנת-השרירים הזאת, שקד תתפשר עם נאור על שופט אחד "שמרני" ושופט אחד "ליברלי", ואת המלחמה כנגד הסניוריטי נשאיר "לעת מצוא", שהרי שקד כבר אמרה כי "השופטת אסתר חיות מקצועית וראויה", ואם ממילא היא "מקצועית וראוייה", מה לנו אם נבחר אותה לפי שיטת הסניוריטי, או בזכות מעלותיה האישיות ...

מה רע בניהול ישיבת הוועדה בנוכחות כלי התקשורת?

בימים האלה יושבות כמה וכמה ועדות של הסנאט האמריקאי ודנות בפרשה רבת-זרועות אשר עשוייה לגדוע באיבה את כהונתו של נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ, שהוא כיום אחד הפוליטיקאים המאוסים ביותר בעולם כולו, ובמיוחד מאוס הוא על בכירי מפלגתו – המפלגה הרפובליקנית.

חלק מהישיבות מתקיימות בדלתיים סגורות, וחלקן בדלתיים פתוחות (ראו תמונת-הכותרת, לחצו להגדלה).

שימו לב לכך שאתם רואים בתמונה רק כחצי מהרצפה עליה יושבים הצלמים, ולכך שהרצפה "מאוכלסת" כך משום שתאי העיתונאים (בחלק העליון של התמונה) כבר מלאים עד אפס מקום.

ואם זה אפשרי אצל האמריקאים – זה אפשרי גם בישראל.

לתשומת ליבכן, איילת שקד ומרים כלענה.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה