*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ, דונלד ג'יי נתניהו, עושים שלום ***

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: לנשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! ***

אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


מקרה דוד בוקובזה: אמרתי לכם שזה יקרה!

11.05.2017 20:04
אמרתי לכם

אמרתי לכם


עוד על הייאוש אשר מביא אדם לשרוף את עצמו מול בית המשפט העליון



מקרה דוד בוקובזה: אמרתי לכם שזה יקרה!

עוד על הייאוש אשר מביא אדם לשרוף את עצמו מול בית המשפט העליון

שמחה ניר, עו"ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

"יש ג'ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם"

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

תזכורת

את המאמר הרצח הבא של שופט בישראל – הריח כבר באוויר! פרסמתי לפני כשלושה שבועות, ביום 11.4.2017. המאמר, בעיקרו, התייחס לרצח השופט עדי אזר, בשנת 2004, ולכל מה שהתרחש לפניו ואחריו, החל מהתחזית שלי בשנת 2000 – שהתגשמה – וכלה בתחזיות-ההמשך שלי, אשר גם הן מתגשמות.

באשר לגורמים שהביאו את הרצח הזה, אמרתי:

מילת-המפתח: הייאוש

אני לא רוצה – וגם לא יכול – להיכנס לשאלה אם למתנקשים היה בסיס אובייקטיבי לתחושת הייאוש שלהם.

לא יכול – משום שאני לא מכיר את התיק, או התיקים שלהם.

לא רוצה – משום שהייאוש נבחן בעיניו הסובייקטיביות של המתייאש, ולא בעיניהם של חכמים כמוני וכמוכם.

כאשר אדם, ברוב ייאושו, מגיע למסקנה כי כבר אין לו מה להרוויח ומה להפסיד, הוא עשוי לבצע מעשה-של-ייאוש.

הביטוי ה"קל" ביותר הוא הפסקת החתירה אל המטרה (לענייננו – הצדק, כפי שהוא נראה בעיניו), מלווה בחריקת-שיניים.

אחרים יביעו את מחאתם באופן מילולי: הפגנות-רחוב, מכתבים-למערכת (היום כבר פאסה), רשתות חברתיות (פייסבוק ואחרות), אתר אינטרנט.

כאשר המחאה השקטה, הכמעט-פסיבית, נתקלת באזניים אטומות, היא הופכת רעשנית וצעקנית, ובהמשך גם הסגנון שלה נעשה "בוטה ומשתלח, לא מאופק, לא מרוסן ולא מנומס".

כאשר גם המחאה המילולית לא עוזרת, וגם היא נתקלת באזניים ערלות, הייאוש גובר, והיא עוברת לתחום האלימות הפיזית, אשר הגילויים האולטימטיביים הם התאבדות או רצח.

מה שמאיץ את מעבר המיואשים מהתחום המילולי אל התחום הפיזי הוא, בין השאר, סתימת הפיות – כגון גל-המעצרים הנוכחי, שהוא, בעיני, האות-לבאות.

הייאוש מהתקווה לצדק במערכת המשפט מביא מדי שנה לכ-300 (שלוש מאות!!!) התאבדויות בשנה, ובמונחים של האוכלוסיה הקיימת היום בישראל מדובר בכ-20,000 (עשרים אלף!) מתאבדים מאז פרוץ המדינה – רק בגלל תחושת-הייאוש מהציפייה הנכזבת לצדק.

באותה התקופה נרצח בישראל "רק" שופט אחד, וזה היה בשנה ה-56 למדינה (2004), אבל מי שסבור, לתומו, שהרצח הבא יהיה רק בשנת 2060 (56 שנים מהרצח הקודם, 43 שנים מהיום), יש לי הפתעות בשבילו.

ביום 10.5.2017 פורסם לראשונה כי ביום 7.4.2017, ארבעה ימים לפני המאמר שלי, אירע המקרה בו אדבר הפעם. כך אלון חכמון, מעריב 11.5.2017:

הותר לפרסום: חצי שנה אחרי שהשתחרר ממאסר בן שנה וחמישה חודשים בגין חטיפת שתי בנותיו לתאילנד, יצא, על פי החשד, דוד בוקובזה בן ה-47 מבאר שבע למסע נקמה שבמהלכו רצח את חברו אבי אלטר ... בהמשך הוא ניסה לרצוח את האחרונה והצית את דירתה, תוך גרימת מותם של שתי חיות מחמד ששהו בביתה, כל זאת כשילדותיהם המשותפות נמצאות בדירה. לאחר שגרושתו הצליחה להציל את עצמה הוא נמלט לירושלים, שם ניסה לשים קץ לחייו, אולם נלכד על ידי חוקרי ימ"ר נגב לפני שביצע את זממו.

בשביעי באפריל השנה התקבל, בשעות הצהריים, דיווח במשטרה ובכיבוי אש במרחב נגב על דירה שעולה באש בבאר שבע. צוות הכיבוי שהגיע למקום איתר בדירה שתי גופות של חיות מחמד שנשרפו באש, כאשר מחוץ לבית, נמצאה ל' במרחק קצר משם כשהיא סובלת מכוויות ומבוהלת ביותר מהנעשה לה. חוקרי המשטרה גבו ממנה עדות לאחר ששמעו כי הגרוש שלה, בוקובזה, הגיע לביתה, ניסה לרצוח אותה באמצעות אקדח, ולאחר מכן שפך לעברה חומר דליק והצית אותה, כל זאת כשילדותיהם נמצאות בבית. לדבריה, היא התעמתה עמו והצליחה להימלט מהדירה כשגופה בוער כלפיד, תוך שהיא מניסה מהדירה את שתי בנותיה וכך, בעצם, הצילה את חייהן. הדירה המשיכה לבעור עד שצוותי הכיבוי הגיעו למקום והצליחו להשתלט על הלהבות.

חוקרי יחידת מרכז (ימ"ר) נגב פתחו בחקירה וניסו לחפש אחר עקבותיו של בוקובזה. יש לציין כי חצי שנה קודם לכן הוא שוחרר ממאסר לאחר שהורשע בחטיפת שתי בנותיו לתאילנד, מה שהביא להטלת עונש של 17 חודש מאסר עליו, אותו סיים לרצות לאחר כחצי שנה. על פי הערכת חוקרי ימ"ר נגב, בפיקוד יגאל קמיליאן, הוא ניסה לנקום בגרושתו ובאלטר שהכיר לו אותה ותיווך ביניהם בכל סכסוך במהלך נישואיהם. בשבת בבוקר, השמיני באפריל, התקבל דיווח ע"י רעייתו של אלטר, שלפיו בעלה נעדר ועקבותיו נעלמו. ...

בתוך כך, יממה קודם לכן התברר כי אקדחו האישי של אלטר נגנב ע"י רוצחו. לחוקרי ימ"ר נגב זה הספיק כדי לבנות את התרחיש ולהרכיב את הפאזל לפיו בוקובזה רצח יממה קודם לכן את אלטר, גנב את נשקו האישי, והמשיך במסע כדי לחסל את גרושתו, אלא ששם, בעצם, כשל במזימתו. החוקרים חיפשו אחריו תוך שהם משתמשים באמצעים טכנולוגיים ואיכון של מכשירי הטלפון, הן של אלטר והן של בוקובזה, ואכן בהגיעם לאזור ביתו הצליחו לשמוע כי בתחנת כיבוי אש ובמשטרת מחוז ירושלים התקבל דיווח על רכב בוער.

בהגיעם למקום איתרו בתוך הרכב את בוקובזה כשהוא סובל מכוויות, וצוותי הכיבוי השתלטו על האש והצילו את חייו. הוא פונה לבית החולים, שם אושפז עד אתמול, וכאמור הבוקר, הוסר צו איסור הפרסום שהוטל על החקירה ועל הפרשה כולה ובמשטרה בוחנים את חומר הראיות מול הפרקליטות במטרה להגיש נגדו כתב אישום. בוקובזה עצמו אינו משתף פעולה עם חוקריו והוא אמור להיחקר בימים הקרובים.

... ברכבו של בוקובזה, לעומת זאת, נמצא מכתב שבו פירט לפרטי פרטים את הסיבות שהובילו אותו ליציאה אל מסע הנקמה. הוא הסביר במכתב מדוע החליט לרצוח את חברו אלטר, וכן מדוע החליט לשים קץ לחיי גרושתו. עוד הוא מפרט רשימה שמית של אנשים שגרמו סבל בחייו במהלך השנים האחרונות. נודע כי בכלל אותה רשימה הוא כיוון גם ליעדים הנוספים שאותם זמם לרצוח, כשבין היתר עלה שמה של פרקליטתו.

במשטרה מנסים כעת לחקור האם העצור ניסה גם לשים קץ לחייהן של שתי בנותיו, בנות השלוש והחמש, וההערכה היא כי לאחר שכשל במזימתו לחסל את רעייתו, וכשהבין כי המשטרה תתחקה אחר עקבותיו, הוא החליט לגדוע את תכניותיו וניסה לשים קץ לחייו.

בוקובזה העלה ביום המעשה ליוטיוב סרטון בו הוא מסביר מדוע החליט לנקום:

לפני שלוש שנים גיליתי שגרושתי עשתה מעשה נבלה בזמן שנות נישואנו, פניתי לרווחה והעובדת הסוציאלית טענה שאם אתלונן, לא אראה את בנותיי. הגעתי למשטרה ואיימו לעצור אותי על האזנת סתר במידה ולא אבטל את התלונה. פניתי למוטי חובל לכתבה בתקשורת, אבל נודע שהוא פנה לאישה יום לאחר שפניתי אליו, והם פעלו נגדי דרך עורכי דין מהרווחה ומהפרקליטות.

"פניתי לעורכי דין, וזה לא עזר. האישה הלכה עם הבנות למעון לנשים מוכות ונפרדתי מבנותיי ללא סיבה למשך שלושה חודשים. ארבעה חודשים אחרי מעשה הנבלה, יצאתי עם הבנות לחו"ל בגלל איום העו"ס שאם אמשיך בתלונתי הם יקחו את הבנות לפנימיה. נתקלתי בקושי גדול, שכל פעולה שלי, היתה מכיוון הרווחה. המטרה היתה.

הפיגוע שהם עשו בי, הפך למגה פיגוע. החלטתי לעשות נקמה, ובשביל זה עברתי מאסר בישראל, שוחררתי. בבית המשפט הפרקליטה שיקרה. לא הצלחתי למה גוף כמו הפרקליטות מנסה להרשיע בכל מחיר. בעיקר כשהם יודעים שבית המשפט הוא חותמת גומי שלהם. היה אפשר לראות את זה בחומר של הפרקליטות. סירבתי להגיע לעסקת טיעון. שמתי לב שבאמת חשוב להם לעשות את הפשע בצורה מסוימת.

רומן למשרתות

איזה סיפור יפה, סוחט רגשות, קל לעיכול ולא מצריך שום תחקיר עיתונאי מעבר להעתק-הדבק מהודעת דובר המשטרה. משהו מעין אסיר משוחרר, ממורמר על כל העולם, יצא למסע נקמה, בלה-בלה-בלה ...

ובלשון הפרסומת: גזרי, ויש לך ארוחה.

מה עומד מאחורי סיפורים כאלה?

סיפורים כמו הסיפור הזה הם מורכבים בהרבה יותר. אני רואה אותם כך:

אדם המגלה שגרושתו עשתה מעשה נבלה בזמן שנות נישואיהם פנה אל שירותי הרווחה והעובדת הסוציאלית טענה שאם הוא יתלונן, הוא לא יראה את בנותיו. פנה למשטרה ואיימו לעצור אותו על משהו, אם הוא לא יבטל את התלונה. פנה אל התקשורת, זו פנתה אל האישה (כפי שמן הראוי היה לעשות), אבל "הם" (לא ברור מי) פעלו נגדו דרך עורכי דין מהרווחה ומהפרקליטות.

בהמשך הוא פנה לעורכי דין, וזה לא עזר. האישה הלכה עם הבנות למעון לנשים מוכות ונפרדתי מבנותיי ללא סיבה למשך שלושה חודשים.

לאחר מכן הוא יצא עם הבנות לחו"ל בגלל איום העו"ס שאם הוא ימשיך בתלונתיו הם ייקחו את הבנות לפנימיה.

האיש רואה את מה שעשו לו כ"מגה פיגוע", מחליט להתנקם, יוצא עם הבנות לחו"ל, מוסגר לישראל (כנראה), ועל כך הוא נידון למאסר. לדבריו "בבית המשפט הפרקליטה שיקרה. לא הצלחתי למה גוף כמו הפרקליטות מנסה להרשיע בכל מחיר. בעיקר כשהם יודעים שבית המשפט הוא חותמת גומי שלהם. היה אפשר לראות את זה בחומר של הפרקליטות. סירבתי להגיע לעסקת טיעון. שמתי לב שבאמת חשוב להם לעשות את הפשע בצורה מסוימת".

כעת, אחרי שהוא מגיע למסקנה שאין לו מה להרוויח ומה להפסיד, הוא מחליט לבצע את מעשה-הייאוש האולטימטיבי: לרצוח את חברו (שאולי אחראי בעיניו למעשה-הנבלה של האישה, שאנחנו לא יודעים מהו), וכן את לרצוח גם אותה ואת הבנות, ובסופו של דבר ליטול גם את חייו-הוא.

מה ששיבש את תכניותיו הייתה, ככל הנראה, העובדה שאחרי שהצליח להרוג את חברו, באקדח שנטל ממנו, האקדח נתקע, ולכן לא נשאר לו אלא להצית את האישה, את הבנות ואת עצמו.

כדי לתת למעשה את הדרמטיות הראוייה, הוא נוסע עם רכבו אל בית המשפט העליון – מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע (קהלת ג', טז) – מצית את עצמו שם, אבל שירותי ההצלה מצליחים להציל אותו, הוא מובא במצב אנוש לבית החולים, לאחר למעלה מחודש הוא משוחרר מבית החולים ומובל למעצר, לחקירה.

האם "תמונת-המצב", כפי שהיא נראית בעיני האיש, היא אמיתית, או הזוייה? למען האמת זה לא משנה, כי כאשר אדם מבצע מעשה-ייאוש, מה שמניע אותו אינו המציאות האמיתית, אלא המציאות כפי שהוא רואה אותה.

יחד עם זאת, וכיוון דקאמר גם לפרנואידים יכולים להיות אוייבים אמיתיים, אנחנו יודעים שהסיפור הזה נכון לפחות בעיקרו, אם לא במלואו:

·                אנחנו יודעים כי שירותי הרווחה והעובדים הסוציאליים הם מושחתים, עושים הכל כדי להצדיק את עצם קיומם, חוטפים ילדים ממשפחותיהם למטרות אימוץ (בחינם?) ומעדיפים להוציא, על חשבון המדינה 10,000 או 20,000 ש"ח לחודש על החזקת ילד בפנימיה, במקום להוציא 1,000 או 2,000 ש"ח לחודש על תמיכה במשפחתו;

·                אנחנו יודעים שאיומים של גופים שלטוניים על אדם שאם שאם הוא יתלונן, הם יתנקמו בו;

·                אנחנו יודעים שעורכי-הדין בשירות הציבורי ישקרו ללא בושה, ואף ימכרו את האם-אם-אמא שלהם, עבור הניצחון בבית המשפט;

·                אנחנו יודעים שבתי המשפט למשפחה הם חותמת-גומי בידי שירותי הרווחה.

·                ואנחנו יודעים גם יודעים כי האפלייה המגדרית מושלת בכל.

שורש הרע

קל מאוד מאוד להתחיל את הסיפור הזה ממעשה האלימות הגלוי: הוא פגע באשתו וילדיו, ועליו ללכת לכלא. הוא רצח שני בוחני נהיגה, ועליו לתת את הדין. הוא רצח שופט שלא עשה לו שום דבר, ועליו לרצות מאסר עולם.

קשה יותר להתחיל את הסיפור מתחילתו: לחזות את ההמשך, ולמנוע אותו.

וזה בדיוק מה שרשויות המדינה מתעקשות שלא לעשות. זה יותר עבודה, ופחות שררה וכוח.

יותר נוח לגלגל עיניים אלי-מרום וליילל הוא נרצח רק משום שהוא היה שופט!...

מתאבדים 300 איש בשנה בגלל הייאוש? אז מתאבדים, למה-מה-קרה?

ראו בעצמכם, הקשיבו בעצמכם

אלה סרטוני הוידיאו שהעלה דוד בוקובזה ביום בו ביצע את מעשי-הייאוש:

https://www.youtube.com/watch?v=izvdRoN6TM8&feature=youtu.be

https://youtu.be/g8ni-GsQGE4

וזו זעקתה של אם, בזמן-אמת, כאשר שירותי הרווחה חוטפים את ילדיה:

https://www.facebook.com/Let.my.people.go.Release.Moti.and.Lori/videos/1843779589282281/

הפיצו הכל, שתפו את הכל, אולי מישהו יתעורר!

מילה אל התקשורת

אני ער לכך שתקשורת עצמאית צריכה גם לקיים את עצמה, ולרוב אין לה המשאבים לתחקירי-עומק רציניים, כמו, למשל, זה וזה.

אבל כאשר אתם מדברים – ובצדק גמור – על "חופש העיתונות", ועל "חשיבותה של העיתונות החופשית במדינה דמוקרטית", הציבור מצפה מכם ליותר מהקשקשנות הנבובה הזאת, ליקוט מדגמי מהיום-יומיים האחרונים:

·                "אני תמיד מפנק": ההצגה המשכנעת של חוטף בנותיו לתאילנד.

·                "לא קל לי, אני מצטער מכל הלב": כך חמק חוטף בנותיו ממאסר ארוך.

·                דרכונים מזויפים, בריחה חובקת עולם ומצוד משטרתי. דוד בוקובזה, שרצח את חברו וניסה להצית את גרושתו, חטף לפני שלוש שנים את בנותיו לתאילנד ואיים על זוגתו לשעבר ...

·                רצח את חברו וניסה להצית את גרושתו: מסע הנקמה של האב שחטף את בנותיו - וואלה!

·                גרושתו של החשוד ברצח בב"ש: "חוששת לחיי"

·                אמש (ד') פורסם כי דוד בוקובזה בן ה-47 חשוד כי רצח את אברהם אלתר בן ה-67, וניסה להצית את גרושתו לעיני שתי בנותיה. לאחר מכן הצית את הדירה - ואז הצית גם את עצמו ...

·                כתב אישום נגד דוד בוקובזה, החשוד ברצח חברו, נסיון לרצוח את אשתו וחטיפת בנותיו לתאילנד.

·                גרושתו של דוד בוקובזה: "הילדות צעקו: 'אל תהרוג את אמא'".

חיפשתי ולא מצאתי אפילו מילה אחת על מה שקרה בפרשה הזאת לפני יציאתו של בוקובזה את הארץ, עם הילדות – חיפשתי ולא מצאתי.

אולי תעשו משהו מועיל יותר מאשר לספר לנו על מה שאתם מכנים "הצגות", ומן הסתם רואים בהן קומדיות,

אני רואה בהן טרגדיות, ואני רואה טרגדיות גם בכך שגם אתם, כמו הממסד עצמו, לא עושים דבר כדי למנוע טרגדיות כאלה.

ועם כל הסימפטיה לאם, וכל הכבוד לתקשורת, הילדות של גרושתו של דוד בוקובזה אינן גוף ציבורי, לא מעניין אותי כהוא-זה מה הן צעקו, ואני מנחש שאם יתברר כי הן צעקו משהו אחר, ערוץ 2 לא יפרסם תיקון לכך במהדורת החדשות הבאה.

אז מה יש לנו כאן?

·                יש לנו רצח של אדם שאינו חלק מהסיפור (ואולי כן).

·                יש לנו ניסיון רצח של אישה ושתי בנותיה.

·                יש לנו שתי ילדות שאיבדו את אביהן.

·                יש לנו בית שנשרף (תרתי משמע).

·                יש לנו חיות-מחמד שנשרפו למוות.

·                יש לנו אדם ששרף את עצמו כמעט-למוות, ועכשיו – סביר-להניח – הוא יישפט למאסר-עולם, וכל מגלגלי-העיניים יגידו כי "הצדק נעשה" ...

·                ויש לנו מערכת שלטונית-שיפוטית דפוקה, שאינה בודקת את עצמה, ואינה מוכנה לשמוע כל ביקורת.

ותזכרו שאמרתי לכם!

מתי הממסד הדפוק הזה יתבכיין שוב?

לא כאשר גל מעשי הרצח וההתאבדות יגאה.

הוא יתבכיין כאשר יירצח עוד שופט, אבל זו תהייה התבכיינות קצרת-מועד: על קברו ייערך אז מסדר, ומזכיר מן העיר כך יאמר: הוא נרצח רק משום שהוא היה שופט.

וכל שנה יעשו לו יום-זיכרון, עם אותה הקשקשנות.

עד לפעם הבאה, עד לרצח הבא של שופט אשר חטאו היחיד היה שהוא היה מטרה נוחה למתנקשים בו.

תזכרו שאמרתי לכם.

ועוד תזכורת, איך כדור השלג מתחיל את ריצתו

את המאמר הזה אלימות במשפחה: על הבעל המכה, על האישה המנג'סת ועל "תרומתם" של בתי המשפט ושירותי הרווחה להתאבדויות של בני זוג מסוכסכים פרסמתי לפני כמעט שש שנים.

במאמר הזה הראיתי איך בני-זוג ממררים זה-לזה את החיים, איך דיבורים יכולים להוות אלימות פיזית, ואיך הממסד המשפטי והסוציאלי משחית כל חלקה טובה – כולל את עצמו.

קראו אותו היטב, תראו מהם שורשיה של הדינמיקה הזאת, שאינה מעניינת איש.

ותזכרו שאמרתי לכם!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה