*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


עו"ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני ב' – שקרן עם קבלות, שקרן פרימיטיבי (א): מה זה "הליך אדברסרי"?

שמחה ניר, עו"ד 23.03.2017 21:50
איזה אינטרס יש לו

איזה אינטרס יש לו


האיש הזה אומר ש-95% מהפעולות בהוצל"פ הן "אדברסריות", כאשר הוא יודע שזה דבר-שקר, וששומעיו יודעים שזה דבר-שקר *** עלבון לאינטליגנציה



עו"ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה, דוד מדיוני ב' – שקרן עם קבלות, שקרן פרימיטיבי (א): מה זה "הליך אדברסרי"?

האיש הזה אומר ש-95% מהפעולות בהוצל"פ הן "אדברסריות", כאשר הוא יודע שזה דבר-שקר, וששומעיו יודעים שזה דבר-שקר *** עלבון לאינטליגנציה

שמחה ניר, עו"ד

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

את המאמר הקודם על תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא"ג) – עו"ד תומר מוסקוביץ, דוד מדיוני ב' – המושחת החדש בראש מערכת ההוצל"פ – סיימנו כך:

בא מוסקוביץ ו"הוריד את עצמו בדרגה": אני רק נותן חותמת "נתקבל", ומעביר הלאה.

מעניין שכשהוא וכפיפיו באים לוועדות הכנסת הם לא "מצטנעים" עד כדי כך.

ואנחנו עדיין מחכים להתייחסותו למבחן הקבלה לעבודה שערכנו לו, עם כניסתו לתפקיד.

האם מוסקוביץ באמת מאמין למוצא-פיו? על כך בהמשך.

היום אנחנו ממשיכים ומציגים אותו כשקרן פרימיטיבי.

מוסקוביץ ודוח מבקר המדינה

בחודש אפריל 2016 הוציא מבקר המדינה (יוסף שפירא) דוח מיוחד הרא"ג, בו הוא חשף כי במערכת ההוצאה לפועל תיקי הוצל"פ שנפתחים שלא כדין, וחוץ מזה, המערכת מנפחת חובות כך שמסך-כל החובות, רק כ-10% הם חובות אמיתיים, ו-90% הם חובות מנופחים.

תופעת ניפוח החובות אינה חדשה במקומותינו: כאשר הוקמה הרא"ג אמר מנהלה הראשון, דוד מדיוני המושחת: "אלחם במציאות הישראלית שבה חוב של 20 אלף שקל תופח לחצי מיליון", אבל, אחרי שנתיים בתפקיד, כאשר פנינו אליו במסגרת תחקירינו על מערכת ההוצאה לפועל, בשאלה מה השגת בנושא הזה מאז נכנסת לתפקידך, מה אתה צופה לכל פרק זמן נתון בעתיד הנראה לעין, מה תראה כהצלחה אישית מסחררת שלך, ומה תראה ככישלון צורב – הוא לא ענה לנו.

דוח המבקר מראה כי מדיוני כשל במלחמה שהוא הכריז עליה, אבל, איך אפשר להיכשל בלי ניסיון תחילה, ומדוע צריך היה מדיוני לנסות להדביר את המציאות הזאת, אם הוא נוטל חלקו בשחיתות?

איך נכנס מוסקוביץ לתמונה?

עם כניסתו של תומר מוסקוביץ לנעליו של דוד מדיוני ערכנו לו מבחן הקבלה לעבודה.

במכתב ששלחנו לו אז נאמר:

עם כניסתך לתפקיד מנהל רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא"ג) נקדים ונברכך: ברוך הבא, המלאכה לפניך רבה.

... אנחנו רק תולים תקוות ב"מטאטא חדש", אשר אין לו כל קשר לפרשה, ואין לו שום אינטרס להגן על מישהו מהמעורבים בשחיתות הזאת.

בעברית צחה קוראים לזה אאוטסיידר.

אני מזמין אותך להפעיל את כישוריך המקצועיים כעורך-דין, ואם יש צורך – להעביר את הנושא לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה (אפשר גם מיקור-חוץ, אם יש לך תקציב לכך, ואם זה מותר, על פי נהלי הממשלה). בשום אופן אין להפקיד את הנושא הזה בידי היועצות המשפטיות של הרא"ג (ענת הר-אבן וענת ליברמן – להלן הענתות), משום שהן-הן האחראיות אישית לכל ה"הכשרים" שניתנו לשחיתות הזאת.

לא למותר לציין כי הגם שאיש לא יכול לייחס לך את יצירתה של "פרקטיקת הסולמית", כל יום נוסף שעובר בלי להדביר את השחיתות הזאת הוא באחריותך המלאה.

והוא לא ענה.

כאשר יצא דוח המבקר, הוא יכול היה לומר – ובצדק! – הדוח הזה מתייחס למה שנעשה לפני כניסתי לתפקיד, אני לא אחראי על כך, ואתם תשפטו אותי לפי מה שאעשה בתקופתי בתפקיד.

אבל לא! הוא דווקא העדיף להגן על השחיתות: זאת הייתה "המנה הראשונה" למה שהוא מכין לנו בהמשך, ולא נופתע אם בתקופתו כמנהל הרא"ג השחיתות בממלכתו תרקיע שחקים, ואנחנו עוד "נתגעגע למדיוני".

מוסקוביץ מגן על השחיתות, ומעניק לה תעודת-כשרות

עם פרסומו של דוח המבקר הגיב עליו מוסקוביץ בראיון טלוויזיוני. לשיטתו המבקר טועה: "אנחנו לא צריכים לבדוק כל תיק", אנחנו ממלאים תפקיד זהה לזה של מזכירות בית המשפט, וכשם שבבית המשפט המזכירות לא בודקת את תוכן הכתבים (כתבי התביעה, כתבי ההגנה וכו'), אלא רק מתייקת אותם ומניחה אותם בפני הגורם השיפוטי, שרק הוא המחליט, כך גם במערכת ההוצל"פ: הזוכה מגיש מה שהוא רוצה, החייב מגיש מה שהוא רוצה, ורשם ההוצל"פ הוא המחליט – כמו בכל הליך "אדברסרי", בו זה טוען בכה וזה טוען בכה, והדרג השיפוטי הוא המחליט.

מה זה הליך "אדברסרי"?

כך ויקיפדיה:

השיטה האדברסרית היא שיטת משפט המקובלת במיוחד בארצות בהן נהוג המשפט המקובל (לרוב ארצות חבר העמים הבריטי ומדינות שקיבלו את שיטת המשפט הבריטית, ובהן, במידה מסוימת מדינת ישראל), בה משמש שופט (או חבר מושבעים) כמכריע פאסיבי על פי עובדות וטיעונים המובאים בפניו על ידי בעלי הדין, ואינו לוקח חלק אקטיבי בחיפוש העובדות והכללים המשפטיים שיש להחיל במקרה הבא לדיון. אל מול שיטת המשפט האדברסרית עומדת השיטה האינקוויזיטורית, המקובלת בארצות בהן נהוג המשפט הקונטיננטלי המכונה גם "המשפט האזרחי". מקור המילה "אדברסרי" מהמילה "Adversary" שפירושה יריב, בעוד המילה "אינקוויזיטורי" באה מהשורש בשפות האירופיות שמשמעותו "לחקור". ואכן, בשיטה האינקוויזיטורית השופט נוטל חלק פעיל בחקירה, ויכול למצוא עובדות שבעלי הדין בחרו שלא להביא בפניו.

וגם:

השיטה האינקוויזיטורית היא שיטת משפט פרוצדורלי המונהגת בארצות ההולכות לפי המשפט הקונטיננטלי, ובמיוחד צרפת וארצות מערב אירופיות, בה יש לשופט תפקיד פעיל באיתור הראיות. (לשיטה האינקוויזיטורית אין כל קשר לאינקוויזיציה שהייתה מערכת בתי דין שהפעילה הכנסייה הקתולית על מנת להעניש כופרים, אם כי ההליך בפני האינקוויזיציה התנהל אף הוא על פי השיטה האינקוויזיטורית).

על השקר ה"אדברסרי"

יש אנשים שפולטים שטויות, יש אנשים שאומרים בתום-לב דברים שאינם נכונים, בלי לדעת שהדברים אכן אינם נכונים.

אבל כאשר עורך-דין מדבר על פעולות "אדברסריות" הוא יודע על מה הוא מדבר, כי הוא למד את זה בסמסטר הראשון בשנה הראשונה ללימודי המשפטים שלו.

ומוסקוביץ הוא עורך-דין, הוא יודע מה זה "אדברסרי", והוא גם יודע בדיוק איך מתנהלים הדברים בממלכתו.

מוסקוביץ לא אומר בראיון כי "כל" הפעילות בהוצל"פ היא "אדברסרית", אלא רק 95% ממנה.

אם הוא היה אומר "כל", אפשר היה לומר שהוא סתם "הגזים", אבל כאשר אומרים "95%" זה כבר נשמע – ונחשב – רציני יותר, רציני בהרבה, אפילו אם זה לא מתיימר להיות מדוייק.

אבל זה שקר גס, החל מפתיחת התיקים והאזהרה, וכלה בהמשך, לאורך כל הדרך.

מכאן ואילך אתייחס רק לזוכים המוסדיים, בעיקר הבנקים, שהם ה"לקוחות" הכבדים של מערכת ההוצל"פ – הן מבחינת מספר התיקים, והן מבחינת הסכומים.

נתחיל בפתיחת התיק: הזוכה (בפועל – עורך דינו) מגיש "בקשה לביצוע", שאליה מצורף (או אמור להיות מצורף, ונניח שאכן מצורף) העתק מפסק-הדין, משטר החוב או משטר המשכנתה.

לשכת ההוצל"פ נותנת לזוכה חותמת "נתקבל", ומזינה למחשב מספר-קסמים הנקרא "טבלת ריבית מס' ...".

איך יודעים איזו "טבלה" להזין למחשב? איך יודעים אם ה"טבלה" אכן מתאימה לריבית הנקובה בפסק-הדין או בשטר? לא יודעים ולא שואלים, אלא קוראים מה שהזוכה רושם בבקשה לביצוע, והוא רושם מה שמתחשק לו.

מוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

השלב הבא: המחשב של ההוצל"פ שולח מידע אל הקבלן המפיק את ה"אזהרות" הנשלחות לחייבים (כנראה דפוס בארי, זה שמפיק גם את דוחות התנועה שאתם מקבלים).

האזהרה המופקת ע"י המדפסת של דפוס בארי נשלחת לחייב בלי שהיא נבדקת ע"י גורם רשמי המוסמך לכך ע"י מערכת ההוצל"פ, ובלי שמצורף אליה העתק של פסק הדין או השטר, או כל מסמך אחר שחובה לצרף אליה, כמתחייב מחוק ההוצל"פ.

ואם לא די בכך, אל האזהרה לא מצורף העתק מהבקשה-לביצוע, כך שהחייב כלל לא יודע מה הוגש נגדו ללשכת ההוצל"פ.

מוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

החייב מקבל אזהרה מופקת-מחשב, וכיוון שבראש הדף נרשם "לשכת ההוצאה לפועל בזרנוגה גימ"ל", היא נראית כמו משהו שיצא מ"המחשב הממשלתי", ואם זה יצא מהמחשב הממשלתי, זה בטח נכון,  כי המחשב הממשלתי לא טועה ולא מרמה, וגם אין לו כל אינטרס לטעות או לרמות. הוא "מהאו"ם"...

מה עושה החייב המצוי כאשר הוא מקבל דרישת תשלום מ"המחשב הממשלתי"? או שהוא משלם, אם הוא יכול ורוצה, או שהוא בא להתחנן על נפשו, מבקש התחשבות, פריסה וכו' – הכל מתוך הנחה ש"המחשב הממשלתי לא טועה ולא מרמה, וגם אין לו כל אינטרס לטעות או לרמות" ...

כאשר החוב הנדרש באזהרה עולה על הקרן (בגלל ריבית, הצמדה ועוד) מי קובע כמה יתוסף לחוב? הזוכה רושם את מספר ה"טבלה" או "כלל החישוב" – מונחים בשפת-סתרים שאינה קיימת בשום חוק, איש לא בודק את רישומיו והכל מוזן למחשב, אשר מפיק את ה"אזהרות".

מוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

מוסקוביץ, כאמור, אומר כי מערכת ההוצאה לפועל פועלת כמו מזכירות בית המשפט: מעבירה לחייב את בקשותיו של הזוכה, הוא מגיב, והגורם השיפוטי מחליט, וכאמור – זה שקר, משום שיש הבדל משמעותי בין כתב-תביעה או בקשה המוגשים לבית המשפט לבין האזהרה הנשלחת לחייב: האזהרה אינה כתב בי-דין המופק ע"י הזוכה, כתב הפותח הליך אדברסרי, אלא מסמך ממשלתי, מסמך של רשות שלטונית.

הלאה: החייב משלם, או לא משלם, החוב תופח ועולה – הרבה יותר מעוגת-שמרים מצוייה – כאשר הזוכה, כל אימת שמתחשק לו, "מזין" את המערכת (ומזיין את החייב) בכל מיני "הגדלות-חוב", טבלאות-ריבית הצומחות ועולות, והכל מתוסף לדף החשבון, בלי בדיקה כלשהי של גורמי ההוצל"פ, אשר אומרים כי "אין להם שיקול דעת בנושא" והם "חייבים" לרשום מה שהזוכה מכתיב להם.

היום אפילו את זה הם כבר לא צריכים לעשות, כי הזוכים "מזינים" את המערכת במישרין מהמחשב שבמשרדם.

התוצאה: סמכות שיפוטית על פי הדין מועברת לידיו של אחד הצדדים לתיק – הזוכה, כמובן.

מוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

ואחר-כך הזוכה מבקש כל מיני הליכים, והרשם נותן "כמבוקש" אוטומטי, בלי ליידע את החייב, ומוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

וישנם גם הליכים שהזוכה מנהל בעצמו, מהמחשב שלו לכל העולם, ו מוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ..

ואחרי שהחוב ההתחלתי היה 20,000 ש"ח, והחייב כבר שילם 100,000 ש"ח, הוא מגלה שהחוב שלו תפח לחצי מיליון ש"ח, ומוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

ונניח שרשם ההוצל"פ ממנה כונס לדירתו של החייב, והכונס מוכר אותה בשלושה מיליון: הוא מדווח על המכירה בשלושה מיליון, הפקידים בלשכת ההוצל"פ מפצלים את הסכום הזה "ידנית", רושמים חצי מיליון, כ"הקטנת חוב" אשר "מאפסת" את התיק, ועוד שני מיליון, או שניים וחצי מיליון כ"הקטנת חוב ללא יתרה מתאימה", המסומנת כגודל לא-מספרי אשר לא משפיע על היתרה, והכסף הזה נעלם בשיטת ה"סולמית" הידועה לשמצה.

ולזה מוסקוביץ קורא "פעולה אדברסרית"...

ומה הלאה? אחרי שב"כ הזוכה התחלק בשלל עם מי שסייע לו, ועם מי שלא סייע אבל ידע ושתק, התיק נסגר, ואם החייב בא לדרוש את העודף המגיע לו, רשם ההוצל"פ נותן החלטה לאקונית: "התיק סגור, הבקשה נדחית".

ומוסקוביץ קורא לזה "הליך אדברסרי" ...

והוא עוד אומר, ללא בושה, כי "אנחנו לא חותמת-גומי בידי הזוכים".

"לא חותמת-גומי"? פעילות "אדברסרית"? ראו את הראיון, ראו את העיניים שלו, את החיוכים שלו ואת שפת-הגוף שלו, ראו איך הוא מדבר בקצב של מכונת-ירייה אשר אינו מאפשר "להכניס סיכה" וקשה לעקוב אחריו, ואמרו בעצמכם אם האיש הזה – תומר מוסקוביץ – דובר אמת, או משקר.

הוא משקר במצח נחושה!

שקר "פרימיטיבי" כיצד

ישנם שקרים מתוחכמים, אשר כדי לעלות עליהם צריך לקיים את מצוות "וְדָרַשְׁתָּ֧ וְחָקַרְתָּ֛ וְשָׁאַלְתָּ֖ הֵיטֵ֑ב וְהִנֵּ֤ה אֱמֶת֙ נָכ֣וֹן הַדָּבָ֔ר" (דברים י"ג, טו).

ויש שקרים פרימיטיביים, אשר הכזב שבהם צף כשמן על פני המים (ויש המשתמשין במילה אחרת במקום "שמן"), ואתה תוהה האם השקרן הזה מאמין ששומעיו מאמינים לו?

כאשר מוסקוביץ אומר "אדברסרי", מי שלא מכיר את המילה הזאת ממילא לא מבין על מה הוא מדבר, אבל מי שמכיר את המילה, ויודע שאומרה הוא עורך-דין, מצמיד את אצבעו לרקתו, ועושה איתה תנועה סיבובית.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה