איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ד): איך היא לא מתביישת לשקר?

קישור מקוצר למאמר הזה: https://www.quimka.net/45439
 

שמחה ניר, עו”ד 18.03.2017 10:31
הוא משקר ללא בושה, היא יודעת ומחפה

הוא משקר ללא בושה, היא יודעת ומחפה

גלגולו של ראיון עם הכפופים לשרת המשפטים, אשר שיקרו בשמה, והיא סירבה להתנער משקריהם

שמחה ניר, עו”ד

רובינשטיין אליקים הנבל, אלוהים גאל את בתך שרי מייסוריה – עכשיו תורך!

למדור החדש: שופט השבוע

השופט-בדימוס שלי טימן: הציבור שונא את המערכת המשפטית ומתעב אותה

“יש ג’ונגל טוטאלי בבתי המשפט. תעשו הכול כדי לא להגיע אליהם”

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

“משוב העם”, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה”הוצאות”

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

“נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!”

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

“לייק” לדף הפייסבוק עו”ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת “שק בתחת”?

בג”ץ 8743/14, שמחה ניר, עו”ד, נ’ הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

עם עלייתה של איילת שקד לשלטון שלחתי לה, כדרכי, טיוטת-כתבה לדיברור-מרצון – המצאה עיתונאית שלי, המעידה שאני לא צמא-לדם, ואני מוכן למחוק כלא-הייתה עבודה עיתונאית שעבדתי עליה ימים, שבועות וחודשים, אם מושאי כתיבתי יעמידו אותי על טעויותי.

כך, למשל, עשיתי עם כתבת-התחקיר גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם! נהגתי עם המוזכרים בה באבירות וג’נטלמניות, אבל הם לא ניצלו את הגינותי, אני פרסמתי את הכתבה – עליה עבדתי חודשים ארוכים – והם, כמה מפתיע, לא מימשו את איומיהם, ולא תבעו אותי על הוצאת לשון הרע.

את הכתבה לדיברור-מרצון העברתי לשקד באמצעות כתב בכיר של רשת האתרים של קימקא, המקורב אליה פוליטית ומפלגתית, והיא העבירה את הנושא לטיפולו ראש המטה שלה, יאיר הירש.

הירש סידר לנו ראיון עם עו”ד תומר מושקוביץ, אשר החליף את דוד (“אלחם במציאות הישראלית שבה חוב של 20 אלף שקל תופח לחצי מיליון“) מדיוני, גנב-המיליארדים, בתפקיד מנהל רשות האכיפה והגבייה, לאחר שמדיוני “התאייד” כאשר חש כי הקרקע בוערת מתחת לכפות רגליו. האיש אשר לא עבר עליו יום בלי תריסר גוגלים נוספים לקח איתו את זרי-התהילה  ואת חלקו במיליארדים הגנובים, ומאז התאיידותו, בחודש יוני 2015, הוא לא מופיע בגוגל אפילו פעם אחת.

בראיון עם כתבנו הבכיר, מוסקוביץ שמע בעיקר את עצמו, ומשנקבעה פגישת המשך (עם היועצת המשפטית, עו”ד ענת ליברמן והדוברת עו”ד שמרית רגב), ביקשנו להכין קצת שיעורי-בית, אבל כאשר הגענו, במסגרת ההכנה לפגישה, לשאלה בדבר היקף תיקי ה”סולמית”, הן מסרו לנו כי אי אפשר לברר את זה, משום שזה מצריך בדיקה “פרטנית” של כל תיק ותיק.

על כך הצענו כי לפגישה שנקבעה יוזמנו אנשי המחשבים של הרא”ג, ואז יצא המרצע מן השק עם תשובתו של מוסקוביץ עצמו: “אני חושש שיש לך טעות בעניין הפגישה אתך, ולאור הבדלי הציפיות איני רואה טעם לקיימה”.

זה ברור: אם היו מוזמנים אנשי המחשבים שלהם, הם היו אומרים אין בעייה, אנחנו יכולים להפיק בלחיצת-כפתור כל מה שתבקשו.

את זה הם רצו למנוע, ומכאן שהתירוץ על הצורך בבדיקה “פרטנית” היה שקר, אשר ליברמן העבירה אלינו, באמצעות הדוברת, ובהמשך גובה גם ע”י מוסקוביץ אישית, כאשר ביקשנו להעמידו על השקרים שיועצתו המשפטית מנסה לשווק לנו.

כאן לא נשארה לנו הברירה, וכתבנו יידע את הירש כי מוסקוביץ וליברמן משקרים לנו, וזה הביא את הירש להודעת “ניתוק-מגע”.

כאן עשיתי “תרגיל”, ובהסכמת כתבנו שלחתי להירש מכתב “התנצלות”, בו אני מודה ב”טעותו” של הכתב – למרות שמכתבו נוסח על ידי – ובאחריותי ה”שילוחית” למכתבו של כתבנו.

סברתי לתומי שה”התנצלות” תרצה את הירש, אבל לא זו בלבד שהוא לא התרצה, אלא שהוא גם הרחיב את החרם לעניינים שאינם קשורים לעניין מוסקוביץ וליברמן, או אפילו לעניין עבודתי העיתונאית.

במסגרת הסדרה איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות, הגיע הזמן לברר עד כמה שקד מעורבת אישית בשקריהם של הכפופים לה מיניסטריאלית. כך עשיתי, ובמסגרת מכתב ה”חזרה מההתנצלות” נתתי לשרת המשפטים, באמצעות ראש המטה שלה, הזדמנות להתייחס לשקריהם של כפיפיה.

משלא קיבלנו כל תשובה, אין לנו אלא להסיק כי כיוון דקאמר שלוחו של אדם כמותו, שקריהם של מוסקוביץ וליברמן הם שקריה של שרת המשפטים איילת שקד.

היו אתם השופטים.

רשת האתרים של קימקא

שמחה ניר, עו”ד, עורך ראשי

www.quimka.net

www.quimka.com

www.grunis.com

quimka@quimka.com

17.3.2017

לכבוד

מר יאיר הירש

רמ”ט השרה

לשכת שרת המשפטים

ירושלים

נכבדי,

הנדון:  עו”ד תומר מוסקוביץ השקרן, מנהל רשות האכיפה והגבייה

היועצת המשפטית שלו, עו”ד ענת ליברמן, שקרנית גם כן!

ברשותך – או שלא ברשותך – אני חוזר בי מההתנצלות ששלחתי לך ביום 15.9.2016, ואף מכריז בזה פומבית (כולל ברשת האתרים של קימקא – להלן “הרשת”) כי שני עורכי הדין שבנדון הם לא רק שקרנים, אלא גם שקרנים פרימיטיביים.

ולא רק שקרנים פרימיטיביים אלא גם שותפים לגזל המתמשך של כספי החייבים בהוצל”פ. הגזל המתמשך – בפתיחת תיקים שלא כדין, בניפוחי החובות, בשיטת הסולמית ובאלף-ואחת השיטות האחרות של רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא”ג).

אני מחכה שיתבעו אותי. נו-פרובלם!

בהמשך אבהיר את פשר ההתנצלות, ממנה, כאמור, אני חוזר בי היום הזה.

להזכירך: ההיכרות בינינו התחילה כאשר אני פניתי אל שרת המשפטים, איילת שקד, עם כתבה לדיברור-מרצון, בטרם פרסומה.

השרה העבירה את הנושא לטיפולך, ואתה גלגלת אותו אל עו”ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה.

מוסקוביץ גילה “נכונות” להיפגש עם כתבנו הבכיר, בפגישה הוא שמע בעיקר את עצמו, ומשנקבעה פגישת המשך (עם היועצת המשפטית, עו”ד ענת ליברמן והדוברת עו”ד שמרית רגב), רק אז התבהרו הדברים לאשורם: כאשר הגענו, במסגרת ההכנה לפגישה, לשאלה בדבר היקף תיקי ה”סולמית”, הן מסרו לי כי אי אפשר לברר את זה, משום שזה מצריך בדיקה “פרטנית” של כל תיק ותיק.

על כך הצענו כי לפגישה שנקבעה יוזמנו אנשי המחשבים של הרא”ג, יצא המרצע מן השק, עם תשובתו של מוסקוביץ: “אני חושש שיש לך טעות בעניין הפגישה אתך, ולאור הבדלי הציפיות איני רואה טעם לקיימה”.

זה ברור: אם היו מוזמנים אנשי המחשבים שלהם, הם היו אומרים אין בעייה, אנחנו יכולים להפיק בלחיצת-כפתור כל מה שתבקשו.

את זה הם רצו למנוע, ומכאן שהתירוץ על הצורך בבדיקה “פרטנית” היה שקר, אשר ליברמן העבירה אלינו, באמצעות הדוברת, ובהמשך גובה גם ע”י מוסקוביץ אישית, כאשר ביקשנו להעמידו על השקרים שיועצתו המשפטית מנסה לשווק לנו.

כיוון שמוסקוביץ עשה עצמו שותף לשקרים, לא נותר לנו מנוס, אלא לחזור אליך, כעושה-דברה של שרת המשפטים, ובמקום שתברר מה עושים עושי-דברך, גם אתה חיפית עליהם, וניתקת כל מגע איתנו.

התוצאה הייתה שאתם ויתרתם על הדיברור-מרצון שאני הצעתי לכם, ואני פרסמתי אותה, תחת הכותרת איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

בהמשך הרחבת את החרם עלי גם לעניינים שאינם קשורים לאותו העניין.

וכעת להתנצלות, ממנה אני חוזר בי היום הזה.

אם לא ניחשתם את הדבר הכי שקוף שאפשר להעלות על הדעת, מכתביו של הכתב אל מוסקוביץ ואליך נוסחו על ידי, ונחתמו על ידו מטעמים טאקטיים. ב”התנצלות” לקחתי על עצמי את האחריות ה”מיניסטריאלית”, וגלגלתי לפתחו של הכתב את האחריות ה”פרסונלית” – בהסכמתו המלאה.

אתה בלעת את הפתיון, ואצת-רצת אל מוסקוביץ לבשר לו שמחה ניר מצהיר שאתה לא שקרן!

אז החגיגה שלכם הייתה מוקדמת מאוד.

את ה”התנצלות” הזאת יזמתי כדי לראות אם “תכנית ההתנתקות” שלכם היא אמיתית, או רק תירוץ, ואכן, היא הייתה רק תירוץ, ואתה עצמך אמרת לי “בחרנו שלא להמשיך להגיב לאור אופן התבטאותך ואופן התבטאות נציגך”.

זה מה שהפריע לכם: לא שוד המיליארדים על ידי השקרנים, אלא “אופן ההתבטאות” שלנו, ועל כך שאנחנו “מכנים” עובדי ציבור כשקרנים.

אז לא: אנחנו לא נתנו להם שום “כינוי” – אנחנו רק ציינו עובדות.

ואנחנו הבאנו את העובדות האלה בפניך, כנציגה של שרת המשפטים מולנו.

כיוון דקאמר שלוחו של אדם כמותו, תשובתך נחשבת בעינינו כתשובתה של שרת המשפטים, איילת שקד עצמה, ועד שלא נראה את חתימתה – האישית! – על הערר שהגשתי לה ביום 4.2.2016, היא, בעינינו, שותפה אקטיבית ואחראית עליונה לשקרים, לשוד ולגזל, אותם מנהלים מוסקוביץ, ליברמן ושות’.

וכעת אני חוזר לעבודתי העיתונאית, ואני מבקש את התייחסותה האישית של שרת המשפטים, ובחתימתה האישית, לשני דברים אשר באחריותה המיניסטריאלית:

האחד – אמירתו של מוסקוביץ כי 95% מהפעולות המתבצעות בהוצל”פ הן “אדברסריות”;

והשני – טענתה של ליברמן כי לא ניתן לדלות ממערכת ההוצל”פ מידע על שחיתות הסולמית, ויש צורך לבצע בדיקה “פרטנית” בכל תיק ותיק.

הפעם אני לא אתן לכם שוב לסובב אותי בכחש חודשים ארוכים, ואני חוזר לקצב המקובל בעולם העיתונאות: מועד אחרון לתשובה – היום, יום ו’, 17.3.2017, עד כניסת השבת.

באותו הכבוד שאתם חולקים לנו,

שמחה ניר, עו”ד

עורך ראשי

רשת האתרים של קימקא

העתקים:

עו”ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה

חה”כ קארין אלהרר, יו”ר הוועדה לביקורת המדינה, הכנסת, ירושלים

חה”כ איתן ברושי, חבר הוועדה לביקורת המדינה, הכנסת, ירושלים

חה”כ נורית קורן, יו”ר השדולה להליכי גבייה הוגנים בהוצאה לפועל, הכנסת, ירושלים

חה”כ עבדאללה אבו מערוף, הכנסת, ירושלים

חה”כ דב חנין, הכנסת, ירושלים

עו”ד יובל חיו, מנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

עו”ד דניאל ג’ייקובס, סגן מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

עו”ד ענת הר-אבן, היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

עו”ד ענת ליברמן, סגנית היועצת המשפטית, רשות האכיפה והגבייה

עו”ד שמרית רגב, דוברת, רשות האכיפה והגבייה

האתר של קימקא

 

__________

למאמרים הקודמים בסדרה:

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות

כתבה שהגשתי לשרת המשפטים לדיברור-מרצון שלא נשא פרי, והגיעה העת לפרסמה *** לשיפוטכם.

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ב): אוטיזם ושחיתות בלשכת השרה

איך כל הרעות החולות שירשה שרת המשפטים הנוכחית מקודמיה עדיין מושלות בכיפה גם בתקופתה?

איילת שקד, אנטומיה של כישלון ושל שחיתות (ג): כמה כסף זרם ממערכת ההוצאה לפועל לכיסה הפרטי?

זו לא רק אחריות מיניסטריאלית – זו גם שותפות אקטיבית מודעת לאחת השחיתויות הגדולות במדינה!

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור “הוספת תגובה” (למטה מכאן)

אל תאמרו “מבחן בוזגלו” – אמרו “מבחן אלישבע”*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר