פסח התשע"ז – חג שמח וכשר לחו"לכם!

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500 באתר: פנייה לנשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו *** רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו

* איילת שקד – כשלון ושחיתות * עוד על "נאציזם כחול-לבן" *  על האקטיביזם השיפוטי *

*** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! ***

אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


עו"ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש – מבחן קבלה לעבודה

שמחה ניר, עו"ד 22.02.2016 20:55
מטאטא חדש, בשורה חדשה?

מטאטא חדש, בשורה חדשה?


דוד מדיוני הלך, הגיע מטאטא חדש, "אאוטסיידר" אשר לא מעורב במה שהיה לפניו, ואין לו שום אינטרס לחפות על עצמו או על אחרים: האם הוא יבער את השחיתות?



עו"ד תומר מוסקוביץ, מנהל רשות האכיפה והגבייה החדש – מבחן קבלה לעבודה

דוד מדיוני הלך, הגיע מטאטא חדש, "אאוטסיידר" אשר לא מעורב במה שהיה לפניו, ואין לו שום אינטרס לחפות על עצמו או על אחרים: האם הוא יבער את השחיתות?

שמחה ניר, עו"ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

רשת האתרים של קימקא

שמחה ניר, עו"ד, בעלים ועורך ראשי

www.quimka.net

www.quimka.com

www.grunis.com

quimka@quimka.com

 

22.2.2016

לכבוד

מר תומר מוסקוביץ, עו"ד

מנהל רשות האכיפה והגבייה

ירושלים

נכבדי,

הנדון: שחיתות המיליארדים בהוצל"פ – שיטת ה"סולמית"

עם כניסתך לתפקיד מנהל רשות האכיפה והגבייה (להלן: רא"ג) נקדים ונברכך: ברוך הבא, המלאכה לפניך רבה.

כיוון שאין לנו כל דרך להתקשר איתך במישרין, וכיוון שכל – כן, כל! – מי שיכול ליירט את פנייתנו זו אליך מעורב בשחיתות הזאת, אקטיבית או פסיבית, אנחנו שולחים לך את הדברים האלה עם העתקים לתפוצה רחבה ביותר – ואנא, אל נא תיקח את זה באופן אישי, משום שאין לנו דבר אישי נגדך – אנחנו רק תולים תקוות ב"מטאטא חדש", אשר אין לו כל קשר לפרשה, ואין לו שום אינטרס להגן על מישהו מהמעורבים בשחיתות הזאת.

בעברית צחה קוראים לזה אאוטסיידר.

אני מזמין אותך להפעיל את כישוריך המקצועיים כעורך-דין, ואם יש צורך – להעביר את הנושא לטיפולו של היועץ המשפטי לממשלה (אפשר גם מיקור-חוץ, אם יש לך תקציב לכך, ואם זה מותר, על פי נהלי הממשלה). בשום אופן אין להפקיד את הנושא הזה בידי היועצות המשפטיות של הרא"ג (ענת הר-אבן וענת ליברמן – להלן הענתות), משום שהן-הן האחראיות אישית לכל ה"הכשרים" שניתנו לשחיתות הזאת.

לא למותר לציין כי הגם שאיש לא יכול לייחס לך את יצירתה של "פרקטיקת הסולמית", כל יום נוסף שעובר בלי להדביר את השחיתות הזאת הוא באחריותך המלאה.

וכעת לעניין גופו:

בכתבת-התחקיר שחיתות בהוצאה לפועל, גניבת מיליארדים: על המטפסים על ה"סולמית" (קישור מקוצר: http://tinyurl.com/sulamit314) הצגתי את הבעייה כך:

אתה לקחת משכנתא על ביתך, לטובת הבנק, ולימים כשלת בפירעון ההלוואה, ונשארת חייב לבנק מיליון שקל, ובהעדר כל יכולת להיפרע ממך בדרך אחר, הבנק פתח נגדך תיק הוצל"פ, על סמך שטר המשכנתא, ולבקשתו מינה רשם ההוצל"פ כונס נכסים על ביתך.

הכונס הצליח למכור את ביתך בשלושה מיליון שקל, והעביר (אם העביר, אבל זה נושא אחר, בו נדון בנפרד) לבנק את מיליון השקלים המגיעים לו. הבנק עכשיו שמח וטוב-לב, והתיק ייסגר.

לפי חוק ההוצל"פ (וגם לפי ההיגיון) העודף (בסך שני מיליון שקל) מגיע לך, החייב, אבל הוא זולג ונעלם, בניצוחה של מערכת ההוצל"פ, שהיא יחידה אורגנית של משרד המשפטים – ואתה יכול לשכוח ממנו.

וגם הסברתי שם כיצד פועלת השיטה.

באשר להיקף התופעה הערכתי (והסברתי על מה אני מסתמך) כי כך זולגים-נגנבים מדי שנה בין מיליארד אחד (1,000,000,000) לבין ארבעים מיליארד (40,000,000,000) שקל – כמה וכמה "הולילנדים", מדי שנה בשנה.

בהמשך פרסמתי כתבת-תחקיר נוספת, תחת הכותרת גניבת מיליארדים במערכת ההוצאה לפועל: על שיטת הסולמית – כולם מושחתים, כוווווולם! (קישור מקוצר: http://tinyurl.com/sulamit325). בכתבה זו ציינתי את שמותיהם של כל המעורבים בשחיתות הזאת (הידועים לי, והם למעלה מתריסר, כולל הענתות, אבל קשה לי להאמין שאין רבים אחרים אשר "חוגגים" ושותקים, או שותקים וחוגגים, סביב "עגל הסולמית" הזה), והראיתי כי לא מדובר רק בכישלון ניהולי, אלא בשותפות אישית בחלוקת השלל הקולקטיבית – ל"תפארת" מדינת ישראל.

אציין כי, כמפורט בכתבת-התחקיר הזאת, ביקשתי את תגובותיהם של כל המעורבים, גם במהלך העבודה. חלק מהמעורבים כלל לא ענו לי, חלקם ענו לי בתחילה, אבל "ניתקו מגע" כאשר חזרתי אליהם ודחקתי אותם לפינה, וחלקם אף איימו עלי בתביעות לשון הרע.

כשהכתבה כבר הייתה באתר (אבל עדיין חסומה בסיסמה בפני הציבור הרחב), שלחתי אותה לכל המעורבים, ל"דיברור-מרצון", תוך הבטחה שאם תוך 24 שעות פילו אחד בלבד מכל המכותבים יפנה עם הנושא הזה אל היועץ המשפטי לממשלה, הפרסום יידחה, כדי לאפשר ליוהמ"ש ולאנשיו לעשות את מה שהם מבינים, ויודעים לעשות.

וגם אחרי זה אף אחד לא טרח להשיב לי, והכתבה הועמדה לרשות הציבור כולו.

אוסיף עוד, כי – כמה מפתיע – אף אחד מהמאיימים לא העז לתבוע אותי על לשון הרע, דבר האומר דרשני – אמנם לא כראייה, אבל בוודאי ובוודאי כבסיס לחשד המחייב בדיקה.

התפתחויות נוספות, מאז שפרסמתי את כתבות-התחקיר

אחרי שפרסמתי את הכתבות האלה הגיבה הרא"ג בשני שינויים:

השינוי הראשון: נתוני הגבייה ה"עקיפה" עליהם התבססתי, נעלמו בדוח השנתי לשנת 2014, אשר פורסם בחודש מאי 2015.

השינוי השני: הסוואה "קוסמטית" בדפי החשבון שבתיקי ההוצל"פ.

באשר לשינוי הראשון:

בכתבת-התחקיר הראשונה, תחת ראש-הפרק האמנם "הגזמה פראית", הבאתי את הבסיס להערכתי לגבי סך-כל גניבות-ה"סולמית", וכך אמרתי:

בעמ' 55 לדוח השנתי של רשות האכיפה והגבייה לשנת 2012, אשר פורסם לאחרונה, פורטו הנתונים האלה (ההדגשות הן במקור):

גבייה באמצעות הקטנת קרן חוב (גבייה עקיפה):

גבייה באמצעות הקטנת קרן חוב נרשמת כאשר התשלום נמסר ישירות לזוכה או לבא/ת כוחו. סך הגבייה באמצעות הקטנת קרן החוב בשנת 2012, שדווחו לתיקי ההוצאה לפועל עומד על סכום כולל של 37,719 (במלש"ח) המהווים גידול של 8% מהשנה שעברה.

על הבסיס הזה, ועל הכרה משוערת של הפרופורציה בין "הקטנות החוב" האמיתיות (אשר הוגדרו כ"גבייה עקיפה") לבין "הקטנות הסולמית" (הגניבות אשר, כמובן, אינן מדווחות בשום מקום) הגעתי להערכת המקסימום-מינימום הגסה, לפיה סך-כל גניבות ה"סולמית" הוא בין מיליארד לארבעים מיליארד ש"ח בשנה.

הנתונים האלה חזרו והופיעו גם בעמ' 65 לדוח השנתי הבא (2013): 31,301 מלש"ח, המהווים ירידה של 15% מהשנה שעברה, והנה, הפלא-ופלא, בדוח שלאחר מכן (2014), שפורסם אחרי כתבות-התחקיר הנ"ל, עשרות המיליארדים ה"עקיפים" שהרא"ג הצטל"שה בהם – ובצדק, כי הם לא היו גבייה "עקיפה" אלא גבייה ישירה מאוד, ע"י כונסי הנכסים, שהם "זרועותיה הארוכות" של מערכת הגבייה – עשרות המיליארדים האלה נעלמו ואינם...

איך אומרים אצלנו: למה-מה-קרה?

והתשובה ברורה: אל תתנו לנו צל"ש, תנו לנו לגנוב בשקט!!!

ובאשר לשינוי השני, ההסוואה הקוסמטית:

בדפי החשבון שבתיקי ההוצל"פ, במקום הסימונים "+", "-", "#" באו עכשיו המלים "זכות", "חובה", ו"לידיעה בלבד", בהתאמה, וזה קיים גם בדפי החשבון שבתיקים שנפתחו לפני כן: הכל נשאר כשהיה, מספרי השורות נשארו כפי שהם, וכן גם הסכומים, עד לאגורה האחרונה.

מה פשר ה"לידיעה בלבד"? זה בדיוק הסבר-הכזב המסתיר את גניבות הסולמית, וה"לידיעה בלבד" היא שיא הנוכלות, שיא חוסר-השקיפות, שיא הצביעות ושיא הלעג-לרש, משום שה"ידיעה" הזאת היא נחלתם של הגנבים בלבד, ורק החייבים, אשר זכאים לידיעה איפה הכסף – וכמובן גם לכסף עצמו – ה"ידיעה" הזאת היא מהם והלאה.

עד כאן סיפורה של "שחיתות הסולמית".

אני מזמינך היום הזה לעשות כמה דברים:

א.      ללמוד את נושא הסולמית, ולטפל בו באמצעות מי שלא היו מעורבים בו בכל דרך שהיא;

ב.      להעביר את הנושא אל היועץ המשפטי לממשלה, בין לצורך חקירת הנושא, בין לצורך הפעולות והמסקנות הנדרשות – אם אתה בעצמך תחקור אותו;

ג.       להצהיר ברבים כי הרא"ג רואה עצמה אחראית לכל כספי ה"סולמית" אשר לא הגיעו אל הזכאים להם;

ד.      לדאוג לכך שה"פרקטיקה" הזאת תופסק באבחת-חרב, ושכל המעורבים בנושא (שמות של חלק מהם נתתי בתחקיר השני, ולך יש כלים לאתר הרבה  יותר מאלה) יילכו הבייתה (לפחות).

ה.     להתכונן לבאות, כי, כמו שאמר משוררנו הלאומי חיים נחמן ביאליק (בשירו מתי מדבר האחרונים), עוד הדרך רב, עו"ד רבה המלחמה.

אני מבקש לומר כאן מילות סיכום כלליות: מקובל לומר כי חוק ההוצל"פ נועד ליצור "כלי יעיל לגביית חובות", אבל זו טעות בסיסית: ישנן  ב"שוק" הפרטי "חברות גבייה" – כינוי מכובס ל"סניפים" של משפחות הפשע – אשר מבצעות גבייה בצורה הרבה יותר "יעילה", אבל חוק ההוצל"פ נועד להבטיח את זכויות החייב, לבל תהינה למרמס.

ווהן אכן למרמס – נושא לדיון נפרד, שאכנס אליו כאן רק בנגיעה קלה: לפני שנים אמר לי בכיר בהוצאה לפועל: לחייב אין אצלנו שום זכויות. הזכות היחידה שיש לו היא לקבל החזרים, אם גבו ממנו יותר מהחוב.

לא זו בלבד שהגישה הזאת מראה פילוסופיה מעוות ופסולה, אלא שאפילו את המעט-מזעיר הזה לא מקיימים – כפי שראינו בפרשת ה"סולמית".

בברכה ובכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו"ד

עורך ראשי

רשת האתרים של קימקא

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



Anonymous
שמחה
הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה