פסח התשע"ז – חג שמח וכשר לחו"לכם!

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500 באתר: פנייה לנשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו *** רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו

* איילת שקד – כשלון ושחיתות * עוד על "נאציזם כחול-לבן" *  על האקטיביזם השיפוטי *

*** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! ***

אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


על מותו של גל בק ז"ל (ב): ההצלחה של האיילה, והכישלון של חסון

שמחה ניר, עו"ד 17.02.2016 20:31
על מותו של גל בק ז"ל (ב): ההצלחה של האיילה, והכישלון של חסון - שמחה ניר - פראבדה - עידו באום - רוני אלוני-סדובניק - נימוס - תחמון - שחיתות - מיש-מש - משה בקר - התקשורת אשמה - ג'וליה רוברטס - שי ניצן - מחלקת העררים - יניב ואקי - איילה חסון - גל בק


מנהל מחלקת העררים: אם אי אפשר להשלים את החקירה בתוך 90 יום, עדיף להחזיר את הרישיון ולסגור את התיק, מאשר להחזיר את הרישיון ולהמשיך בחקירה *** איך מתחמנים עיתונאית מוערכת



על מותו של גל בק ז"ל (ב): ההצלחה של האיילה, והכישלון של חסון

מנהל מחלקת העררים: אם אי אפשר להשלים את החקירה בתוך 90 יום, עדיף להחזיר את הרישיון ולסגור את התיק, מאשר להחזיר את הרישיון ולהמשיך בחקירה *** איך מתחמנים עיתונאית מוערכת

שמחה ניר, עו"ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק

"נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!"

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

על מותו של גל בק ז"ל (א): האם היה הוא חייב למות?

על ההישג העיתונאי של איילה חסון

איילה חסון מערוץ 10 זוקפת לזכותה הישג עיתונאי נכבד ביותר: היא הצליחה להביא לפתיחה-מחדש של תיק החקירה של התאונה בה נספה גל בק ז"ל, לפני כעשר שנים.

הבעייה שלה היא שהיא לא יודעת מה לעשות עם ההישג הזה, כמו נער שמקבל, כמתנת בר-מצווה, לילה עם ג'וליה רוברטס, ולא בדיוק יודע מה לעשות עם זה.

תיק החקירה אכן נפתח מחדש, נחקרו שוב מי שנחקרו סמוך לזמן התאונה, ונחקרו גם עדים נוספים, ובסופו של דבר החליט פרקליט המדינה, שי ניצן השקרן, לסגור את התיק – הפעם סופית.

נימוקי הסגירה בוססו על כך שבינתיים חלה התיישנות על עבירת הגרם-מוות (ושאר העבירות הנלוות, כגון נהיגה במהירות מופרזת, נהיגה במצב שכרות וכו'), ואילו אישום על עבירת ההריגה, אשר טרם התיישנה, נתקל בקשיים ראייתיים, וספק אם ניתן להשיג הרשעה בעבירה הזאת.

כעת מונחות על שולחנו של הציבור שתי בעיות נפרדות: האחת – האם הייתה הצדקה לסגירתו של התיק, לפני עשר שנים, והשנייה – האם הייתה הצדקה לסגירתו של התיק היום, לאחר חידוש החקירה, ולאור כל הממצאים, הראיות והעדויות אשר נאספו – הן בימים ההם, הן בזמן הזה.

ועל ההחמצה שלה

טיפול תקשורתי מהסוג ומהאיכות שאיילה חסון, כעיתונאית משכמה-ומעלה, יודעת לתת מצריך הקדשת שתי תוכניות נפרדות – אחת לכל בעייה מהשתיים, אבל היא דחסה את שני הנושאים לתוך תוכנית אחת, בת 20 דקות. ייתכן שהמפיקים לא אישרו לה יותר זמן, יותר תכניות, ובאילוצי הזמן הזה היא הייתה צריכה להחליט באיזה נושא היא מתמקדת.

אבל היא לא בחרה באפשרות הזאת, ועל כך אמרינן תפסת מרובה, לא תפסת.

תחת הכותרת מה הביא לסגירת תיק ההריגה של גל בק פותחת חסון ואומרת:

לפני כשלושה שבועות פירסם פרקליט המדינה שי ניצן דוח בן 50 עמודים בו הסביר מדוע דחה את בקשת הערעור של משפחת בק, אך הדוח לא הסביר מדוע לא נסגר תיק ההריגה של גל לפני עשר שנים. ד"ר משה בקר, מומחה בעל שם לתאונות דרכים, אף טוען כי הדוח מלא סתירות וחורים, ונועד להתחמק מהשאלה מדוע נסגר התיק לפני עשור.

הד"ר בקר הוא ידיד אישי שלי, למעלה משלושים שנה. הוא גם כתב לי הקדמה לספרי יקחו ממך את הרשיון, והוא גם האורים-ותומים שלי בכל הנוגע לבטיחות בדרכים ולחקר תאונות דרכים, אלא שבהזמנתו לבדו לדיון הזה היה משום החמצה רבתי.

השאלה מדוע נסגר תיק החקירה המקורי, לפני עשר שנים, הצריכה את הזמנתם של גורמים אשר היו מעורבים באותה העת בחקירה או בהחלטה לסגור את התיק. אם הם היו טוענים כי החקירה ההיא הייתה ממצה ומקיפה, היה צורך לעמת אותם עם מומחים לתאונות ברמתו של הד"ר בקר, ועם משפטנים המעורים בתחום, אבל לאור העובדה שהפעם בוצעו פעולות חקירה נוספות, איש כבר לא טוען שהחקירה אז הייתה מקופה ושלמה.

השאלה מדוע נסגר התיק הפעם, לאחר חידוש החקירה, הצריכה הזמנתם של משפטנים המעורים בתחום ומומחים לתאונות ברמתו של הד"ר בקר – ומולם להעמיד את מי שהמדינה תחליט שהוא המתאים ביותר להגן על החלטתו של ניצן לדחות  את עררה של המשפחה על אי העמדתה לדין של הנהגת הפוגעת.

מה שברור הוא שההחלטה בערר לא התיימרה (וגם לא הייתה אמורה) לדון בשאלה ההיסטורית, אלא רק בשאלה אם קיימות היום ראיות מספיקות כדי להעמיד את הנהגת לדין על העבירה היחידה אשר טרם התיישנה. לפיכך התרעומת כי ההחלטה הנוכחית נועדה "להתחמק מהשאלה מדוע נסגר התיק לפני עשור" אינה במקומה, וצר לי שאני צריך להגן על שי ניצן המתועב – לפחות בנקודה הזאת.

על המיש-מש

מה עשתה חסון? היא עשתה מיש-מש משני הנושאים, ואחרי הצפייה בתכנית כולה אנחנו לא יודעים מדוע התיק נסגר אז, ומדוע התיק נסגר כעת.

אם הד"ר בקר אומר שהנהגת נסעה במהירות 80, 90, או 100 קמ"ש, זה מקובל עלי, אבל זה לא עונה לא על השאלה מדוע נסגר התיק אז, וגם לא על כל נימוקי הסגירה כיום.

אולי כדי לאחד את שני הנושאים, ואולי משום שהפרקליטות היא זו אשר החליטה (וזו זכותה) מי ייצג אותה בתכנית הזאת, הגיע לאולפן עו"ד יניב ואקי, מנהל מחלקת העררים בפרקליטות המדינה, מושחת בזכות עצמו, וזה ניסה כל הזמן – די בהצלחה – למשוך את העגלה לכיוון ההחלטה הנוכחית, כאשר באולפן אין מולו שום מומחה – לא בתחום המשפטי, ולא בתחום תאונות הדרכים – אשר יתמודד עם טענותיו בעניין ההחלטה הסופית שלא להעמיד את הנהגת לדין.

חסון אכן ניסתה כל הזמן למשוך את העגלה לכיוון השני, ולהוציא ממנו הסבר כלשהו מדוע התיק נסגר בשעתו, אבל לא הצליחה להוציא ממנו דבר משמעותי, זולת ה"הסבר" לפיו "אם אנחנו רוצים להגיש כתב אישום, אנחנו מחוייבים לעשות את זה תוך 90 יום כדי שנוכל להמשיך ולהחזיק לה את הרשיון".

יניב ואקי מתחמן את האיילה

ההסבר הזה הוא מטעה-בעליל: כאשר מתרחשת תאונה קטלנית, רשאי קצין משטרה לשלול, מינהלית, את רישיונו של החשוד בגרימת התאונה למשך 90 יום, ואם מוגש כתב האישום בתוך אותם 90 הימים, ביהמ"ש רשאי להאריך את הפסילה עד תום ההליכים. ומה קורה אם החקירה לא הושלמה בתוך 90 הימים? מחזירים לחשוד את הרישיון, ואם לאחר מכן יוגש כתב אישום, והוא יורשע – הוא כבר יחטוף את המגיע לו.

ומה "מוכר" לנו מנהל מחלקת העררים? אם אי אפשר להשלים את החקירה בתוך 90 יום, עדיף להחזיר את הרישיון ולסגור את התיק, מאשר להחזיר את הרישיון ולהמשיך בחקירה ...

מעניין מה היה אומר הואקי הזה אם חשוד בתאונה היה דורש – מאותם הנימוקים ממש – לסגור את התיק משום שהחקירה לא הושלמה בתוך 90 יום (ובתאונות לא-קטלניות – בתוך 60 יום).

על נימוסין והליכות, ועל נאומי-תוכחה במסווה של "שאלות"

כיוון שחסון לא מתמצאת בתחום הזה, וגם לא טרחה להושיב לצידה מומחה בתחום הזה, לא נשאר לה אלא לשאול את ואקי שאלה בתחום הנימוסין וההליכות: מדוע מדינת ישראל לא יכולה לבוא היום אל ההורים, ולפחות להתנצל על המחדל שהיה עשר שנים קודם לכן. היא שאלה באריכות, והוסיפה להסביר את עצמה גם כאשר השאלה כבר הייתה ברורה לחלוטין, אבל במקום לתת לו לענות (הוא התחיל לענות), היא הפכה את השאלה לנאום-תוכחה לפרקליטות, ומיד קפצה אל עו"ד רוני סדובניק, שנתנה נאום-תוכחה משלה (כ-55 שניות), ולפרשן המשפטי, ד"ר עידו באום, עם נאום-תוכחה משלו – עוד כ-25 שניות.

ומה הסוף? חסון סוגרת את התכנית ומספרת כי קצין משטרה בכיר "אמר לנו בזמן החקירה": אנחנו לא חוקרים אנחנו מבצעים בתיק הזה רק מה שהפרקליטות אומרת לנו.

טוב, את זה אנחנו יודעים גם מחיי היום-יום, וזה מתאים כהערת-פתיחה לתכנית נפרדת, לא למשפט-סיכום של תוכנית אשר לא עוסקת ביחסי-הגומלין שבין הפרקליטות למשטרה.

סיכום

כפי שפתחנו, עם ההחלטה הסופית לסגור את  התיק ללא כתב אישום מונחות על שולחנו של הציבור שתי בעיות נפרדות: האחת – האם הייתה הצדקה לסגירתו של התיק, לפני עשר שנים, והשנייה – האם הייתה הצדקה לסגירתו של התיק היום, לאחר חידוש החקירה, ולאור כל הממצאים, הראיות והעדויות אשר נאספו – הן בימים ההם, הן בזמן הזה.

באשר לבעייה הראשונה: היה צורך לייחד תכנית נפרדת אשר תדון רק בסגירת התיק בשנת 2005, ובסופו תצא קריאה לחקירה רשמית בשאלה מדוע נסגר התיק אז, ומי צריך לתת את הדין על כך – הן במישור האישי, והן ברמה ה"מערכתית".

אלא מאי? כדי להביא את הגורמים לכך יש להמשיך ולעקוב, להמשיך וללחוץ, מול מימסד שאינו שש לחקור את עצמו, ועוד פחות מכך – לתת לאחרים לחקור את עצמו. קחו לדוגמה את שחיתות הסולמית: כחמש שאני מתריע על כך, ומידפק על כל דלת אפשרית, ואותו יניב ואקי המושחת סוגר את התיק ללא חקירה, וללא כל נימוק.

ובמלים אחרות: תכנית טלוויזיה שמטרתה הייתה להביא לחקירה מדוע נסגר התיק בסמוך לתאונה – הייתה, קרוב לוודאי, נידונה לכישלון.

ומה באשר לבעייה השנייה? הדיון הנפרד בה היה מצריך התייחסות "יבשה" של מומחי תעבורה ומשפט, אשר ידונו בכל נקודה ונקודה בהחלטה, ובכל מה שנאסף בחקירה המחודשת ולא נכנס להחלטה, וכמובן שיתנו גם לפרקליטות את זכות הטיעון.

כאשר מכינים תוכנית כזאת, צריך להביא בחשבון שהכל אפשרי, והתכנית אמורה להגיע למסקנה ה"עגומה" לפיה פרקליט המדינה, שי ניצן השקרן, צדק הפעם בסגרו את התיק.

תכנית טלוויזיה כזאת אינה "סקסית" דיה, היא "לא מתאימה" ל"תקשורת חוקרת", וכו', ואם היא תצדיק את ההחלטה לסגור את התיק, הציבור יגיד שזו "פראבדה", חס וחלילה. חוץ מזה, תוצאה כזאת תמסמס את הישגה העיתונאי של איילה חסון, בו פתחנו, לאמור היא עשתה המון רעש, ומה יצא מזה ... לא כלום.

וכמו שאמרתי לעיל, תכנית טלוויזיה שמטרתה הייתה לדון בהחלטתו של שי ניצן – גם היא הייתה, קרוב לוודאי, נידונה לכישלון.

ומה קיבלנו בסופו של דבר? בסופו של דבר קיבלנו תכנית טלוויזיה בת 20 דקות, אשר לא עונה על שום שאלה, אבל משאירה את הרושם שבפרקליטות כולם מנוולים.

מהיכרותי עם הפרקליטות אני מסכים במידה כמעט מוחלטת עם הרושם הזה, אבל גם למנוולים מגיע משפט-צדק, וגם לעם היושב בציון מותר לדעת את כל מה שהתכנית הזאת לא השכילה לענות עליו – ואולי גם לא ניסתה.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה