אהרן ברק נרצח פעם שלישית – הרוצחת הפעם: מרים נאור (מחזה דוקודרמה)

*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


תלונה ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: מזכירות ביהמ"ש העליון עושה שבתות לעצמה

שמחה ניר, עו"ד 23.01.2016 18:00
תלונה ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: מזכירות ביהמ"ש העליון עושה שבתות לעצמה - יוסף שפירא - נציב תלונות הציבור - מבקר המדינה - בג"ץ - בג"ץ 8743/14 - תשובת אפסנאי - תשובה אוטיסטית - עידית מלול - סמכות - יורם דנציגר - החלטה שיפוטית/מנהלית - שקרים - איפכא מסתברא - חובת ההנמקה - זרנוגה גימ"ל - שמחה ניר


מאימתי מעבירים למנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ"ל עתירה לבג"ץ כנגד שר הבריאות? *** זה לא המקרה הפעם, אבל אצל המזכירה הראשית, עידית מלול – גם זה יגיע. חכו-חכו *** נראה איך הנת"ץ יתחמק הפעם



תלונה ליוסף שפירא, נציב תלונות הציבור: מזכירות ביהמ"ש העליון עושה שבתות לעצמה

מאימתי מעבירים למנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ"ל עתירה לבג"ץ כנגד שר הבריאות? *** זה לא המקרה הפעם, אבל אצל המזכירה הראשית, עידית מלול – חכו-חכו, גם זה יגיע *** נראה איך הנת"ץ יתחמק הפעם

שמחה ניר, עו"ד

אתר גרוניס.קום, אתר חופש-הביטוי

"משוב העם", לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

זה יעדנו: משרד המשפטים וזכויות האזרח!

הצטרפו לקבוצת הפייסבוק:

נציב תלונות הציבור על שופטים ורשמים – זה אנחנו!

בן 75 שנים אנוכי, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד שר המשפטים

מתי מותר – ואפילו חובה – לומר לזולת "שק בתחת"?

בג"ץ 8743/14, שמחה ניר, עו"ד, נ' הוועדה לבחירת שופטים ו-7 אחרים – קיצור תולדות הזמן

זוכרים את המאמר "תשובת אפסנאי" ותשובה "אוטיסטית"?

מהמאמר הזה למדנו, בין השאר כי –

כאשר הפקידים רוצים לקחת ממך משהו, הם "מוישה גרויס": הם יכולים הכל ומוסמכים לעשות את הכל, אבל כאשר הם – אותם הפקידים ממש – צריכים לתת משהו, להתאמץ למען הזולת, להפעיל קצת את התאים האפורים – פתאום הם חלושים, מסכנים, מרוטי-נוצות: הם "לא רשאים", "לא מוסמכים", "לא יכולים" ...

זה קרה לי עם המזכירה הראשית של ביהמ"ש העליון, כאשר הגשתי בקשה ודרישה לתיקון כותרת פסק-הדין.

בקשה כזאת היא, כמובן, לא בסמכות המזכירה הראשית של בית המשפט, לא בסמכותו של מנהל משרד הרישוי בזרנוגה גימ"ל, ואפילו לא בסמכותו של רשם(מת) של בית המשפט: רק בסמכותו של ההרכב שנתן את פסק-הדין עם הכותרת אותה מבוקש לתקן.

בפועל מניחים את הבקשה על שולחנו של אב-בית-הדין, כדי שהוא יכנס את ההרכב, על מנת לדון בבקשה, ולהחליט אם לקבל, אם לאו, אבל המזכירה הראשית, עידית מלול, החליטה לעשות "שבת לעצמה", והניח את הבקשה על שולחנה של הרשמת, אשר "דחתה" את הבקשה בלי כל נימוק. כמה מפתיע.

משגיליתי את השערורייה הזאת פניתי אל הגב' הנ"ל, על מנת שתעביר את הבקשה אל מי שמוסמך לדון בה, דהיינו ההרכב, או לפחות האב"ד (ההתכתבות איתה – למטה מכאן), והיא ענתה לי, בין השאר:

לעניין החלטת הרשמת, שוב אין זה בסמכות מזכירות בית המשפט ויש לפעול בהתאם לסדרי הדין.

כמה מפתיע: להעביר  את ההחלטה לגורם לא-מוסמך היא "יכולה", אבל להעביר את הבקשה לגורם המוסמך, היא "לא מוסמכת"...

אז אני "יגיד" לכם את האמת המשפטית (שאלת הסמכות היא לעולם שאלה משפטית "נטו"): היא מוסמכת גם מוסמכת לקחת בידיה הענוגות (אם יש לה כאלה) את התיק (עם החלטת הרשמת, או בלעדיה), לעטוף אותו בגומיה (רצוי חזקה, כי יש שם הרבה זבל), לעלות לקומת השופטים (יש מעלית למזכירות ראשיות המתקשות לעלות קומה אחת במדרגות), לפנות ללשכתו של האב"ד (יורם דנציגר השקרן, אשר שופט את עצמו, ומזכה את עצמו), לעשות טוק-טוק בדלת, להגיד שלום, יש לי כאן תיק, להניח אותו על השולחן, להצדיע ולפנות  לאחור על מנת לשוב ללשכתה ולעשות שטויות נוספות.

על כך התלוננתי בפני מיודענו יוסף שפירא, מבקר המדינה בכובעו כנציב תלונות הציבור (ושימו לב גם לאתר חופש הביטוי, לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות", אשר נוסף ל"לוגו" שלי. אתם מוזמנים לפרסם ולהגיב בו כל מה שתרצו, בלי צורך להזדהות).

נראה איך הוא יתמודד עם זה:

שמחה ניר, עו"ד

www.quimka.net

www.quimka.com

www.grunis.com

quimka@quimka.com

 

19.1.2016

לכבוד

מר יוסף שפירא, מבקר המדינה

בתפקידו כנציב תלונות הציבור

משרד מבקר המדינה

ירושלים

נכבדי,

הנדון: תלונה נגד מזכירות ביהמ"ש העליון – תיק בג"ץ 8743/14

משניתן פסק הדין בעתירתי הנ"ל, גיליתי, לתדהמתי שרשימת המשיבים שבכותרת פסק-הדין אינה מתאימה לזו שבעתירתי, ומשעמדתי על כך, הגשתי לבית המשפט בקשה לתיקון הכותרת (העתק מצורף).

בקשה כזאת היא בסמכות ההרכב בלבד, ותדהמתי הייתה רבה שבעתיים משקיבלתי "החלטה" בחתימת הרשמת.

התלונה הראשונית שלי היא על כך שהבקשה הונחה על שולחנה של הרשמת, ולא על שולחנו של ההרכב, או של האב"ד.

כדי למנוע סבבי התכתבות נוספים אומר כבר כאן כי גם אם הנהלים בביהמ"ש העליון הם שמעבירים כל בקשה אל רשם, או רשמת, ואלה "מעבירים אל עצמם" בקשה זו או אחרת, גם "העברה" כזאת היא פעולה מנהלית, אפילו אם היא מגובה ב"החלטה" המתיימרת להיות "שיפוטית" – והוא הדין אפילו כאשר "החלטה" כזאת ניתנת ע"י נשיא, או סגן נשיא, גם אז זו החלטה מנהלית, ולא שיפוטית, ובתור שכזו היא נתונה לביקורת הנת"ץ.

אמרתי את ההערה הזאת רק ליתר בטחון, כי, ככל הידוע לי, וככל שהבנתי מגעת מההתחמקויות של הגב' עידית מלול, המזכירה הראשית, לא ניתנה כל "החלטה" להעביר את הבקשה לדיון בפני הרשמת – לא שיפוטית ולא מנהלית.

משגיליתי את השערורייה – באוצר-המלים שלי אין לי מילה אחרת, ומשום כבודה לא אשתמש בסגנונו הידוע של אליקים רובינשטיין – הזאת פניתי אל הגב' מלול, על מנת שתעביר את הבקשה אל מי שמוסמך לדון בה, דהיינו ההרכב, או לפחות האב"ד (ההתכתבות איתה – למטה מכאן).

בתשובתה (Sent: Tuesday, February 17, 2015 4:05 PM) אומרת לי הגב' מלול, בין השאר:

לעניין החלטת הרשמת, שוב אין זה בסמכות מזכירות בית המשפט ויש לפעול בהתאם לסדרי הדין.

ועם כל הכבוד, פרט לכך שמקומה של אותה "החלטה", לדעתי המקצועית (אשר, כמובן, לא מחייבת איש) הוא "במגרסה הסמוכה", לא ביקשתי "לערער" עליה, אלא להתעלם ממנה, ולהעביר את הבקשה למי שמוסמך לדון בה.

ועם כל הכבוד, הנחת הבקשה בפני הגורם השיפוטי המוסמך, הייתה ונשארה בסמכותה של המזכירות, ואם נעשתה טעות – גם תיקון הטעות הוא בסמכותה.

לפני שאמשיך, אני רוצה להתייחס כאן לשתי תופעות חמורות השכיחות מדי המנהל הציבורי, אותן יש לעקור משורש:

האחת – פקידים המתווכחים עם משפטנים על ענייני-שבמשפט: כשם שאתה, מר שפירא, לא תתווכח עם גינקולוג על שמירת הריון, כשם שהגינקולוג לא יתווכח אתי על הוראת-נהיגה, וכשם שאני לא אתווכח עם פקידים בשאלה מה לעשות עם החלטות שניתנו ללא סמכות, כך אני רוצה שהפקידים לא יתווכחו אתי בעניינים שבמקצועי.

והשנייה – כאשר עובד-הציבור רוצה לקחת, הוא "מוסמך" לעשות ככל אשר יעלה על רוחו, אבל כאשר הוא צריך לתת – פתאום הוא "לא יכול", "לא מוסמך", "אין לו" ...

וכך הווה גם במקרה דנן: להעביר את הבקשה למי שאינו מוסמך לדון בה, היא "יכולה" וגם "מוסמכת", אבל להעביר אותה אל מי שמוסמך לדון בה, היא "לא מוסמכת".

עזות-מצח של פקידים.

עמדה לפני הגב' מלול טענה שמצריכה שיקול-דעת מקצועי-משפטי – היא הייתה צריכה לפנות עם זה אל היועץ המשפטי להנהלת בתי המשפט, ולא להתווכח אתי ולפעול על דעת עצמה.

התלונה השנייה שלי היא, איפוא, על כך שהגב' מלול התווכחה אתי בעניינים שאינם במקצועה, והם כן במקצועי, ושלא העבירה את דרישותי אל היוהמ"ש להנהלת בתי המשפט, או לשום ייעוץ משפטי אחר העומד לרשותה.

עוד מוסיפה הגב' מלול ואומרת, בהמשך, שם:

צר לי על תחושתך, מזכירות בית המשפט פועלת בהתאם להוראות החוק ולהנחיות נשיאת בית המשפט העליון המפורסמות באתר הרשות השופטת.

צר לי מאוד, אבל דעתה של הפקידה – ולמעשה דעתו של אף אדם – אינה "נקודה ארכימדית עבור עצמו", ועם כל הכבוד, אין שום הוראת חוק לפיה ניתן להניח בקשה שבסמכותו של גורם פלוני על שולחנו של גורם אחר, שאינו מוסמך לדון בה.

ועם כל הכבוד, בדקתי, אות-באות, את "הנחיות נשיאת בית המשפט העליון המפורסמות באתר הרשות השופטת", ואין בהן שום הוראה המאפשרת להניח בקשה שבסמכותו של גורם פלוני על שולחנו של גורם אחר, שאינו מוסמך לדון בה.

אמור מעתה: הגב' עידית מלול ניסתה להלעיט אותי בשקרים (כלשונו של השופט יעקב מלץ, אחד מקודמיך על כס מבקר המדינה).

התלונה השלישית שלי היא, איפוא, על כך שהגב' מלול רימתה אותי בסרבה להעביר את הבקשה אל הגורם השיפוטי המוסמך.

כדי להבהיר עד כמה דרישתי זו הייתה נכונה – וגם בסמכותה – של הגב' מלול, אלך בדרך של איפכא מסתברא: נניח שהגב' מלול דווקא כן נעתרה לבקשתי, העבירה את הבקשה אל הגורם המוסמך, ומישהו שרואה עצמו נפגע בא ומתלונן בפניך על כך שהיא פעלה "ללא סמכות"...

אני בטוח שהיית זורק את התלונה הזאת מכל המדרגות משום שהיא מוסמכת גם מוסמכת, וממילא דין תלונתי הנוכחית, על כל חלקיה, להתקבל.

התלונה הרביעית שלי היא על כך שהגב' מלול, בניגוד להבטחתה (שם) ("ככל שיש לך השגות בנושא התנהלות המזכירות, אשמח לענות על כל שאלה"), היא "ניתקה מגע" ולא ענתה לי על שום שאלה, ועל שום דרישה – מאז ועד היום (הכל נמצא בהתכתבות, למטה).

במיוחד חשובה לי התשובה לשאלה (Sent: Thursday, February 19, 2015 4:48 PM) לגבי תיק בר”ש 1049/14: מי הפקיד שקיבל את הכתבים ממי שאינו צד לתיק, בלי בקשה להצטרף כצד לתיק, במקום להחזיר אותם לשולחם, ועל סמך מה הוא עשה זאת?

עם כל הכבוד, כבעל-דין באותו התיק מותר לי לדעת מי-מבשל-מה, מאחורי גבי.אני לא רוצה לתת רעיונות לאיש, אבל אני מבהיר חד-משמעית כי אני מוותר על כל זכות שקמה לי על פי חוק חופש המידע, ומסתמך רק על הזכויות שהיו לי אלמלא החוק הזה (למשל: הזכות להנמקה, במקרה של סירוב לקיים את המבוקש על ידי).

אני מבקש, איפוא, להורות למזכירה הראשית, ולכל מי שמעורב בהפניית בקשות אל הגורם השיפוטי המוסמך (לרבות הנשיאה, המשנה לנשיאה וכל שופט אחר, כאשר הם ממלאים פונקציה מנהלית) כדלקמן:

א.      להניח את הבקשה לתיקון הכותרת על שולחנו של ההרכב אשר דנן בתיק, או על שולחנו של האב"ד;

ב.      להשיב לי על כל הבקשות, השאלות והטענות שהעליתי לאחר שהגב' מלול "ניתקה מגע", כאמור לעיל.

ג.       מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל: להשיב לי על השאלה מי הפקיד שקיבל, בתיק בר”ש 1049/14, את הכתבים ממי שאינו צד לתיק, בלי בקשה להצטרף כצד לתיק, במקום להחזיר אותם לשולחם, ועל סמך מה הוא עשה זאת?

בכבוד רב,

 

שמחה ניר, עו"ד

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים – איך נפטרנו מאשר גרוניס

 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה