אהרן ברק נרצח פעם שלישית – הרוצחת הפעם: מרים נאור (מחזה דוקודרמה)

*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


לקראת גולדסטון 2 (2): תשובה ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין

שמחה ניר, עו"ד 06.08.2014 17:38
רוצה שהטענות נגד ישראל תופצנה ויראלית

רוצה שהטענות נגד ישראל תופצנה ויראלית


אכן, כמו שאומר אדלשטיין, הפעם אנו למודי ניסיון מדו"ח גולדסטון, אבל השאלה היא מהו הניסיון, ומה למדנו ממנו *** על פי המעט הידוע לנו כעת נטיית-הלב המקצועית שלי היא שהפעם מדינת ישראל צריכה להתייצב בפני "גולדסטון 2", ולנהל את "המערכה על התודעה, על המוסריות ועל הלגיטימציה" של מדינת ישראל וצה"ל בצורה הכי מקצועית שאפשר, ועם כל ה"תותחים" שיש לנו.



לקראת גולדסטון 2 (2): תשובה ליו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין

אכן, כמו שאומר אדלשטיין, הפעם אנו למודי ניסיון מדו"ח גולדסטון, אבל השאלה היא מהו הניסיון, ומה למדנו ממנו *** על פי המעט הידוע לנו כעת נטיית-הלב המקצועית שלי היא שהפעם מדינת ישראל צריכה להתייצב בפני "גולדסטון 2", ולנהל את "המערכה על התודעה, על המוסריות ועל הלגיטימציה" של מדינת ישראל וצה"ל בצורה הכי מקצועית שאפשר, ועם כל ה"תותחים" שיש לנו.

שמחה ניר, עו"ד

בן 75 שנים אנוכי היום, ועוד כוחי במתני!

"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

לפני עשרה ימים, תחת הכותרת לקראת גולדסטון 2, הסברתי את השיקולים בעד-ונגד שיתוף פעולה עם ועדת החקירה החדשה שהאו"ם החליט עליה, בכל הנוגע לשאלה אם בוצעו פשעי מלחמה במערכה הזאת, לאור נסיוני בניהול משפטים-בהעדר, ולאור לקחי ועדת גולדסטון הראשונה.

אציין כי לא ראיתי את ההחלטה ואת כתב-המינוי – אם כבר יצא כזה – ולכן איני יודע אם מדובר רק בחקירה לגבי ישראל, או גם לגבי הפלשתינים, ואם מדובר רק בימים שלאחר פתיחת המבצע, או גם בהתרחשויות שקדמו לו, אבל ממילא יש לקחת "עם קב חומטין" את כל מה שאומר כאן, כי, כפי שציינתי גם בפעם הקודמת, המידע המלא לצורך קבלת ההחלטה נמצא רק בידי הממשלה, או, לפחות, אמור להימצא בידיה.

אם כוונת ה"חפשו אותי" של ציפי הוא להחרים גם את "גולדסטון 2" – נו-פרובלם, אני איתה באש ובמים כי, עם כל המחלוקות שיש לי איתה, ציפי לבני היא שרת המשפטים שלי, השרה שלי לענייני המו"ם עם הפלשתינים, וכו' (רק את תפקיד השרה נתניהו היא לא יכולה למלא, גם לו רצתה בכך).

אבל, מאידך, אם היא תציע לנו לשבת בחיבוק-ידיים ואחר-כך להגיד רגע-רגע, המימצאים שלכם מופרכים מיסודם – זה לא יעבור, ואני לא אתמוך בזה.

וסיכמתי כי:

בשאלה אם להתייצב בפני ועדת גולדסטון השנייה, או להחרים אותה, שתי האפשרויות הן לגיטימיות, וכיוון שלי אין כלים לדעת מה עדיף, אין לי אלא לסמוך על הממשלה, אבל בכפוף לאזהרה שאם ההחרמה תיכשל, אני לא אתמוך בניסיון לתקוף את המימצאים.

והנה, רק שקעו קמעה – סופי? לא סופי? – ענני האבק מעל עזה ובנותיה, ושוב הנה זה בא. תחת הכותרת "לא לשתף פעולה עם חקירת האו"ם" (המרכאות בכותרת עצמה, לאמור ציטוט הוא) מביא לנו חזקי עזרא, ערוץ 7, 6.8.2014, מקצת מההמולה אותה אנו עתידים לחוות בימים הקרובים:

גורמים במשרד החוץ אומרים היום (רביעי) כי לכשתקום ועדת חקירה של האו''ם על מבצע ''צוק איתן'', נמליץ לשרי הממשלה לא לשתף עימה פעולה.

אכן, למשרד החוץ יש say בנושא, ללא ספק, ויש לו גם מחלקה משפטית, אבל נראה לי שדעתו של משרד המשפטים חשובה יותר, כי הם אמורים להבין טוב יותר בכל הנושא של  טקטיקה ואסטרטגיה בניהול משפטים.

בעוד ה"גורמים" שבמשרד החוץ נשארים אנונימיים, יו"ר הכנסת, יולי אדלשטיין, עושה זאת מהמקפצה, וקורא אף הוא לא לשתף פעולה, כי "הפעם אנו למודי ניסיון מדו"ח גולדסטון".

אכן, אנו למודי ניסיון מדו"ח גולדסטון, אבל השאלה היא מהו הניסיון, ומה למדנו ממנו.

להזכירכם: מדינת ישראל החליטה להחרים את ועדת גולדסטון, ולוותר על זכותה להביא ראיות ולהציג את עמדתה, הוועדה קבעה ממצאים שלא נעמו לאוזנינו, אנחנו זעקנו חמס עליהם, וברבות הימים ריצ'רד גולדסטון פרסם מאמר בעיתון "וושינגטון פוסט" תחת הכותרת "שקילה מחדש של דו"ח גולדסטון על ישראל ופשעי מלחמה", ובו טען כי אילו היה שיתוף פעולה מצד ישראל ואילו "ידע אז מה שהוא יודע היום", מסקנות הדו"ח היו שונות, במיוחד לגבי ההאשמות על "פשעי מלחמה אפשריים" שהופנו נגד ישראל.

אז הניסיון שלנו אומר שהוויתור על הזכות להתגונן מול ההאשמות המוטחות במדינת ישראל, להביא ראיות לטובתנו, להדוף ראיות נגדנו, ולטעון את טענותינו, יכול לעלות לנו ביוקר.

ומה למדנו מהניסיון הזה? כנראה שלא למדנו ממנו, ולא כלום.

הבה נראה מה אומר אדלשטיין, בדף הפייסבוק שלו:

"בשעה שהדי הלחימה מתפוגגים וכולנו – בעיקר תושבי הדרום – מקווים לחזור לשגרה מבורכת, בעולם מתחילים לטוות את המערכה המשפטית והבינלאומית נגדנו. המערכה על התודעה, על המוסריות ועל הלגיטימציה עוד לפנינו. איננו מופתעים מהעמדה החד-צדדית של רוב הגורמים הבינ"ל, אבל הפעם אנו למודי ניסיון מדו"ח גולדסטון שהיה כתב פלסתר נבזי ומעוות, ספוג באווירה אנטישמית ששוב מרימה ראשה".

ואני שואל מה זה שייך, ומה היית אומר, מר אדלשטיין, אם בעולם היו מתחילים "לטוות את המערכה המשפטית והבינלאומית נגדנו" בטרם התפוגגו הדי הלחימה?!

אכן, "המערכה על התודעה, על המוסריות ועל הלגיטימציה עוד לפנינו". בוודאי שהיא לא מאחורינו, אבל אם אתה רוצה, מר אדלשטיין, שננהל את המערכה הזאת מתוך המקלט שבבניין הכנסת, ולא "חשופים בצריח", אל תתפלא אם ניכשל בה כישלון חרוץ.

ומה היית אומר, אדוני היושב-ראש, אם לא ישראל, אלא דווקא החמאס, היה מחרים את הוועדה, ואחר כך אומר ש"דו"ח גולדסטון היה כתב פלסתר נבזי ומעוות, ספוג באווירה פרו-ציונית ששוב מרימה ראשה"?

היית אומר שהחמאס החרים את הוועדה "משום שיש לו מה להסתיר" ...

קצת יושר אינטלקטואלי, אדוני היושב-ראש!

ומוסיף אדלשטיין, בשיטת המשפט הרב-מפרקי:

"יש לומר כבר עתה בקול ברור: כשם שפעלנו בחודש האחרון בנחישות כדי להגן על ביטחוננו מבלי להתחשב בשיקולים זרים של 'מה יגידו', לישראל אסור לתת יד ואסור לשתף פעולה עם גורמים המבקשים להטיל בה רפש ולתלות בה אשם של פשעי מלחמה. אין עם ואין צבא מוסריים מאיתנו, ושום עלילה בכסות של טענה משפטית או של הגנה מדומה על 'זכויות' לא ישנו זאת".

כן, כן ... גם דוד בן-גוריון אמר "לא חשוב מה יאמרו הגויים, אלא מה יעשו היהודם", אבל אם כך הוא, לשם מה אתה משחית מלים על כתב-הפלסתר הזה, שנבזי הוא, וגם מעוות?

אהה ... אני מבין: אתה אומר את הדברים לתצרוכת פנימית ... אז אוקיי, אני "צ'תכננתי", אבל מה אני אעשה עם זה? ארקוד טאנגו עם עצמי? אלך לשכנע את הגויים?

כן, אני נמצא כעת בארה"ב, ויש באפשרותי לדבר עם הגויים, אבל לך לא אכפת מה הם יגידו, ומה לי כי אטרח לשווא?

כן, אני בהחלט מוכן להסכים כי "אין עם ואין צבא מוסריים מאיתנו": הוכחנו זאת עם נוהל "הקש בגג", הוכחנו זאת בהודעות טלפוניות לגרים בבתים המיועדים להפצצה, והוכחנו זאת בהימנעות מהפצצה במקום בו ילדים שיחקו לפי תומם, ולא שימשו כמגן אנושי.

אבל לאחרים מותר לחשוב אחרת, והם רוצים לברר את הדבר בפורום בין-לאומי. מה תגיד להם? תדרוש לברר את הנושא פעמיים – פעם בפני ה-grand jury ופעם שנייה בפני חבר המושבעים ה"רגיל"? זה רעיון מצויין, שראוי לאמצו גם בישראל, אבל אתה מתנגד גם לו. אתה רוצה שהטענות נגד ישראל תופצנה ויראלית ברחבי המרשתת, ואין הבולם.

תאר לעצמך שהחמאס, מנימוקים דומים, מתנגד לחקירה בדבר הפגזת ריכוזי אוסלוסייה בישראל, או בדבר שימוש בנשים זקנים וילדים כמגינים אנושיים.

טוב, אז שב בבית, יולי. שב בבית, ושמדינת ישראל תשב בבית, ותצפה למה שמצפה מי שמקבל הזמנה-לדין בבית משפט לתעבורה, ומצפצף עליו: הרשעה אוטומטית, אפילו בלי הוכחות. "יראוהו כמודה בכל העובדות שנטענו בכתב האישום" (חוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ד-1982, סע' 240(א)(2)).

ושוב: כמי שהשתמש לא פעם ולא פעמיים בטכניקה של "ישיבה בבית", בתנאי שהיא לוקחת בחשבון את כל הסיכונים הכרוכים בכך, ואחד הסיכונים הבולטים הוא שאם התרגיל נכשל, אין "ערכאת ערעור" שבפניה ניתן לטעון שההליך היה בלתי חוקי.

מכל מקום, ועל פי המעט הידוע לנו כעת, נטיית-הלב המקצועית שלי היא שהפעם מדינת ישראל צריכה להתייצב בפני "גולדסטון 2", ולנהל את "המערכה על התודעה, על המוסריות ועל הלגיטימציה" של מדינת ישראל וצה"ל בצורה הכי מקצועית שאפשר, ועם כל ה"תותחים" שיש לנו.

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

נא להגיב באמצעות הקישור "הוספת תגובה" (למטה מכאן)

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה