*** המאמר ה-4500 באתר: פנייה לנשיאת ביהמ"ש העליון, מרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***

רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! *** מישאל חשין – קווים לדמותו

*** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! ***

אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות"

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן!

בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


סמרטעתונאית

ניב עמית 05.05.2014 18:36
למצולמת אין קשר לכתבה

למצולמת אין קשר לכתבה


על פמיניזם, עיתונאות ויושר אינטלקטואלי: עירית לינור כמשל



"לייק" לדף הפייסבוק עו"ד שמחה ניר – שר המשפטים הבא

המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

ההכרזה הרשמית שלי על ריצתי לתפקיד

בתחילת המאה הקודמת חי ופעל בארה"ב הסופר והעיתונאי דיימון ראניון אשר השאיר לנו בירושה אוצר תרבותי מיוחד – סיפורים קצרים המתארים את עולם ברודוויי (ניו-יורק) בתקופת היובש. בסיפוריו הוא מגולל את עולמם של המהמרים, הגנבים, השחקנים והגנגסטרים המקומיים. סיפורים אלו נכתבו בשפה ייחודית, תערובת של דיבור מקומי ניו יורקי, יחד עם סלנג ציורי.

אחד הביטויים השגורים בעטו היה "סמרטעתון" – עיתון-סמרטוט – שכל תכליתו לעטוף דגים מסריחים בשוק.

מביטוי זה נגזר הביטוי העכשווי – סמרטעתונאית שכל הווייתה היא זריעת הרס וחורבן, שנאה ופירוד, מלחמה מגדרית וכיו"ב... הקלאסיקה של הפמיניזם-הרדיקאלי שזנח מאחוריו את טובת האישה וכל תכליתו כריית מטמוני כסף מהתקציבים הפזורים בשטח ועל-ידי התמסכנות.

הדוגמא הקלאסית לכל אלו היא תגובתה של עירית לינור לסיפור שהתפרסם בעניין פסה"ד התקדימי שניתן ע"י השופטת חנה ינון בעניין גניבת זרע.

בואו ונבחן במעט האובייקטיביות שנותרה בנו את דבריה, מה היא אומרת לנו:

1.      אישה מסכנה-אומללה-מדוכאת עברה טיפולי פוריות במשך שמונה שנים ושתי הפלות – העובדה שכל המסכנות הזו שייכת לעברה עם בעלה (שבינתיים התגרש מה"מציאה הגדולה") בכלל לא שייכת לעניין אך יכולה לשמש כלי מצוין לעורר רחמים.

2.      "היא פוגשת גבר בן 22, מספרת לו על עקרותה, ומנהלת איתו רומן במשך שנתיים" – קוגרית מצויה תופסת חייל משוחרר, צעיר ממנה ב-10 שנים, מנצלת אותו מינית (כמיוחס לאייל גולן בקול תרועות שופר פמיניסטי) ללא אמצעי מניעה (כאילו שחובת הזהירות לא קיימת גם לגביה) ונכנסת להריון, כנראה ממנו (גם זה לא הוכח במשפט, של מי בכלל הילד).

3.      הגברת מציגה עצמה כעקרה שאינה יכולה להיכנס להריון... כל שנות הנישואין... כל טיפולי הפוריות... כל ההפלות... שנתיים נוספות של חגיגה מינית עם גבר במלוא אונו... ולא נכנסה להריון... כשהבחור מחפש לעצמו את דרכו החוצה, לפתע פתאום מתחולל נס פח השמן והגברת בהריון מאד לא רצוי (חוץ מאשר לה, שהרי אפשר גם להשתמש בילדים שטרם נולדו נגד גברים).

4.      הגבר ממשיך בדרכו וסולל את חייו החדשים עם בת זוג ראויה יותר, בונה בית בישראל, כפי שכל אדם שפוי היה עושה, אך בפרצי הדם וקצף הראויים למשוגעים הנפלטים מעטה המורעלת של עירית לינור הוא מתואר כאדם אכזר המתכחש ל(כביכול)בנו... עד כדי כך מרשה לעצמה הגברת לינור לשטוף את מוחנו בדמיונה החולני שהיא נוקטת בביטויים כמו "כשבנו מגיע לגיל שלוש הוא מתחיל לשאול מי אביו והגרושה מחדשת קשר עם הבחור ומבקשת שיכיר בילד ויפגוש את בנו"... אתם קונים את הסיפור שילד בן שלוש מתחיל לחפש את אביו??? נער הייתי וגם זקנתי, בנים ובנות גידלתי ולא זכור לי שבגיל שלוש הם חיפשו משהו מעבר לצעצועים שלהם.

5.      לא זו אף זו שהביטוי "הגרושה מחדשת קשר עם הבחור" מסתיר מאחוריו אמת כואבת בהרבה - חידוש הקשר הייתה תביעת מזונות, כמקובל בישראל - האחריות הפיננסית צריכה ליפול רק על הגבר. אך אמת זו איננה מעניינה של הסמרטעתונאית... יש לה אג'נדה לקדם אז נא לא לבלבל אותה עם העובדות.

6.      ממשיכה הסמרטעתונאית במסע ההכפשה וההסתה שלה ומספרת, כביכול בתמימות: "המאהבת הזנוחה חושפת את קיומו של הילד בפני אמו, אחותו ולבסוף בפני אשתו"... כאילו שהסחטנות והאיומים והנקמנות אינם כלל הרקע האמיתי למעשיה של השרלילה, כאילו וחשיפת בני משפחתו של הקורבן (האמיתי, לשם שינוי) בתמימות יסודה ולא כוונת מכוון להרוס לו את חייו.

7.      ואז מגיעה האורגזמה הלינורית: "הגבר תובע את אם בנו על גניבת זרע ופגיעה בפרטיות" – וואי-וואי-וואי... הפושע האכזר מעיז להתגונן... מצא את הסעיף החוקי לתקוף לא רק גניבת זרע אלא קוגרית שרלילה ומנצלת מינית אשר מנהלת במשך שנים מסע נקמה על נטישתה (כאשר בכלל לא ברור אם הילד הזה שלו, שהרי את ערכי המוסר של אימו כבר הבנו גם הבנו)... הצליח להחזיר מנה אחת אפיים במקום להתכופף... להיכנע... לשלם... לסבול... להרוס את חייו ומשפחתו החדשה ואולי אפילו להתאבד... וואי-וואי-וואי, איך הוא מעז ???

8.      ולא מסתפקת הסמרטעתונאית ומסכמת את תגובתה במילים "ב-26.11.13 קבע בית משפט ישראלי שילד בריא בן שבע הוא עילה לתביעת נזיקין" - כלומר, מנסה להשלות אתכם ולשטוף את מוחכם בעובדות שתולות כאילו ובמשך ששים ומשהו שנות קיומה של המדינה לא שימשו מאות-אלפי (אם לא מיליוני) ילדים כערובה בידי נשים לסחיטת גברים במסגרת הליכי גירושין.

אילו הייתה בעירית לינור טיפת dignity מקצועי, הייתה טורחת לבדוק את העובדות לפני שיצאה בכתבת-תגובה מטופשת זו. הצצה מהירה בתקציר הפס"ד כפי שפורסם בתקדין, הייתה מגלה לה כמה עובדות חשובות שמאד סותרות את האג'נדה המגדרית שהיא מנסה לקדם כאן (על גב הילד):

1.      "מחיר התרמית של אישה גרושה ..." - השופטת קבעה שזו תרמית.

2.      "...לאחר שהפחיתה מחצית מהפיצוי עבור "אשם תורם" של הגבר..." וגם "... לאור האמור, ובהתחשב בקלות היחסית בה יכול היה התובע למנוע את ההיריון, קבע בית המשפט כי יש להטיל עליו "אשם תורם" בשיעור של 50%, ולהפחית את סכום הפיצוי..." אבל עובדות אלו "נעלמו" מעיניה של הכותבת מחשש שמע יערערו את בסיס טיעוניה.

3.      "...במהלכו למיטב ידיעתו קיימה ח.ח. יחסי מין גם עם גברים אחרים..." - לא הוכח בכלל של מי הילד (ובכל זאת נפסקו לו מזונות...).

4.      "...כיום, לדברי התובע, עושה ח' כל שביכולתה על מנת להשיבו לחיקה, ובתוך כך נוקטת מסכת הטרדות כלפיו וכלפי משפחתו במסרונים תוך כדי פגיעה בפרטיותו..." – על זה פסקו לו פיצויים (75 מתוך ה-110 אלף סה"כ).

5.      "...לכן לא נותרה לה ברירה אלא להגיש נגדו תובענה להכרה באבהות ולחיוב במזונות התינוק..." – 3 שנים לאחר לידתו... נשמע לכם סביר?

6.      "...שוכנעה השופטת ינון כי יש להעדיף את גרסת התובע בנוגע להשתלשלות העניינים, בהיותה אמינה ומשכנעת באמיתותה..." זו אותה שופטת שפוסקת יום-יום מזונות עתק נגד גברים גרושים... ובכל זאת מצאה לנכון לפסול את תביעת הבחור... אין לי מה להוסיף!

7.      "...צוין, כי הנתבעת העידה בעצמה על כך שבעבר עברה טיפולי פוריות ואף הרתה פעמיים בהריונות שכשלו, והעובדה כי קיימה יחסי מין עם התובע ללא שימוש באמצעי מניעה מלמדת כי ידעה שקיים סיכוי ולו קלוש כי תיכנס להיריון..." – אבל בואי, עירית, ולא נתן לעובדות לבלבל לך את האג'נדה...

8.      "...מכך הסיקה השופטת ינון כי התובע לא צפה שהנתבעת תיכנס להיריון והאמין בתום לב כי היא עקרה. כך נקבע כי התנהגות האישה עלתה לכדי "גניבת זרע", שכן זו ביקשה במודע ובמתכוון להונות את האיש, שלא חפץ להפוך לאב באמצעותה, ולגזול את זרעו על אף שלא ניהלו קשר רומנטי זוגי..." - אני מניח עירית שגם מעובדות אלו ניתן להתעלם, לא!?

9.      "...במישור המשפטי, קבעה השופטת ינון כי הדבר נכנס בגדר עוולת התרמית הקבועה בסעיף 56 לפקודת הנזיקין, הדורשת הצטברות של חמישה יסודות ובהם היצג כוזב של עובדה עליו הסתמך התובע ובגינו נגרם לו נזק..." - בעניין זה עירית, פני לחברותיך משדולת הנשים הכנסת כדי שימצאו למי לרסק את הביצים כדי לשנות (גם) את החוק הזה...

10.    "...ובמסרונים אף איימה להרוס את נישואיו ועמדה על כך שיכיר באבהותו על הילד ויעזוב את משפחתו..." - אבל לשיטת עירית לינור זו לא סיבה להגיש תביעת פיצויים בביהמ"ש...

11.    "...עוד קבעה השופטת ינון כי עצם העובדה שהאישה סיפרה לבני משפחתו של האיש שיש לו בן מחוץ לנישואים מהווה פגיעה חמורה בפרטיותו. כך, פנתה האישה מיוזמתה לבני משפחה שונים של התובע בעת שהיו מאושפזים בבית החולים בו עבדה, וסיפרה להם על בנו מחוץ לנישואין..." - ואת זו מציגה עירית לינור כ"צדיקה ורע לה"... "...לא זו אף זו, האישה אף שלחה את חברתה להתקשר אל התובע ולהציב בפניו דרישות כי ישמש כאב לילד..." צדיקה של ממש!!!

עירית... נגמר לכן הסוס הזה... כולם כבר הבינו את הדרך והשיטה והמטרות... כדאי שתפקחו עיניכן המצועפות ותבינו שהמציאות טופחת לכן על הפנים. באגדות התהילה של העיתונות רשום כאילו ותפקידכם העיקרי "להיות כלב השמירה...", נראה לי שטעית בפרשנות העניין והפכת לצרברוס של השאול הפמיניסטי-רדיקאלי!!!

__________

המלצות היום:

בביהמ"ש המחוזי, ת"א: המהומה סביב השינויים במה שקרוי "ההרכב הנשי" – על פמיניזם ויושר אינטלקטואלי

על "תסמונת יפה זילברשץ" – האם כצעקתה? או: האם אורית קמיר קיבלה את הדוקטורט "דרך המיטה"?

______________

למשתמשי פייסבוק, טוויטר ושאר הרשתות החברתיות – נא לשתף!

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"*לסגור את לשכת עורכי הדין*לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר*לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה