*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


אמנון ליפקין שחק – בחור טוב

ד"ר אורי מילשטיין 23.12.2012 19:23
אמנון ליפקין שחק – בחור טוב - אמנון ליפקין שחק - רמטכ"ל - צה"ל - עיטורים - עוזי יאירי - יצחק מרדכי - חטיבה 35 - גדוד 890 - גשר הגלילים - חזי דחבש - החווה הסינית - אביגדור יאנוש בן-גל - אביגדור קהלני - עמוס ירון - רפאל איתן - אריאל שרון


הקונסנסוס מקיר אל קיר שהוא היה נסיך, הוא סימפטום לתרבות הביטחון המיתולוגית שלנו, שבה אנשי אליטות מדברים מבלי לדעת את העובדות, וממילא מבלי להבין את הבעיות



המאמר ה-4,000 באתר: לו אני שר המשפטים

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע"

לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר *** לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין (תנו "לייק"!)

מחזה הדוקודרמה החדש: זרוק אותו לאיראנים

איך נפטרנו מאשר גרוניס

‏יום חמישי 20 דצמבר 2012

מותו של אמנון ליפקין שחק זימן ל"למקהלת השבט" שלנו הזדמנות פז לקונן על ימי הזוהר, כביכול, של ישראל, שבה נפילים כשחק  פיקדו על צה"ל והנהיגו את המדינה. העיתונאי עמוס הראל, לדוגמא, בכה ב"הארץ" על "הנסיך האחרון של צה"ל... קצין כריזמטי, נבון בצורה יוצאת דופן, שהמנהיגות השקטה והשקולה שלו קנתה לו מעריצים רבים בשורות הצבא".

אבל נסיך צבאי אמור להבחן בשדות הקרב,  בפיקוד על מערכות ובבניית כוח לקראת המלחמות הבאות ולא במעריצים רבים שאיש לא חקר אם הם קיימים ומיהם. הביוגרפיה של ליפקין מלמדת שבמבחנים הרלבנטיים הוא כשל, ונא לא להזכיר את עיטורי העוז שהוענקו לו, שהקשר בינם לבין האירועים הוא קלוש ולא רק אצלו.

לפי הראל, "שחק היה סגנו של מח"ט הצנחנים עוזי יאירי בקרבות בסיני במלחמת יום הכיפורים". העובדה נכונה אבל רק למחצה. מדובר בחטיבה 35  שמפקדיה, יחד עם גדוד 890 בפיקודו של איציק מרדכי, נשלחו בפרוץ המלחמה לראס סודר, ומשם, ב-16 באוקטובר 1973 הובהלו לחזית תעלת סואץ  לחסל "ציידי טנקים" מצריים, כדי לאפשר את הובלת גשר הגלילים על "ציר טרטור" בחווה הסינית במסגרת מבצע "אבירי לב" לצליחת תעלת סואץ. קרב החווה הסינית של הצנחנים (להבדיל מהקרב של חטיבה 14 יום קודם לכן)  היה מן הביזיונות החמורים במלחמות ישראל.  באותו קרב קיבל המח"ט עוזי יאיר הלם קרב וחדל לתפקד. הסגן אמנון ליפקין שחק לא נטל את הפיקוד, כפי שניתן היה לצפות ממנו, וכמו רוב הצנחנים מילט את נפשו בהפקירו בשדה הקרב, כחמישים מטר מן המצרים, את מחלקת חזי דחבש, שפונתה רק אחרי שש שעות, כשפצועים רבים דממו שם למוות. אחד מהם גור אריה ששון,  שהעיד על כך, פונה על ידי יחידה אחרת.

לאחר המלחמה לא תוחקר הקרב הזה, ומפקירי הפצועים בשדה הקרב בנו והפיצו מיתוס על קרב גבורה עילאי וכך גם בנו את נסיכותם. דחבש עצמו סולק מן הצנחנים, כדי שבנוכחותו ובהתקדמותו בסולם הפיקוד לא תיחשף הפרשה. אם היא הייתה נחשפת, ספק אם המעורבים באותו קרב היו עולים למעלת נסיכים.

במלחמת לבנון הראשונה פיקד שחק על אוגדה שלא השתתפה במלחמה, וממילא לא התלכלך בה כיאנוש, כקהלני וכעמוס ירון. ב-1986 הוא מונה לראש אמ"ן. אחרי למעלה משנה פרצה האינתיפאדה הראשונה שהפתיעה את כל צה"ל מכל הבחינות, גם בתחילתה וגם במהלכיה. הפתעה זאת, שלמחירה אין שעור ואשר הובילה את ישראל להסכם אוסלו, נזקפת בראש וראשונה לחובתו של שחק. הפיקוד העליון של ישראל התעלם מן המחדל הזה, ובסיום תפקידו הוא מונה לסגן הרמטכ"ל ולאחד המועמדים לרמטכ"ל בעתיד.

בינואר 1995 מונה שחק לרמטכ"ל, מבלי שפיקד עד אז על שום מערכה או קרב של ממש, אלא רק בפשיטות ובמבצעים מוגבלים. המלחמה של שחק התנהלה בדרום לבנון נגד החיזבאללה, משך כל ימי רמטכ"לותו. באותה מלחמה, בעצימות נמוכה, מול יחידות גרילה, נחל צה"ל את גדול כישלונותיו,  שגרמה לבריחתו המבישה מרצועת הביטחון בשנת 2000. אפשר לטעון שצה"ל לא צריך היה בכלל להסתבך בביצה הלבנונית ואפשר אפילו לשבח את הנסיגה/בריחה כפי שרבים נוהגים. אבל אי אפשר להכחיש את העובדה שבימי רמטכ"לותו של שחק, החיזבאללה הביס את צה"ל.

כהיסטוריון של הצנחנים מ-1959 עד 1974 הכרתי את שחק אישית. הוא היה בהחלט בחור טוב, הרבה יותר נעים הליכות מאריק שרון או מרפול למשל. אך נסיך צבאי הוא לא היה. הקונסנסוס מקיר אל קיר –  גם נתניהו גם שמעון פרס וגם שלי יחימוביץ  שלא לדבר על עמוס הראל – שהוא היה נסיך, היא סימפטום לתרבות הביטחון המיתולוגית שלנו, שבה אנשי אליטות מדברים מבלי לדעת את העובדות, וממילא מבלי להבין את הבעיות. המחיר לכך הוא כבד הרבה יותר מדברי ביקורת על רמטכ"ל לשעבר, לפני תום השבעה.

______________

אל תאמרו "מבחן בוזגלו" – אמרו "מבחן אלישבע" לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי הדין לדף הפייסבוק של עו"ד שמחה ניר לדף הפייסבוק של האתר של קימקא

דוקודרמה: זרוק אותו לאיראנים איך נפטרנו מאשר גרוניס



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה