סמרטוט אדום, טור שבועי, 16 ביולי 2012: משה סילמן נותר לבד

סמרטוט אדום, טור שבועי, 16 ביולי 2012: משה סילמן נותר לבד

גדעון ספירו
20.07.2012 22:51
ביטוח לאומי

ביטוח לאומי


נותר לבד *** סרט תעמולה *** זיכוי מושחת *** לסוגיית השוויון בנטל *** נגמר הכיבוש *** ישראל המכוערת



סמרטוט אדום, טור שבועי, 16 ביולי 2012: משה סילמן נותר לבד

נותר לבד *** סרט תעמולה *** זיכוי מושחת *** לסוגיית
השוויון בנטל *** נגמר הכיבוש *** ישראל המכוערת

גדעון ספירו

לדף
הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו לייק
(“
אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי
בולשוויקי בישראל)

נותר לבד

משה סילמן שהצית עצמו
בהפגנת המחאה החברתית בשבת (14.7.2012), ובשעת כתיבת שורות אלו מוגדר מצבו כאנוש,
היה מיואש. האיש היה במצוקה, ביקש עזרה מהמערכת הציבורית, וזו, במקום להושיט לו יד
תומכת גילתה אטימות בירוקרטית ודחתה אותו.

על פי הכרוז אותו חילק
בעת ההפגנה, ברור כי היה מודע לעיוות החברתי המתרחש בישראל. העניים הופכים עניים
יותר, הנמנים עם שכבת הביניים נאבקים לא להידרדר לעשירוני העוני, והעשירים
מתעשרים. הוא גם נקב בשמות האחראים: ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל
שטייניץ.

מאחר והיה חולה ונזקק
לתרופות, היה מודע לנסיגה מתמדת של הרפואה הציבורית לעבר הרפואה הפרטית. מאחר והיה
זקוק לסיוע מהמערכת המשפטית להגשת תביעה, ביקש עזרה ממשרד המשפטים וסורב, היה מודע
להפיכתה של מערכת המשפט נגישה לבעלי יכולת כלכלית. מאחר והיה תחת אילוץ לעזוב את
הדירה בה התגורר בחיפה, ביקש סיוע מהדיור הציבורי ולא קיבל, היה מודע למחדלי
הממשלה בסוגיית הדיור הציבורי. משה סילמן החליט כי כבודו העצמי לא מרשה לו להגיע
למצב של דייר רחוב. עתה, כמה אירוני, לאחר ההצתה, אם יעלה בידו לצאת מסכנת חיים,
הלוואי ויצליח, מובטחת לו קורת גג לתקופה ממושכת.

העם דורש צדק חברתי זו
סיסמה קליטה ובוודאי מייצגת את המחאה החברתית. האם היא נכונה גם באשר לעם? שהרי
העם חוזר ומצביע בבחירות בעד אלה הפועלים נגד הצדק החברתי. העם מצביע שוב ושוב בעד
הליכוד, ישראל ביתנו, ש”ס, קדימה, העבודה ומפלגות המתנחלים, כולן מפלגות
הפועלות קוטבית נגד הדרישות המושמעות בהפגנות המחאה החברתית. מדוע מצביעים בני אדם
נגד האינטרסים שלהם? מדוע הם יורים ברגליהם? התשובה, לפחות חלקה, נעוצה בקיומו של
הסכסוך הלאומי, מה שקרוי “המצב הביטחוני”. מפלגות העוול החברתי מצליחות
להסית ולהסיט את המוני המצביעים משכבות המצוקה ומעמד הביניים לעבר האויב החיצוני
“המאיים על קיומנו” ו”משתפי הפעולה” עימו, מפלגות השמאל.

ההתנחלויות מוצגות כחומת
הגנה על ישראל, כפי שאמר פעם ראש עיריית אריאל בראיון עימו: אריאל מגינה על תל
אביב. כך קורה האבסורד שהמפלגות היחידות התומכות בצדק חברתי מודרות מהשלטון, לא
חורגות ממפלגות נישה חסרות השפעה.

מכאן יובן כי החלטת
מובילי המחאה לא להעלות סיסמאות נגד הכיבוש וההתנחלויות הבולעים סכומי עתק הנגרעים
מהצדק החברתי, שגויה.

בימים אלה מתנהל מאבק של
מכללת אריאל להכרה כאוניברסיטה. מעבר לסוגיות עקרוניות שהנושא מעלה, כמו אקדמיה
בשטח כבוש הנשלט על ידי משטר אפרטהייד, יש לשדרוג ממכללה לאוניברסיטה גם היבטים
תקציביים. בעוד שר האוצר קופץ ידו כאשר מדובר במדינת רווחה, הוא הכריז בימים אלו
כי יעביר למכללה 20 מיליון ש”ח כדי לסלול את הדרך להכרזתה כאוניברסיטה. עם
אותם 20 מיליון ש”ח

ניתן היה לעשות שימוש
הרבה יותר צודק אילו נותבו לשיקום מדינת הרווחה. לתשומת ליבם של מובילי המחאה.

סרט תעמולה

ערוץ 10 הקרין ביום ראשון
( 15.7.2012) סרט על הכור הגרעיני בדימונה. הסרט לא חידש כמעט דבר.

עיתון “הארץ”
(16.7.2012) כתב במדור ביקורת הטלוויזיה כי יוצרי הסרט עשו בדיוק מה שעשה מרדכי
ואנונו, כלומר מסרו מידע מלא על מספר הפצצות שבידי ישראל. בעוד ואנונו הלך בדרכים
לא מקובלות ושילם על כך ב-18 שנות מאסר, יוצרי הסרט הלכו בדרך המקובלת של אישור
הצנזורה.

לא מדויק. אלמלא פריצת
הדרך של ואנונו, שהחליט לממש את העיקרון הדמוקרטי של זכות הציבור לדעת על המתרחש
מאחורי חומות הכור, באמצעות העיתונות החופשית, גם הסרט בערוץ 10 לא היה בא לעולם.
ואנונו שבר את הטאבו בכל הקשור לחימושה הגרעיני של ישראל.

הסרט נעשה בתכניתו של
אמנון לוי. מאחר ולוי הוא גם עיתונאי שיודע מהי עיתונות חופשית, עצמאית וביקורתית,
קיוויתי שהוא יסטה מהמקובל בסרטים ישראלים על הכור בדימונה, שהם בדרך כלל שיר הלל
לפרויקט. למען הפרוטוקול נתנו כמה משפטים מפיה של שרון דולב, פעילה נגד נשק
גרעיני, שלדעתי הייתה היחידה שאמרה דברי טעים, אבל אלה נבלעו במלל החנופה למקימי
הכור. ייחלתי לדיון רציני בהחלטה הישראלית להקים מאגר של נשק גרעיני. הם זה נבון
להצטייד ב- 400 פצצות? האם חשבו לטווח ארוך כאשר ישראל הכניסה את האזור למרוץ
חימוש גרעיני? האם ישראל יכולה לשמור לעד על מונופול גרעיני? אם יש לישראל, מדוע
לא לאיראן, ולמדינות אחרות במזרח התיכון? האם מזרח תיכון מגורען, הוא בטוח יותר או
מסוכן יותר?

מה תהיה התוצאה של מלחמה
גרעינית שתפרוץ מקריאה לא נכונה של היריב? האם הקברניטים נתנו דעתם על הסכנות
האקולוגיות שנושא בחובו הכור? מה יקרה אם תתרחש רעידת אדמה 9 בסולם ריכטר? האם
הכור, היושב על השבר הסורי אפריקני, יתבקע וענן רדיו אקטיבי יכסה את ישראל? איך
מטפלים בפסולת הגרעינית? האם זוהמו מי התהום באזור הכור? האם מזרח תיכון חופשי
מנשק גרעיני, הינו אלטרנטיבה שתיתן הרבה יותר ביטחון וגם תחסוך את המיליארדים
המוצאים מידי שנה לייצור ותחזוקת הפצצות? האם יש תעודת ביטוח מתופעה של מפקד צוללת
שמצוידת בטילים גרעיניים, אשר משתגע או מקבל תשדורות ישירות מאלוהים בנוסח חוזרים
בתשובה, לפתוח במלחמת גוג ומגוג? שאלות אלו ואחרות לא נדונו. במקום זאת קיבלנו סרט
תעמולה של הלל ושבח למקימי הכור. יוצרי הסרט סיימו אותו בהבעת תודה למי שלקחו חלק
בבניית הכור. זהו סרט המתאים למדינה טוטליטרית.

זיכוי
מושחת

משפטו של ראש הממשלה
לשעבר אהוד אולמרט בבית המשפט בירושלים הגיע לסיומו כאשר מתוך שלושה כתבי האישום
העיקריים, זיכו אותו שלושת השופטים משני אישומים, והרשיעו אותו באחד. עכשיו יש לנו
ראש ממשלה לשעבר עם רישום פלילי. איש כזה, ראוי היה כי יצטנע ויסתגר בביתו לחשבון
נפש. אבל בישראל כמו בישראל, על אף ההרשעה הופיע אולמרט כמנצח, והתקשורת ברובה
הגדול חגגה עימו, תוך הרעפת מחמאות על בית המשפט.

אולמרט זוכה בפרשת
טלנסקי, בה הואשם כי בהיותו חבר כנסת ושר קיבל מאות אלפי דולרים במזומן מאיש
העסקים האמריקאי מוריס טלנסקי, והחזיק בכספת אצל חברו ושותפו בעבר, עו”ד אורי
מסר, סכומים במזומן בסדרי גודל דומים, וכל זאת מבלי לדווח לאיש.

אולמרט גם זוכה בפרשת
ראשונטורס, המשרד שעסק בטיסותיו. האישום ייחס לו קבלת מימון עודף בסך 92 אלף דולר.
אולמרט היה טס לחו”ל לגיוס כספים עבור ארגונים שונים וגבה תשלומים עבור אותה
טיסה ממספר ארגונים למענם גייס כספים. מהעודפים מומנו טיסות פרטיות שלו ושל בני משפחתו.

לא הייתה מחלוקת בין
התביעה להגנה על העובדות. השופטים (הנשיאה מוסי ארד, יעקב צבן ומשה סובל) אישרו את
עיקרי העובדות שבכתב האישום. בהכרעת דינם קבעו כי בניגוד להכחשותיו של אולמרט
ועדותו הפתלתלה, הוא קיבל מטלנסקי מעטפות מזומנים בסדרי גודל של מאות אלפי דולרים
וכי החזיק כספת סודית אצל חברו ושותפו לשעבר, עו”ד אורי מסר. במקביל לקבלת
הכספים מטלנסקי העניק לו אולמרט מכתבי המלצה לקידום עסקיו בארה”ב. יד רוחצת
יד. התנהלות זו אינה תקינה, קבעו השופטים, אבל לא מגיע לכדי עבירה פלילית. אם
ממצאים אלה אינם עבירה פלילית, אז מה כן? פרשנות משפטית זו הופכת את הכרעת הדין
למושחתת משום שהיא מאפשרת למושחתים להמשיך במעלליהם מבלי להיענש.

מול זיכויו של אולמרט
בפרשת ראשונטורס, בולטת הרשעתה באותה פרשיה של מנהלת לשכתו, שולה זקן. שוב אנו
רואים את תסמונת הש.ג.! מי שעמלה עבור אולמרט בהסדרת טיסותיו משלמת את המחיר ומי
שנהנה מעמלה צוחק כל הדרך למחלקה הראשונה במטוס.

נימוקי השופטים לפיהם
אולמרט לא היה מודע לגניבה, וכי מנהלת הלשכה פעלה באופן עצמאי, לא מחזיקים מים, שהרי
נמצאו הערות בכתב ידו של אולמרט בתכתובות הקשורות לנסיעותיו. גם זיכוי זה הוא פרס
למושחת ולשחיתות.

יש עוד אפשרות, לפיה
החליטו השופטים באמצעות הכרעתם, לנקום בתובע עו”ד אורי קורב שכינה בשעתו את
השופטים “חמורים” בהרצאה בפני סטודנטים. כאילו אמרו השופטים לתובע:
“אנחנו חמורים? עכשיו תאכל אותה”, וחיברו הכרעת דין שמתבקשת ממנה הרשעה,
אבל הם נהגו כחמורים וזיכו את אולמרט. גם שופטים הם בני אדם עם יצרי נקמה.

לסוגיית השוויון בנטל

בישראל מתנהל עתה מאבק של
אנשי מילואים למען מה שהם מכנים “שוויון בנטל”. הם דורשים לבטל את הפטור
משירות צבאי ממנו נהנים עשרות אלפי צעירים חרדים הלומדים בישיבות הזוכות לתמיכה
תקציבית נדיבה של הממשלה. בעצרת שקיימו בתל אביב השתתפו עשרות אלפי בני אדם. כאשר
מדובר בגיוס בני הישיבות לצבא, נופלות המחיצות בין מרבית המפלגות הממוסדות בישראל
ונוצרת חזית אחידה מהימין הפשיסטי ועד לשמאל הציוני. בין המפגינים ניתן היה לאתר
גם כמה גנרלים לשעבר, כולל הרמטכ”ל היוצא גבי אשכנזי.

הקוסנסוס בהפגנה אמר כך:
אנחנו החילונים “קורעים את התחת” בצבא, הן בסדיר והן במילואים, נושאים
על גבינו את משא הביטחון של ישראל, בעוד אלפי חרדים בריאים בגיל הגיוס פטורים
מגיוס. הדבר בא לידי ביטוי גם בדוברים. הדובר המרכזי היה ראש השב”כ היוצא
יובל דיסקין (שראוי היה כי יעמוד, יחד עם עמיתיו הסורים, למשפט על הפעלת עינויים
והוצאות להורג ללא משפט) ולידו יו”ר הסתדרות הסטודנטים בישראל איציק שמולי.
אותו שמולי, שבשנה שעברה נמנה עם ראשי המחאה החברתית והכריז בהפגנת המיליון
“אנחנו הישראלים החדשים” התגלה בנושא הגיוס לצבא כישראלי ישן מאד.

מה ראוי שתהיה עמדתו של
שוחר זכויות אדם ומתנגד לכיבוש בסוגיית גיוס החרדים לצבא? אין פתרון בית ספר מחייב.
להלן עמדתי:

אני תומך בפטור מגיוס
לצבא מטעמי דת ומצפון. זו גישה אוניברסאלית. בנוסף, בהקשר המקומי, גיוס אלפי חרדים
לצבא מגדיל את מצבת כוח האדם שניתן להפנותו למשימות כיבוש ושמירת משטר האפרטהייד.
הצבא יכשיר אותם להיות קלגסים ואילו אני מבקש להקשות על הצבא במלאכתו זו. ככל
שיקטן כוח האדם העומד לרשות הצבא, כך יתגברו הקשיים באחזקת הכיבוש. לכן כל שוחר
טוב יתמוך בהמשך הפטור.

נגמר הכיבוש

ראש הממשלה נתניהו מינה
ועדה שתבדוק את כל סוגיית המאחזים. בראש הוועדה עמד אדמונד לוי, לשעבר שופט בית
המשפט העליון, שפרש לא מכבר לגמלאות עם הגיעו לגיל 70. מי שמינה את לוי ידע בדיוק
אלו מסקנות תקבל הוועדה, כאילו הלכת לחייט לקבל חליפה לפי מידה. לוי, איש ימין
קנאי בכל הנוגע לשטחים, עשה את דרכו לתפקידי שיפוט מהפוליטיקה. הוא היה סגן ראש
עיריית רמלה מטעם הליכוד, לאחר מכן היה שופט בבית משפט צבאי, משם עבר למערכת
השפיטה האזרחית, עד שהגיע לעליון, על משבצת המזרחי והדתי.

הדו”ח קובע שהשטחים
לא כבושים. זו כמובן קביעה אידיאולוגית שאין לה כל קשר עם המצב המשפטי הריאלי. אם
השטחים אינם כבושים, מה עושה שם הצבא 45 שנים? מדוע נתון השטח למרותו של ממשל
צבאי, מדוע הריבון הוא המפקד הצבאי, מדוע קיימת מערכת משפט צבאית עבור האזרחים
בשטח שנטען לגביו כי אינו כבוש? הכיבוש לא נובע רק מכך שהשטחים נכבשו במלחמה, אלא
שתושביו הפלסטינים נתונים למרותו של צבא כיבוש. אפשר כמובן להסיר את הכיבוש בין
בנסיגה מהשטחים או סיפוחם לישראל ומתן זכויות אזרח מלאות לפלסטינים.

ישראל המכוערת

ישראל נמצאת עתה בעיצומו
של הליך גירוש מבקשי מקלט מדרום סודן. הם מגורשים אל הלא נודע. פקחי משרד הפנים
מחפשים פליטים, שמא חס ושלום נותר איזה דרום סודני מאחור. מי שנתפש נעצר. הפקחים
נוהגים בקשיחות, עוצרים אותם ולא חסים גם על ילדים. בנמל התעופה מתרחשות סצינות שלא
משאירות עין יבשה. ילדי המשפחות המגורשות, חלקם נולד בישראל והלכו לבתי ספר
ישראלים,

יצרו קשרי חברות עם ילדים
ישראלים, ואלה באים לנמל התעופה להיפרד מחבריהם הדרום סודנים, אותם קרוב לוודאי לא
יראו יותר.

הגירוש נעשה לעתים מהיום
למחר. הדרום סודנים, ביודעם זאת, מנצלים את הימים בטרם מעצר לגבות את שכרם ממקומות
עבודתם. במציאות החדשה אליה הם נוסעים, יש חשיבות לכל אגורה. והנה מתברר כי יש
מעבידים שמנצלים את הגירוש וחוסר האונים הנלווה אליו, ומסרבים לשלם את חובם. לא די
ששילמו שכר דחק, ללא תנאים סוציאליים, גם את כבשת הרש הם מנסים לשדוד. משרדי
הממשלה שתפקידם לסייע מתרשלים ואת החלל ממלא הארגון קו לעובד שמנסה לגבות עבור
העובדים את משכורתם. המתרחש כאן, הוא כבר מעבר לקפיטליזם חזירי, זהו בהשאלה
קפיטליזם קניבלי שצריך לשים לו סוף.

______________

לדף הפייסבוק לסגור את לשכת עורכי
הדין

(תנו “לייק” לביטולו של הגוף הכי בולשוויקי בישראל)

לדף הפייסבוק של עו”ד שמחה ניר

לדף הפייסבוק של האתר

היכנסו והצביעו לייק
(“
אהבתי“)

ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר
חדש



כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול האתר