מיקי איתן, אתה כשרון מבוזבז!
מיקי איתן, אתה כשרון מבוזבז!
|
מגלגל את גל ואת גוגל
בשבתך על הכס המיניסטריאלי אתה עושה מלאכה המתאימה לסמנכ”ל או”ש *** אם אתה לוקח על עצמך מטלה מסויימת – תעשה אותה עד הסוף, כדי שהגורמים אליהם אתה פונה לא ילמדו שאפשר לצפצף עליך, על ממשלת ישראל – ועל הכנסת.
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש
שמחה ניר, עו”ד
14.6.2011
לכבוד
חה”כ מיכאל איתן
השר לשיפור השירות לציבור
הכנסת
ירושלים
שלום מיקי,
את המכתב הזה אני שולח לך הפעם, לשם שינוי, רק באמצעות האינטרנט, הן באתר שלי, והן על דף הפייסבוק שלך.
אני לא שולח לך אישית, משום שאתה הפסקת לענות לי על פניותי אליך.
כמי שמוכר כ”מר אינטרנט” של הכנסת פניתי אליך בעניין הקומבינה של מנהל בתיהמ”ש, משה גל, עם גוגל ישראל, להשתקת אתרים שאינם מחמיאים למערכת המשפט.
עוזריך גלגלו את פנייתי אליך אל הנ”ל, וזה שפט את עצמו, וזיכה את עצמו, ועוזריך עשו קופי-פייסט אלי, כאשר על כתב-הזיכוי חתום הסאנשו-פאנשו של הנאשם משה גל, הוא עו”ד ברק לייזר, ונימוק ה”זיכוי” המרכזי היה שאני מוציא “לשון הרע” על “המערכת”.
על כך עניתי לעוזרך, והצגתי בפניו את מכתבו של לייזר הנ”ל אלי, בו אומר אותו הלייזר עצמו, כי אין להם שום טענות כנגדי.
על מכתבו זה של לייזר עניתי לו, עם העתק אליך, ושאלתיו מתי אמרת את האמת, ומתי שיקרת?
על זה קיבלתי מעוזרך מכתב נוסף, אשר זה לשונו:
—– Original Message —–
From: לשכת השר מיכאל איתן- דוא”ל מרוחק
To: שמחה
Sent: Sunday, May 08, 2011 2:26 PM
Subject: Re: פנייה שהתקבלה בלשכתנו
שלום שמחה,
העברתי את התכתובות עמך להתייחסות השר, והריני להשיבך בשמו, כדלקמן:
1. מדובר בסוגיה שממילא התייתרה, שכן, בסופו של יום, גוגל לא הסירה את הפרסומים באתר האינטרנט שלך ממנועי החיפוש, ולכן לא נפגע חופש הביטוי.
2. ישנו ספק באשר לשאלה שמא ראוי, במקרה של פרסומים המהווים עבירות פליליות והוצאת לשון הרע, לפעול כפי שפעלה הנהלת בתי המשפט ולהסיר את הפרסום ללא הגשת תביעה משפטית (כמהלך משלים). לדעת השר יש מקום לשקול סוגיה זו ברמה העקרונית, והוא נוטה לאמץ את הדעה המקובלת בד”כ, לפיה, לצד הנפגע יש זכות מלאה להפעיל את הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת, ועל כן, בהנחה שגוגל הייתה מסירה את הפרסומים, הייתה קמה לך זכות לעתור לבג”צ כנגד הפגיעה בחופש הביטוי.
3. נכון, עדיין תלויה ועומדת השאלה של מראית עין, כשבתי המשפט הם אלו שאמורים לקבל החלטה הנוגעת לשמירת שמם הטוב. ואולם, מצבים כאלו קיימים ביחסים שבין האזרח והממשל הדמוקרטי פעמים רבות, ואין להם פתרון מערכתי זולת האמון הבסיסי ביושרה של בעלי התפקידים ובנאמנותם לשליחותם הציבורית, וכן שמירה על עקרון ריבונות האזרח במדינה הדמוקרטית.
בברכה,
שלומי וריאט
יועץ השר מיכאל איתן
זה, כמובן, לא היה לעניין, ואני עונה לו:
—– Original Message —–
From: שמחה
Sent: Monday, May 09, 2011 3:20 AM
Subject: Re: פנייה שהתקבלה בלשכתנו
שלום שלומי,
אענה לך לפי הסעיפים שלך:
1. אתם חיים בטעות איומה: גוגל הסירה גם הסירה, ולמ ען הדיוק – היא הורידה את הציון של האתר שלי לאפס, דבר הדוחק אותו מטה-מטה.
מישהו הטעה אתכם לבלבל בין שני האתרים שלי – quimka.com הוא האתר הישן המונה כמה מאות מאמרים, ובשנת 2005, עם הקמת האתר החדש – quimka.net, הוא “הוקפא” ומאז לא הכנסתי בו שום מאמר חדש.
משה גל, ככל הנראה, לא פנה לגוגל בעניין האתר הישן – בין משום שלא ידע עליו, בין משום שלא פחד ממנו, ומה שאתה מוצא בחיפוש בגוגל הוא בעיקר האתר הישן, העלוב.
האתר החדש מונה כיום למעלה מ-3500 מאמרים.
עובר לפנייתו של גל לגוגל האתר החדש מנה רק כאלף מאמרים – והיו לו אלפי כניסות ביום, ואילו כיום, עם כמות משולשת ויותר של מאמרים, הרייטינג שלו הוא אפס.
והנפילה הייתה מיידית!
לשם השוואה: האתר הישן, העלוב והלא-מעודכן, זוכה לציון 2.
קח, למשל, את מחרוזת-החיפוש “מוריס בן-עטר”, אשר מופיעה אצלי ב-25 מאמרים, אבל אם תרצה למצוא משהו מהם בגוגל תצטרך ללכת אחורנית הרבה דפים, על מקום שאיש לא מגיע (כמה דפים אחורנית אתה הולך כאשר אתה מחפש משהו בגוגל?).
לפי פנייתו של גל לגוגל רוב החיפושים לגבי חומר אשר מופיע אצלי באתר היו מניבים תוצאות כבר בראשית העמוד הראשון, ובמקרים הגרועים בעמוד השני.
היום אתה צריך ללכת “בכיוון ההפוך” – למצוא את המבוקש אצלי באתר, להעתיק ממנו מחרוזת חיפוש מדוייקת, עם המרכאות – וגם אז לא בטוח שתמצא את זה.
אני לא יודע מי אמר לך שגוגל לא הסירה את האתר שלי ממנועי החיפוש שלה, אבל גם אם זה נכון, היא הוריד את הדירוג, כך שבפועל אף אחד לא יגיע אלי, וממילא הנחת-העבודה שבסע’ 1 שלך שגוייה עובדתית – וסמיכות-הזמנים שבין הפנייה לגוגל לבין הנפילה של האתר החדש – לא יכולה להיות מקרית (במיוחד כאשר משווים אותה לאתר הישן).
למען ההיגיינה הציבורית, אני מציע שתדרשו ממשה גל העתק של הפנייה לגוגל, ותביאו אותה לידיעת הציבור (דרכי, למשל), ואז נפתח את הנושא עוד יותר – אם יהיה בכך צורך.
2. אני לא ביקשתי מהשר להתערב למעני, באופן אישי, אלא להעלות את העניין הציבורי – פנייתו של גל לגוגל – דבר שהוא בל-ייעשה, בבחינת ניצול ציני של מעמדו במערכת המשפט, והכוח השלטוני והאחר העומדים לרשותו.
תסכים אתי שאם גל היה מנכ”ל משרד הבריאות, התחבורה או התקשורת, למשל, הוא לא היה מעז לפנות לגוגל, מחשש שיזרקו אותו מכל המדרגות.
גם מיקי איתן לא היה פונה לגוגל, אם הייתי אומר עליו שהוא מנצל לרעה את תקציב המדינה כדי לשפר את מעמדו בפריימריז הבאים של הליכוד (תירגע, לא אמרתי את זה …).
אם לדעתכם “יש ספק” – אני רוצה לשמוע את דעתו הברורה של מיקי איתן, שהוא ה”סנאטור” שלי לענייני אינטרנט וחופש הביטוי: האם מותר לעובד-ציבור לנצל את כוחו השלטוני לצורך קומבינות-במחשכים עם גוף לא-ציבורי שאינו כפוף למרות בג”ץ, שאין לו שום מחוייבות לנפגע, ושהוא גם לא כפוף למשפט של מדינת ישראל (גוגל ישראל היא רק המתווכת בין גל לגוגל העולמית).
א-פרופו הרעיון לפנות לבג”ץ: כידוע לכם, הסיכוי הסטטיסטי לקבל בבג”ץ צו מוחלט הוא אחת או שתיים מכל מאה עתירות, וכאשר מדובר במקרה בו המשיב משרת את צרכי סתימת-הפיות של השופטים – צריך להיות נאיבי להאמין שהשופטים יתערבו.
הסיכוי הרב ביותר הוא שהשופטים “ירמזו” לי אולי אדוני ימשוך את עתירתו, ואם אני לא אקנה את הרמז הם “יחטיפו” לי 30,000 ש”ח הוצאות.
אבל נניח שהבג”ץ עושה את הלא-ייאמן, ומציא צו החלטי המחייב את גל לפנות אל גוגל עם “הודעת ביטול” … אז גל יפנה לגוגל, בכתב, אבל יוסיף “קריצה” בלתי-מתועדת האומרת את ההיפך.
אז אני נתתי לשר שלך יותר כבוד ממה שאני נותן לשופטי הבג”ץ, ועל כך אמרינן מי שבורח מפני הכבוד, מקבל התכווצות שרירים.
בשלב ההגהה של מכתבי זה נוכחתי לראות כי אתה כתבת כי “בהנחה שגוגל הייתה מסירה את הפרסומים, הייתה קמה לך זכות לעתור לבג”צ כנגד הפגיעה בחופש הביטוי”, אבל אם גוגל הייתה מסירה את הפרסומים, הבג”ץ היה אומר – והפעם בצדק, לשיטתו – כי העתירה הפכה ל”אקדמית גרידא”.
ואגיד לך דבר נוסף: כיוון שלמיכאל איתן יש השכלה משפטית, אני לא מאמין לך שהמצוטט מפיך בפיסקה הקודמת הוא על דעתו, ולכן היה לי חשוב שהתשובה תהיה חתומה על ידו, כי אם לפחות חלק ממנה אינו על דעתו – מי יודע איזה חלק ממנה הוא באמת על דעתו.
זה לא אומר שהוא חייב להכין את התשובה במו-ידיו, אבל חתימתו היא הביטוי האולטימטיבי לכך שהמכתב כולו הוא על דעתו של השר.
ואומר לך דבר נוסף: אל תקחו דוגמה רעה ממשרד המשפטים, שם כבר הודו בפני שהביטוי “על דעת השר” אין פירושו שהשר בכלל היה מעורב בנושא, וידע עליו דבר כלשהו.
3. כאשר מדובר בסתימת פיותיהם של המבקרים את מערכת המשפט, השופטים מצפצפים, תסלחו לי, על מראית-העין.
כעת הרשה לי להוסיף עוד סעיף, משלי:
4. משני מכתביו של מנהל בתי המשפט, אותם העמדתי זה-בצד-זה במכתבי הקודם – חתומים ע”י עוד ברק לייזר – ברור שהוא משקר באחד מהם, והעובדה שבמשך 45 שנה איש לא הגיש נגדי אישום פלילי את תביעה אזרחית על לשון הרע, אומרת שכל הדיבורים הנוכחיים שלהם, עכשיו, על “לשון הרע” הם הם השקר.
העובדה שהם לא נתנו לכם אפילו דוגמה אחת לאותה “לשון הרע – גם היא אומרת דרשני.
ובמקרה הזה, השקר שלהם, כאשר הוא מופנה אליכם, הוא ביזיון הכנסת והממשלה גם-יחד.
והמינימום שאני מצפה מכם, בשלב הראשוני, הוא לדרוש ממשה גל ו/או ברק לייזר הסבר לסתירה שבין שני המכתבים.
בברכה,
שמחה ניר
ועל מכתבי זה טרם קיבלתי כל תשובה.
אני מרשה לעצמי לחזור כאן על מה שכבר אמרתי לך: אני לא מזלזל במה שאתה עושה עכשיו, אבל אתה כשרון מבוזבז, כי בשבתך על הכס המיניסטריאלי אתה עושה מלאכה המתאימה לסמנ”ל או”ש.
לא, מיקי איתן, אתה לא חייב דבר לאיש, אבל אם אתה לוקח על עצמך מטלה מסויימת – תעשה אותה עד הסוף, כדי שהגורמים אליהם אתה פונה לא ילמדו שאפשר לצפצף עליך, על ממשלת ישראל – ועל הכנסת.
______________
היכנסו והצביעו “לייק” (“אהבתי”)
ותקבלו עדכון שוטף, אוטומטית, עם כל מאמר חדש