לא נורא אם אתה רק אחד. נורא אם אתה רק אפס (בועז מושקוביץ ז"ל)

מחזה הדוקודרמה החדש: כיפת הברזל בע"מ

מערכת המשפט ובנותיה: על השוחד במיליונים, מתחת לפני השטח; השופט צבי סגל – חלאת-אדם; אליקים רובינשטיין, שתיצלה באש הגהינום, שתמות בייסורי-תופת!

היושר האינטלקטואלי של השופטים במבחן אמון הציבור: כישלון מוחץ!

האתר של קימקא, עכשיו גם בפייסבוק!

שירות לציבור: חתולים חמודים למסירה * דרושים מרצים מתנדבים לגיל השלישי * להפסיק את עינוי הקופים, לסגור את חוות מזור!

שמעון פרס, מתי לאחרונה ראית בית-משפט מבפנים?

חידון גלעד שליט יולי 2008, עכשיו התוצאות! * אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, יורם דנציגר – שקרנים, לכו הבייתה! * רשם ההוצל"פ רט עמיעד, לאן נעלמו חצי מיליון (!) שקלים?! * "זפטה רצינית" – על מקצת התועבות בהוצאה-לפועל * פרסום חינם לכל עורכי-הדין והמגשרים


יום של שפיות (ב)

חנה אייזנמן 07.02.2010 07:23
יום של שפיות (ב)


כאמור, פגשנו בחלוצים, שאין היום בכל העולם משהו דוגמתם, וחשבתי על יושבי קרנות שיינקין, על כל המנוולים המרוויחים את הקוויאר שלהם בשנאת ישראל. על כל ברגי מנגנון התעמולה להשמדתנו, המכונה - "תיקשורת ישראלית", אותם ערפדים המוצצים את דמנו, ובחיות שאנו מעניקים להם, הם יכולים לשבת על מקלדותיהם ולהתיז את הציאניד שלהם על ה"פראזיטים", ש"הבנים שלנו מגינים עליהם". חלאת המין האנושי, כבר אמרנו?



ב"ה

יום של שפיות (ב)
דיר העזים במחלבת סוסיא

השלווה שלהם משגעת. קבלת הדין, במקום להשתולל ולהילחם, בכל מה שיש, ב"אחים היקרים", מובילי העם היהודי לאבדון. כך הם מנהלים את ההלוויות וכך את החיים, בשתיקה "מכובדת", מה שכמובן לא עוזר להם, הם עדיין ה"אלימים", ה"מתנחבלים", ה"בריונים המזוקנים" ו"מתעללים ב'פלשתינאים'". כך הם בעיני אותה חבורת טורפים, פושעים שהיו צריכים מזמן לעמוד לדין על פי תקדים משפטי נירנברג, שיוצאים באלימות מכליהם, כשהם "מתביישים" ב"אלימות" של ה"מתנחלים", כמו הטינופת ארי שביט, שכמעט טרף בדרכי-נועם את יפעת ארליך. איני צופה בזוהמה הזו, אך, גלשתי לקטע, באדיבות לאטמה. איני מצליחה להבין למה מוכנה יפעת לשבת בד' אמותיהם של צפעונים מתיזי רעל ואיך אינה נחנקת מאדי הציאניד שה"פלוראליסטים", ה"סובלנים", ה"ליברלים", ומעל לכל, אבירי "חופש-הביטוי" נושפים לחלל. עשרות שנים הם מנהלים תעמולה והסתה שעליהן יכל גבלס לפסוק, חיוור מקנאה: ניצחוני בני!
אהרון מגד הסתפק ב"אנטישמיות", והוא איש שלום-עכשו....

יום של שפיות (ב)

                                        יום של שפיות (ב)


יום של שפיות (ב)

יום של שפיות (ב)
מכון החליבה


יום של שפיות (ב)
המדריך, כאן, הוא אחד משלושת השותפים במחלבה, מגורש גדיד, בגוש קטיף. בין השומעים נמצא מגורשת כפר-ים, עליה כתבתי בעבר, תחת הכותרת: "הוילה של ז'נין".



יום של שפיות (ב)


                        יום של שפיות (ב)
גוש בן ששה חדשים של גבינה קשה, תוצרת מחלבת סוסיא. כולם טעמו והתלקקו. אנו, לצערנו, לא יכלנו לטעום,
כי, באופן יוצא מן הכלל, אכלנו כריכי נקניק לפני-כן. אנשים קנו יוגורט, חלב וגבינות, כמובן. ארומת העזים אינה מודגשת במוצרים אלה. סוד הטעם העדין הוא בניקיון. אותם מוצרים שהטעם המיוחד לחלב עזים מודגש בהם, מעידים על אי-הקפדה על הנקיון. לא ניכנס כאן לכל ההסברים...

יום של שפיות (ב)


יום של שפיות (ב)

מכאן שלח אותנו איש המחלבה לביתו ב"מצפה יאיר" הסמוך. שם קבלה אותנו אשתו החמודה, אחותה של טליה כהנא, הי"ד. שוב נוכחנו לדעת, שאלה הם תמיד אותם אנשים הבונים את הארץ, ותמיד אותה אשפת אדם מחריבה אותה. הם נרצחים, ר"ל, הם מגורשים, הם מנואצים, אך אינם מאבדים את רוחם האיתנה, זו שנשברה לרסיסים אצל כל צרכני הטלויזיה והרדיו, שכל מה שהם יודעים ושומעים זו שנאת ישראל, ועד כמה ה"מתנחלים" הם "המכשול לשלום", של פושע המלחמה, אהוד ברק.

יום של שפיות (ב)

"אוכלוסיה ערבית צפופה"

                          יום של שפיות (ב)

יום של שפיות (ב)

יום של שפיות (ב)

יום של שפיות (ב)

החממות

יום של שפיות (ב)

יום של שפיות (ב)



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה