אהרן ברק נרצח פעם שלישית – הרוצחת הפעם: מרים נאור (מחזה דוקודרמה)

*** בנימין עבאס, מחמוד טראמפ ודונלד נתניהו עושים שלום ***

Benjamin Abbas, Mahmoud Trump and Donald J. Netanyahu Make Peace in the Middle East

עו"ד שמחה ניר, שר המשפטים וזכויות  האזרח הבא – מצע מעודכן, אפריל 2017!

*** המאמר ה-4500: למרים נאור, על אמון הציבור בשופטיו ***  איילת שקד – כשלון ושחיתות *רובינשטיין אליקים הנבל – עכשיו תורך! * מישאל חשין – קווים לדמותו *** עמיעד רט, שופט: גנב! גנב! גנב!!! מדוע אתה לא תובע אותי?! *** אתר "משוב העם" לזכרו של אשר יגורתי גרוניס, טרוריסט פסיקת ה"הוצאות" *** בית המשפט העליון מחפה על מושחתי ההוצל"פ


תיק גינדוש: יוצאים מן החוק בחסות בית המשפט

ד"ר אינג' אברהם בן-עזרא 14.11.2009 21:55
כולל העבודות הנלוות

כולל העבודות הנלוות


מעקב אחר אופן התנהלות בית המשפט אחר אירוע של פעילות חבלנית ופגיעה בתקרה של בית בנהריה, מול חוקי הבנייה המחייבים אחריות מהנדס רשום על עבודות קונסטרוקציה. כנראה שיש יוצאים מן הכלל, כלומר, יוצאים מן החוק בחסות בית המשפט...



תיק גינדוש

מאת: ד"ר אברהם בן-עזרא

 

מדובר בת"א 1379/08 גינדוש ולדימיר נ' בן זקן הנדסה ופיתוח בע"מ, בית משפט השלום בקריות, שופט: ערן נווה [פורסם בתקדין].

 

עניינה של תביעה זו הוא נזק שנגרם לדירת התובע – דירה בבית משותף בנהרייה אשר נפגע מטיל שחדר לבניין והרס חלק מן התקרה של הדירה. כתוצאה מהרס זה, מונה הקבלן בן זקן בע"מ מטעם המדינה לתקן את התקרה ואת הנזק שנגרם לדירה.

 

התביעה התבססה על חוות דעת מקצועית של ד"ר א' בן עזרא אשר כללה שני מרכיבים:

 

א.      עלויות התיקונים.

ב.      העלות הכרוכה באבטחת חוזקה הסטטי של התקרה, שנוצקה על ידי הנתבעת.

 

מרכיב ב' נדרש מהסיבה שהנתבעת לא הכינה ולא הגישה חישוב סטטי ואחריות הנדסית, וזאת בניגוד לדין ולמרות שהעבודה נעשתה לכל הפחות בתיווכה של המדינה ועל חשבון הקופה הציבורית, אם לא באחריותה של המדינה אשר קבעה את המנגנון לביצוע שיקום המבנים שנפגעו במלחמה ובפעולות איבה.

 

כמומחה מטעם בית המשפט מונה המהנדס ד' סיגל, אשר הגיש חוות דעת תוך התמקדות במרכיב א', וקבע עלויות תיקונים ללא פערים משמעותיים מהעלויות שנקבעו בחוות הדעת של מומחה התובעים, ואילו לגבי מרכיב ב' – קרה דבר מוזר, וזאת בלשון המעטה:

 

n      מומחה התביעה אמד את ביצוע הניסוי להוכחת חוזקה של התקרה בסכום של כ- 20000 ₪ על כל מרכיביו, ולכן חוות דעתו עמדה על סך כולל של 27951 ₪. [יתר הסכום מעל המרכיב של אבטחת חוזק התקרה - הינו עלויות תיקונים, שכאמור לא היו במחלוקת, לא מבחינת הצורך בתיקונים ולא מבחינת שיעוריהן].

n      מומחה בית המשפט קבע בחוות דעתו ממצאים דומים לקביעת מומחה התביעה, ובלשונו [מתוך חוות דעתו]:

 

"כתוצאה מהפגיעה בגג היה צורך לחצוב ולפרק כ- 4 מ"ר מהגג. בהמשך היה צורך לקשור ברזל חדש באיזור שפורק, לצקת קטע של תקרת בטון בעובי 20 ס"מ, ולתקן קורה עליונה בגג. אלה עבודות שמחייבות חישוב ופיקוח של מהנדס או הנדסאי מוסמך. בביקור שערכתי שאלתי את מר בן זקן להשכלתו ההנדסית. הוא הראה לי תעודה שלמד בזמנו בבית ספר להנדסאים של הטכניון, אך לא השלים את הבחינות ולא קיבל תעודת הנדסאי.

מר בן זקן הציג בפני תוכנית ללא תאריך, שלטענתו עבד לפיה [נ' 1].

לדבריו התוכנית הובאה לעיונו של המהנדס של מס רכוש והמהנדס דרש תוספת רשת ברזל עליונה, דבר שבא לידי ביטוי בתוכנית שהוצגה לי.

לבקשתי, מן בן זקן לא הצליח להביא אישור בכתב מהמהנדס של מס רכוש שיאמת את כל הסיפור.

אני דחיתי בשבועיים את הכנת חוות הדעת אבל האישור בכתב לא התקבל. כמו כן, לא נלקחו בדיקות מעבדה לבטון ששימש ליציקה..."

 

[התוכנית בה מדובר – מצורפת בזה בהמשך].

 

בהמשך, מומחה בית המשפט מציע לבצע בדיקות בטונים, ולא נותן את דעתו למקרה בו בדיקות הבטונים שבהצעתו יראו תוצאה שהבטון לקוי.......

 

n      לאמור, עיקר העלויות שנכללו בחוות דעתו של המומחה התייחסו לתיקונים של טיח, סדקים, נגרות, איטום גג וכו', מבלי לתת את הדעת לכך שהדיירים זכאים לקבל כתב אחריות של מהנדס על העבודה, ולמעשה, למרות תמימות הדעים עם מומחה התביעה בעניין היעדר הביטחון לחוזק התקרה, בחוות דעת המהנדס מטעם בית המשפט מרכיב זה לא קיבל ביטוי כספי כלל...

 

n      בתשובות לשאלות הבהרה – ורק בתשובות, לאמור, לו לא נשאל המומחה שאלה מתאימה היה נמנע מלגלות את דעתו – כותב המומחה כי –

 

"אם תוצאת הבדיקה תהיה שלילית במידה שתחייב הריסה, אזי יש להרוס את קטע התקרה והקורה ולצקת מחדש, כולל כל העבודות הנלוות, כמו בידוד הגג, טיח פנים בתקרה וצביעת החדר. העלות במקרה זה תהיה בסדר גודל של 15000 ₪ + מע"מ".

 

בעניין זה שתי הערות:

 

א.      המחיר אותו הציע המומחה לעבודות, קטן פי 6 בערך מהעלות של העבודה אותה ביצעה הנתבעת בפועל [אם כי לא על חשבון התובע, אלא על חשבון משלם המסים].

ב.      בית המשפט לא מצא לנכון לתת מענה-ביטחון בפסק הדין לפי צרכי התובע, לאפשרות שמא התקרה המתוקנת אינה יציבה, למרות שנושא זה עלה במפורש בכתב התביעה ונכלל בה – לפחות דרך חוות הדעת; למרות שכאמור התקרה "תוכננה" על ידי מי שאינו מהנדס ואינו הנדסאי, ולמרות שמהנדס מס רכוש – סרב לחתום על התוכניות...

 

n      לאמור, אין עוררין כי מגיע לתובע תקרה על פי חישוב של מהנדס רשום ומוסמך, בפיקוחו ובאחריותו, אך בפועל התובע קיבל תקרה מחושבת על ידי מי שאינו מוסמך, ומי שכן מוסמך – מהנדס מס רכוש - לא הסכים לקחת אחריות. כל זאת היה ברור לחלוטין לבית המשפט, ומכאן והלאה – ייבחן פסק הדין.

 

בית המשפט קבע בפסק דינו כי מומחה בית המשפט אמד את התיקונים בסך של 5600 ₪ - סכום קטן משמעותית מסכום התביעה; אלא שקביעה זו לא נכונה.

 

-          לא נכון שמומחה בית המשפט קבע את עלויות התיקונים בסך 5600 ₪.

-          הנכון הוא כי מומחה בית המשפט אמד את התיקונים בסכומים הבאים: 6468 ₪ תיקונים ישירים, 1650 ₪ בדיקות בטון [הנתבעת הייתה חייבת לבצע בדיקות בטון כחלק מהעבודה של היציקה ולכן אי אפשר להפריד מרכיב זה מהעלות], וכאמור – סכום נוסף של 15000 ₪ + מע"מ המהווה את עלות התיקונים, למקרה שתוצאת בדיקות הבטון לא תהיה טובה כנדרש בתקן.

-          לא נכון להשוות את עלות התיקונים כפי שהיא נקבעת על ידי מומחה בית המשפט עם סכום התביעה, כי סכום התביעה כולל מרכיבים אחרים שאינם עלויות תיקונים.

 

בית המשפט קבע בפסק דינו, בטעות, כי שאלת  הסמכתו או אי הסמכתו של המהנדס בן זקן [מנהלה של הנתבעת] איננה מעניין התביעה.

 

-          ראשית, בן זקן אינו מהנדס ואינן הנדסאי, והשאלה הזו היא כלל איננה בספק.

-          בנוסף, השאלה היא כן מעניין התביעה, כי מדובר במפורש ביציבות הסטטית של תקרה. ממה נפשך, איך בודקים את היציבות הסטטית של תקרה בהתאם לחוק? ובכן, בודקים מי תכנן אותה ומי חתם על האחריות ליציבותה כדרישת חוק התכנון והבנייה ותקנות המהנדסים והאדריכלים [רישוי וייחוד פעולות].....

-          קל וחומר כאשר נציג המדינה סרב לקחת אחריות על מה ש"תוכנן" על ידי מי שלמד ולא קיבל תעודה, כי, כאמור, לא עמד בבחינות.....

-          מה מוזרה אמירת בית המשפט בעניין האחריות – קוראים ולא מאמינים! –

 

"אכן התובע בסעיף 11 לכתב תביעתו הכניס את עניין הדרישה לאישור מהנדס לכתב התביעה, ועל כן אין לראות בדרישה זו הרחבת חזית, אך כאמור לא מטעם זה אני דוחה את הדרישה.   ...מדובר בעניין תיאורטי ובסעד שאין לפסוק אותו בהליך זה".

 

[ההדגשה – במקור]

 

כלומר, הדרישה הבסיסית כי מהנדס ממש, רשום, חוקי, מוסמך, יתכנן ויהיה אחראי על תקרה – היא, לדעת בית המשפט, סתם עניין תיאורטי ולא מעשי. סתם סיפור, סתם תירוץ...

 

סוף דבר, בית המשפט לא זיכה את התובע במה שמזכה אותו החוק.

 

  .תיק גינדוש: יוצאים מן החוק בחסות בית המשפט.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה